יום ראשון, 21 בספטמבר 2014

למה אין (כמעט) כיפות סרוגות באוניברסיטת תל-אביב ולמה שני הצדדים מפסידים

הדשא בקמפוס של אוניברסיטת תל-אביב ירוק יותר, אבל משהו חסר כאן

מאמרי זה התפרסם ב'פסיפס', חוברת 2 (תשרי תשע"ה), שראה אור בשבוע שעבר. 'פסיפס', על פי הגדרתו, הוא 'מגזין הבית של הציבור הדתי', כשבפועל הכוונה היא לציבור הדתי-לאומי, מה שמכונה 'הכיפות הסרוגות'.

במסגרת 'חשבון נפש', שביקשו עורכי המגזין לערוך לקראת הימים הנוראים, התבקשתי גם אני, הדתל"ש, לתרום את חלקי...

ניסיתי אפוא להבין למה אין (כמעט) דתיים בנוף האנושי של הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב (בעוד שבקרב המורים יש ויש), ולמה קורה בדיוק ההפך באוניברסיטת בר-אילן, שם אין (כמעט) חילוניים בנוף האנושי של המורים (בעוד שבקרב הסטודנטים יש ויש).






13 תגובות:

  1. רשימה חשובה ומעניינת. אגב, בבר-אילן יש מרצים חילוניים במדעי היהדות, במחלקה ללימודי ארץ-ישראל (שאופייה הוא, אמנם, יותר חילוני משאר המחלקות)

    השבמחק
  2. בירושלים לעומת תל אביב, למרות שהאוניברסיטה ברובה חילונית יש אופציות נהדרות ללימודי תורה מחוץ לקמפוס. בתל אביב יש מיעוט דתי וזה דבר שמקשה על יצירת חברויות (לא בלתי אפשרי אבל מקשה)

    השבמחק
  3. אוניברסיטה איננה בית נבחרים, האמור לייצג את כלל האוכלוסייה. אוניברסיטה היא במפורש מקום אליו אמורים להגיע רק המוכשרים ללימוד ומחקר, הם ורק הם. יש וואי אנשים מוכשרים אחרים שלא מגיעים לאוניברסיטאות וכישוריהם שונים - אנשי עסקים, אנשי צבא וטוד. כך גם בצבא. כולם אמורים להתחיל את הדרך אך רק המוכשרים לצורת חיים זו, יגיעו למעלה.כך גם הסטודנטים. איש איננו מונע מסטודנט חובש כפה ללמוד באוניברסיטת תל אביב. מבחירתם שלהם, בחרו סטודנטים חובשי כפה ללכת למקומות אחרים, הנראים להם יותר. הדרישה שבאוניברסיטה יהיה ייצוג שווה לכול תושבי המדינה איננה רצינית, איננה מדעית ואפילו איננה חברתית. ילך כול אחד למקום הנראה לו.

    השבמחק
    תשובות
    1. אתה טועה. לו היה לי זמן מיותר ורצון לעשות פרובוקאציות הייתי עורך מחקר על הימנים האנוסים באוניברסיטת תל אביב. מקום חביב מאוד ומרצים בעלי ידע ורמה ותודעת שרות וכל המעלות הטובות שמנו חכמי יוון באקדמיה, ואף על פי כן אם סטודנט מרגיש פתוח איתך להתוודות על הנטיות הפוליטיות הימניות שלו הוא יעשה זאת בשקט בצד ובטח לא במהלך דיון שעלול לצוץ באיזו הרצאה תמימה. איש אינו אוהב להיות במקום שבו תפיסת העולם שלו מאוימת וגם כשאין בכך כל הכרח. עם המרצים לא יצא לי לדבר פוליטיקה אבל אני מרשה לעצמי להניח שכל מי שרוצה קידום יחשוש לחרוג מהנורמה במקום עבודתו.

      מחק
  4. אתה מעלה שאלה מרתקת שמן הסתם כדרכו של עולם כל אחד ישיב לה מתוך עולמו הפנימי וכל התקדמות לא תושג. אני למשל הייתי מטושך את השאלה לכיוון אחר ושואל מדוע בית הכנסת הרשמי של האוניברסיטה מזכיר לי טמפל רפורמי (לא משנה למה), וגם לא יצא לי להתפלל בו גם לא פעם אחת, ודווקא במקלט הזעיר שבקצה המסדרון שבקומת הקרקע בבניין של הנדסת חשמל חבוי לו שטיבעל שמיד נותן תחושה של בית וגם התפללתי בו מנחה לא פעם ולא פעמיים.

    השבמחק
    תשובות
    1. לא ברורה לי ה"התנפלות" על בית הכנסת המרכזי של האוניברסיטה. זהו בית כנסת כשר לכל דבר ועניין, עם תפילות בשעות קבועות ומניינים שאינם חסרים בו, ברוך-השם. וכי תקין בעיניך לדבר סרה על מקום שלא טרחת להשתתף בתפילות שבו ולוּ פעם אחת?! ובעניין צורתו - ההיית טוען טענה דומה על בית הכנסת המרכזי בפירנצה? ועל זה אפשר לומר בפרפרזה: "אל תסתכל בקנקן אלא התפלל בו תחילה".

      מחק
    2. לא התנפלתי. ניסיתי להתפלל בגדול ולא פעם אחת ולא אסתייע מילתא... ראיה יש לדברי מעצם קיומו של השטיבעל בפאקולטה להנדסה. המרחק ביניהם ממש קטן ומדוע הוא הוקם בכלל?

      מחק
  5. אני לא יודע אם זו הסיבה למיעוט סטודנטים חובשי כיפות, אבל התמונה של דשא הקמפוס הזכירה לי את הימים שאותו דשא (לפעמים) הוציא אותי מדעתי שנסיתי לצבור בגילמן 144 ואחרים

    אביב, מבחן - מועד נוסף

    אביב הפציע,
    הניצנים נראו,
    עת הזמיר הגיעה.
    במדרכות
    עצים שקדנים
    ואנחנו
    מבולבלים מלובלבים
    אביב.
    נהדר ! עוד !
    בשלכת הפתאומית,
    במבחן
    שכל החורף לא הספקנו להתכונן אליו
    בכל הסמדר, שפיתח
    בדשא הקמפוס.

    השבמחק
  6. להסיר ספק, ה"מועד הנוסף" הוא אני ושוב מעדתי כשלא סיימתי בברכת "מועדים לשמחה"
    שנה טובה, לעונ"ש גולשיו וכל עם ישראל עם ובלי כיפות.

    השבמחק
    תשובות
    1. שומר פתאים מטעם הקב"ה24 בספטמבר 2014 בשעה 10:52

      אסור לשכוח שבורא עולם, הקב"ה יתברך שמו לעד ושבשמו נעשה הכל (בעזרת השם יתברך), בודק כל אחד ואחת לגופו/ה ואם חלילה הוא מוצא שאין עליו כיפה ו/או ציציות ובנקבות חשופות זרוע ( אוי לצרה נוראה זו) הוא דן אותם ברותחין או במילים אחרות - הוא מתרתח כאילו שאין לו צרות אחרות בעולמו המסוכסך כל כך

      מחק
  7. לדוד אסף, המאמר שלך הצביע על עובדות של ידעתי אותן קודם לכן - למשל, ההבדלים שבין אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת ת"א בקיטוב החילוני/דתי, הן בקרב המרצים, הן בקרב הסטודנטים. למדתי גם את מה שידוע לרבים אך לא לי, עד כה - שהאוניברסיטאות ממלאות תפקיד חשוב בשדה השידוכים, וזה גורם להעדפה של אחת על פני האחרת. תודה על שהארת את עיניי.

    השבמחק
  8. David Asaf may know the faculty in the Judaism studies in Bar Ilan University and know that they are religious. But to any person who does not know the faculty personally, it would seem that all the lecturers at Bar Ilan University are "hovshey kippot" - for the simple reason that this is what they do. Maybe Bar Ilan changed its policy, but there were a good many years that they required faculty to wear kippot when teaching, (and women wearing a skirt of knee length or longer.

    השבמחק
  9. אריאל פינקלשטיין10 באוקטובר 2014 בשעה 15:06

    באופן די מפתיע, אני עומד לפרסם בקרוב במסגרת תנועת "נאמני תורה ועבודה" מחקר שיציג את המשך הלימודים באוניברסיטה של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי לעומת בוגרי החינוך הממלכתי. באמת התברר לי במחקר שאוניברסיטת תל אביב היא האוניברסיטה שבאופן יחסי לשאר האוניברסיטאות בארץ (כולל חיפה והטכניון ובן גוריון) היא האוניברסיטה עם הכי מעט בוגרי החינוך הממלכתי-דתי לעומת בוגרי החינוך הממלכתי היהודי. על כל בוגר של החינוך הממלכתי-דתי שהתחיל תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב ישנם 14 בוגרי החינוך הממלכתי (זה בלי להחשיב את הערבים ואת החרדים). המאמר יתפרסם לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.