ארץ הקודש: חצי ליטאי, בבא דוכו, אבנים קטנות, שידוך, שמעק טבק

א. ליטאי חצי חצי

אם אני מבין נכון, חנות הרהיטים איקיאה נותנת חסות קבועה למדור המתארסים בעיתון יתד נאמן. זכותם.

הכותרת היא 'שברתם צלחת? היכנסו לאיקאה!'. מה הקשר? ובכן, בתום טקס האירוסין וחתימת ה'תנאים', נהגו אחינו בני ישראל לשבור צלחת כדי לציין את סיומה של העסקה המוצלחת.

לא נתקטנן על זה שלמתארסים יש רק אבות ואין אמהות. יש עיתונים חרדים שאפילו שמן של הארוסות והנשואות אינו נזכר, והם מסתפקים בראשי התיבות עב"ג (עם בת גילו). אבל האם יש מי שיכול להסביר את פירושה של המודעה למטה?

מה זה 'חצי חצי ליטאי'?

תודה לטובה הרצל

מקובל להגיד על הרב קנייבסקי, שלווייתו אמש תקעה חצי מהמדינה, שהיה 'ליטאי' עם הנהגות של חסיד. חצי-חצי. 

ב. גיור מהיר והנין של בבא דוכו

מעניין מהו מסלול הגיור המהיר 'ללא תשלום', שמציעים במודעה בצד ימין. אפילו ב'עלי אקספרס' לוקחים קצת כסף. מי שמאמין בארוחות חינם מוזמן לצלצל...

אני מודה בהכנעה כי על 'הצדיק המלוב"ן [ראשי תיבות: המלומד בניסים] הבבא דוכו ממרוקו' מעולם לא שמעתי, אבל על סגולותיו המופלגות של נינו נתנאל מלכה אני למד מהמודעה השנייה בצד שמאל.

כישרונו הגדול ביותר של מלכה, להוליך שולל פתאים ולחלוב את כספם של התמימים, אינו נזכר כאן. מה כן נזכר? הוצאת עין הרע וכישופים, ברכות לזיווגים ולבריאות, ו'לרגל המצב' אפשר לקבל עד הבית קמיעות ושמירות 'מהמגיפה ומכל המזיקים'. הרב המכובד מוכן בטובו להגיע עד ביתכם, ואם צריך אז גם למיטת משכבכם בבית החולים.

מעריב, זמן מקומי, 11 במארס 2022 (תודה ליריב שיזף)

ג. אבנים קטנות

מנהג עתיק הוא להניח אבנים על מצבתו של נפטר.

בכניסה לבית הקברות הישן בהרצליה יש מתקן שירות ועליו אבני חצץ קטנות לתועלת המבקרים.

כנהוג במקומותינו מלאי האבנים אזל ואין מי שיחדשו, והמתקן עצמו הפך למאפרה.

צילום: גדעון פליישמן

ד. מרכז שליטה

המודעה הזו הודבקה על עמוד בשכונת פלורנטין בתל אביב, וכולה חידה. מישהו מהקוראים יודע לפרשה? האם יש קשר לסתם 'בולשיט'?

צילום: חגי פלד

ה. שמור שבת קבל שידוך

יתרונות רבים יש לשמירת שבת, וזה אחד מהם.

צילום: טובה הרצל

ו. שובי נפשי למנוחייכי

הצילום הזה החזיר אותי בבת אחת למחוזות ילדותי. 

עוד אזכורה את ימי הכיפורים בבית הכנסת שבעיר הולדתי תל אביב. מתפללים רבים היו מצוידים בקופסת כסף קטנה ובתוכה טבק להרחה, שאותו היו מסניפים מפעם לפעם כדי להקל על תחושת הרעב מהצום. הילדים היו מריחים מקופסת הקסמים הזו ומיד מתעטשים...

שמחתי לגלות שהטבק להרחה משמש יהודים של צורה לא רק פעם בשנה אלא בכל שבת קודש, ושמחתי ללמוד שמצד אחד הוא עדיין 'אותנטי כמו פעם' ומצד שני אפשר להשיג אותו בטעמים מודרניים של שנאפס-אבטיח או ליקר בננה.

צילום: פיני גורליק