א. קולונל מרגולין ב-K הידיעה
קולונל אליעזר (לזר) מרגולין היה איש חשוב ואמיץ, שנזכר אפילו באחת הגרסאות של השיר המפורסם 'אריה, אריה' (קום התנדב לגדוד העברי').
בעיר רחובות – שמטבע שמה יש בה המון רחובות – קראו רחוב לכבודו של מרגולין. הם רק שכחו לבדוק איך כותבים באנגלית Colonel.
ב. דוקטור מנחם בגין
מה לעזאזל הם הרוויחו מהקיצור של המילה 'דרך'?
בסך הכול אות אחת ויחידה שהוחלפה בגרש.
ג. רחוב הַאָ-פַרְסָה
באזור התעשייה של שכונת תלפיות, לא הרחק מבית מגוריי, נמצא רחוב הפַרְסָה – אך מיצאו לי ולוּ ירושלמי אחד שקורא לרחוב זה בצורתו הנכונה! כולם קוראים לו 'רחוב הפַּרְסָה', עם דגש באות פּ.
מה הסיבה לשם מוזר זה?
באתר הרחובות של העירייה נכתב בקיצור כי מדובר ב'שם סמלי'. אבל סמל של מה?
האם הוא נקרא כך בשל צורתו?
עיון במפה מעלה ספקות. כבר ראינו 'פניות פרסה' מובהקות יותר.
התייעצתי עם זאב קינן, ששלח לי את התמונה שלמטה, והוא הציע פיתרון מתקבל על הדעת:
ממש פַארְסָה, או בעברית נכונה: בַּדְחִית.
ד. משעול לֶנֶמָן
את הסיפור המצחיק הזה – פיסת היסטוריה ירושלמית עם לקחים להווה – שלח לי שמעון ביגלמן. ידידו, אברהם לנמן, החליט שהוא רוצה רחוב על שמו. וזה סיפורו:
קולונל אליעזר (לזר) מרגולין היה איש חשוב ואמיץ, שנזכר אפילו באחת הגרסאות של השיר המפורסם 'אריה, אריה' (קום התנדב לגדוד העברי').
קולונל אליעזר מרגולין (משמאל), לונדון 1917 (מקור: אלבום המשפחות – עדת ראשון לציון) |
בעיר רחובות – שמטבע שמה יש בה המון רחובות – קראו רחוב לכבודו של מרגולין. הם רק שכחו לבדוק איך כותבים באנגלית Colonel.
צילום: דן גרינשטיין |
ב. דוקטור מנחם בגין
מה לעזאזל הם הרוויחו מהקיצור של המילה 'דרך'?
בסך הכול אות אחת ויחידה שהוחלפה בגרש.
צילום: דן גרינשטיין |
ג. רחוב הַאָ-פַרְסָה
באזור התעשייה של שכונת תלפיות, לא הרחק מבית מגוריי, נמצא רחוב הפַרְסָה – אך מיצאו לי ולוּ ירושלמי אחד שקורא לרחוב זה בצורתו הנכונה! כולם קוראים לו 'רחוב הפַּרְסָה', עם דגש באות פּ.
מה הסיבה לשם מוזר זה?
באתר הרחובות של העירייה נכתב בקיצור כי מדובר ב'שם סמלי'. אבל סמל של מה?
האם הוא נקרא כך בשל צורתו?
עיון במפה מעלה ספקות. כבר ראינו 'פניות פרסה' מובהקות יותר.
התייעצתי עם זאב קינן, ששלח לי את התמונה שלמטה, והוא הציע פיתרון מתקבל על הדעת:
גם אני שאלתי מזמן את השאלה הזו, ותשובתי לעצמי הייתה, שכיוון שלרחובות באזור יש שמות הקשורים בתעשייה זעירה ובמלאכה – 'חרשי ברזל', 'האומן', 'התנופה', 'הסדנא' (באל"ף!), 'הרֶכֶב', 'המוסכים', 'הגלגל' וכדומה. הפרסה מזכירה, כנראה, את מפרזלי הסוסים. ההיסטוריונים שיבואו אחרינו אולי יסבירו שכאן פרזלו את סוסי הדיליז'אנסים...כל זה טוב ויפה, אבל מה תגידו על הַ-אָפָּרְסָה של התעתיק ללועזית?
ממש פַארְסָה, או בעברית נכונה: בַּדְחִית.
צילום: אורי להב גולדשמיד |
ד. משעול לֶנֶמָן
את הסיפור המצחיק הזה – פיסת היסטוריה ירושלמית עם לקחים להווה – שלח לי שמעון ביגלמן. ידידו, אברהם לנמן, החליט שהוא רוצה רחוב על שמו. וזה סיפורו:
לפני כעשרים שנה, או אולי קצת פחות, הגעתי למסקנה שרחוב על שמי ופועלי למען האנושות המצומצמת כנראה לא יהיה אם אני לא אדאג לכך. החלטתי לעשות מעשה ולהכניס את הרחוב לרשימת הרחובות של ירושלים. רציתי גם להראות לאחד מחבריי שהדבר אפשרי ולא גורם טרחה יותר מדי גדולה. מבחינתי, היתה זו גם הזדמנות לראות עד כמה אני מוכן להשקיע בפרויקט כזה. בקיצור, אדם משועמם עם חוש הומור ודבקות במטרה.
דבר ראשון הלכתי לחנות שלטים וביקשתי שיעשו לי שלט בשלוש שפות – עברית, ערבית ואנגלית – בגודל שלטי הרחוב של העירייה. העדפתי לכנות את הרחוב 'משעול' מאחר והרחוב כלל רק בית אחד – הבית שלי. 'משעול' גם שיקף את צניעותי, הידועה עד למרחוק ובה אני גאה במיוחד. צילמתי את השלט, וזאת עוד לפני עידן התצלום הדיגיטלי, אצל פוטו אמיתי, ותליתי אותו בפינת הרחוב מעט גבוה, מפחד שהשלט יוסר על ידי השלטונות. ובאמת השלט נשאר תלוי מספר שבועות או חודשים.
התפתחות נוספת חלה כאשר פסעתי במשעול ושמעתי שני עובדים של מחלקת המים צועקים זה לזה, שאחד מהם נמצא במשעול לנמן. עבורי זו הייתה ההוכחה שצריך להכניס באופן רשמי את המשעול לרשימת רחובות העיר.
הלכתי למשרד הפנים ברחוב שלומציון המלכה, חיכיתי שעתיים תמימות בתור הארוך של שינויי כתובת, ואז הגעתי לפקידה שקראה את המספר שלי בתור. הפוטו של 'משעול לנמן' היה תחוב בכיסי מוכן לשליפה. זו הייתה תחילת תקופת המחשבים. אמרתי לה כי עברתי כתובת, מרחוב דן למשעול לנמן 2. המתח עלה וגאה. הפקידה הביטה במסך המחשב, הקלידה מה שהקלידה ואמרה: 'אין רחוב כזה בירושלים'. אמרתי לה: 'מחשבי משרד הפנים אינם מעודכנים, וההוכחה מונחת בכיסי'. שלפתי את הפוטו של 'משעול לנמן' והצגתי בפניה. זו הייתה הוכחה לניצחון רוח האדם החופשי על המחשב! ללא אומר ודברים שינתה הפקידה את כתובתי בתעודת הזהות, מרחוב דן למשעול לנמן.
מאז הרגשתי כיצד התנפח המשעול והרגיש שהוא רחוב. מדי פעם הייתי מקבל מכתבים ל'משעול', וזאת לאחר שהודעתי לדוורים, כי נולד רחוב חדש בירושלים. הרחוב קיים עד היום, ואם תשאלו לאן הוא מוביל, לא אוכל להגיד לכם מאחר ואני מצפה עדיין להכנסתו ל'אטלס העולם', שם ישכון בגאון עד עולם.
אם אתם חושבים שבזה נסתיימו הרפתקאות המשעול, אז לא. השלב הבא צץ עם קבלת ההודעות לבוחר. במחשב של משרד הפנים אין חוכמות, והוא הפנה אותי לקלפי במרכז העיר שנועד לחסרי בית. אחר כך שדרגתי את עצמי והוספתי את כתובתי גם על גבי הצ'קים. בבנק לא שואלים שאלות...
https://en.wikipedia.org/wiki/Kolonel
השבמחקAlthough yes, of course you're right, should've been written the more common way.
מחקווייז לא מכיר את "משעול לנמן 2 ירושלים" (אל תשכח לעדכן גם אותו)
מחקהכותב ייצר בעצמו ביצירתיות רבה משהו בסגנון תעלת בלאומליך, ועל כך, באמת כל הכבוד לו. מה שחשוב לדעת הוא שגם במציאות קריאת שם רחוב על שמו של אדם אינה אפרורי יותר. בכל רשות יש ועדת שמות, שאליה שולחים כפרס ניחומים את חברי המועצה שלא זכו בכופתאה גדולה יותר, ומותר גם לצרף אליה חברים שאינם חברי מועצה. אחרי שאתה חבר בוועדת בשמות, אתה יכול להיות סמוך ובטוח שיום אחד יבוא אליך אחד החברים, ששמו, נניח, הופשטטר, ויבקש ממך להצביע בעד הצעתו לכנות את גרם המדרגות שנפתח בקצה העיר: "מעלה הופשטטר" על שם סבו המנוח. אדם תם מסכים בניד ראש, אדם מתוחכם אומר למבקש, ומה תיתן לי בתמורה? אתה תתמוך בכינוי הספסל המסכן שבין הבית שלי לבית השכן "מעבר אלנבי". אמנם אסור לאדם להיות נוכח בהצבעה שנוגעת אליו, אז המציע יוצא החוצה כשמצביעים על ההצעה דלו, ואחר כך אני אצא החוצה כשיצביעו על ההצעה שלי. נורא פשוט. וכמעט כך ממש, הדברים מתנהלים בפועל.
השבמחקירושלמי אמיתי וותיק לא משתמש בצירוף "רחוב שלומציון המלכה" כי אם בביטוי "הנסיכה מרי" . מי שעוד יותר ירושלמי וותיק (או נולד למשפחה כזו) והוא מן המהדרין שבמהדרין יגיד עד עצם היום הזה את הגירסה של המנדט הבריטי בעיצומו (להזכירכם - הדור שגדל בפלשתינה א"י בין 1917 ל-1948) ישתמש בצירוף "פרינסס מרי", כמו שעשה בנו של אורי מיכאלי יואב שכתב את המחזה "פרינסס מרי 7" על החנות הזעירה של סבתו שרה ואימו של אורי . גם דודו אמנון שהיה אחד מן הל"ה נזכר במחזה.
מחקכל הכבוד מר לנמן.. נהנית מאוד מהמעשה המשובב שלך. הרבה שמחה וצחוק
מחקעל העברית והאנגלית של כותבי השלטים העירוניים אכן אי אפשר להפסיק לצחוק, כמו גם על הרפתקאות משעול לנמן שעושה חשק לניסיונות חיקוי...
השבמחקאבל, אם יותר לי להעיר, גם בעל הטור טועה לעתים: אכן הקיצור דר' מיותר, אבל ראוי לדעת כי זה הקיצור הנכון ל"דרך" ולא ל"דוקטור", הנכתב בקיצור - ד"ר!
חן חן לעלי מקופנהאגן, אבל ירושלמי אמיתי שנולד בירושלים , אומנם יגיד אני הולך ל״פרינסס מרי״ אבל באם הוא הולך למשרד הפנים אז הוא יגיד אני קופץ ל״ג׳נרלי״ שזה שם הבניין בו שוכן המשרד. הבניין הזה נבנה על ידי חברת הבטוח האיטלקית ״ג׳נרלי״ ומפורסמת בסמל שלה ,האריה הונציאני שממוקם על גג הבניין. הבניין עצמו נבנה בשנת 1935.
השבמחקחן חן לאורי אבל אתה חייב להודות שכבר עידן ועידנים לא ביקרת במשרד הפנים אשר ב"בניין ג'נרלי". הטרחתי את עצמי ונכנסתי לאתר משרד הפנים ושם גיליתי תופעה שהיא מאד ישראלית-- הכתובת היא אכן "שלומציון המלכה 1" (שזה "בניין ג'נרלי", אבל... קבלת קהל?--נאדה !! אין דבר כזה : (למשל) היחידה לפניות הציבור-זמן קבלת קהל וההמשך....: אין. מה כן יש?--- ת.ד.1333. מעניין. גם במקומות אחרים במשרד הזה אין כלל קבלת קהל. טוב שאינני נזקק לשירותי משרד זה שאין בו - ע"פ אתר משרד ממשלתי זה - כלל קבלת קהל. אולי בעקבות חילופי הדעות על ג'נרלי, שלומציון, הנסיכה ופרינסס, יכנס השר הנוכחי ויעדכן, לטובת האזרח הקטן.
מחקהעיקר שהכל מושלם בקופנהגן.
מחק(וגם מי שהולך מעבר לים, מנסה לשבת בארץ נכר, משהו בלב מחזירו לכאן, אם לא היום אז אולי מחר)
ירושלמי אמתי שנולד בירושלים אמור לגור בירושלים, או לפחות בישראל...
מחקאמר זקן אחד חכם - דברים שרואים משם לא רואים מכאן - כל אחד וסיבותיו עימו לגור היכן שיעלה על דעתו ואם ברצונו לתרום לאיכות חיים טובה יותר במקום ממנו בא או להצביע על מעשי חלם תמוהים(וכאלה יש בכל מקום!) כדי לתקן אותם - מדוע לבקר אותו על בחירת מקום מושבו במקרה שלפנינו - קופנהגן. אולי דווקא מן הראוי להודות לו שהוא עכשיו רואה דברים שלא ראה קודם לכן ובכך להיטיב תנאים של אלה שלא עקרו למקום אחר.
מחקהם רק שכחו לבדוק איך כותבים באנגלית Colonel
השבמחקHow about writing his actual name correctly ?
סליחה על טעות כתיב: יש שפות שבהן כותבים במקום מה שכתבתי : יש שפות שבו כותבים
מחקמי אומר שזה באנגלית ? יש שפות שבו כותבים Kolonel ולא Colonel למשל בהולנדית ........
מחקאיך זה שאף אחד לא שם לב לשם, MAI GOLIN במקום MARGOLIN ?
השבמחקכתוב שם MARGOLIN אבל חצי מה-R נמחק. אם לוחצים על התמונה אז היא נפתחת בפורמט גדול יותר ואז אפשר לראות זאת בבירור.
מחקמעשה משעול לנמן משעשע ונחמד אך כחברה בוועדת השמות העירונית בירושלים אני יכולה להעיד שאין שום דמיון בין דבריו של שאול בר אילן לבין המציאות, צריך לקרוא גם אותם כבדיחה, אין חברי מועצה בין אנשי הוועדה - כולם אנשי ציבור בראשות השופט טירקל
השבמחקמספר הערות:
השבמחקאישית - מסתבר שלמרות הנימוסים המושלמים שרכשת, גרעין אנרכיסטי מקנן בך.
מדינית - זה לא אנרכיזם אלא קולוניאליזם. ניכסת לעצמך משעול בארץ הקודש.
פוליטית -תהיה פוליטית. מה לעניין זכות השיבה? כשיחזרו פליטי 48 כמשאלת לב החלק השמאלני במשפחה - איי אפשר יהיה לשמור על שם יהודי פולני בשכונה ערבית מה אז יהיה אז?
פמיניסטית - האם לא היה נכון יותר לקרוא לרחוב דיטשר-לנמן?
ציונית - אולי עדיף היה לגייר את "קינג ג'ורג" - ל"גביר אברהם" כי בארץ אבות ראוי שיקרא הרחוב על שם אישיות יהודית?
פוסט ציונית - "סמטת איברהים"?
פוסט פוסט ציונית "סמטת רחל"
על כל פנים - זה הזמן לעתור לאיזו שהיא ערכאה להצהיר כי זה שם המשעול - ראיות למכביר יש.
בכבוד וייקר
חגי קרן