‏הצגת רשומות עם תוויות ביתר עילית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ביתר עילית. הצג את כל הרשומות

יום שני, 29 באפריל 2019

פה ושם בארץ ישראל: כפר תבור, ראש הנקרה, נהריה, הירדן והרב שך

א. כך נראה הטבור של מסחה

מה כל כך מסובך בשם כפר תבור, הלא היא 'מסחה' הוותיקה? אבל אצלנו, היכן שאפשר לקלקל – מקלקלים.

וכך, בסוּפֶּר 'נתיב החסד' ברחובות הפך כפר תבור ל'כפר טבור' החינני, ובסניף הרחובותי של 'יינות ביתן' ל'כפר תנור' החביב...

צילום: ערן כהן

ב. בעיות בהבנת הנקרא

בחול המועד פסח נקרתה בפני עם ישראל הזדמנות בלתי חוזרת לבקר באתר חדש בארץ: 'ראש הנקרא'...



ואם לא די בכך הרי שהטיול ב'ראש הנקרא' כולל גם ביקור ב'מערות הנקרות' – אתר שלא היה ולא נברא. נִקְרָה היא שקע, נקיק בסלע או בהר, וזה בדיוק מה שיש בראש הנקרה. 'נקרות' ולא 'מערות הנקרות'.

בספר ישעיהו, ב 21 נכתב: 'לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצֻּרִים וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים', ומכאן גם שוררה נעמי שמר ב'שבחי מעוז': 'אָבוֹא בַּמִּנְהָרוֹת וּבַמְּצָדוֹת וּבַמְּעָרוֹת / וּבְנִקְרוֹת צוּרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר'. 

צבי פיש צילם מתוך חומר פרסומי 'מידע בתנופה', בית וגן, 1138 (ט' ניסן תשע"ט).


ג. נהרייה?

אתר עיריית נהריה

עשרות שנים כותבים נהריה עם י' אחת, ופתאום החליט מישהו שעד כה חיינו בטעות.

ולפי שיש סכנה שאנו ובנינו ובני-בנינו כבר לא נדע להגות כראוי את השם 'נהריה', יש להוסיף לה עוד י' – מה שלא עלה על דעתם של מייסדיה ותושביה.

צילום: יהושע לביא

השלט המופרך הזה מוצב בצומת כברי, ואולי הדבר קשור בהמלצתה, לא מכבר, של האקדמיה ללשון עברית לשנות כמה מכללי התעתיק של מקומות בארץ. כך נולדו פיגועי לשון (פיגו"ל) כמו 'הרצלייה' או 'נהרייה', ובקרוב נקבל מן הסתם גם את 'ירושליים'.

והנה, פיגוע מוליד פיגוע: אם יש שני י' למה שלא יהיו שני Y? וכך נוצר תעתיק לטיני מוזר.

ד. עוד חמישה קילוגרם, מעלש, יא חבלן

במסלול הרַפְטינג של נהר הירדן המציאו האחראים יחידת אורך חדשה שהעולם כנראה עוד לא בשל לקבל אותה – ק"ג...

צילום: דויד ארנפלד

ה. מרכז קניות על שם הרב שך

את גדולי ישראל נהוג להנציח בשמות יישובים, בכבישים חוצי ישראל, בשדות תעופה, בבתי חולים, באוניברסיטאות או בבתי ספר. על הצדיקים נאמר בתלמוד הירושלמי: 'דבריהם הם הם זיכרונם', אבל את הרב אליעזר מנחם שך, ממנהיגיה של היהדות החרדית, אחרון ה'גדויילים', מנציחים בעיר החרדית ביתר עילית... במרכז קניות.

צילום: נדב נחלון

האומנם?

מתברר שאין זה שמו של מרכז הקניות, אלא שם הרחוב בו ממוקם הסוּפֶּר 'חסד לאלפים'. בכל זאת, חוסר טעם...

יום רביעי, 1 במרץ 2017

איזה כיף להיות חרדי: מלשינון; סיר המעלות; בבא סאלי; ייִדישע פּיראַטן

א. המלשינון למפגעים רוחניים

כמו בכל מקום, גם בביתר עילית, 'עיר התורה והחסידות', לא אוהבים מפגעים, ובמיוחד לא מפגעים רוחניים, ובמיוחד שבמיוחד מפגעים רוחניים בנושאי צניעות וכדומה.

כדי לטפל במפגעים רוחניים כאלה – שעל פי מסורת 'הראש הכחול' מתמקדים תמיד בענייני מין וצניעות – הקימו בעיר מלשינון שבו תוכלו לדווח על המפגע והתקלה, והשאר כבר עלינו. בשביל מה הקמנו 'סיירת צניעות'?

המודעה הזו צולמה בחשאי באחד השטיבלים הרבים שבשכונה המכונה גבעה ב'. מסיבות מובנות המדווח ביקש לשמור על עילום שמו ונמנע מציון מירב הפרטים האפשריים.


ב. סיר המעלות לש"ס

מפגע רוחני של ממש חולק השבוע בתיבות הדואר בעפולה. תקליטור תעמולה של מפלגת ש"ס שכותרתו 'מתגעגעים' (לרב עובדיה יוסף המנוח, כמובן).

יכול להיות שיש כאן איזה מסר רוחני שלא הצלחתי לעמוד עליו? אולי זה סיר שאפשר לטגן בו בצל?

צילום: יריב שיזף

ג. דער בבא סאלי

מסקנות 'ועדת ביטון' והחפירות הוולגריות של השרה מירי רגב מחלחלות היטב לשטח, וכבר עתה ניכרת מגמה של העצמת התודעה המזרחית גם במבצריה של האשכנזיות החרדית.

פעם כשהיית אומר לאדם חרדי 'בבא', הוא היה חושב קודם כל על התלמוד ושואל: בבא קמא, בבא מציעא או בבא בתרא?

לימים נוספו לארון הספרים האשכנזי עוד בבות: בָּבָא דאנטונא, או בָּבַא-בּוּך, אפוס אבירים איטלקי המספר על פלוני ושמו בוֹבוֹ, שתורגם ליידיש על ידי רבי אליהו בחור במאה ה-16. לימים השתלשל שם הספר והיה לבָּבַא-מעשׂה (כלומר סיפורו של בּוֹבוֹ), וממנו השתבש הביטוי, שמוכר לכל ילד, אשכנזי כמזרחי, בּוֹבֶּה מַיְיסֶה, כלומר סיפורי סבתא...



ובכן, מספר לי ד"ר יוסי במברגר, בבא בוך – אַרויס; בבא סאלי – אַרײַן.

בסיבוב שערך בחנויות הספרים בשכונת גאולה נפל מבטו על מדור הספרונים לילדים, שבהם מסופר על חייהם ונפלאותיהם של צדיקים וקדושים.

צילומים: יוסי במברגר

והנה, לבעל ה'תולדות יעקב יוסף' מפולנאה, לרבי נחמן פון ברסלב ולרבי משה פיינשטיין הצטרף חבר חדש. הבבא סאלי...

והשאלה היא מה משמעות הדבר. האם יש כאן ניסיון לרענון פנתאון הקדושים והגדולים החרדי והכנסת דמויות חדשות לתוכו, ברוח המלצת הוועדה הידועה, או שמא משאלה כמוסה שגם החרדים מצביעי ש"ס יואילו כבר, בטובם, ללמוד יידיש? 


ד. החרדי המעופף 

'ההולנדי המעופף' – ציור של אלברט רידר, 1896 (מקור: ויקיפדיה)

יוסי במברגר בקושי התאושש מהמעבר החד מבבא מעשה לבבא סאלי, ויפן כה וכה והנה ספר קומיקס חדש לפניו.

ספר ילדים זה נותן פרשנות חדשה ומקורית למיתוס ההולנדי המעופף (The Flying Dutchman) – אותה ספינת רפאים, או שמא רב חובל, שנגזר דינם להפליג לנצח ולעולם לא להגיע לחוף מבטחים.


ובכן, מתברר שההולנדי המעופף האמתי אינו אלא פיראט יהודי חרדי.

הוא נמלט על פני הימים מן האינקוויזיציה וממלט ילדים יהודיים בחרוף נפש, ממש כמו נחשון בן עמינדב, לא פחות. אגב, בראש הספר מובאת הקדמה על פיראטים יהודים שהיו, וכולם זכו לשוב בתשובה שלמה בסוף ימיהם.

הקלקה על הצילומים תגדיל אותם