יום שישי, 21 באפריל 2017

גלגולו של ניגון: 'מרכבה ירוקה'

מאת צבי (גרימי) גלעד

img001.jpg
אובסיי דריז, מרכבה ירוקה, מוסקבה 1973; ציור: ויקטור פּיבוֹוָארוֹב

א. 'מרכבה ירוקה': השיר ברוסית

השיר הרוסי המרגש 'מרכבה ירוקה' (זֶלונאיא קארייטה; Зелёная карета), התפרסם בברית המועצות בשנות השבעים של המאה שעברה. מאז ועד היום הוא אחד השירים האהובים על דוברי רוסית, אך כמעט ואינו מוכר לישראלים שמחוץ לבני תפוצה זו. רשימה זו תוקדש לגלגוליו ולקשר שלו עם התרבות היהודית.

נשמע אותו תחילה בביצוע ילנה קאמְבּוּרוֹבָה:



יש משהו חמקמק בשיר זה, שמהלך קסם על ילדים ועל מבוגרים כאחד. מבוגרים שרים אותו בדרך כלל יחד עם שירי ה'בארדים' המפורסמים ולא פעם מזילים דמעה בלי שהם מבינים מדוע.

ואלו הן מילותיו בתרגום מילולי שלי (בהמשך יובא תרגום יותר לירי, פרי עטו של זאב גייזל):

שְׁנוּ, שְׁנוּ עכברונים. שְׁנוּ קיפודונים,
דובונים, דובונים וילדים קטנים.
כולם, כולם ישנים עד הבוקר,
שעה שמרכבה ירוקה
ממהרת, דוהרת מעל,
בתוך השקט הכסוף.

שישה סוסים אצילים,
חבושים כובע שָׁני וירוק,
דוהרים מעל הארץ הנמה.
עורב שחור הוא הרכב,
לא ניתן להשיג את המרכבה,
מפני שהאביב נמצא בה.

שְׁנוּ, שְׁנוּ שְׁנוּ דובונים
קיפודונים, קיפודונים וילדים קטנים
בשעה כה מוקדמת ושקטה
צלצולי הפרסות יעירו אתכם
צלצולי הפרסות יעירו אתכם
עת הצצתם מהחלון
אביב את החצר כיסה.

שְׁנוּ, שְׁנוּ עכברונים, שְׁנוּ קיפודונים
דובונים, דובונים וילדים קטנים
כולם, כולם ישנים עד הבוקר
שעה שמרכבה ירוקה,
שעה שמרכבה ירוקה,
שעה שמרכבה ירוקה,
שעה שמרכבה ירוקה.

Безимени-1.jpg
מרכבה ירוקה, מוסקבה 1973

אז מה כל כך מיוחד בשיר זה? ליקטתי מהאינטרנט תגובות לביצועים שונים ובהן ניסו מגיבים להסביר זאת לקוראיהם, וביחוד לעצמם. הנה כמה תגובות אופייניות:
שמעתי מאה פעמים. 
עושה לי 'עור ברווז'. 
שיר של אגדה וקסם. 
 שיר נשמה המציף אותי בדמעות. 
תמיד נחשבתי אדם קשוח, אבל – הדמעות זולגות. 
מילים אינן יכולות לבטא את היופי שבו. 
– אחד השירים הטובים בעולם. 
בילדותי, נהגתי להאזין לשיר מדי יום ביומו לפני שהייתי נרדם. 
במחנות הקיץ, היה זה תמיד השיר האחרון בדיסקו. היינו נעמדים במעגל, שותקים ומקשיבים. 
שיר שהופך מבוגרים לילדים החל בצליליו הראשונים. 
למשמע השיר, אני רוצה רק להתכרבל בשמיכות ולישון עד הסתיו.

בשנת 2005 הופק בארץ סרט טלוויזיה עבור ערוץ 2 ושמו 'מרכבה ירוקה'. הסרט מגולל את סיפורו של צעיר מעולי ברית המועצות, הלומד בישיבה ומגלה לפני חתונתו כי אינו יהודי על פי ההלכה. השיר 'מרכבה ירוקה', שהעניק לסרט את שמו, הוא שיר הנושא ומנגן אותו על הפסנתר ושר ויטלי פרידלנד.



בשנת 2015 הופק ברוסיה סרט קולנוע שנקרא גם הוא 'מרכבה ירוקה'. בעלילת הסרט הודגשה חשיבות השיר להבנת הרקע הנפשי והתרבותי של הדמות הראשית. 

ב. 'החייטונים הירוקים': השיר ביידיש

מניין צץ השיר, מיהם יוצריו, ובעיקר איך הוא קשור אלינו?

ובכן, השיר המקורי נכתב ביידיש בידי משורר יהודי-סובייטי ושמו שיקע דריז (1971-1908) ואת קורותיו וגלגוליו נגולל בהמשך. 

שִׁיקֶה דריז (מקור: המוזיאון לספרות, מוסקבה)

שִׁיקֶה (קיצור של יהושע. ברוסית הוא נקרא אובסיי; Овсей Овсеевич Дриз), נולד באוקראינה, קיבל חינוך מסורתי ואחר כך סובייטי-קומוניסטי. את שיריו ביידיש החל לפרסם כבר בשנות השלושים. בשנת 1934 התנדב לצבא האדום ושירת כפוליטרוק. אחרי המלחמה עבר להתגורר במוסקבה ובהשפעת ידידו, המשורר ביידיש ליב קוויטקו, התמסר בעיקר לתחום שירי הילדים. שיריו תורגמו לרוסית וזכו להצלחה ניכרת.

השיר 'די גרינע שנדערלעך' (החייטונים הירוקים), שנכתב ב-1959-1958, נכלל בספרו של דריז די פֿערטע סטרונע (המיתר הרביעי), שנדפס במוסקבה בשנת 1969:

שיקע דריז, די פֿערטע סטרונע, עמ' 216-215  

והנה תרגום מילולי של השיר (תרגומים ליריים יותר יובאו בהמשך):

אווזים וברווזים, טלאים ועגלים,
חתול ועכבר וילדים קטנים,

בובות, ארנבים ודובים
צריכים להירדם מיד,

אל תזוזו ממקומכם,
מפני שהאביב היפה מגיע!

במרכבת וינאית,
במרכבה ירוקה,

רתומים בה שישה זוגות סוסים
הכי הטובים בעולם                                                        

כובעי צילינדר לראשם,
סרטים ירוקים ברעמתם,

עם ביריות על הרגלים,
תפורות מקטיפה לבנה,

הם עפים אפופי קצף,
אל החייטונים הירוקים,

שבקשתות, במחטים, – 
לשם ולכאן על החוטים – 

מכנרים את השמלה הירוקה
בדממה האפלה...
_ _ _ _ _ _ _ _ _ _

שְׁנוּ נא. שְׁנוּ לבריאות!
כי האביב מודד את השמלה – 

בדיוק בשעה עשר
תראו זאת בחלום.

ג. למי הוקדש השיר?

השיר הוקדש, כפי שאפשר לראות ל'רוטעלע'. מה פירושה של הקדשה זו?

ובכן, 'רוטעלע' היה כינוי החיבה של רות, בתו התינוקת של לייבוּ לוין (1983-1914), ידידו של דריז ובעצמו משורר יידיש, מלחין, שחקן וזמר, שנודע בערבי ההקראה האמנותית שלו ('רעציטאַציע-אָוונטן').


לייבוּ לוין ובתו רות (לייבו לוין: שטריכן צו דער געשטאַלט פֿון אַ וואָרטקינסטלער, תל אביב תשמ"ד, עמ' 51)

בשנת 1972 עלה לוין עם בני משפחתו לישראל. רות לוין, שגרה היום בירושלים, היא זמרת ושחקנית ישראלית המוכרת בזכות עצמה, שגם פועלת בין השאר לתיעוד ולשימור מורשת אביה.


לייבוּ לוין, 1969 (מקור: המרכז לחקר המוסיקה היהודית)
הזמרת רות לוין (מקור: יד ושם)

ב-1959, סמוך לכתיבת השיר, חיבר לו לייבוּ לוין מנגינה, אך השיר במילותיו ביידיש ובלחנו של לוין לא זכה לתפוצה רבה. הנה רות לוין (רות'לה) שרה ביידיש את הלחן שחיבר אביה:



השיר נכלל גם באלבום שהוציאה רות משירי אביה: 'ציגעלע-מיגעלע: אגדת הגדי הלבן' – שירי ילדים ביידיש (2016).

ד. התרגום לרוסית והלחן

נחזור לגרסה הרוסית שזכתה להצלחה פנומנלית.

תרגום שירו של דריז מיידיש לרוסית נעשה בשנת 1960 על ידי המשורר והסופר היהודי-הרוסי גנריך סָאפְּגיר (Ге́нрих Вениами́нович Сапги́р). תרגום זה, כפי שראינו, אינו נאמן למקור ביידיש אף על פי שהוא ברוחו.

גנריך סאפגיר (1999-1928)

אלכסנדר סוּחאנוב (Алекса́ндр Алексе́евич Суха́нов), 'בארד' רוסי ידוע, יליד 1952, הלחין את התרגום הרוסי בשנות השבעים, ועד מהרה הפך השיר לאהוב על כל שומעיו, ילדים ומבוגרים כאחד.

התקליט 'מרכבה ירוקה' כולל שירים של אלכסנדר סוחאנוב

יש לשיר עשרות ביצועים ומתוכם בחרתי רק כמה דוגמאות.

תחילה הנה השיר בביצועו של המלחין סוחאנוב:



והנה הצמד 'אויפן וועג' (על הדרך) שר ברוסית וקצת ביידיש:



ה. שלושה תרגומים לעברית

מוכרים לי שני תרגומים לעברית. התרגום הראשון הוא של זאב גייזל, שתרגם מרוסית והוא מותאם ללחנו של סוחאנוב: 

ששש... פיל ישן וגם קיפוד,
דוב הפנדה, ילדים וילדות,
על כולם ירדה שינה.
רק המרכבה הירוקה,
רק המרכבה הירוקה,
טסה, טסה בגבהים,
בגבהים הכסופים.

שישיית סוסים בקשת,
כובעיהם  צבעי  הדשא,
מעלינו הם עכשיו,
הקאק הוא הרכב.
אי אפשר להשיגה:
האביב במרכבה.

לילה טוב לפיל ולקיפוד,
לדוב פנדה, לילדים ולילדות,
כשהבוקר עוד צלול,
תשמעו את הצלצול:
הפרסות שרות ממול,
רק תביטו בחצר:
האביב לכאן חוזר!

ששש...  פיל ישן וגם קיפוד,
דוב הפנדה, ילדים וילדות,
על כולם ירדה שינה,
רק המרכבה הירוקה,
רק המרכבה הירוקה.

התרגום השני, מיידיש לעברית, נעשה על ידי בני הנדל והוא מותאם ללחנו של לייבוּ לוין (התרגום נדפס בספר תלת-לשוני שמכנס את יצירתו של לייבו לוין, מלה וניגון: נגונים לשירה ביידיש Leibu Levin, Word and Melody  Yiddish Poetry Set to Music, י"ל פרץ, 2005):

אַוָּזִים וּבַּרְוַּזִים,
וּכְבַשִׂים וְגַם עִזִּים,


עַכְבָּרִים וְחָתוּלִים
וְעוֹלָלִים מִתְהוֹלְלִים,

דּוּבּוֹנִים, בּוּבּוֹת, אַרְנָב – –
נָא לְהֵירָדֵם עַכְֹשָיו!


יָד אוֹ פֶּה לֹא לְהַנִיעַ:
הָאָבִיב הִנֵּה מַגִּיעַ!

בְּמִרְכֶּבֶת וִינָאִית,
בְּמִרְכֶּבֶת צִבְעוֹנִית,


עִם שִׁשָּׁה סוּסֵי קָצֶפֶת,
שֶׁלְּרֹאשָׁם צְנוּפָה מִצְנֶפֶת,

יְרוּקוֹת הַעַרְדָּלַיִם
לַסּוּסִים עַל הָרַגְלַיִם,


וְטָסִים הֵם כִּבְרָקִים
לַחַיָּטִים הַיְּרוּקִים 
– –

חִיֹש הֵם מַֹשְחִילִים חוּטִים
וּמְכַנְּרִים בִּמְחַטִים


אֶת שִׂמְלַת הָאִזְמָרְגַדּ
בְּדִמְמַת הַיַּעַר-עַד...

_ _ _ _ _ _ _ _ _ _

נוּמוּ לִבְרִיאוּת כַּעֵת  – –
שִׂמְלַתוֹ הָאָבִיב מוֹדֵד.


וּבְעֵשֶׂר, אוֹטוֹטוֹ,
בַּחֲלוֹם תִּרְאוּ אוֹתוֹ.


לאחרונה, הקליטו לבקשתי איזי הוד (שירה) ומאיר רז (עיבוד ונגינה) את השיר בעברית, למילים שאותן תרגמתי מיידיש. לשיר היו חבלי לידה קשים. מצד אחד, המילים הן תרגום של השיר המקורי ביידיש; מצד שני, המנגינה היא של סוחאנוב, שנכתבה לגרסה הרוסית. לא כל כך פשוט להתאים בין השניים...


ואלה המילים פרי תרגומי (מותאם ללחנו של סוחאנוב):

שׁוֹר, שׁוֹר בָּרְוָוז וּשְׁאָר הַ'חָאיֶעס'
גַם חָתוּל וְעָכְבָּר וְגַם טָפְלָיָא
דוּבּונִים שְׁפָנִים וּבּוּבָּה נוֹגָה
יְשֵׁנִים הֵיטֶב בְּרוֹגָע
לֹא יָמוּשׁוּ מִמְקוֹמָם
הָאָבִיב מַפְלִיג דוּמָם.
בְּמֶרְכֶּבֶת יְרַקְרֶקֶת               
חֲרִישִׁית לֹא מְשַׁקְשֶׁקֶת          
בְּמֶרְכֶּבֶת יְרַקְרֶקֶת               
בְּמֶרְכֶּבֶת יְרַקְרֶקֶת.               

עִם, הַטוֹבִים עַל פְּנֵי הַחֶלֶד
וָו זוּגוֹת, וָו זוּגוֹת סוּסִים שֶׁל פֶּלֶא
כּוֹבָע שֶׁל צִילִינְדֶר לְתִפְאֶרֶת
וּבַרָעֲמָה יֵשׁ סֶרֶט
בִּירִיוֹת רָגְלָם חוֹבְקוֹת
הֵן בְּלוֹבֶן בּוֹהָקוֹת
קֶצֶף כֹּל גוּפָם אָפוּף הוּא
אֶל הַחַיָיטִים יָעוּפוּ
בְּמֶרְכֶּבֶת יְרַקְרֶקֶת               
בְּמֶרְכֶּבֶת יְרַקְרֶקֶת.               

פְּנִים, פְּנִים וְחוּץ חוֹלֶפֶת מַחַט
בְּחוּטִים, אָבְזָרִים צוֹמֶדֶת יַחַד
בְּיָרוֹק שִׂמְלָה בּוֹהֶקֶת
כָּאן בְּאָפְלוּלִית הַשֶׁקֶט
שְׁנוּ נָא, שְׁנּו שֵׁינָה קְלִילָה
עֵת אָבִיב מוֹדֵד שִׂמְלָה
כְּשֶׁחָצוֹת שָׁעוֹן יַשְׁמִיעַ
בַּחָלוֹם חֶזְיוֹן יוֹפִיעַ 
בְּמֶרְכֶּבֶת יְרַקְרֶקֶת         
בְּמֶרְכֶּבֶת יְרַקְרֶקֶת.


מרכבה ירוקה, מוסקבה 1973
_______________________________________________________

צבי (גרימי) גלעד, חבר קיבוץ עין גדי, חוקר את הזמר הרוסי ואת גלגוליו לזמר העברי.

8 תגובות:

  1. אבישי ליוביץ'21 באפריל 2017 בשעה 8:29

    מענין שבנוסח ה"גרינע שניידערלעך" שתי סטיות מהכתיב היידי התקני:
    "אף" במקום "אויף" (אנוס על פי הדבור...)
    "כאלעם" במקום "חלום".

    ואם להיות טרחן מדקדק עד הסוף, אזי גם בתרגום בני הנדל, במקום "יְרוּקוֹת הַעַרְדָּלַיִם" צ"ל "ירוקים הערדלים"

    השבמחק
    תשובות
    1. בברית המועצות אסור היה לכתוב את המלים העבריות הנכללות ביידיש, ככתיבתן בעברית. לכן, 'שבת' נכתב 'שאבעס'ו'חלום' נכתב 'כאלעם'.

      מחק
    2. אתה באמת טרחן אם זה מה שיש לך לומר...

      מחק
  2. מרתק! והשיר אכן יפהפה. תודה ושבת שלום

    השבמחק
  3. יפה, מרגש. שיר ילדים מהמעולים ששמעתי מעודי.

    השבמחק
  4. מרגש - תודה על המחקר המעמיק והמקיף וגם על הכובע הנוסף - מתרגם.

    השבמחק
  5. אוהב את זה. גם את השיר עצמו, גם את המחקר שנעשה.
    נוגע ללב עד דמעות.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.