‏הצגת רשומות עם תוויות מוניות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מוניות. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 1 בנובמבר 2024

הספרות והחיים: משוך בגזר, שמוליקיפוד, סטודיו משלך, סיפור מסגרת, בדרך אפרתה

א. משוך בגזר

דוכן המיצים הטבעיים ברחוב אחוזה 106 ברעננה בחר לעצמו שם נהדר, שמרמז כמובן לקלאסיקה של 'סבא אליעזר והגזר' (לוין קיפניס), שעליה כתבנו כאן ממש לא מזמן.

צילום: איתמר לויתן

ב. גן שמוליקיפוד 

בהמשך לאותה כתבה על גן הפסלים של אליעזר והגזר הזכיר לי שמוליק אבנרי את קיומו של גן ספרותי אחר המוקדש לספר הילדים שמוליקיפוד. 

בפארק זה – השוכן מול פינת הרחובות אהרונוביץ ויהודה הנשיא בקרית רבין בחולון – עיצבה האמנית נגה יודקוביק־עציוני בשנת 2007 פסלי בטון צבוע בדמות קיפודים ותותים, בהשראת סיפורם הקלאסי והאהוב של המשורר כרמי צ'רני (ט. כרמי) ורעייתו דאז הציירת שושנה היימן. הם חתמו על הספר בשם העט 'כּוּשׁ' (כרמי ושושנה).

שמוליקיפוד מספר על ילד ושמו גדי (כשמו של בנם האמיתי של המחברים) שחלה, נשאר לבדו בבית והתיידד עם קיפוד שבא לבקרו. הספר ראה אור לראשונה בשנת 1955 בספרית פועלים, זכה להצלחה רבה ולימים עובד לתקליט ילדים ולהצגת תיאטרון.

צילומים: שמואל אבנרי

בשנת 2010 הוציא דואר ישראל בול לכבוד גן זה (עיצוב דויד בן-הדור):

בולים

ג. סטודיו משלךְ

צילום: שקד נחלון

השלט שבתמונה ממוקם בירושלים, ברחוב כובשי קטמון פינת כ"ט בנובמבר, והרפרור לחדר משלך, ספרה המפורסם, מבשר הפמיניזם, של וירג׳יניה וולף (1929) ברור.

המהדורה הראשונה של הספר, 1929 (ויקיפדיה)

בתחילה תופס את העין ההבדל בין השם העברי לאנגלי (קוראי הערבית, אנא השכילו אותנו מה כתוב שם). אך השם המקורי של הספר באנגלית הוא A Room of One's Own, ואם כך הרי שהכיתוב באנגלית משקף היטב את מקור ההשראה.

 
התרגום הראשון לעברית נעשה בידי אהרן אמיר, שוקן, 1981 (סימניה)

באתר האינטרנט של סטודיו משלךְ כתוב לאמור:

סטודיו משלךְ הוא מרכז ראשון מסוגו לקידום נשים יוצרות ושיח רב תרבותי ופועל בבית הצייר פנחס ליטבינובסקי. יש במקום גלריה לאמנות עכשווית, תערוכות וסדנאות, חנות ובית קפה. ובימים אלה אנו מקימות במקום ארכיון מחקרי על נשים אמניות באמנות הישראלית בשיתוף הספרייה הלאומית ומשרד מורשת.

מברוק!

ד. סיפור מסגרת

חנות המִסְגְּרוֹת הזו, ברחוב אילת 39 בתל אביב, בחרה לעצמה שם שהוא גם מתאים וגם מקורי.

צילום: טובה הרצל

ה. בדרך אפרתה

צילום: טובה הרצל

שם קצת מקאברי לחברת הסעות. מצד אחד, אפשר להניח שרוב הנוסעים יודעים שההקשר המקראי של הדרך לאפרתה מוביל למוות ולקבורה...
וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִיא בֵּית לָחֶם (בראשית, לה 19)
מצד שני, זה גם שם לא רע בכלל. מי שבוחר לנסוע בשירות זה יוכל לזמזם את שירו של קונסטנטין אבא שפירא שהולחן בידי חנינא קרצ'בסקי, 'בשדמות בית לחם, בדרך אפרתה'...

יום חמישי, 15 בפברואר 2024

ארץ הקודש: איה מקום כבודו, שמירה קדושה, ראש יהודי, ראיית עכו"ם, לא בשבת

א. איפה גר אלוהים?

כמה קולמוסים נשתברו בשאלה זו – 'כבודו מלא עולם', 'לית אתר פנוי מיניה', אלוהים נמצא היכן שנותנים לו להיכנס – והנה התשובה המפתיעה: בכיכר דיזנגוף בתל אביב!

צילום: טל סגל

ב. שמירה קדושה

ואגב נוכחותו של הקב"ה. בבית האירוח של ניצן, ששוכן במדרגות גדרה שבחיפה, יש נוכחות אלוהית רצינית. נכון לעכשיו הוא נשמר ומושגח בהשגחה פרטית וכללית של ריבונו של עולם.

וכנאמר במפורש: Protected by the RIBONO SHEL OLAM

צילום: אמי פרי

ג. ראש יהודי

חשבתם ש'ראש יהודי' מתחיל ונגמר בתפילות בהפרדה במרחב הציבורי של תל אביב? 

גם ברעננה יש רשת של 'ראש יהודי', או יותר נכון Jewish Head, בברכת ובהמלצת גדולי הדור.

הרכינו ראשכם!

צילום: בני ברמה

ד. למחמירים הידד: ללא ראיית עכו"ם

גונן זיק שלח לי את הצילום הזה והפנה את תשומת לבי לחומרה חדשה בהלכות יין נוכרי.

כידוע, ההלכה אוסרת על יין של נוכרים ('סתם יינם'), ובהתאם גם על מגע גוי ביין של יהודי. לאחרונה חדרה לעולם יקבי הבוטיק בכשרות 'מהדרין' חומרה חדשה, שעל פיה גם לא מאפשרים לגוי אפילו להסתכל על היין. זה נחשב להידור מצווה נכבד.

צילום: גונן זיק

בהלכות יין נסך שחיבר הרמב"ם אין כמובן שום איסור לראייה של לא יהודי, רק מגע נאסר.

אני דווקא התפעלתי משם היין: זכרונות של רמב"ם (Memorias del Rambam). לא פחות...

היין הזה, הכשר למהדרין ולמחמירין, מיוצר בוולנסיה שבספרד. מי שלוגם ממנו, מתענג על הכשרות המוטרפת וגם חושב שזה היין שהרמב"ם שתה במאה ה-12, שיבושם לו.

Packaging of the World

ה. ישמחו במלכותך שומרי שבת 

צילום: הלל אסף

מוניות 'התחנה' בירושלים הוסיפו לעצמם שם חדש ומושך.

במוצאי שבת יכולות כל המוניות שהושבתו בשבת לנסוע בשיירה לחיפה ולתדלק באוקטן שומר שבת בתחנת 'אורות'...

צילום: איתמר לויתן


יום שני, 18 במרץ 2019

סיפורי מכוניות: סגי נהור, רגעי אושר, ציפה דריפה, תיקון נמרץ ומוביל ארצי

א. לשון סגי נהור

כשהמונית הגדולה הזו עושה את דרכה לים המלח (Dead Sea) אפילו המתים יכולים לראות.

וגם הנוסעים (passengers) לטבריה (Tiberias) צריכים לבדוק את עצמם.

צילום: ניל סנדלר

ב. רגעים קטנים של אושר (א)

מעניין מה יש לבעל המכונית מצד ימין להגיד על הסלוגן של השכנים...

צילום: צבי פיש

ג. רגעים קטנים של אושר (ב)

אם יש אושר בעולם, הוא כנראה נחסך מבעל האופנוע הזה שחונה ברחוב בנימין מטודלה בירושלים...

צילום: נעם נדב

ד. צִיפָּה דְּרִיפָּה יָאמְפָּאמְפּוֹנִי

יפה בעיני שאנשים מביעים באמצעות מכוניתם את חיבתם לשירים, ולוּ גם לשיר השטות המגניב שכתבו דרור ויידמן ויניב רווה (המילים המלאות נמצאות כאן). צולם בנס ציונה.

צילום: דוד שי

והנה להקת שְׁמֶמֶל, מארחת את דודו זר, ושרים יחד את 'ציפה'.



ה. תיקון נמרץ ומוביל ארצי

שמות נחמדים, גם אם קצת יומרניים.

צילום: מיקי מלכה
צילום: טובה הרצל

יום שני, 12 במרץ 2018

פרנסות של יהודים: הבית היהודי, מוניות, מתפרה, פוך פולני

א. הבית היהודי, לא מה שחשבתם

לא ברור אם יש לזה משמעות פוליטית או שזה חומר למבקר המדינה, אבל מתברר של'בית היהודי' יש גם סוכנות תיווך נדל"ן.

שימו לב ללוגו, שמזכיר את בית המקדש השני (או השלישי, אם אתם בראש של 'הבית היהודי').

רחוב ביל"ו 16, תל אביב (צילום: שמוליק שדה)

ב. מוניות סמולניות

בניגוד לדימוי הרווח של נהגי מוניות כבעלי עמדות ימניות, שירות המוניות 'יצחק רבין', שמקומו בלוד, אינו מתבייש לתמוך בשלום.

בסמליל של קווי השירות מופיע ציור של 'יד לוחצת יד' ומעליו ציפור, מן הסתם יונת שלום.

צילומים: איתמר לויתן

ג. ברמת העיקרון

רמת המתפרה ברמת החייל.

צילום: איתמר וכסלר

ד. פוך פולני

לשיח העדתי מצטרף גם הפוך הפולני מרחוב המלך ג'ורג' בתל אביב.

לא ידוע אם גם הם סוגרים את החנות בימי ראשון (חוק שהתקבל אתמול בסיים הפולני), אבל ברור שגם הם מתכוננים לביאת המשיח (כפי שמעידה הדִבְקִית בצד ימין למעלה).

צילום: איתמר לויתן

יום חמישי, 24 באוגוסט 2017

פרנסות של יהודים: נהגת חרדית; דרוש כהן; שרוולים ורשתות

א. נהגת חרדית

כלל ראשון בכלכלת שוק: אם יש ביקוש, יהיה גם היצע.

מהתמונה שצילמה עירית עמיאל בשכונת בית הכרם בירושלים ברור שיש ביקוש לנהגות מונית חרדיות ורויטל לוי אינה היחידה. ואכן, מתברר כי יש נשים חרדיות שמעדיפות לנסוע עם נהגת ולא עם נהג. מעניין למה...

ירושלים (צילום: עירית עמיאל)

ב. השלמת הכנסה (לכהנים בלבד)

קצת מטושטש אבל הרעיון ברור.

צולם זה לא מכבר בבית כנסת הגר"א בשכונת שערי חסד בירושלים. בניסיון להשיג תמונה חדה יותר התברר כי המודעה הורדה. כנראה שהמשרה כבר נתפסה...

ירושלים (צילום: נתי רון)

ג. שרוולים בגימטריה

האם כדי להזמין את השרוולים של ניסן רחמים צריך לדעת גימטריה, כלומר, לדעת מה הערך המספרי של 'שרוולים'?

כנראה שלא. מדובר בשיטת חיוג שבאמצעותה ניתן להתקשר ליעד על ידי הקלדת שמו. כנראה שזה לא תמיד עובד, כי ליתר ביטחון לניסן רחמים יש גם מספר חיוג רגיל.

רעננה (צילום: גדעון נח)

ד. נפל ברשת

בעכו העתיקה מתנוסס השלט הענקי הזה (לחיצה על התמונות תגדיל אותן):

עכו (צילום: ניר אורטל)

כתב לי ניר אורטל:

בשנת 1969, כאשר נשאלה לאה גולדברג לשם מה נכתבים שירים ליריים בדורנו, היא ענתה:
וּמַה לַּעֲשׂוֹת בְּסוּסִים בַּמֵּאָה הָעֶשְׂרִים? 
וּבָאַיָּלוֹת? 
וּבָאֲבָנִים הַגְּדוֹלוֹת 
שֶׁבְּהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם?

בעולם שכולו מרושת, שבו כולנו קונים ברשתות מזון, קפה, פארם וריהוט, שבו כולם עושים נט-וורקינג וגולשים ללא הפסקה ברשת, מה עושים ברשת אמתית? 

התשובה העצובה: סוגרים פֶּרְגוּלוֹת (או פירגולות) ומרפסות...