בשל מכתב שקיבלתי מתמר ועמוס רודנר החלטתי לחלץ את התרנגול בן-גבר, שנלכד בסוף פוסט הכפרות של רמי נוידרפר, ולתת לו מקום משלו. כזכור, הבאתי שם את שירם של נעמי שמר ויוחנן זראי 'סמוך על התרנגול', שמוכר יותר בשם 'תרנגול בן גבר'.
דן אלמגור הזכיר לי כי השיר נכתב במקורו עבור להקת פיקוד מרכז ותכניתה 'פשיטה בכפר'. זה היה מחזה מוסיקלי, שחיבר אהרן מגד, והוא עוסק בקבוצת חיילים המגיעה למושב בשרון (שיר נוסף שזכור מאותה תכנית, וגם אותו כתבו שמר וזראי, היה 'רב האור והתכלת').
נעמי שמר – אז עדיין צעירה חסרת בטחון בת 26 – השתמשה בשמה הספרותי ש' כרמל. למה בחרה שמר להסוות את זהותה דווקא בשם זה? יהודה בלכר הפנה את תשומת לבי לכך שאין זו בחירה סתמית ונעמי שמר בגימטרייה (590) הוא ש' כרמל (590).
תכניית 'פשיטה בכפר' – נעמי שמר מסתתרת מאחורי הכינוי 'ש. כרמל' (שמואליק טסלר, שירים במדים: סיפורן של הלהקות הצבאיות, יד יצחק בן-צבי, תשס"ז, עמ' 137) |
התכנית הועלתה בפברואר 1956 – אגב, חודש חשוב בהיסטוריה הפרטית שלי, שכן בו נולדתי – וזכתה להצלחה גדולה. מאוחר יותר באותה שנה הפכה התכנית למחזמר של ממש והוצגה בתיאטרון 'אהל' תחת השם 'חמש-חמש'. בשנת 1980 נעשה סרט מוסיקלי בשם 'חמש חמש', בבימויו של שמואל אימברמן, אך כל הפזמונים המקוריים הושמטו ובמקומם נכתבו שירים חדשים.
ואלה מילות השיר:
סמוך על התרנגול
מאת: נעמי שמר
לחן: יוחנן זראי
כָּל הַיּוֹם תַּרְנְגוֹל בֶּן גֶּבֶר
הִתְרַגֵּש כְּאֶפְרוֹחַ בֶּן שָעָה?
מַה פִּתְאוֹם תַּרְנְגוֹל בֶּן גֶּבֶר
מִתְרַגֵּש כְּאֶפְרוֹחַ בֶּן שָעָה?
בֶּחָצֵר בְּרֹאש גַּל הַזֶּבֶל
הוּא הִכִּיר-כִּיר-כִּיר
פַרְגִּיוֹנֶת נִפְלָאָה
עַל גַּל הַזֶּבֶל אֲהָה אֲהָה
הוּא הִכִּיר פַרְגִּיוֹנֶת נִפְלָאָה
הִתְרַגֵּש כְּאֶפְרוֹחַ בֶּן שָעָה?
מַה פִּתְאוֹם תַּרְנְגוֹל בֶּן גֶּבֶר
מִתְרַגֵּש כְּאֶפְרוֹחַ בֶּן שָעָה?
בֶּחָצֵר בְּרֹאש גַּל הַזֶּבֶל
הוּא הִכִּיר-כִּיר-כִּיר
פַרְגִּיוֹנֶת נִפְלָאָה
עַל גַּל הַזֶּבֶל אֲהָה אֲהָה
הוּא הִכִּיר פַרְגִּיוֹנֶת נִפְלָאָה
אַך מִיַּד כָּל בְּנוֹת כַּרְבּוֹלֶת
עַל הַגֶּבֶר הֵרִימוּ קַרְקֵרָה
הַכֵּיצַד כָּל בְּנוֹת כַּרְבּוֹלֶת
עַל הַגֶּבֶר הֵרִימוּ קַרְקֵרָה
הֵן קָרְאוּ: תּוֹאִיל הַקְּטַנְטוֹנֶת
לְחַכּוֹת כּוֹת-כּוֹת
בֵּינָתַיִים לְתוֹרָהּ
יֵש תּוֹר יֵש וֶתֶק, אֲהָה אֲהָה
תְּחַכֶּה הַקְטַנְטוֹנֶת לְתוֹרָהּ,
וְכָעֵת הַפַּרְגִּית הִיא גְּבֶרֶת
אַךְ עוֹדֶנָּהּ יוֹשֶבֶת בְּבִתּוּל
אִם כָּעֵת הַפַּרְגִּית הִיא גְּבֶרֶת
אֵיךְ עוֹדֶנָּהּ יוֹשֶבֶת בְּבִתּוּל?
עַד הַיּוֹם תּוֹרָהּ לֹא הִגִּיעַ
עַד הַיּוֹם תּוֹרָהּ לֹא הִגִּיעַ
לְבִיקוּר-קוּר-קוּר
וַאֲפִילוּ לְטִיּוּל
אֲבָל הַגֶּבֶר, אֲהָה אֲהָה,
הוּא, מִסְכֵּןֵ, מִתְחַתֵּן עִם כָּל הַלּוּל.
במילות השיר שהבאתי בפוסט הקודם, כפי שמצאתי אותן באינטרנט (למשל באתר 'שירונט'), היה שינוי אחד קטן בבית החמישי, שם נכתב שהפרגית יושבת ב'ביטול'.
וכעת הפרגית היא גברת,
אך עודנה יושבת בביטול.
אם כעת הפרגית היא גברת
איך עודנה יושבת בביטול?
אך עודנה יושבת בביטול.
אם כעת הפרגית היא גברת
איך עודנה יושבת בביטול?
לכאורה מה הגיוני יותר?
כתבו תמר ועמוס:
כל מי שהכיר את צחקנותה הממזרית של נעמי שמר יודע – אף בלי לראות את הטקסט – שנעמי כתבה 'אַךְ עוֹדֶנָּהּ יוֹשֶבֶת בְּבִתּוּל'. אך כיוון שבכל הפמפלטים, השירונטים וחוברות
מארזי התקליטים כתוב 'אך עודנה יושבת בביטול',
וכיוון שנעמי לא פירסמה בדפוס שירים שלא כתבה להם את המנגינות, פנינו לללי שמר
בִּתה, שענתה: 'הביתול נכון ביותר, ושגוי בכל הגרסאות האחרות', ובעיקר שלחה לנו את השיר בכתב ידה
של נעמי.
נעמי שמר (2004-1930) |
ועוד הוסיפו הרודנרים על השיר בכללו:
מדובר בשיר מאוד משמעותי ביצירתה של נעמי שמר, כי הוא אולי התעודה היחידה, בה משתקפים זכרונות לא נעימים מקבוצת כינרת, שבה נולדה.
כל שיריה ודבריה של נעמי בתקשורת הכתובה והאלקטרונית מכים בתופי געגועים גדולים לכינרת. אבל, 'יש תור, יש וֶתק, אהה אהה / תחכה הקטנטונת לתורה' הוא כנראה הצירוף היחיד המזכיר שלנעמי היו גם זיכרונות פחות נעימים משם, בעיקר מיחס 'ציבור החברים' לסגנון חיי הפסנתר, שקבעה אמא רבקה, ביישוב העמלני והשוויוני (ובקצוות – קטנוני).
הצרוף 'למה נוֹמי?! למה נוֹמי?!', רדף אחריה מגיל שש. ליציאתה לאקדמיה למוזיקה הייתה התנגדות קשה ומקיפה בשתי אסיפות כלליות בקיבוץ. בסופו סוכם הדבר בחיוב רק בהתערבותה של שרה מאירוב – ששכלה זמן קצר קודם לכן את בנה גוּר, בקרבות תש"ח בעמק הירדן. שרה קראה לעבר החברים: 'אתם לא מבינים שזה הייעוד שלה?'
כשחזרה נעמי לכינרת מהאקדמיה לא זכתה להיות מורה למוזיקה בבית החינוך המשותף בדגניה (במקום כבר היה יקותיאל שוּר) ולימדה ריתמיקה את ילדי הגן. להם כתבה את ה'שירים מכינרת'.
ומשהו א-פרופו יוחנן זראי (2016-1929), מלחין השיר. נעמי שמר העידה שאף כי היתה בוגרת (בהצטיינות) של האקדמיה למוזיקה, זראי קידם בהרבה את יכולת ההלחנה שלה כשיעץ לה (במילעיל): 'ביד שמאל תתני את האטמוספירה, ואז ביד ימין תציירי יפה את המלודיה'.
הנה שוב שני הביצועים של השיר, כל אחד מקסים יותר מזולתו.
כאן נחמה הנדל ורן אלירן (הזכורים כצמד רן ונמה) מתאחדים שוב בתכנית האירוח של רבקה מיכאלי 'סיבה למסיבה'. השנה היא 1986:
וכאן מחדשת אחינועם ניני את השיר בביצוע מ-ד-ה-י-ם עם התזמורת הסימפונית של ירושלים (2011): אריה בלול התרנגולות:
בביצוע של ניני שולב שיר תרנגולים נוסף, הוא שיר הילדים 'תרנגול אני', שחיברה אנדה עמיר-פינקרפלד והלחין יצחק אֶדֶל.
הנה המילים:
תַּרְנְגוֹל אֲנִי, תַּרְנְגוֹל קָטָן
מִי עוֹד כָּמוֹנִי גַּנָּן
קוּקוּרִיקוּ!
לֹא אֵת לִי וְלֹא מַעְדֵּר
קוּקוּרִיקוּ!
וַאֲנִי חוֹפֵר וְעוֹדֵר
קוּקוּרִיקוּ!
בּוֹאוּ, רְאוּ
אֲנִי חוֹפֵר וְעוֹדֵר
וְלֹא אֵת לִי וְלֹא מַעְדֵּר
קוּקוּרִיקוּ!
מִי עוֹד כָּמוֹנִי גַּנָּן
קוּקוּרִיקוּ!
לֹא אֵת לִי וְלֹא מַעְדֵּר
קוּקוּרִיקוּ!
וַאֲנִי חוֹפֵר וְעוֹדֵר
קוּקוּרִיקוּ!
בּוֹאוּ, רְאוּ
אֲנִי חוֹפֵר וְעוֹדֵר
וְלֹא אֵת לִי וְלֹא מַעְדֵּר
קוּקוּרִיקוּ!
מכיוון שאני מדריך סיור מזמר בעקבות נעמי שמר ובתחקיר שערכתי לפני הסיור נפגשתי עם אנשי כנרת, הם מספרים שמדובר על רווק הולל בן כנרת שנפל סוף סוף ברשתה של אחת הבנות והשיר בעצם נכתב בהיתול לחתונתו ורק אחר כך עבר לפיקוד מרכז ולתוכנית חמש חמש. גמר חתימה טובה ושנה של הרבה עונ"שים על כולנו.....
השבמחקלמנגינת השיר סמוך על התרנגול יש ביצוע של ריקה זראי בצרפתית העליתי ליו טיוב.בשיר בצרפתית הוא הפך לנער.המטאפורה הוחלפה באובייקט שהיא מתארת.ניתן למצוא אותו בשפ:סמוך על התרנגול הגרסה הצרפתית-ריקה זראי.
השבמחקיפה ומרתק
השבמחקאהה אהה
מי יצר את הצירוף המופלא בין שני השירים כפי שהוא מופיע ביצירה אותה שרה להפליא אחינעם ניני?
השבמחקתודה על הרשימה.
השבמחקחבל מאוד על שגיאות הניקוד הרבות.