 |
איור: יוסי שטרן
(שלושה בסירה אחת, הפלגה שנייה, ספרית מעריב, [תש"כ-], עמ' 50) |
___________________________________________________
 |
| איור: נעם נדב |
עונש"ו של דן
מאת דן אלמגור ודוד אסף
רשימה זו מוקדשת לכבודו של המשורר חיים גורי
שבשבוע שעבר חגג את יום הולדתו (כ"ט בתשרי תרפ"ד; 9 באוקטובר 1923).
'יאריך ימים על ממלכתו, הוא ובניו, בקרב ישראל'.
בשתי הרשימות הקודמות עסקנו בתיבתו של נח (כאן הרשימה הראשונה, וכאן השנייה), והפעם נקדיש את רשימתנו לאותה יונה צחורה שהפריח נח כדי לדעת אם קלוּ המים מעל היבשה. יונה תמה זו, ששבה לתיבה עם 'עלה זית טָרָף בְּפִיהָ', הפכה להיות סמל אוניברסלי של שלום, במידה רבה בזכות הציור הידוע של פבלו פיקאסו, ולציור זה נקדיש את הרשימה הבאה.
היונים גם העניקו את שמם לאנשי שמאל (או כפי שהם מכונים בפי העם: 'סְמוֹלנים'), התומכים בוויתורים למען השגת השלום הנכסף; מנקודת מבטם של אנשי ימין - המכונים גם הם בשם של ציפור, אבל דורסת ('ניצים') - מילה 'יונה' הפכה דווקא סמל לתבוסתנות.
נעסוק אפוא במקצת גלגוליה של אותה יונה ואותו עָלֶה (עלה ולא ענף!), בשיר ובפזמון, בציור ובאיור.
 |
בשנות השישים הבנקים עודדו את הילדים בישראל לחסוך ולא לבזבז...
תיבת נח (נוער חוסך) של 'בנק לאומי' |
א. עיר היונה
היונה נזכרת בתנ"ך 32 פעמים. היא מופיעה כשם נרדף לאשה אהובה ('יונתי תמתי', 'הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים'), שעשויה לייצג נאמנות ומסירות ('וְכַיוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם'), אבל היא גם סמל של טיפשוּת ('כְּיוֹנָה פוֹתָה אֵין לֵב'). היא שם של קרבן ('בֶּן יוֹנָה'), ואפילו העניקה את שמה לאחד הנביאים, בן אֲמִתַּי.
אך לא תמיד מייצגת היונה יופי והרמוניה. המילה 'יונה' היא גם שם תואר נקבי של הפועל 'ינה', כלומר לוחצת או מדכאת, ויש המפרשים מלשון הונאה: מוֹנָה (בממון) את יושביה. זה מובנם של פסוקי ירמיהו: 'מפני חרון היונה' (כה 38), או 'מפני חרב היונה' (מו 16; נ 16), וכן לפסוקו של צפניה: 'הוֹי מֹרְאָה וְנִגְאָלָה הָעִיר הַיוֹנָה' (ג 1), שממנו נטל נתן אלתרמן את הכותרת למחזור שיריו המפורסם 'עיר היונה' (1957).
וכך סיים אלתרמן את 'שיר פותח', הראשון במחזור שירי 'עיר היונה':
במילים אחרות 'עיר היונה' (וצפניה התכוון ככל הנראה לירושלים) היא ההפך מן המקובל - לא עיר של שלום ושלוה, אלא של חורבן והרס.
והנה, לא יאומן כי יסופר, אבל מתברר שבעיר אריאל יש רחוב הנקרא 'עיר היונה'! מה זה אומר על השכל של פרנסי עיר זו ומה זה אומר על העתיד שהם חוזים ל'בירת השומרון'?
 |
| צילום: שולמית קליבנסקי |
ב. יונה מצאה בו מנוח (אַה-הַה-יַ-יַאיי)
סיפורים ואגדות, שירים ופיוטים לרוב יש על יונתו של נח, ואחד המוכרים שבהם הוא הזמר ליום שבת 'יום שבתון' שכתב
רבי יהודה הלוי (האקרוסטיכון של בתי השיר הוא
יהודה, אבל ריה"ל כתב כנראה רק את שני הבתים הראשונים). על פי המדרש ריחפה היונה שבוע ימים באוויר העולם ורק ביום השביעי - שבת - מצאה מנוח, וכן הוא עם ישראל, המשול ליונה, שמוצא מנוחה ביום השבת וכו'.
וֹם שַׁבָּתוֹן אֵין לִשְׁכֹּחַ
זִכְרוֹ כְּרֵיחַ הַנִּיחוֹחַ
יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ
וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ
יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ
הַיּוֹם נִכְבָּד לִבְנֵי אֱמוּנִים
זְהִירִים לְשָׁמְרוֹ אָבוֹת וּבָנִים
חָקוּק בִּשְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים
מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ
יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ
וּבָאוּ כֻלָּם בִּבְרִית יַחַד
נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע אָמְרוּ כְּאֶחָד
וּפָתְחוּ וְעָנוּ יְיָ אֶחָד
בָּרוּךְ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ
יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ
דִּבֵּר בְּקָדְשׁוֹ בְּהַר הַמֹּר
יוֹם הַשְּׁבִיעִי זָכוֹר וְשָׁמוֹר
וְכָל פִּקּוּדָיו יַחַד לִגְמֹר
חַזֵּק מָתְנַיִם וְאַמֵּץ כֹּחַ
יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ
הנה ביצוע מחודש של השיר (כולל ה'אה-הה-י-יאיי' המסורתי):
מבחר ביצועים ונוסחים של פיוט זה (שבדרך כלל מושר בקהילות אשכנז) אפשר לשמוע באתר
'הזמנה לפיוט'.
היונה חוזרת לתיבה |
| Henry Davenport Northrop, Charming Bible Stories (Philadelphia: J.H. Moore Company, 1893) 28 |
ג. מעשה ביונה
 |
| היונה מעל ירושלים (מתוך תערוכת ציורים של בני נוער יהודים ופלשתינאים) |
שיר יפה זה, שנכתב על ידי
חיים גורי כ'מעשה' (אגדה פלאית?) שמתרחש בירושלים ('עיר החסד והרחמים'), מספר על 'יונה תמימה' (שלמה אך כנראה נאיבית) שחיפשה מקום לנוח. שלא כבימי נח - גם שם חיפשה היונה מנוח - אין עלה זית בפיה של יונה זו. היא 'צונחת' ממרומים על כתפו של המשורר, 'חמה' כגוף מת, והמגע ביניהם הופך את נוצתה הלבנה לאדומה, כנראה מדם. מקובל לחשוב ששיר זה מייצג חוויות של חייל במלחמת העצמאות.
 |
| חיים גורי (איור: זאב) |
השיר של גורי נדפס לראשונה לפני חמשים שנה בדיוק, בספרו שושנת רוחות (הקיבוץ המאוחד, תשכ"א), במחזור השירים 'נוצה אדומה'. צילומו כאן הוא מתוך מהדורת כל שירי חיים גורי: השירים (הקיבוץ המאוחד, 1998).
הנה ביצוע יפה ונשכח של שיר זה בפי 'שלישיית דרך הגב' (דודו זכאי, אמיר גינת ומיכה אדיר - שלושתם חברי קיבוצים). הלחן הוא של צבי שרף, והשנה היא 1970 או 1971.
'מעשה ביונה' הולחן גם על ידי מוני אמריליו ונכלל ב'ארץ געגועי', תקליט האוסף של לחניו, בביצועה של מיטל טרבלסי:
ד. שיר היונה
 |
| היונה שבה לתיבה |
נמשיך במסע המוסיקלי עם 'שיר היונה' שכתבה שמרית אור והלחין מתי כספי. השיר הושמע לראשונה בפסטיבל הזמר והפזמון 1974 והנה הביצוע של
נתנאלה, אז עדיין חברה בלהקת חיל האוויר:
ואלה המילים:
גבוה
מעל המגדלים
היונה פורשת כנף,
היונה דואה במרחב
ועיניה כלות.
גבוה,
כמו הענבלים
עם עלות היום היא הומה
ועם רדת ליל, בדממה,
אברותיה קלות.
הלאה, הלאה,
על המים מרחפת
עוד היא מחכה.
גבוה
מעל הרי גלבוע
מעל העננים
הדרך ארוכה.
 |
| יונת השלום נרטבת |
ה. יונה עם עלה של זית
 |
| חותמת דואר לכבוד חתימת הסכם השלום עם ירדן (אילת, 1994) |
תלמה אליגון-רוז כתבה והלחינה בשנת 1987 את השיר 'יונה עם עלה של זית' עבור להקת פיקוד דרום. הסולנית היא
חיה סמיר, בת למשפחה מוסלמית שחונכה כיהודייה והיתה החיילת הערבית הראשונה בלהקה צבאית. אין צריך לומר שביצוע שיר זה היה משמעותי ומרגש לה ולכל מי שהאזין לשירתה.
יש לי תמונה בבית
של יונה עם עלה של זית
מעליה גלגל החמה,
לרגליה פגעי מלחמה
היונה של השלום,
על חורבותיה של אומה אחרת
תמונה מושלמת,
חלומות בתוך מסגרת
יונה עם עלה של זית
צאי מן התמונה,
השיבי את האמונה
שהשלום יבוא בעקבותייך
יש לי תמונה בבית
של יונה עם עלה של זית
וילדי מתבונן ומקשה
"תגידי, מה יש לה בפה?"
היונה של השלום
סוף מלחמה היא מבשרת
יונה מושלמת
של שלום בתוך מסגרת
יונה עם עלה של זית...
יש לי תמונה בבית
של יונה עם עלה של זית
מזכירה לי השכם וערב
שבחוץ על הברוש יש עורב
היונה של השלום
לאף מקום איננה ממהרת
יונה תיירת לעולם אינה נשארת
יונה עם עלה של זית...
וזה הציור של פיקאסו משנת 1962, שהיה מקור ההשראה לשיר, World Without Weapons, עולם בלי נשק:
 |
| יש לי תמונה בבית / של יונה עם עלה של זית / מעליה גלגל החמה / לרגליה פגעי מלחמה |
כאמור, ביונה של פיקאסו נעסוק ברשימה הבאה.
וגם בהבטחות שלא התממשו ('הבטחתם יונה עם עלה של זית') נעסוק ברשימה מיוחדת.
ו. משימה בלתי אפשרית?
 |
| עיצוב: ליאת קוטנר |
ואולי אנחנו מצפים מהיונה לקצת יותר מדי?
נסיים את רשימתנו הפעם בפרודיה מבריקה, מבית מדרשו של האנימטור הנפלא Martell, על סדרת הטלוויזיה המפורסמת 'משימה בלתי אפשרית'. פתחו את הרמקולים!
 |
| זה כנראה מה שאכלו שם בתיבה... סמליל הרשת האמריקנית 'הבייגל של נח' |
