‏הצגת רשומות עם תוויות שכונת התקווה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שכונת התקווה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 23 באוקטובר 2024

סיפורי רחובות: שלומיאל, עד 122, על שם השכונה

א. מי היה הנשיא של שבט שמעון?

צילום: איתמר לויתן

הביטו בשלט רחוב זה ושאלו את עצמכם: מי היה נשיא מטה שמעון? 

לכאורה התשובה פשוטה: צורישדי.

אבל לא! הוא בסך הכל היה אביו של נשיא השבט, ששמו היה, ובכן... שלומיאל. 

שלומיאל היה כנראה אדם של ממש ואפילו אדם חשוב. כך כתוב בספר במדבר (א, 6-5): 'אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יַעַמְדוּ אִתְּכֶם ... לְשִׁמְעוֹן שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי'.

ובכן, האיש שמו שלומיאל ושם אביו צורישדי.

מי רוצה לגור ברחוב שלומיאל? מן הסתם אף אחד. שלומיאל הפך לכינוי של חסר מזל ולא יוצלח. השלומיאל שופך את המרק הרותח על השלימזל, כך אומרת הבדיחה.

בשכונת התקווה בתל אביב – שם גיבבו שמות רחובות מן הגורן ומן היקב – מצאו מקום לצורישדי, אבא של שלומיאל. אבל האיש החשוב היה הבן ולא האבא.

בנוסף לכל, גם הניקוד לא נכון (צריך להיות שַׁדָי), וגם חלוקת השם באיות הלועזי מוזרה, ואף מילה על השימוש התמוה בנקודה אחרי הסוגריים של ציטוט המקור.

על התופעה הזו, שקוראים לרחובות בשם האב (הפחות חשוב), כבר עמדנו בפוסט 'הבן של האבא שלו והאבא של הבן שלו', בלוג עונג שבת, 10 באוקטובר 2016.


ב. ברוך רפפורט, עד 122!

ברחובות שכונת בית ישראל בירושלים, שכונה חרדית מצפון למאה שערים, כבר עסקנו כאשר תיארנו את הבלבול הלא-ייאמן ברחוב אפרים אורבוך, שהתחלף עם פרופ' אפרים אלימלך אורבך, שבתורו הפך להיות 'ממייסדי שכונת בית ישראל', אף שלא גר בה מעולם ('סיפורי רחובות: מי אתה אפרים אלימלך אורבך', בלוג עונג שבת, 25 בדצמבר 2013).

והפעם ניטפל לרחוב ברוך רפפורט. 

על פי שלט הרחוב מדובר בפלא על פלא:

צילום: יעקב שגיב

ראשית, האיש חי 122 שנה – מתרכ"ח / 1868 ועד תש"ן / 1990 – שנתיים יותר ממשה רבנו!

ושנית, האומנם ייסד רפפורט את השכונה (לא 'בין מייסדי', אלא 'מייסד') ובנוסף גם היה 'מעסקניה של ירושלים'? לא מצאתי את שמו בספרות הדנה בכך או בים המרשתת, ולפיכך פניתי לד"ר דותן גורן, שעסק בתולדות השכונה, ושאלתי לעצתו. וזו תשובתו:

לא מצאתי מקור להיותו של ברוך רפפורט ממייסדי בית ישראל, מלבד דברים שסיפר נכדו עירא רפפורט (שהיה בשעתו חבר 'המחתרת היהודית'). על פי מצבתו שבהר הזיתים הוא נפטר בשנת תרע"ו / 1916 ונכדו עירא אישר לי שאכן מדובר בסבו. 

מצבת ברוך רפפורט בהר הזיתים (עיר דוד)

לפי פרסומי העירייה במאגר המידע של שמות הרחובות, שנות חייו היו תרכ
"ח-תש"ו. ואם כך שנת הפטירה על השלט היא מוטעית, וכנראה שכתבו ן סופית במקום האות ו'. עוד זאת, ייתכן שגם שנת הולדתו תרכ"ח (1868) אינה נכונה, כי השכונה נוסדה בשנת תרמ"ו (1886), ואין זה סביר שנער בן 18 יהיה המייסד או אף להימנות בין המייסדים. בכל אופן, שם הרחוב קיים בשכונה לכל הפחות משנת 1940 כי מצאתי אזכור שלו בעיתונות באותה שנה. מניסיון העבר, לא מן הנמנע כי העירייה אימצה את פרטי שנות חייו מאדם אחר.

נשמח אם מי מן הקוראים הבקיאים בנושא יאיר את עינינו.


ג. על שם השכונה

אימרה ידועה גורסת שכאשר רואים פיל, כל אחד יודע מה הוא רואה ואין צורך בשלט הסבר. הדבר נכון גם בשלטי רחובות: לא כל דבר צריך להסביר. 

למשל, להסביר שרחוב הנקרא על שם השכונה אכן נקרא על שם השכונה. יש לכם את זה ביותר טיפשי? 

בירושלים זה די נפוץ...

צילום: ברוך גיאן
צילום: יחזקאל חובב
צילום: טובה הרצל
צילום: רפי מן

אבל גם בתל אביב.

רחוב נחלת יצחק למשל (בשיבושיו של שלט עילג זה עסקנו כבר בעבר כאן). קודם כל הוא לא שוכן ממזרח לתל אביב, אלא במזרח תל אביב; שנית, השם של הרב הוא יצחק אלחנן ספקטור; שלישית, חלוקת השורות מגוחכת ('רב עיר קובנה והרחוב'); רביעית, 'עיר קובנה'? אולי עדיף 'העיר קובנה'; ולבסוף, גם רחוב זה 'נקרא בשם השכונה'...

צילום: הראל תודר

יום שני, 10 באוקטובר 2016

סיפורי רחובות: הבן של האבא שלו והאבא של הבן שלו

שכונת התקווה שבדרום-מזרח תל אביב היא כנראה מקום מדליק, וזאת למרות שגרים בה אלפי עובדים זרים, מיואשים וחסרי תקווה. בלי שום קשר, יש בה, בשכונה, כמה רחובות עם שמות משונים במיוחד. שלטי הרחוב, שאמורים להסביר את הסיבה לקריאת השם, גם הם משונים (בלשון המעטה). הבה נצא לסיור קצר.

א. פוקד עוון אבות על בנים

על הבנקאי המומר אברהם מנדלסון-ברתולדי, בנו של הפילוסוף משה מנדלסון ואביו של המלחין פליקס מנדלסון-ברתולדי, מסופר כי היה נוהג לומר: עד גיל חמישים הייתי 'הבן של מנדלסון', מגיל חמישים אני 'אביו של מנדלסון'...

אני עצמי גר בירושלים ברחוב שנקרא על שם אבא של מישהו – רחוב בן עזאי בשכונת בקעה נקרא על שמו של התנא שמעון בן עזאי. מוזר לא? היה לו שם משל עצמו (שמעון), ובכל זאת כינוהו על שם אביו, שעליו, למיטב ידיעתי, לא ידוע שום דבר.

רחוב בן עזאי בשכונת בקעה בירושלים (צילום: דוד אסף)

מה שמחתי אפוא לגלות שבשכונת התקווה בתל אביב יש רחוב הנקרא עזאי, על שם האבא של הבן שלו.

חשתי אפוא לשכונת התקווה וקיוויתי למצוא מידע חדש על אותו עזאי, שכאמור פרט לכך שהיה אביו של בן עזאי לא ידוע עליו כלום.

פֶייר? מה זה התאכזבתי... כל מה שסיפרו השלטים היה שעזאי הוא האבא של שמעון (לניקוד ולתעתיק הלועזי עדיף לא להתייחס).

רחוב עזאי בשכונת התקווה בתל אביב (צילום: דוד אסף; ותודה גם ליעקב וימן)

אך למה להתעכב בתקופת המשנה אם אפשר להרחיק עד תקופת המקרא?

קחו למשל את רחוב נדב בשכונת התקווה.

נדב בן ירבעם היה מלך בישראל במאה ה-10 לפני הספירה. הוא מלך שנתיים בסך הכל עד שנרצח בידי בַּעשָׁא, שגם החליפו. בתנ"ך נזכר נדב בקיצור נמרץ ואין מידע של ממש על מורשתו המלכותית. בעצם יש – הוא עשה את הרע בעיני ה'...
וְנָדָב בֶּן יָרָבְעָם מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל שְׁנָתָיִם. וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אָבִיו וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל (מלכים א, טו 26-25)
הוא עשה כנראה עוד כמה דברים, אבל כותבי התנ"ך העלימו אותם מאיתנו והסתפקו באזכור הסתמי כי 'יֶתֶר דִּבְרֵי נָדָב וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל' (שם, 31).

מדוע פרנסי תל אביב החליטו לקרוא רחוב על שם דמות תנ"כית שלילית – זו שאלה בפני עצמה – אבל שימו לב להסבר.

צילום: ניתאי שנאן

ברור שאין לצפות כי בשלט ייכתב שהמלך נדב עשה את הרע בעיני ה' – את זה יציינו רק בסדום סיטי – ובכן, במה נשבחנו? בזה שהיה הבן של אבא שלו (ירבעם, כידוע, גם הוא היה דמות די מפוקפקת ורק בעיר אשדוד מצאו לנכון לקרוא רחוב על שמו).

שאלה מעניינת אחרת – ותשובה אין לי – מדוע לא נקראו בערים הגדולות בארץ רחובות על שם דמויות תנ"כיות חיוביות שאינן שנויות במחלוקת כלל. האם אתם מכירים בארץ רחובות על שם אברהם, יצחק ויעקב, שרה רבקה ולאה, או משה רבינו?

חיפשתי יישובים שבהם יש רחובות על שם אברהם אבינו, יצחק אבינו ויעקב אבינו ומצאתי כמותם רק בבאר שבע, 'עיר האבות', ובאילת. רחובות על שם האמהות יש בבאר שבע ובמודיעין; באשדוד זכו האמהות שרה ורחל לרחובות, ובירושלים רק רחל אמנו ורבקה מונצחות בשם רחוב. רחוב משה רבינו מצאתי רק ברמלה, בשדרות, באילת ובבית שמש.

ב. בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב

ואגב רחוב נדב.

בכניסה לאותו רחוב נדב בשכונת התקווה, במספר 2, עומד מזה שנים מבנה פינתי, לא ממש מצוחצח, שיוצע או-טו-טו, ממש בקרוב, למכירה. המעוניינים לקנות מתבקשים להתאזר בסבלנות עד שמספר הטלפון ייחשף ברבים.

צילום: פיני גורליק

ג. קלמן מי?

ועוד אגב שבאגב: שם מוזר ביותר בין רחובות שכונת התקווה הוא 'רחוב קלמן', ועוד יותר מוזר הוא ההסבר שנלווה לו.

צילום: ניתאי שנאן

לאחר שאמצתי את מחשבתי הבנתי מה קרה כאן, ויבואו חוקרי תל אביב ויתקנו או ישלימו.

בראשית נקראו רחובות השכונות הפרבריות, כמו שכונת התקווה, על פי אותיות האלף-בית. לימים הבינו חברי ועדת השמות – או כל גוף אחר שהיה אחראי לנושא – כי טוב יותר לתת לרחובות שמות של ממש. אבל כמו במשחק 'ארץ עיר', שכאשר מגיעים לאות ז' תמיד חושבים רק על 'זנזיבר', דמיונם של אותם אחראים לא הצליח להמריא והם התקשו למלא את כל האותיות בשמות מוצלחים ומשמעותיים. מה עושים באות ק'? שיהיה קלמן...

בעלי התוספות: רחוב גָּלְיָת

ד"ר יוסי במברגר, אשר בגלות אשכנז יושב, כתב:
שמות תנ"כיים יוצאי דופן של דמויות מרושעות יש לא רק בשכונת התקווה.  
בעיר רגנסבורג בגרמניה יש רחוב על שמו של לא אחר מאשר גָּלְיָת (Goliathstraße). זה לא סתם איזה רחוב נידח, זה הרחוב הראשי שבעיר העתיקה, המוליך מן ה'דום' לבית העיריה העתיק והמפורסם של העיר.  
בדקתי באמצעות גוגל: מחד גיסא, בשום עיר אחרת בגרמניה אין רחוב, כיכר, סמטה או משעול על שם גָּלְיָת. רק ברגנסבורג! מאידך גיסא, בעוד שבכמה ערים בגרמניה יש רחובות, כיכרות סמטאות או משעולים הנושאים את השם דוד (לאו דוקא דוד המלך. כל מיני דוידים), אין ברגנסבורג אף מקום (רחוב, כיכר וכו') הנושא את השם דוד. ברור אפוא לצדו של מי הם בסיפור הזה... 
הנה תמונה של שלט הנושא את שם הרחוב. על אחד הבתים ברחוב יש גם ציור קיר גדול...