א. קבצנסק: הדור הבא
 |
| צילום: משה הררי |
וְכַאֲשֶׁר פְּשַׁטְתֶּם יָד תִּפְשֹׁטוּ, וְכַאֲשֶׁר שְׁנוֹרַרְתֶּם תִּשְׁנוֹרְרוּ
(ח"נ ביאליק, בְּעִיר הַהֲרֵגָה)
מי יגלה עפר מעיניך, ר' מנדלי מוכר ספרים? על פרנסה כזאת אפילו אתה לא היית יכול לחלום.
התלבטתי אם המקום המתאים לתמונה מגניבה זו יהיה במדור 'ארץ הקודש', או שמא ב'פרנסות של יהודים'. שאלתי את משה הררי, שצילם את האיש בשוק מחנה יהודה בירושלים, למי או לְמה בדיוק אוסף האיש הזה כסף (בס"ד, כמובן)?
תשובתו סייעה לי להחליט:
'יש כמה אפשרויות: למשפחה נזקקת (המשפחה שלו, כמובן), או להכנסת כלה (שם נרדף להכנסה קלה)'.
העיקר, הוא מקבל כסף גם בביט...😊. ומה הוא נותן בתמורה?
ב. פה זה לא הכותל
 |
| צילום: טובה הרצל |
לעובדים במאפיית קלדרון בירושלים (רחוב יפו 131) נמאס כנראה מהקונים שסוחבים לחמניות או פיתות מהעגלה ועוד מתלוננים.
אצלם הלקוח ('הקליינט') תמיד טועה, את התלונות – הם מציעים – תשמרו בלב בלבד, ולכל היותר תניחו בתיבה. ובכלל, פה זו מאפייה ולא הכותל!
ג. סוּפֶּרִית
 |
| צילום: גדעון פליישמן |
את תחדיש הלשון הזה לא ראיתי קודם בשום מקום.
כבוד לסוּפֶּרִית של עין כרם בירושלים, כי מי אמר שסוּפֶּר חייב להיות זכר? אם יש 'מרכולית' ויש 'אלונית' – אין סיבה שלא תהיה סוּפֶּרִית.
ד. קפיצה בחבל בסגנון ארץ-ישראלי
אם לא ידעתם, אז תדעו עכשיו: יש קפיצה סתם, ויש קפיצה ארץ-ישראלית. הכול עניין של גישה (ושל פרנסה).
בחיפה צולמה המודעה הזאת:
 |
| צילום: נדב בירן |
מלבד 'הגישה (שיטה) הארץ-ישראלית', כתב לי נדב בירן, 'שעל פי המאסטר נתנאל מבוססת על ריסון – 'בלי רעש ובלי אגו', שיעשע אותי גם הקנגורו הקפצן מצד ימין למטה, שהוא כידוע חיית כיס ארץ-ישראלית'.
