לכבוד יום הכיפורים הממשמש ובא הנה רשימה יפה שחיבר, והיא עדיין אקטואלית כביום הינתנה.
הרשימה פורסמה לראשונה בידיעות אחרונות, 25 בספטמבר 1974, וכונסה שוב בספרו בדרכי היהודי הנצחי: הגיונות ועיונים ביהדות (ספרית פועלים, תשמ"ה), שערכה בתו שולה אברמסקי, עמ' 6-5.
כתבה לי שולה:
לכאורה, זהו 'על חטא' חילוני, אך רב בו הקודש על החול, וכפי שאמר לאבי אחד מידידיו כשנדפס 'על חטא' שלו לראשונה: 'אילו היה "על חטא" הזה נכתב בתקופה המתאימה, היה נכנס למחזור התפילות'...
*
ולעת פרדה, טרם צללי ערב יִנָטוּ, הנה ביצוע מרגש ביותר של 'ונתנה תוקף', שהלחין יאיר רוזנבלום (חבל ששמו של המלחין לא נרשם בהסברים לקליפ), בפי שי אברמסון, החזן הראשי של צה"ל, מלווה בתזמורת סימפונט של רעננה.
 |
| 'עבדת יום הכפורים תרל"א במחנה אשר על פני מעץ'. חיילים יהודים בצבא הפרוסי בימי מלחמת צרפת-גרמניה, 1870 (ליטוגרפיה בעקבות ציור של Hermann Junker) |
גמר חתימה טובה!
שלום דוד,
השבמחקראיתי דברי י"ד אברמסקי בעונש"ך (עיתון אלקטרוני שאסף שולח למכותביו, בשם - עונש שבת...) והתעוררתי לכתוב לך עליו מעט.
לראשונה התוודעתי למשפחת אברמסקי, כשליקטתי את דברי המספד, שכתבו גדולי המוסרניקים על סבי ז'ל, יוסף יוסלביץ', רבה של ק"ק סובלק, לאחר מותו באדר תרצ"ה, מרס 1935. מצאתי את הדברים דווקא בירושלים, בכתבי עת של העדה החרדית, ולא בפולין ובסובלקי, שם חי ומת. הספידוהו הרב מלצר ויחזקאל אברמסקי ועוד שניים שלושה שהכירוהו, ועמדו עמו בקשר.
לימים הפגיש פצ'י היקר, פרופ' אברהם שפירא איש קבוצת יזרעאל, בין אברמסקי הירושלמי וביני. וישבנו יחדיו כמה פעמים, אברמסקי פצ'י רפי ויזר הצעיר דב סדן אפילו יונה רוזנפלד ןאחרים - על כוס קפה בקפטריה הישנה והשוקקת של בית הספרים.
אברמסקי הפיק ניצוצות. של רשעות של ידענות של מאהב שפוט של העברית. הנוכחים אמרו לי לאחר מכן שהוא אחד האנשים הכי מבוזבזים שהכירו. כישרון אדיר ועצלות שלא מהעולם הזה.
הוא נתן לנו סדרת חיקויים מפוצצת מצחוק של לשונם העילגת של הפרופסורים הגמורים... אני זוכר שצחקתי שם המון. הראית את החדש ממני, היום? למשל, או מה דעתך על החדותי'ם שהבאתי ב...ומנה את כתבי העת היוקרתיים של סוף שנות השבעים.
כמה שנים מאוחר יותר נפגשנו באקראי באוטובוס ירושלמי. הוא זיהה אותי, ואמר לי שיש לי לשון מיוחדת. חשבתי שהוא מתכוון ללשון סיפוריי הראשונים, שנדפסו אז במשא ובעוד מקומות. אבל הוא ביטל זאת ואמר, לא, הלשון שלך, האיבר שבפיך, הוא חולה, הוא לא יכול להעלות דבר שקר!... כמעט שהסמקתי באוטובוס. והוא גם הוסיף: אין דבר, אתה עוד תכתוב, אתה עוד תדפיס ספרים. ובזה בעצם גם ניחם אותי על הרשימה הקטלנית על ספרי הראשון, ארץ יתומה, 1975 ועל השני, צילום אלכסוני, 1977 - שנדפסה בדבר במשא.
לפני כמה שנים ביקשתי לכתוב עליו את הערך ללקסיקון של אונ' ב'ש של יגאל שוורץ. הלקסיקון שטרם יצא לאור! דיברתי עם שולה קיסטר אברמסקי, והיא שלחה לי כתובים עליו. נדהמתי מהשכול שלו, שהצניעו כל כך עמוק. בנו שנפל מירי צלפים בירושלים הנצורה! אינני יודע אם הערך שאני כתבתי הוא שייכנס לבסוף ללקסיקון. אפשר ששוורץ העדיף ערך שכתב מישהו אחר, אבל אני בכתיבתי עליו, חשתי שאני פורע לו חוב קטן מימי ירושלים הרחוקים שלי.
שייפתחו לכם השערים ללא צרימות מיוחדות, אלישע פורת
שנה טובה דוד,
השבמחקשלמי תודה על הרשימה המרעידה, שהדירה שינה מעיני ותנומה מעפעפי.
במשחק הכדורגל בין האל לכנסת ישראל, בו הכדור הוא התשובה, מגלגל י"ד אברמסקי את התשובה לפתחו של האל "שובה אלהים".
מלאכי לעומתו, חושב הפוך (טוב, הוא כהן) "שובו אלי ואשובה אליכם".
נעמי שמר, שהיטיבה לשאוב את מי מעין איכה רבה (השיבנו ה' אליך ונשובה),שזרתן בחכמה בשיר 'על כל אלה', בשורה 'השיבני ואשובה', ופסקה את פסוקה.
...
תודה עמוקה לתמונה הנדירה של עבודת יום הכיפורים בעיר מץ 1870. התמונה עצמה מסוגלת להחזיר את המתבונן בה בתשובה שלמה.
שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה.
שאךת תם: אני חושב דווקא ישר ולכן אני לא מצליח להבין מתי הספיק הפוסט הזה, שאם אני מבין נכון התפרסם הבוקר, להדיר שינה מעיניר ותנומה מעפעפיך?
מחקלשואל התם,
מחקמעט אחרי חצות, בלילה של ה-25 בספטמבר, ישבתי ליד המחשב והקלדתי בשורת החיפוש את כתובת האתר של עונג שבת. הופתעתי ושמחתי עד מאד לראות רשימה חדשה שתוכנה היה כל-כך נוגע. הרשימה גרמה לי להרהר עמוקות באנשים במקורות ובלשון הקודש.
רציתי לכתוב תגובה כבר אחרי חצות, היות ונסחתי אותה במחשבה, אך המתנתי לשחר. בבוקר חזרתי לקרוא ברשימה, וראיתי תגובה ראשונה. או אז כתבתי את דברי.
גמר חתימה טובה
המשיב התם
מודה ועוזב (אני במקרה הזה) ירוחם. שנה טובה וגמר חתימה טובה.
מחקהתמונה של עבודת יום הכיפורים לפני המחנה בעיר מץ בצרפת ,היא בכלל לא כל כך נדירה. בהרבה מאד בתים של יהודי גרמניה היו נמצאים העתקים של התמונה הזאת הן על נייר והן על בדים מסוגים שונים. במשפחתי יש צעיף ממשי ועליו ההדפס של התמונה והתאריך ההקדשה הוא מ 1885 ,כמובן שהוא נמצא מאחורי מסגרת עם זכוכית על מנת לשמור אותו מפגעי הזמן.
השבמחקהבן של אברמסקי נהרג במלחמת השחרור מירי צלפים בשכונת כרם אברהם בירושלים ברחוב נחמיה בהיותו נער צעיר.
גם אותי הרעידה התמונה: כמה סדר וארגון פרוסי, כמה יהדות בשלל הדרכים לקשור את הטלית (או שלא), וכמה מצער לחשוב שבמרחק לא רב משם נערכה תפילה דומה בקרב החיילים היהודים שבצבא צרפת...
השבמחקהתמונה לכאורה מספרת על הצלחת האמנציפציה והיהודים מתגייסים בהמוניהם לצבא, שאף מכיר בצרכיהם הדתיים, אך כל אותות ההצטיינות של החיילים, בניהם ונכדיהם, לא הצילו אותם מעשן המשרפות.
אשמח לקרא עוד על התמונה ועל הנסיבות ההסטוריות של תפילה זו.
ילד היה בצרפת באותם הימים, אלפרד שמו. תוצאות המלחמה (סיפוח חבל אלזאס לורן לגרמניה המאוחדת תחת ניצוחו של אוטו פון ביס-מרק) יעצבו ויגבשו את מהלך חייו, הוא יגדל ויהיה לקצין בחיל התותחנים שלה, ויואשם בבגידה בה ע"י שתוף פעולה עם שכנתה הגדולה ממזרח. שם משפחתו של הילד הוא דרייפוס. יש הקושרים את השם דרייפוס לעיר טרואה, מקום הולדתו של רש"י, ויש דורשים את השם דרייפוס ע"ש הצרפתית (כיום בגרמניה > (גרמנית: Trier; צרפתית: Trèves) ואנו נאמר בפשטות כי השם דריי-פוס הוא drei Füße 'שלוש רגלים' (הרומז לשלושת הרגלים, ועל שלושה דברים העולם עומד, כי החוט המשולש לא במהרה ינתק, וכולם קרובים אלי כי יהודי הוא).
מחקישעיה
בנעורי הרחוקים, היו מחלקים בישיבה דף עם פירוט החטאים הגלומים בכל סעיף ב'על חטא שחטאנו לפניך' כדי לעזור לתלמידים להיזכר בחטאיהם ולחזור בתשובה מהם, ובאופן כללי לחוש חוטאים ואשמים.
השבמחקנראה לי, מבלי להכיר את אברמסקי, שאת רשימתו הוא כותב בתוך הסוגה הזאת של רשימות, ולדעתי היא אכן פועלת ומעוררת לחשבון נפש, לא פחות מאותן רשימות מדכדכות, ואולי יותר, בכנות שבה וביושר חסר הצדקנות, וגם בהומור העצמי.
תודה על ה"עונ"ש" המענג הזה.
חיה יקרה,
השבמחקמילותייך המרגשות נכתבו כאילו ישבת עמנו אל השולחן בשעה ששוחחנו על תמונה מיוחדת זו.
כמאמר המשורר, "אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ".(תהלים נה טו)
שנה טובה ובשורות טובות