יום חמישי, 4 ביולי 2024

הספרות והחיים: הגן המזמר, אחותי, חד גדיא, העץ הנדיב

א. הגן המזמר של חיים חפר

השם מעורר ציפיות... בפועל לא גינה ולא זמרה. סתם פינת ישיבה נחמדה – ארבעה ספסלים עם שלט – בפארק של המושבה הגרמנית שרונה.

במקום המפונפן הזה כל פינה, כל ספסל, כל עץ הוא מונומנט לזכרו או לכבודו של מישהו אחר. סאלח שבתי סטייל. 

צילומים: איתמר לויתן

ב. אחותי

בחלון הראווה של חנות האופנה שתיים, שנרשם משום מה בלעז (Shtaim), ברחוב המלך ג'ורג' 86 בתל אביב, מוצגות מילות השיר היפה 'מה שלומך אחות' של נעמי שמר – סוג של העצמה נשית. 

סיפורו של שיר זה – שהוקדש לאידה נודל – הובא כאן במאמרה של רעות ברוש, 'מה שלומך אחות? בין אידה נודל לריימונד אבקסיס', בלוג עונג שבת, 28 ביוני 2019.

צילום: שמוליק שדה

ג. חד גדיא

פרס עונ"ש לשם המגניב ניתן השבוע לווטרינרים של 'שונרא את כלבא' ברחוב פלורנטין 11 בתל אביב. 

צילום: אבי בלדי

השם רומז כמובן לפיוט הארמי 'חד גדיא' הנאמר לאחר קריאת ההגדה של פסח.

חד גדיא הוא כידוע שיר מעגלי, ויש בו ארבעה בעלי חיים: גדי (גדיא), חתול (שונרא), כלב (כלבא) ושור (תורא). אלא שבפיוט המקורי, כזכור, החיות אינן חיות בשלום זו עם זו: החתול אכל את הגדי, ואז בא הכלב ונשך את החתול...

איור לחד גדיא, 1928 (ויקימדיה)

ד. העץ הנדיב

מי לא מכיר את ספר הילדים הקלאסי העץ הנדיב שכתב שֶׁל סילברשטיין (1999-1930). הספר פורסם לראשונה ב-1964, בשפה האנגלית כמובן, וכותרתו The Giving Tree. סילברשטיין המוכשר גם אייר בעצמו את הסיפור.

זו העטיפה המקורית של המהדורה הראשונה, ואגב אם במקרה יש לכם אותה בבית, דעו כי היא שווה 2,000 דולר (אחרי הנחה):  


המהדורה העברית לא איחרה לבוא, ככלות הכל גם סיפור יפה וגם מחבר שהוא 'משלנו'. אומנם תקופה מסוימת בחייו היה צלם בעיתון פלייבוי, אבל בכל זאת יהודי בן-ברית. המהדורה העברית הראשונה ראתה אור ב-1980 בהוצאת אדם ובתרגומו של יהודה מלצר. כמובן שגם במהדורה העברית נדפס על העטיפה האיור הקנוני של סילברשטיין.


לאחרונה - מספר לי גונן זיק - הועלתה על הבמה גרסה מוזיקלית של הסיפור והיא זוכה להצלחה רבה. המחזמר חורך את במות העיר פתח תקווה ומיועד למגזר החרדי. 

העץ הוא אותו עץ, אבל הנער המשוחח איתו איננו אותו הנער. ראשו כוסה בכובע, השיער עבר תספורת, שרוולי חולצתו הוארכו והוא הונעל בנעליים. חסד עשו עמנו יוצרי הכרזה שוויתרו על ציציות המשתלשלות החוצה. שמו של היוצר, של סילברשטיין, שנרשם על גזע העץ בכל המהדורות, הועלם לגמרי!

אגב, המופע מיועד לנשים ולבנות בלבד.


 

8 תגובות:

  1. עד כמה שאני זוכר בגן המזמר היו אכן רשמקולים (אולי זה המכשיר מתחת לספסל, שרואים) לפחות בתחילתו יכולת לשמוע את השירים האמורים

    השבמחק
    תשובות
    1. בהחלט. היינו שם לפני שנים אחדות עם הילדים, והם נהנו מאוד לשבת על הספסלים ולשמוע את השירים.

      מחק
  2. מענין כמה מהלקוחות של 'שונרא את כלבא' מבינים את השם

    השבמחק
    תשובות
    1. לחתול שלי זצ"ל קראו שונרא. הוטרינר שלו אהב מאד את השם הזה.

      מחק
  3. ויש את הגרסה הפולנית הנהדרת:
    https://www.baba-mail.co.il/content.aspx?emailid=2057

    ואת הגרסה החדשה על העץ שידע לשים גבולות
    The Tree Who Set Healthy Boundaries / Topher Payne

    השבמחק
  4. הדתיים שינו אפילו את הגרוויטציה של הפרי הנופל. הנשירה אינה אנכית.

    השבמחק
  5. השינוי של הציור קצת מרגיז. מזל שבאיור המקורי לא הייתה ילדה...

    השבמחק
    תשובות
    1. הילד גם הפך בלונדי. מסתמא אין כניסה לש"ס.

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
התגובות מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.