שמח ומבדח: חגיגות פורים בירושלים ובבני ברק

כתב וצילם: דנצ'וּ ארנון

הערה מקדימה: את התמונות שיובאו כאן צילמתי בחגיגות פורים בריכוזים חרדיים בירושלים ובבני ברק בשנים 2021-2013. אלה היו השנים שקדמו לקורונה וזו הסיבה שפניהם של המצולמים גלויות ואינן עוטות מסכות. 

ארבע מצוות חייב יהודי לקיים בפורים: קריאה במגילת אסתר; סעודת פורים; משלוח מנות איש לרעהו; מתנות לאביונים.

את מגילת אסתר קוראים בציבור בערב ולמחרת בבוקר. מצווה לקרוא ממגילת קלף שניתן לגלול אותה כמו ספר תורה.

גם מקצת המתפללים הביאו עמם מגילות כאלה לשימושם הפרטי. ככלות הכל, מגילת אסתר איננה ספר תורה, יש בה בסך הכל עשרה פרקים...

סעודת פורים נוהג אדם עם בני משפחתו בצהרי היום ובתוך ביתו. הארוחה היא חגיגית, עם הרבה משקה ושמחה.

חברות האון-ליין, ובכלל תופעת השליחים והמשלוחים, צברו תאוצה ופופלריות רבה בסגרים ובימי הקורונה לסוגיה. אבל אנחנו היינו שם כבר מאות שנים קודם לכן, עם משלוחי המנות שלנו... 

מצוות משלוח מנות היא בין 'איש לרעהו', ולפחות מנה אחת לרֵעַ אחד, כשהמשלוח כולל לפחות שני פריטים 'מבושלים', כלומר מעובדים. יש כאלה שמשקיעים זמן וכסף בהכנת משלוחים אישיים, ויש כאלה (הרוב, כנראה) שמצטיידים מראש בחנויות ובמרכולים במנות 'תעשיתיות' מוכנות מראש (בצילום: חנות בבני ברק לקראת פורים). הכי זול – בקבוק קולה קטן ושקית במבה...

'הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים'...

ומה באשר למצוות מתנות לאביונים?

לחרדים, ברוך השם, יש המון אביונים, וגמ"חים מיוחדים נערכים כדי לסייע לאביונים לזכות ב'מתנות'.

וכך עובדת השיטה: מוסדות חסד, ישיבות וכיוצא באלה מארגנים קבוצת צעירים, מלבישים אותם בתלבושת פורים עליזה ואחידה, מציידים אותם במכונית עם רמקולים ('טריו אלקטריקו'), שמשמיעה מוזיקה חסידית חזקה, ושולחים אותם לעשות 'שמייח' ברחובות ובבתים ולאסוף תרומות.

פרט לארבע המצוות שמנינו לעיל יש גם מנהגים ייחודיים ואופי מיוחד לפורים. משנכנס אדר – אבל במיוחד בפורים – מרבין בשמחה. ואכן, יום אחד בשנה רואים שמחה אמיתית בשכונות החרדיות, שבדרך כלל אווירה של רצינות ותכליתיות שרויה עליהן.

'וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס'. ההלכה מתירה להשתכר בפורים, ולא סתם מתירה אלא 'עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי'. חרדים צעירים, שאינם רגילים לשתות אלכוהול ולעשן, משתכרים כהוגן ומשתוללים ברחובות. תעבור שנה עד שיתירו להם שוב להתנהג כך בראש חוצות.

בחסידות ביאלה בבני ברק עורכים את 'טיש משתה היין'. מציבים חבית יין גדולה וכל החסידים שותים 'עד ללא ידע'.

המנהג להתחפש בפורים אינו קדום ומקורו כנראה בימי הביניים, בהשפעת קרנבלים נוצריים.

מי שמשוטט ברחובות יוכל לצפות בקרנבל תחפושות של ילדים וילדות חרדיות, ואפילו של תינוקות בעגלה. לרוב החרדים אין כסף מיותר לקנות תחפושות מוכנות. וכמו שהיה מקובל פעם אצל כולם, כאן האמא מכינה, תופרת ומלבישה. מקצת התחפושות הן יצירתיות במיוחד.

התינוק הזה שבעגלה הוא בן שבוע בסך הכל, וכבר מחופש.

ה'ישראליות' חודרת כמובן גם לעולם התחפושות החרדי. ביום כזה מותר להתחפש לחיילי צה"ל או לשוטרים ולא לחשוש שיסקלו אותך...

גם לבנות יש ממלכת תחפושות משל עצמן.

בפורים מותר גם לילדי חדר ותלמודי תורה להתנסות בעישון, כמו הגדולים.

בפורים עורכים האדמו"רים החסידיים טיש מיוחד. הנה למשל הרבי מנדבורנה עורך טיש משלוח מנות (בלשונם: מישלויֶךְ מוֹנֶס), כשלפניו ערימה ענקית של אוזני המן ועוגות לֶייקַח.

האדמו"ר של חסידות שומרי אמונים עורך את מה שמכונה 'טיש הלוויתן'. האדמו"ר טועם כזית ומחלק לחסידיו. בשר לוויתן ויין משוּמר הם, כידוע, התפריט הממתין לצדיקים בסעודת המשיח... 

'קהל עדת ירושלים' עורך בישיבה שלו, 'ישיבת המתמידים' שברוממה, חגיגת פורים מיוחדת במינה. 'קהל' זה הוא מסגרת מיוחדת במינה, שנוצרה בשנת 1949 על ידי בני היישוב הישן בירושלים וכוללת בעיקר ליטאים שמתנהגים כחסידים... למנהיגם הרוחני עד לפני ארבע שנים, הרב נתן יהודה לייב מינצברג (2018-1943), לא קראו 'אדמו"ר' אלא כינוהו בשם החיבה 'לייבל'. 

ולסיום, סיפור אישי: לפני שנתיים, בפורים תש"ף, נסעתי לצלם את חסידי ברסלב בירושלים. חסידים אלה שמחים כל השנה, ובפורים הם גם שיכורים. בחסידות זו אין רבי ואין טיש. נכנסתי לבית הכנסת שלהם בקצה רחוב מאה שערים כשהריקודים היו בעיצומם. הצלחתי להיכנס למרכז הרוקדים והתחלתי לצלם. קבוצת רוקדים שטסה קדימה ואחורה פגעה בי בעוצמה והעיפה אותי. שברתי את עצם הירך וכתוצאה מכך עברתי ניתוח קשה של השתלת פרוטזת מתכת. אם זה נשמע לכם כאסון, מבחינתי זה היה נס.

כאשר נפלתי נפסקו מיד הריקודים. כולם מיהרו אליי, נשאוני לספסל, השקוני מים, מדדו את לחץ הדם שלי, נשפו עליי והשתעלו עד שהגיעה עזרה מקצועית. רק מאוחר יותר למדתי ששם, בבתי הכנסת של מאה שערים, התחילה הקורונה. מהשבר הקשה כבר החלמתי, ומהקורונה ניצלתי. זהו הצילום האחרון שצילמתי שם...