‏הצגת רשומות עם תוויות חדש על המדף. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חדש על המדף. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 1 בינואר 2026

חדש על המדף: יום ז', טבק ויז'ניץ, אייל אדום, מזוזות השוקולד

א. יום ז'

נעמי שמר כתבה והלחינה בשנת 1958 שיר מקסים, שכמעט ואינו מוכר, שנקרא 'יום ח' בשבוע'. השיר, שנכתב עבור להקת פיקוד המרכז, נפתח כך:

זֶה יְהֵא יוֹם חוֹל כְּמוֹ הַיּוֹם, כְּמוֹ אֶתְמוֹל זֶה יְהֵא יוֹם ח' בַּשָּׁבוּעַ עַיִן אָז נִפְקַח מוּל הַבֹּקֶר הַצַּח וּנְזַמְזֵם פִּתְאוֹם שִׁיר חָדָשׁ. 

בַּמִצְעַד נֵלֵךְ אָז הָלוֹךְ וְחַיֵּךְ וּבְכָל קְנֵה-רוֹבֶה פֶּרַח יָנוּעַ וּבַשְּׁעָרִים יְחַכּוּ הַשּׁוֹמְרִים וְלַצָּמֵא כַּד מַיִם יֻגַּשׁ.

 

זה יהיה כנראה רק באחרית הימים, ובינתיים, אין יום ח' בשבוע. יש רק שבעה ימים, והיום השביעי נקרא כידוע שבת. המתנה הגדולה שהנחיל העם היהודי לאנושות.

אבל על קופסת התרופות הזו, שמוכרת לרוב בני אנוש שעברו את גיל חמישים, יש קיצור אחר ליום השביעי – לא ש' כי אם ז'... 

אגף הדרשות, החידודים והוויצים פתוח לכל דכפין.

לא נכון (צילום: דוד באום)
נכון (צילום: דוד אסף)

ב. שמעק ויז'ניץ

האתר הרשמי של יעקב שמעק (המקורי)

'שמעק' ביידיש הוא כידוע הרחה, ומילה זו הולכת יחד עם 'שמעק-טאַבאַק', שפירושו טבק הרחה. מוצר אהוב במיוחד בימי צום. אם הרחת מהטבק, ואולי גם קצת הסנפת – מהרעב שכחת. מילדותי אני זוכר כמה מן המתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים, שבאו לתפילה מצוידים בקופסאות קטנות ומוכספות של טבק להרחה. מפעם לפעם הן הועברו בינם לבין שכניהם לספסל. המתפללים הריחו, הילדים התעטשו וכולם ראו ישועות.

פס הייצור הארוך של 'יעקב שמעק (המקורי)', שעליו כבר כתבנו בעבר (כאן, וגם כאן), אינו מפסיק להפתיע בטעמים חדשים, ובעיקר בלתי צפויים.

מי שמאס בטעמים הרגילים ('שנאפס אבטיח' או 'ליקר בננה') יוכל לפנות למטעמי עמים ועדות: 'מנטה מרוקו' ואפילו 'אקסטרא מרוקו', 'מנטה ג'ין אנגלי', 'ג'ינג'ר מרוקאי', 'קירש דובדבנים', 'אקליפטוס שחור' ועוד ועוד. והדובדבן שבקצפת – 'בננה ויז'ניץ' ׁׁ(אולי על משקל חלת ויז'ניץ?).

הסתקרנתי. מה כבר יכול להיות ויז'ניצאי בטבק להרחה? לצערי, ההסבר – 'טבק מחוזר [כנראה הכוונה למחוזק] בתמצית בננה אקסטרא מתובל במנטה חזקה במרקם לח' – קלוש ולא מספק.

תודה ליונתן קוסמן


ג.  קרני אייל אדום

צילום: איתמר לויתן

לחנות 'ג'ונגל' ברחוב דיזנגוף בתל אביב, שהיא רשת מזון וציוד לחיות מחמד, הגיע מוצר חדש לגמרי: קרני אייל אדום. מאה אחוז טבעי.

למה אדם ירצה קרני אייל בכלל, ואדום בפרט, אצלו בבית? 

ביררתי בוויקיפדיה, והתברר לי כי אייל אדום (או אדמוני) אינו אלא אייל אציל, שכמותו אינם בנמצא בארץ. על פי הקרניים המפוארות שלו, ברור שהן לא תצלחנה לתקיעה בשופר...

אייל אציל (ויקימדיה)

ד. מזוזות השוקולד

צילומים: איתמר לויתן

לא הרחק משם, בחנות מתנות יודאיקה ברחוב דיזנגוף, אפשר לרכוש גם מזוזות, כנאמר 'וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ' (דברים, יא 21-20).

המזוזות עשויות מתכת וכשרות לכל דבר, אך בעיצוב קצת מוזר, יש יאמרו מוגזם, של חפיסות שוקולד...


אם גם לכם זה מזכיר את העטיפות של 'טוויסט', 'מקופלת', 'טעמי', 'פסק זמן' וכיוצא באלה, לא טעיתם. ועל זה נאמר 'על טעם וריח אין להתווכח'.

רגע מתוק של עלית

יום חמישי, 3 באפריל 2025

חדש על המדף: היכונו לפסח, היכונו למימונה, היכונו לחופשה בחו"ל

 א. שקלא וטריא

חג הפסח בשער וזו הזדמנות לכל המהדרים במצוות ובשיעורים ('מרור כזית', 'כביצה' וכו') לדייק ולדקדק כאוות נפשם. ברשת חנויות 'חנן' (מוצרי כתיבה וצורכי משרד) תמצאו את המאזניים שתמיד חיפשתם: 'שקלא'. המחיר: 20 ש"ח בלבד!

תודה לזאב קינן

השם 'שקלא' יפה ומוצלח מאוד, אבל כדאי לנצל הזדמנות זו ולהתריע בשער בת רבים, שבעצם המילה הנכונה איננה משקל, והדבר הזה, שאתו שוקלים או נשקלים, נקרא מאזניים. נכון שזו מלחמה לשונית אבודה, אבל לפחות נדע את האמת.

המאזניים לסוגיהם (מאזניים זה מין זכר), מכניים או דיגיטליים, הם המכשיר שיודע לשקול. המשקל הוא שיעור הכובד של גוף (חפץ, אוכל, תינוק, אדם ובהמה), ורק בלשון הדיבור הפך ה'משקל' למכשיר השקילה עצמו.

נחזור למוצר עצמו, שעליו נאמר 'הראש היהודי ממציא לנו פטנטים', מהסוג הזה שאף אחד באמת לא צריך.

מתברר שמקור המצאת השקלא הוא בכלל באמריקה החרדית, אלא ששם, כיאה לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, מדובר במאזניים דיגיטליים ולא מכניים. כתב לי זאב וגנר מק"ק מונסי יע"א:

הנה הוכחה איך עובדים בעיניים על אנשים תמימים ומכלים את ממונם, דבר המצוי בפרט בפסח. בשתי התמונות הבאות צילום אריזה של מאזניים למטבח שנועדו לשקול את המרור והמצה לליל הסדר. המחיר 33 דולר!  

איזו מציאה! באמזון אפשר לקנות מאזניים טובים לא פחות ב-7.99 דולר, ההבדל היחיד? על אריזת המאזניים 'הכשרה' יש מדבקה עם השיעורים לפי השיטות השונות. בחשבון פשוט, המדבקה עולה 25 דולר, והא לכם פרנסה קלה. מזל שלא הדביקו גם איזה סמל כשרות כדי להעלות את המחיר עוד קצת...


ב. דגם מימונה

גם חגיגות המימונה בפתח, מיד עם צאת החג. במימונה כידוע שותים תה, הרבה תה, וזה הזמן להתהדר בקנקן ייעודי לחג. 'דגם מימונה', עשוי אמייל, בצבעים אדום וצהוב. להשיג ברשת 'מקס סטוק'.

צילומים: איתמר לויתן

ג. ניחוחות חופשה

צילום: דוד אסף

לוולגריזציה של חיינו אפשר להוסיף גם את מטהרי האוויר של חברת 'סנט מוריץ', שמגיעים אלינו במבחר 'טעמים' או 'ניחוחות'. 

כמה לחיצות על מבשם האוויר הזה ואתם כבר לא בבית השמוש, אפופים בריחות של פיפי-קאקי, אלא בחופשה בחו"ל. בתי מלון, סדינים צחורים ומרשרשים, מרפסת עם נוף לים, ספינות דייגים ואופק כחול שאין לו סוף. ולא סתם חו"ל, אלא מקומות מאוד ספציפיים! ניחוחות של פרובנס, מיקונוס, סנט מוריץ (מעניין למה דווקא סנט מוריץ). 

אין גבול (תרתי משמע).

יום חמישי, 8 בספטמבר 2022

מפה ומשם: הפשפש, רק עם אופנוע, ילד אבוד, וייצמן, בישום אווירה

א. חיות חברתיות

ברוח הימים האלה שהכל 'חברתי', הנה חנות חברתית בשוק הפשפשים ביפו. כמתבקש ממיקומה היא נקראת בשם 'הפשפש' וכותרת המשנה: 'חנות חיות חברתיות'.

מה פירוש 'חיות חברתיות'? מה מוכרים בחנות כזאת? אין לי מושג. במרשתת ראיתי שיש רשת חנויות מסוג זה, ואם הבנתי נכון הם תורמים לטיפול בבעלי חיים נטושים או עוזרים לאמץ כאלה.

מה שכן, פשפשים – בחיים האמתיים, לא בשוק הענתיקות – הם בלי ספק בעלי חיים מאוד לא חברתיים...

צילום: יוחנן פלוטקין

ב. לא לכל דבר יש מחיר

ועוד משוק הפשפשים ביפו.

צילום: מישאל אסף

לטעמי, האופנוע מ-1942 פחות מעניין מן השלט שהצמיד לו בעליו. שילוב חביב של הומור ואנטיפטיוּת:

נא לא לעצור להקריא לילדים

זה לא האופנוע היפה, או הנדיר או הטוב בעולם, אך זה רכבי היחיד (יותר ממחצית שנותי [מ-1985]). לכן אבקש לא לשחק בו. הוא צריך להחזיר אותי בערב הביתה. 

כמו כן הוא לא למכירה! ואם אתה מתעקש לנסות, למרות הכיתוב המאוד ברור, כי לימדו אותך ש'לכל דבר יש מחיר', אז ראשית ברכות על מקצועה של אמך, אך בבקשה אל תטריד אותי (אימי אשה הגונה ולא חינכה אותנו עם הקלישאה המגעילה הזו. א.[מוץ]) 

(ובשפה קלה – אל תזיינו לי את המוח בעניין קניית האופנוע בבקשה.) 

בתודה, אמוץ

 

ג. איפה הילד?

במתחם 'חוצות היוצר' בירושלים הוקמה 'פינת ילדים אבודים'.

בדרכו להופעה של דני סנדרסון שהתקיימה במקום הרהר צבי פיש הרהורים עמוקים:

האם מדובר בילדים שהלכו לאיבוד בזמן ההופעה (שכצפוי הייתה מצוינת!), או בכאלה שאיבדו את דרכם באופן רחב יותר ועמוק יותר והם מוזמנים לפינת הילד לשיחה עם מומחים בתחום... 

צילום: צבי פיש

ד. ארונו הגיע 

על אחד מארונות השירות ברחוב וייצמן 24 בגבעתיים צויר דיוקנו של בעל הרחוב. איזה יופי!

צילום: גדעון פליישמן

ה. חדש על המדף: בישום אווירה

עוד מוצר מיותר למקרה שאתם מעוניינים לבשם לא רק כביסה או אוויר, אלא גם אווירה... 

וכן, זה 'מבושם במיוחד'!

צילום: הלל אהרן נחלון


יום שני, 28 ביוני 2021

מפה ומשם: שריד פינת עובדיה, מילה בסלע, מבצעים, שלום קר, יתושלך

א. יוסי פינת יוסף

אי אפשר לומר שלחברי ועדת שמות הרחובות בהרצליה אין חוש הומור. הרצליה היא העיר היחידה – נקווה שלא האחרונה – שהקדישה רחוב לזכרו של חבר הכנסת והשר המנוח יוסי שריד, שהיה ממנהיגי השמאל הציוני בארץ ונפטר בטרם עת בשנת 2015. 

לרב עובדיה יוסף, שנפטר שנתיים קודם לכן, יש מליצי יושר רבים יותר מאשר לשריד, ועד לאחרונה גם מפלגת שלטון רבת כח. כמעט שאין עיר בארץ שלא הזדרזה לקרוא רחוב על שמו (ירושלים, חדרה, ראשון לציון, פתח תקוה, בית שמש, נתניה, מגדל העמק ועוד).

אבל רק בהרצליה נפגשים שני ה'יוספים' הללו, שבחייהם היו צהובים זה לזה (בלשון המעטה).

צילום: יצחק קויפמן (תודה לזאב קינן)

הן רק לפני שבועיים רגשו צדקנים וגינו את הזמרת אחינועם ניני, שהעזה לכנות את בנימין נתניהו 'המן'. שומו שמים! היא אפילו נאלצה לחזור בה ולהתנצל.

אז הנה תזכורת לקלות, שלא לומר קלילות, שבה קילל הרב יוסף את יוסי שריד בשמות 'המן', 'שטן' 'ו'עמלק'. הוא אף פעם לא התנצל על כך.

   

ב. מילה בסלע

אם במקרה אתם עוברים בצפת וזקוקים באופן דחוף לטקס פדיון הבן או למוהל עם חוש הומור – הרב ניסים כהן הוא האיש שלכם.

צילום: אלעד דנטה

הביטוי התלמודי 'מילה בְּסֶלָע, מַשְׁתוּקָא בִּתְרֵין' (מגילה, יח ע"א), שפירושו מילה שווה סלע (סוג של מטבע), אבל שתיקה שווה שני סלעים, כלומר שתיקה עדיפה על דיבור, התהפך בלשון הדיבור שלנו. היום נהוג לפרש אותו (בטעות) כאילו 'מילה בסלע' – כביכול כל מילה יצוקה בסלע... 

ג. מבצע קפה 

עמישראל אוהב מבצעים, אבל לא תמיד יודע לעשות חשבון.

ראובן ירון צילם בסניף של רמי לוי בגוש עציון. מהרו! המבצע מסתיים השבוע...

צילום: ראובן ירון

ואם אנחנו בענייני קפה ומבצעים הנה משהו על קוצו של גרש. 

איכשהו כשכותבים 'טסטר צוייס' (ולא צ'וייס), זה נשמע כמו קפה ששותים בשטעטל עם ארומה של יידיש, כשאחרי כל לגימה נאנחים על הצוּרֶס שבעולם...

צילום: איתמר לויתן

ד. שלום קר

מדרש פוליטי? לא נכחיש.

'מסעדה' הוא כמובן היישוב הדרוזי מַסְעָדֶה שברמת הגולן.

צילום: גדעון פליישמן

ה. יָתוּשָלָךְ

צילום: איתמר לויתן

גם אם נתעלם מהניקוד המשובש (יַתּוּשׁ מנקדים בפתח ולא בקמץ), עדיין נישאר תוהים על ה'לָך'. האם זה כינוי חיבה או שמא ציווי (לֶךְ-לְךָ!)?

יום שלישי, 30 במרץ 2021

חדש על המדף: תערובת קורונה, ימי פומפי ופומבדיתא, יפן הסינית

א. תערובת נגד קורונה

למה להעשיר במיליארדים את חברת 'פייזר' או 'מודרנה', כשאפשר בכמה שקלים גם לפתור את בעיית הקורונה וגם להשאיר את כל הכסף הגדול בארץ?

התשובה הניצחת והזולה לקורונה נמצאת בשוק מחנה יהודה.

המעבדות של בית הכנסת מוסאיוף, שבהן פותחה תערובת זו, נמצאות ברחוב יואל 25 בשכונת הבוכרים בירושלים.

צילום: ישורון פישר

בעלי התוספות

דותן גורן הפנה את תשומת לבי לסרטון זה של הגרב"ץ מוצפי, שמסביר את טיבה המופלא של התערובת. 'גם אחרי תחיית המתים לא תהיה לך שפעת', קבע מוצפי.

 

ד"ר אפי הלפרין, בעצמו רופא למחלות זיהומיות, התעודד כאשר ראה מודעת קיר בשכונת מגוריו (זכרון משה בירושלים), כי נמצאה תרופת פלא נוספת לקורונה. תרופת המלך 26 (26 בגימטרייה הוא שם הויה) היא הפתרון 'לסילוק הנגיף באופן מוחלט'. יש גם המלצות מגדולי הרבנים ומ'רופא משפחה חשוב'... 

'אבותינו לא טעו'. איך לא חשבנו על זה קודם?


  ב. המבדיל בין פומפה לפומפיה

כתב לי זאב קינן:

בתי נכנסה לגן העדן של שופינג ב'מקס סטוק' בירושלים וחיפשה 'פומפה', משאבת הגומי הפשוטה שנועדה לפתיחת סתימות. הזבנית שלחה אותה למחלקת כלי המטבח. לאחר שחיפשה שם לשווא, הגיעה אל מחלקת כלי העבודה ושם מצאה את הפומפה המיוחלת. אבל מתברר שב'מקס סטוק' עדיין לא למדו להבדיל בין 'פומפה' (פַּמְפֶּמֶת) ל'פומפיה' (מִגְרֶרֶת או מִגְרֶדֶת).


הו, מי יגול עפר מעיניך יוסל ברגנר...

הצייר יוסל ברגנר (2017-1920) אהב לצייר פומפיות. 'אני אוהב פומפיות כי זה כמו יהודי; כואב לו – הוא נותן כאב', כך התבטא ('ביקור בסטודיו של יוסל ברגנר', הארץ, 18 ביוני 2010). 

'הקדשת פומפיה' שהעניק יוסל ברגנר לד"ר עדינה בר-אל, 2011


ג. יין פומפדיתא

אם לא די לנו ב'פומפיה' וב'פומפה' הנה עוד קוריוז מאותה חזית לשונית.

מישיבות בבל המפוארות נודעו במיוחד ישיבות סוּרָא ופּוּמְבְּדִיתָא, שפעלו בתקופת האמוראים והגאונים, במשך כשמונה מאות שנים. ישיבת פומבדיתא נקראה כך, משום שמקומה היה בעיר בשם זה (בארמית 'פומא בדיתא' פירושו פי התעלה).

ישיבות בבל בתקופת התלמוד (ויקיפדיה)

על חכמי ישיבת פומבדיתא נאמר שהם יודעים לפלפל היטב ומצליחים בכוחם זה אף להכניס פִּיל לקוּף של מחט ('דלמא מפומבדיתא את, דמעיילין פילא בקופא דמחטא?'; בבא מציעא, לח עמוד ב). 


אולי הם היו יכולים לתרץ שיבוש כל כך מביך כמו 'יין פומפדיתא' המיוצר ביקבי 'אליעז' בבנימינה?

צילומים: יריב שיזף

אגב, היין ה'ממותק' הזה ממש לא מומלץ לאניני טעם. לפי רשימת הרכיבים יש בו בסך הכל 65% יין. ואין בררה אלא לחזור שוב על הבדיחה הלעוסה על אותו בעל יקב שגילה לצאצאיו ערב מותו כי יין אפשר לעשות גם מענבים...

ד. צלחת יפנית מסין

ועוד מזאב קינן:

מתנה נאה קיבלתי לחג: 'צלחת יפנית'. אבל מהתווית שהודבקה מאחורי הצלחת מתברר שהצלחת בכלל יוצרה בסין. קצת מזכיר את השלטים שהיו נפוצים פעם בחנוית לכלי בית וחומרי בניין: פח [אשפה] מפלסטיק...

יום שני, 9 בנובמבר 2020

חדש על המדף: עובש עיתונות ותרסיס לבונה, דוקטור עגבנייה וסרט חבלה

א. עובש עיתונות לבשר

באתר המכירות המקוון SHEIN תוכלו לרכוש עולם ומלואו בזיל הזול.

בחרנו להתמקד במחלקת כלי המטבח, ושמחנו לגלות מוצרים חדשים שהעולם עדיין לא שמע עליהם.

מה דעתכם על עובש עיתונות לבשר ב-39 ש"ח בלבד?

תודה למשה זונדר

ואפשר לרכוש גם עובש פאי בשר, עובש קוביות קרח, עובש חביתה, עובש גלידה, עובש ארטיק, ועוד כל מיני עובשים.

מה זה הדבר המוזר הזה?

התשובה פשוטה למשתמשי גוגל טרנסלייט: 


באנגלית תבנית ('פורמה') היא Mold, שבמקרה זו גם מילה לעובש, ו-Press, זה גם 'ללחוץ' וגם עיתונות. והרי לכם 'עובש עיתונות לבשר'.

ב. תרסיס עץ הלבונה

שניים במחיר אחד: גם תרופה לקורונה באישור הבד"ץ (פרס נובל לרפואה בדרך!) וגם שלמות המשפחה. 

על הדרך תיפתרנה גם מחלות קשות, כאבי שיניים ופצעי בגרות. בדוק ומנוסה. פורסם בעיתון קול הגבעה, שרואה אור בגבעת זאב.

תודה לאבי בלדי

'כדורי שלום בית', למי שאינו בקי בסלנג החרדי, הם השם המכובס של כדורי ויאגרה.

ג. דוקטור עגבנייה

הסגל האקדמי מתרחב, ועכשיו יש לנו גם דוקטור עגבנייה עם תת-התמחות בצ'רי (שיש הנוהגים לכתוב 'שרי', על שם דמיונן לדובדבנים).

מושב כמהין נמצא בנגב, באזור ניצנה.

תודה לשמוליק שדה

ד. סרט חבלה

צריך לקוות שמישהו בשב"כ נתן דעתו על המוצר החשוד הזה, שיצרניו מעידים כי הוא 'רב שימושי'.

צילום: גדעון נח


יום שני, 8 ביוני 2020

חדש על המדף: נסיעה, כיפה מנדפת, חיטוי, נעליים מסין ושמפו ממרוקו

א. נסיעה לשום מקום 

'מה כושר הנסיעה שלך?' שאל הלקוח ברשת מרכולי 'ויקטורי' את השקית.

'עד שלושה קילו' הייתה התשובה...

צילום: גל בביש (תודה לצבי זילברשטיין)

ב. חידושים בכלל וחידושי קורונה בפרט

חנות 'ברוש' בכיכר רבין בתל אביב מציעה שלל חידושים לרוכבי אופנועים במיוחד ולכלל ישראל (כבר עסקנו בה כאן) – חידושים שמעולם לא דמיינתם לעצמכם שאתם זקוקים להם.

צילומים: איתמר לויתן

ג. חיטוי יהודי?

צילום: בני עורי

ד. עולם הפוך

יוחאי גואל הזמין נעלי רוקפורט. המשלוח הגיע מסין, שם יוצרו הנעליים, ובתוך הנעל חיכתה לו תווית זו, שכנראה נוספה בתל אביב. אין ברירה אלא לקרוא את כתב החידה משמאל לימין (וגם זה לא תמיד עולה יפה).

צילום: יוחאי גואל

ה. שמפו בניחוח עדתי

צילום: בני עורי