א. שלטי ההנצחה בשכונת עץ חיים
שכונת עץ חיים היא שכונת חצר זעירה, שנוסדה בשנת 1929 בקצה רחוב יפו, בכניסה המערבית לירושלים, כמעין סניף לישיבת עץ חיים. בשל ריחוקה מהעיר היא לא זכתה להצלחה ורק שלושה בניינים הוקמו בה.
שכונה זו זכתה שפוסקי הלכה יעסקו בה. כיוון שהיא רחוקה יחסית מחומות העיר העתיקה נשאלה השאלה מתי קוראים בה את מגילת אסתר: בשושן פורים (כנהוג בכל שכונות ירושלים ובערים מוקפות חומה) או בי"ד באדר, כנהוג בכל מקום אחר? בבית הכנסת שבשכונה, שכבר זכה לאזכור בבלוגנו בשל גובהו הרב, נוהגים לקרוא במגילה בשני ימי הפורים, בבחינת 'טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח אֶת יָדֶךָ כִּי יְרֵא אֱלֹהִים יֵצֵא אֶת כֻּלָּם' (קהלת, ז 18).
גשר המיתרים, הרכבת הקלה ועבודות הפיתוח העצומות בכניסה לעיר דחקו את בתי השכונה למין מובלעת, שקירות אבן גבוהים מקיפים אותה. לא לבלוע ולא להקיא, אבל דינה של שכונה זו נגזר כנראה לכליה...
על המבנים יש עדיין שלטי הנצחה רבים לכבודם של תורמים. כמה מן השלטים עשויים מאריחי קרמיקה צבעונית מעשה אמן. רן בר-יעקב ביקר שם וצילם את שלטי ההנצחה האלה. מקצתם נשמרו היטב, מקצתם שבורים וזקוקים בדחיפות לשימור (כמו גם המבנים עצמם).
ב. לאם ולתינוק
הייתי בטוח שעבודות המתכת הנושאות את השם האנכרוניסטי 'לאם ולתינוק', כבר נעלמו מהעולם, יחד עם 'יום האם' ו'פינת הילד'. בימינו הרי כבר יודעים שגם האב עושה משהו בגידול תינוקו, וגם הוא לוקח אותו לפעמים בעגלה.
אבל מתברר שפה ושם עוד נותרו שאריות כאלה, שריד לימי תפארת. כמה מהם, מקצתם שבורים ובלים מזוקן, נותרו על המדרכה ברחוב שמעוני פינת רחוב התקופה.
ג. חדר יטאות
בדרך לבריכה של מלון המלך דוד יש דלת עם כיתוב מסתורי:
יטאות? נשמע כמו לטאות...
כיוון שמעולם לא שמעתי מילה זו ובמילונים היא אינה נזכרת, צללתי למעמקי המרשתת. ואכן, מים האינטרנט דליתי ומצאתי כי המילה 'יטא' (ובריבוי 'יטאות') אינה אלא ראשי תיבות והיא לקוחה מן העולם הקסום של מיזוג האוויר.
יט"א היא יחידת טיפול אוויר, ו'יטאות' הן צורת הריבוי.
יום שלא לומדים בו משהו חדש הוא יום מבוזבז...
כך נראות יטאות:
ד. אחרי 75 שנה מותר כבר לעבור דירה
משרד עורכי הדין ראנד שכן במדרחוב בן יהודה כ-75 שנה. בבן יהודה 6 בונים בית מלון חדש, והגיעה כנראה העת לעבור דירה. נחמד שבשלט הפרידה מן הבניין יש מוּדעוּת להיסטוריה הצנועה של החברה.
שכונת עץ חיים היא שכונת חצר זעירה, שנוסדה בשנת 1929 בקצה רחוב יפו, בכניסה המערבית לירושלים, כמעין סניף לישיבת עץ חיים. בשל ריחוקה מהעיר היא לא זכתה להצלחה ורק שלושה בניינים הוקמו בה.
שכונה זו זכתה שפוסקי הלכה יעסקו בה. כיוון שהיא רחוקה יחסית מחומות העיר העתיקה נשאלה השאלה מתי קוראים בה את מגילת אסתר: בשושן פורים (כנהוג בכל שכונות ירושלים ובערים מוקפות חומה) או בי"ד באדר, כנהוג בכל מקום אחר? בבית הכנסת שבשכונה, שכבר זכה לאזכור בבלוגנו בשל גובהו הרב, נוהגים לקרוא במגילה בשני ימי הפורים, בבחינת 'טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח אֶת יָדֶךָ כִּי יְרֵא אֱלֹהִים יֵצֵא אֶת כֻּלָּם' (קהלת, ז 18).
![]() |
| צילום: דוד אסף |
גשר המיתרים, הרכבת הקלה ועבודות הפיתוח העצומות בכניסה לעיר דחקו את בתי השכונה למין מובלעת, שקירות אבן גבוהים מקיפים אותה. לא לבלוע ולא להקיא, אבל דינה של שכונה זו נגזר כנראה לכליה...
על המבנים יש עדיין שלטי הנצחה רבים לכבודם של תורמים. כמה מן השלטים עשויים מאריחי קרמיקה צבעונית מעשה אמן. רן בר-יעקב ביקר שם וצילם את שלטי ההנצחה האלה. מקצתם נשמרו היטב, מקצתם שבורים וזקוקים בדחיפות לשימור (כמו גם המבנים עצמם).
![]() |
| צילומים: רן בר-יעקב |
ב. לאם ולתינוק
הייתי בטוח שעבודות המתכת הנושאות את השם האנכרוניסטי 'לאם ולתינוק', כבר נעלמו מהעולם, יחד עם 'יום האם' ו'פינת הילד'. בימינו הרי כבר יודעים שגם האב עושה משהו בגידול תינוקו, וגם הוא לוקח אותו לפעמים בעגלה.
אבל מתברר שפה ושם עוד נותרו שאריות כאלה, שריד לימי תפארת. כמה מהם, מקצתם שבורים ובלים מזוקן, נותרו על המדרכה ברחוב שמעוני פינת רחוב התקופה.
![]() |
| צילום: טובה הרצל |
ג. חדר יטאות
בדרך לבריכה של מלון המלך דוד יש דלת עם כיתוב מסתורי:
![]() |
| צילום: איתמר לויתן |
יטאות? נשמע כמו לטאות...
כיוון שמעולם לא שמעתי מילה זו ובמילונים היא אינה נזכרת, צללתי למעמקי המרשתת. ואכן, מים האינטרנט דליתי ומצאתי כי המילה 'יטא' (ובריבוי 'יטאות') אינה אלא ראשי תיבות והיא לקוחה מן העולם הקסום של מיזוג האוויר.
יט"א היא יחידת טיפול אוויר, ו'יטאות' הן צורת הריבוי.
יום שלא לומדים בו משהו חדש הוא יום מבוזבז...
כך נראות יטאות:
ד. אחרי 75 שנה מותר כבר לעבור דירה
משרד עורכי הדין ראנד שכן במדרחוב בן יהודה כ-75 שנה. בבן יהודה 6 בונים בית מלון חדש, והגיעה כנראה העת לעבור דירה. נחמד שבשלט הפרידה מן הבניין יש מוּדעוּת להיסטוריה הצנועה של החברה.
![]() |
| צילום: אבי בלדי |
































