 |
| (צילום: נעמה ביגלמן) |
בדרך בן-צבי 104, בפינת רחוב גתית בתל-אביב (אזור אבו-כביר), עומד על תלו 'בית הכנסת הנביא יחזקאל'. הכתובת על השלט הגדול שמותקן בכניסה מספרת סיפור קצר אך סבוך, ממש כתב חידה.
בית הכנסת הזה הוא לא סתם רב-עדתי ('פתוח לכל הבבלים ולכל העדות'), הוא גם מופרט. יש לו בעל בית.
האמת היא שלא כל כך ברור מהו שם המקום. למעשה יש לו שלושה שמות. לכאורה הוא קרוי על שמו של יחזקאל, שכידוע היה הנביא היחידי שהתנבא בחו"ל, 'על נהר כְּבַר' אשר בבבל, היא עיראק. אבל באותה נשימה – אמנם בגופן קטן יותר – בית הכנסת קרוי גם 'בית אברהם אבינו'. אולי משום שאברהם היה מכניס אורחים ידוע, ולבעל בית הכנסת, כפי שמתברר מן ההמשך, יש תודעת אירוח מפותחת מאוד. ויש גם שם שלישי: 'בית הבבלים'.
יהיה שמו של המקום אשר יהיה, ברור ש'בעל בית הכנסת' רואה בו מין בית פרטי שלו, וככזה הוא פותח אותו בלב רחב לכ-ו-ל-ם. 'ביתי פתוח', הוא מכריז, 'לכל הבבלים ולכל העדות'. כלומר, כולם מוזמנים, תהיה עדתם אשר תהיה, אבל הבה נאמר זאת בעדינות: עיראקים ('בבלים') ירגישו קצת יותר בנוח...
אז ברור שיש כאן בעל בית, אבל מיהו ומה שמו? הדבר לא כל כך ברור. האם מדובר כאן במשפחה ששמה המקורי הוא 'ממלכת דוד'? ומיהו 'יעקב (רזי)'? האם הוא 'בעל בית הכנסת' או אחד הנפטרים שלזכרם נוסד הבית?
חיפוש אינטרנטי קצר העלה שאכן יש איש ושמו 'יעקב ממלכת דוד' ומשכנו באותה כתובת ממש.
כשסיפרתי על כך לידידי איתמר וכסלר, ראש דסק השלטים בעונ"ש, הוא נזכר כי אי-שם, בסוף שנות התשעים, הוא צילם, בדיוק באותו מקום, שלט חינני שמשך את תשומת לבו בעלגותו והוא עדיין עומד על עומדו.
חיפוש נוסף בארכיון השלטים של איתמר העלה עוד צילומים ממתחם קדושה זה. הרבה מסרים יש לו לבעל בית הכנסת, וגם מתברר כי שמות רבים נוספים.
בעלי התוספות
ד"ר בני לשם צילם (ספטמבר 2015) היבט מקורי נוסף של בית הכנסת הביזארי הזה, ובו מוזמנים לתפילה גם 'כל הכנענים'. האם מישהו יודע לְמה מתכוון המשורר?
בית הכנסת הזה הוא לא סתם רב-עדתי ('פתוח לכל הבבלים ולכל העדות'), הוא גם מופרט. יש לו בעל בית.
האמת היא שלא כל כך ברור מהו שם המקום. למעשה יש לו שלושה שמות. לכאורה הוא קרוי על שמו של יחזקאל, שכידוע היה הנביא היחידי שהתנבא בחו"ל, 'על נהר כְּבַר' אשר בבבל, היא עיראק. אבל באותה נשימה – אמנם בגופן קטן יותר – בית הכנסת קרוי גם 'בית אברהם אבינו'. אולי משום שאברהם היה מכניס אורחים ידוע, ולבעל בית הכנסת, כפי שמתברר מן ההמשך, יש תודעת אירוח מפותחת מאוד. ויש גם שם שלישי: 'בית הבבלים'.
יהיה שמו של המקום אשר יהיה, ברור ש'בעל בית הכנסת' רואה בו מין בית פרטי שלו, וככזה הוא פותח אותו בלב רחב לכ-ו-ל-ם. 'ביתי פתוח', הוא מכריז, 'לכל הבבלים ולכל העדות'. כלומר, כולם מוזמנים, תהיה עדתם אשר תהיה, אבל הבה נאמר זאת בעדינות: עיראקים ('בבלים') ירגישו קצת יותר בנוח...
אז ברור שיש כאן בעל בית, אבל מיהו ומה שמו? הדבר לא כל כך ברור. האם מדובר כאן במשפחה ששמה המקורי הוא 'ממלכת דוד'? ומיהו 'יעקב (רזי)'? האם הוא 'בעל בית הכנסת' או אחד הנפטרים שלזכרם נוסד הבית?
חיפוש אינטרנטי קצר העלה שאכן יש איש ושמו 'יעקב ממלכת דוד' ומשכנו באותה כתובת ממש.
כשסיפרתי על כך לידידי איתמר וכסלר, ראש דסק השלטים בעונ"ש, הוא נזכר כי אי-שם, בסוף שנות התשעים, הוא צילם, בדיוק באותו מקום, שלט חינני שמשך את תשומת לבו בעלגותו והוא עדיין עומד על עומדו.
'לדעתי', כתב לי איתמר, 'זהו אותו בית כנסת שהשכנה שוכנת בתוכו. כנראה שיעקב ממלכת
דוד אחראי גם לשכנה, ובמשך השנים נוספו שכנות גם מעדות אחרות'.
חיפוש נוסף בארכיון השלטים של איתמר העלה עוד צילומים ממתחם קדושה זה. הרבה מסרים יש לו לבעל בית הכנסת, וגם מתברר כי שמות רבים נוספים.
בעלי התוספות
ד"ר בני לשם צילם (ספטמבר 2015) היבט מקורי נוסף של בית הכנסת הביזארי הזה, ובו מוזמנים לתפילה גם 'כל הכנענים'. האם מישהו יודע לְמה מתכוון המשורר?
בוקר טוב.
השבמחקראיתי "ראש דסק השלטים".
יהודה זיו הוא גם ראש דסק, או סמנכ"ל? ואולי עוזר למנכ"ל?
והיה מתמטיקאי פורה. אולי אחד משני המתמטקאים הפוריים ביותר בהיסטוריה. והוא פרסם מאמרים עם אחרים. ארדש שמו.
ארדש מִסִדֶר ראשון - מי שפרסם מאמר אתו.
ארדש מִסֵדֶר שני - מי שפרסם מאמר עם מישהו שפרסם מאמר עם ארדש מסֵדר ראשון.
נו, עונ"ש מֵסֵדר ראשון - מי שפרסם מאמר בעונ"ש.
אולי עונ"ש מֵסֵדר שני - מי שהוזכר בעונ"ש.
ואולי מזמור לאסף מִסֵדר ראשון? וכן הלאה.
מה, זה לא מצחיק?
הלכתי לי, כלומר גלשתי לי, אצל וויקיפדיה ומצאתי הרבה דברים שלא ידעתי אותם כלל על המתמטיקאי היהודי-הונגרי ארדש. אולי הדברים שלך, Moshe Klartag, נכתבו בלעג מסוים או בשנינה, אבל אני למדתי מהעיון המרפרף בוויקיפדיה שארדש התגורר גם בארץ, ותמהתי על כך שבעלי המנוח, דן לכיש, יליד בודפשט ומתמטקאי חובב עד חובב מקצועי - לא ידע עליו. אולי מפני שדן נפטר ב- 1980. הקיצור, למדתי משהו.
מחקירמיהו התנבא (גם) בחו"ל - במצרים. ראו פרקים מ"ג, מ"ד.
השבמחקחחח הפעם התעלית על עצמך (למרות שתמיד החומרים טובים ונחמדים)
השבמחקבכל מה שנוגע לעברית עילגת אני די סלחנית, בדרך כלל. השפה לא קלה, כתיב מלא וכתיב חסר, מקורות מקראיים שלא מוכרים למי שלא למד וגם אוהב תנ"ך, ואנשים כאלה מתמעטים והולכים יחסית לגודל האוכלוסייה. מה לעשות, זו מדינה של מהגרים שקוראים להם עולים, פעם משתייכים אליהם, פעם אוהבים אותם ופעם מתרחקים מהם... הצרה היא שהעילגות עלולה להשתלט. איך שלא יהיה אפשר לשמוח בכך ש"הנביא יחזקאל הוא בומבה של נביא", כפי שכתב חיים חפר, אם אינני טועה, ובעצם שגה בכך, כי הביטוי "בומבה" המתאר הצלחה גדולה - פס מהעגה העברית של היום.
השבמחק