‏הצגת רשומות עם תוויות תלמה אליגון. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תלמה אליגון. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 7 באוגוסט 2012

גלגוליו של מכתב (ט): מכתבים מצה"ל



רשימות נוספות בסדרה

מאת דן אלמגור ודוד אסף
_________________________________________________________________

גולשים יקרים,

אם הגעתם לכאן בוודאי תשמחו לדעת שפרק זה קיבל פנים חדשות, מורחבות ומעודכנות, בספרי אמא יקרה לי: פרקי מסע בזמר העברי (הוצאת מאגנס, 2026). פרטים נוספים, פרק לדוגמה ואפשרויות רכישה ומשלוח – כאן.

____________________________________________________________________


גלגולי ה'מכתב לאמא' וה'מכתב מאמא', אחריהם עקבנו ברשימות קודמות, לא הסתיימו. עתה הגענו לשנות המדינה והנה מתברר שכמעט בכל עשור אנו מוצאים וריאציה לשיר קלאסי זה.

מטבע הדברים, וכפי שראינו גם ברשימות קודמות, מכתבים רבים נשלחים מהחייל המשרת בצבא – יהיה זה בעל, בן, או אהוב. ואכן, צה"ל ומלחמות ישראל הרבות הניבו לצערנו גם יבול נאה של מכתבים מסוג זה.

הנה כמה מהם.

א. 'מכתב של טירונית' ו'מכתב לסבתא'

טירוניות בבה"ד 12 (צריפין), 1954

בשנת 1963 חיבר דן אלמגור שיר שנקרא 'מכתב של טירונית' על פי הלחן של שמואל פרשקו (נדפס ב'טור דני טרדני', מעריב לנוער, 30 ביולי 1963). זהו מכתב לאמא, שכותבת טירונית בת ליוצאי תימן מבסיס הקליטה והמיון (שבאותם ימים קראו לו 'קֶלֶט').

בשיר יש הד לקיפוח העדתי אך בעיקר פמיניזם מוקדם המתכתב עם חלומו של בן-גוריון לרמטכ"ל תימני. הטירונית בת השבועיים כבר מתכננת להיות הרמטכ"לית הראשונה מן העדה...



לימים נדפס השיר גם בשירון 'שירים במדים', שצורף לעיתון מעריב ביום העצמאות 1964, ואחר כך בספר שושנת תימן: בני תימן בזמר העברי, בעריכת דן אלמגור, עמותת אעלה בתמר, תשס"ט, עמ' 146.


הרמז ליעל דיין – בתו של מי שהיה הרמטכ"ל משה דיין – מתייחס לספרה החושפני 'פנים חדשות במראה', שנכתב תחילה באנגלית ואחר כך תורגם לעברית (1959), ובו תיארה את הווי חייהן של טירוניות בצה"ל.


לימים שולב שיר זה בצורה שונה במחזמר 'ילדי הכרך' (1982), שכתב דן אלמגור במלאת מאה שנה לעלייתם של יהודי תימן לארץ ישראל. השיר המחודש נקרא 'מכתב לסבתא בשעריים' – היא שכונת התימנים המפורסמת ברחובות – והלחין אותו אלדד שרים. השיר הותאם לזמנו, ובן-גוריון, שחלם על רמטכ"ל תימני, הוחלף בראש הממשלה של אותם ימים – מנחם בגין...

בשיר יש יסודות של זעם ומחאה, ואכן דינה גולן שהשתתפה בהצגה (לצד ניסים גרמה, רחלי חיים, עדנה גורן, איציק ונתנאל עוקב) שרה אותו בעצמה רבה. דינה גולן, שהחלה את הקריירה המוסיקלית הארוכה שלה ב'האחיות שמר' ושיחקה במחזות זמר רבים, נפטרה לפני שנה (יוני 2011).

הנה הביצוע שלה, נר לזכרה:




(הצ'ופצ'יק של הקומקום: משירי דן אלמגור, כינרת זמורה-ביתן, 2012, עמ' 209)

דינה גולן (2011-1946)

ב. 'מכתב מאבא'

הרמטכ"ל דוד אלעזר (דדו) בשיחה עם חיילי מילואים במלחמת יום כיפור (צילום: דובר צה"ל)

באוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום כיפור. אלפי אבות ישראלים גויסו לצבא ובמשך חודשים ארוכים שירתו הרחק מן הבית, בצפון ובדרום, ובעיקר בחצי האי סיני ובצדה המערבי של תעלת סואץ, אזור שכונה אז 'אפריקה'.

דן אלמגור חיבר אז נוסח נוסף של 'מכתב לאמא', שביטא את רוח התקופה – אך הפעם היה זה 'מכתב מאבא'. באותם ימים לא ידע אלמגור שברפרטואר הזמר העברי כבר היה קיים 'מכתב מאבא', השיר מימי הבריגדה, שבו עסקנו ברשימה קודמת. שירו של דן אלמגור נדפס לראשונה בעיתון 'מעריב', בתאריך 17 באוקטובר 1973:


הצ'ופצ'יק של הקומקום: משירי דן אלמגור, כינרת זמורה-ביתן, 2012, עמ' 163

יעקב טימן, שהיה הראשון לשיר את 'מכתב מאמא' המקורי בתיאטרון 'המטאטא', היה אמור לשיר גם את 'מכתב מאבא', אך בשל מחלתו נבצר ממנו הדבר. הכבוד הועבר לשחקן האהוב רפאל קלצ'קין ששר אותו באחת מתכניות הטלוויזיה ששודרו בימי מלחמת יום כיפור. לא הצלחנו לאתר את ההקלטה עם קלצ'קין, ובמקומה הנה שני תחליפים.

תחילה הנה לוליק שר את הבית הראשון של 'מכתב מאבא' (ואחריו שר שלמה ארצי את 'מכתב לגיורא' של יורם טהרלב ויוחנן זראי), ההקלטה מהתכנית 'טוב לשמור על קשר' ששודרה בערוץ הראשון בימי המלחמה.



וכאן שר גיא שגיא (בנה של אופירה גלוסקא) את 'מכתב מאבא' המלא.



ג. 'שלחי לי תחתונים וגופיות'

חיילי צה"ל מוצאים מסתור בדיונות של סיני בימי מלחמת יום כיפור

כל מי שהיה כאן בראשית שנות השבעים, בימים שלאחר מלחמת יום כיפור, ובמיוחד מי שהיה אז חייל קרבי בסיני (כמוני), לא ישכח את השיר מרומם הרוח 'אין לך מה לדאוג' שחיברה תלמה אליגון-רוז, הלחין קובי אושרת, ושר עוזי פוקס, שהיה סולן להקת 'עוזי והסגנונות'.

השיר, שחובר בראשית 1974 (ונכלל בתקליטו הראשון של עוזי פוקס, 'כן, כן', שיצא באותה שנה), היה להיט ענק. הוא ביטא בצורה מדויקת את עולמם הזרוק והדפוק של החיילים, בסדיר ובמילואים, ששירתו אז בסיני וב'אפריקה', רחוק מהבית ומבגדים נקיים.

השיר, שבו מבטיח החייל המילואימניק לחברתו כי יתחתן אתה ברגע שיחזור העירה, מבוסס – כפי שסיפר לימים עוזי פוקס – על גלויה אמיתית שחייל שלח ל... אחותו. מתברר שגם 'האחות היהודייה' דואגת שאחיה ילבש בלילה סוודר. דרך אגב, במכתב המקורי החייל ביקש מאחותו שתשלח לו גם נייר טואלט, אבל את זה הורידו בשיר...

הנה המילים כפי שהובאו באתר של תלמה אליגון-רוז:

אֵין לָךְ מָה לִדְאֹג (תַּחְתּוֹנִים וְגוּפִיּוֹת)

אֵין לָךְ מָה לִדְאֹג אֲנִי נִזְהָר
וְלוֹבֵשׁ גַּם סְוֶדֶר.
אֵין לָךְ מָה לִדְאֹג, זֶה מְיֻתָּר,
הַכֹּל בְּסֵדֶר.
אֵין לָךְ מָה לִדְאֹג, כָּאן נֶהְדָּר,
מַפְגִּיזִים כַּהֹגֶן.
בֶּאֱמֶת שֶׁלֹּא חָסֵר דָּבָר.

אֵין לָךְ מָה לִדְאֹג פֹּה קַיְטָנָה
וְעוֹשִׂים שָׂמֵחַ,
וְאֶתְמוֹל הָיָה אֲפִלּוּ פְּנַאי לְהִתְקַלֵּחַ.
אֵין לָךְ מָה לִדְאֹג, אֲנִי יָשֵׁן
וְחוֹלֵם עָלַיִךְ.
כְּשֶׁאֶחְזֹר הָעִירָה נִתְחַתֵּן.

שִׁלְחִי לִי תַּחְתּוֹנִים וְגוּפִיּוֹת,
כָּאן כֻּלָּם כְּבָר כְּמוֹ חַיּוֹת,
נִלְחָמִים כְּמוֹ אֲרָיוֹת,
מוֹרָל מַמָּשׁ גָּבוֹהַּ.
וְאֶצְלֵנוּ בַּפְּלֻגָּה
מְבַקְּשִׁים קְצָת הֲפוּגָה,
מֹתֶק, לֹא לִשְׁלֹחַ לִי עוּגָה.

אֵין לָךְ מָה לִדְאֹג,
אֲנִי נִמְצָא בְּמָקוֹם בָּטוּחַ.
וּבֵין הַפְצָצָה לְהַפְגָּזָה יֵשׁ זְמַן לָנוּחַ.
אֵין לָךְ מָה לִדְאֹג, פָּגָז מָתוֹק,
סַבְלָנוּת יַלְדֹּנֶת,
בֶּאֱמֶת שֶׁאֵין לָךְ מָה לִדְאֹג.

שִׁלְחִי לִי תַּחְתּוֹנִים וְגוּפִיּוֹת...

הנה עוזי פוקס בהקלטה משנת 2002:




יום חמישי, 10 בנובמבר 2011

מעשה ביונה עם עלה של זית

איור: יוסי שטרן
(שלושה בסירה אחת, הפלגה שנייה, ספרית מעריב, [תש"כ-], עמ' 50)
___________________________________________________

איור: נעם נדב
עונש"ו של דן
מאת דן אלמגור ודוד אסף






רשימה זו מוקדשת לכבודו של המשורר חיים גורי
שבשבוע שעבר חגג את יום הולדתו (כ"ט בתשרי תרפ"ד; 9 באוקטובר 1923).
'יאריך ימים על ממלכתו, הוא ובניו, בקרב ישראל'.

בשתי הרשימות הקודמות עסקנו בתיבתו של נח (כאן הרשימה הראשונה, וכאן השנייה), והפעם נקדיש את רשימתנו לאותה יונה צחורה שהפריח נח כדי לדעת אם קלוּ המים מעל היבשה. יונה תמה זו, ששבה לתיבה עם 'עלה זית טָרָף בְּפִיהָ', הפכה להיות סמל אוניברסלי של שלום, במידה רבה בזכות הציור הידוע של פבלו פיקאסו, ולציור זה נקדיש את הרשימה הבאה.

היונים גם העניקו את שמם לאנשי שמאל (או כפי שהם מכונים בפי העם: 'סְמוֹלנים'), התומכים בוויתורים למען השגת השלום הנכסף; מנקודת מבטם של אנשי ימין - המכונים גם הם בשם של ציפור, אבל דורסת ('ניצים') - מילה 'יונה' הפכה דווקא סמל לתבוסתנות.

נעסוק אפוא במקצת גלגוליה של אותה יונה ואותו עָלֶה (עלה ולא ענף!), בשיר ובפזמון, בציור ובאיור.

בשנות השישים הבנקים עודדו את הילדים בישראל לחסוך ולא לבזבז...
תיבת נח (נוער חוסך) של 'בנק לאומי'

א. עיר היונה

היונה נזכרת בתנ"ך 32 פעמים. היא מופיעה כשם נרדף לאשה אהובה ('יונתי תמתי', 'הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים'), שעשויה לייצג נאמנות ומסירות ('וְכַיוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם'), אבל היא גם סמל של טיפשוּת ('כְּיוֹנָה פוֹתָה אֵין לֵב'). היא שם של קרבן ('בֶּן יוֹנָה'), ואפילו העניקה את שמה לאחד הנביאים, בן אֲמִתַּי.

אך לא תמיד מייצגת היונה יופי והרמוניה. המילה 'יונה' היא גם שם תואר נקבי של הפועל 'ינה', כלומר לוחצת או מדכאת, ויש המפרשים מלשון הונאה: מוֹנָה (בממון) את יושביה. זה מובנם של פסוקי ירמיהו: 'מפני חרון היונה' (כה 38), או 'מפני חרב היונה' (מו 16; נ 16), וכן לפסוקו של צפניה: 'הוֹי מֹרְאָה וְנִגְאָלָה הָעִיר הַיוֹנָה' (ג 1), שממנו נטל נתן אלתרמן את הכותרת למחזור שיריו המפורסם 'עיר היונה' (1957).


וכך סיים אלתרמן את 'שיר פותח', הראשון במחזור שירי 'עיר היונה':


במילים אחרות 'עיר היונה' (וצפניה התכוון ככל הנראה לירושלים) היא ההפך מן המקובל - לא עיר של שלום ושלוה, אלא של חורבן והרס.

והנה, לא יאומן כי יסופר, אבל מתברר שבעיר אריאל יש רחוב הנקרא 'עיר היונה'! מה זה אומר על השכל של פרנסי עיר זו ומה זה אומר על העתיד שהם חוזים ל'בירת השומרון'?

צילום: שולמית קליבנסקי

ב. יונה מצאה בו מנוח (אַה-הַה-יַ-יַאיי) 


סיפורים ואגדות, שירים ופיוטים לרוב יש על יונתו של נח, ואחד המוכרים שבהם הוא הזמר ליום שבת 'יום שבתון' שכתב רבי יהודה הלוי (האקרוסטיכון של בתי השיר הוא יהודה, אבל ריה"ל כתב כנראה רק את שני הבתים הראשונים). על פי המדרש ריחפה היונה שבוע ימים באוויר העולם ורק ביום השביעי - שבת - מצאה מנוח, וכן הוא עם ישראל, המשול ליונה, שמוצא מנוחה ביום השבת וכו'.

יוֹם שַׁבָּתוֹן אֵין לִשְׁכֹּחַ
זִכְרוֹ כְּרֵיחַ הַנִּיחוֹחַ
יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ
וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ

יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ

הַיּוֹם נִכְבָּד לִבְנֵי אֱמוּנִים
זְהִירִים לְשָׁמְרוֹ אָבוֹת וּבָנִים
חָקוּק בִּשְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים
מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ

יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ

וּבָאוּ כֻלָּם בִּבְרִית יַחַד
נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע אָמְרוּ כְּאֶחָד
וּפָתְחוּ וְעָנוּ יְיָ אֶחָד
בָּרוּךְ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ

יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ

דִּבֵּר בְּקָדְשׁוֹ בְּהַר הַמֹּר
יוֹם הַשְּׁבִיעִי זָכוֹר וְשָׁמוֹר
וְכָל פִּקּוּדָיו יַחַד לִגְמֹר
חַזֵּק מָתְנַיִם וְאַמֵּץ כֹּחַ

יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ

הנה ביצוע מחודש של השיר (כולל ה'אה-הה-י-יאיי' המסורתי):



מבחר ביצועים ונוסחים של פיוט זה (שבדרך כלל מושר בקהילות אשכנז) אפשר לשמוע באתר 'הזמנה לפיוט'.


היונה חוזרת לתיבה
Henry Davenport Northrop, Charming Bible Stories (Philadelphia: J.H. Moore Company, 1893) 28

ג. מעשה ביונה

היונה מעל ירושלים (מתוך תערוכת ציורים של בני נוער יהודים ופלשתינאים)

שיר יפה זה, שנכתב על ידי חיים גורי כ'מעשה' (אגדה פלאית?) שמתרחש בירושלים ('עיר החסד והרחמים'), מספר על 'יונה תמימה' (שלמה אך כנראה נאיבית) שחיפשה מקום לנוח. שלא כבימי נח - גם שם חיפשה היונה מנוח - אין עלה זית בפיה של יונה זו. היא 'צונחת' ממרומים על כתפו של המשורר, 'חמה' כגוף מת, והמגע ביניהם הופך את נוצתה הלבנה לאדומה, כנראה  מדם. מקובל לחשוב ששיר זה מייצג חוויות של חייל במלחמת העצמאות.

חיים גורי (איור: זאב)

השיר של גורי נדפס לראשונה לפני חמשים שנה בדיוק, בספרו שושנת רוחות (הקיבוץ המאוחד, תשכ"א), במחזור השירים 'נוצה אדומה'. צילומו כאן הוא מתוך מהדורת כל שירי חיים גורי: השירים (הקיבוץ המאוחד, 1998).


הנה ביצוע יפה ונשכח של שיר זה בפי 'שלישיית דרך הגב' (דודו זכאי, אמיר גינת ומיכה אדיר - שלושתם חברי קיבוצים). הלחן הוא של צבי שרף, והשנה היא 1970 או 1971.



'מעשה ביונה' הולחן גם על ידי מוני אמריליו ונכלל ב'ארץ געגועי', תקליט האוסף של לחניו, בביצועה של מיטל טרבלסי:



ד. שיר היונה

היונה שבה לתיבה

נמשיך במסע המוסיקלי עם 'שיר היונה' שכתבה שמרית אור והלחין מתי כספי. השיר הושמע לראשונה בפסטיבל הזמר והפזמון 1974 והנה הביצוע של נתנאלה, אז עדיין חברה בלהקת חיל האוויר:



ואלה המילים:

גבוה
מעל המגדלים
היונה פורשת כנף,
היונה דואה במרחב
ועיניה כלות.

גבוה,
כמו הענבלים
עם עלות היום היא הומה
ועם רדת ליל, בדממה,
אברותיה קלות.

הלאה, הלאה,
על המים מרחפת
עוד היא מחכה.


גבוה
מעל הרי גלבוע
מעל העננים
הדרך ארוכה.

יונת השלום נרטבת

ה. יונה עם עלה של זית

חותמת דואר לכבוד חתימת הסכם השלום עם ירדן (אילת, 1994)

תלמה אליגון-רוז כתבה והלחינה בשנת 1987 את השיר 'יונה עם עלה של זית' עבור להקת פיקוד דרום. הסולנית היא חיה סמיר, בת למשפחה מוסלמית שחונכה כיהודייה והיתה החיילת הערבית הראשונה בלהקה צבאית. אין צריך לומר שביצוע שיר זה היה משמעותי ומרגש לה ולכל מי שהאזין לשירתה.



יש לי תמונה בבית
של יונה עם עלה של זית
מעליה גלגל החמה,
לרגליה פגעי מלחמה
היונה של השלום,
על חורבותיה של אומה אחרת
תמונה מושלמת,
חלומות בתוך מסגרת

יונה עם עלה של זית
צאי מן התמונה,
השיבי את האמונה
שהשלום יבוא בעקבותייך

יש לי תמונה בבית
של יונה עם עלה של זית
וילדי מתבונן ומקשה
"תגידי, מה יש לה בפה?"
היונה של השלום
סוף מלחמה היא מבשרת
יונה מושלמת
של שלום בתוך מסגרת

יונה עם עלה של זית...

יש לי תמונה בבית
של יונה עם עלה של זית
מזכירה לי השכם וערב
שבחוץ על הברוש יש עורב
היונה של השלום
לאף מקום איננה ממהרת
יונה תיירת לעולם אינה נשארת

יונה עם עלה של זית...

וזה הציור של פיקאסו משנת 1962, שהיה מקור ההשראה לשיר, World Without Weapons, עולם בלי נשק:

יש לי תמונה בבית / של יונה עם עלה של זית / מעליה גלגל החמה / לרגליה פגעי מלחמה

כאמור, ביונה של פיקאסו נעסוק ברשימה הבאה.

וגם בהבטחות שלא התממשו ('הבטחתם יונה עם עלה של זית') נעסוק ברשימה מיוחדת.

ו. משימה בלתי אפשרית?

עיצוב: ליאת קוטנר

ואולי אנחנו מצפים מהיונה לקצת יותר מדי?

נסיים את רשימתנו הפעם בפרודיה מבריקה, מבית מדרשו של האנימטור הנפלא Martell, על סדרת הטלוויזיה המפורסמת 'משימה בלתי אפשרית'. פתחו את הרמקולים!


זה כנראה מה שאכלו שם בתיבה... סמליל הרשת האמריקנית 'הבייגל של נח'