יום רביעי, 2 באוקטובר 2019

'מי יתן והיה הבית הזה ריק ושמם': רחוב ביליק ושתי הקדשות לא ידועות של ביאליק

בשבוע שעבר תיארתי בפניכם את ביקורי בכפר ראדי מקום גידולו של ביאליק; הנה אפוא עוד כמה ענייני ביאליק.

א. חילק ובילק

בתלמוד הבבלי (חולין, יט ע"א) מופיע הביטוי הארמי 'אנא לא חילק ידענא ולא בילק ידענא', שפירושו אני לא מכיר את פלוני וגם לא את אלמוני, ומשתמשים בו כדי לציין אנשים שאינם מוכרים. 

הביטוי הזה קיבל משמעות חדשה בעיני כשראיתי את הצילום הזה, משדרות ביאליק ברמת השרון, ששלחו לי שניים מקוראי הבלוג: 


צילום: מנחם קרן-קרץ
צילום: גדעון פליישמן

בעלי התוספות

לא יצתה שעה קלה מאז פורסם פוסט זה, והקבלן, רדוף רגשות אשמה ובושה, החליף את השלט...

צילום: מנחם קרן-קרץ

ב. הקדשות ביאליק

 שתי הקדשות לא ידועות של משוררנו הלאומי הגיעו אליי וחיכו להזדמנות נאותה לפרסמן.

1. ברכה לבית החולים

הראשונה נשלחה אליי על ידי שמואל אבנרי, מנהל הארכיון בבית ביאליק וחוקר מובהק של המשורר ומורשתו. את ההקדשה הזאת כתב ביאליק בספר האורחים של בית החולים הדסה, ביום ז' בניסן תרפ"ד (11 באפריל 1924):
ראיתי את בית החולים הדסה, את תאיו ואת חדריו ואת מטות חוליו ואת כל סדריו הטובים. במה אברככם? מי יתן והיה הבית הזה ריק ושמם מאין שוכב ואת רופאיו בטלים מעבודה.

ביאליק עלה לארץ בסך הכל שבועיים קודם לכן (26 במרס 1924), וכבר מצא את עצמו מבקר בבית החולים...

ועוד יש להבהיר כי בית החולים 'הדסה', שבו ביקר, אינו זה הירושלמי המפורסם וגם לא זה שבתל אביב, אלא  החיפאי, שנקרא בשעתו 'בית החולים רוטשילד' ומוכר היום כבית החולים 'בני ציון'.

בית חולים 'הדסה' בחיפה בשנות העשרים (ביתמונה)

תודה ליעקב סתר, חבר קיבוץ בית גוברין, שהעביר את ההקדשה לבית ביאליק.

2. 'לבן ארצי ומולדתי'

אריאל גינזבורג שלח לי צילום של הקדשת ביאליק לאביו פסח גינזבורג. ההקדשה נרשמה על כרך מהודר של כתבי ביאליק ('מהדורת היובל' בארבעה כרכים), שראה אור בברלין, בקיץ תרפ"ג, בהוצאת 'חובבי השירה העברית'.


ההקדשה עצמה, שנכתבה שנתיים לאחר מכן, היא קצרה. מועט המחזיק את המרובה:

למשורר בן ארצי ומולדתי / לפסח גינזבורג / כתבת זכרון / מאת / ח"נ ביאליק
א' דחוהמ"פ תרפ"ה / תל אביב
פסח גינזבורג (1947-1894)

יום ראשון של חול המועד פסח תרפ"ה, היה יום חמישי, ט"ז בניסן
(10 באפריל 1925).

הסופר, המתרגם והעורך פסח גינזבורג נולד בליפניקי שבפלך ווֹלין, וביאליק רמז לכך בשורה 'בן ארצי ומולדתי', שהיא משחק על דברי אלהים לאברהם ('לך לך מארצך וממולדתך'). כדאי לשים לב שהמולדת כאן היא אוקראינה ולא ארץ ישראל (כמו בשירו של שאול טשרניחובסקי 'הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף־מוֹלַדְתּוֹ', שגם בו הכוונה היא לאוקראינה).

במהדורה האקדמית של שירי ביאליק נרשמה הקדשה שרשם
ביאליק לדוד (בן שמעון) גינצבורג, לרגל היותו בר-מצווה.

שמעון גינצבורג, בעצמו סופר ומשורר, מתרגם ועורך (שגם עסק
הרבה בחקר רמח"ל), היה אחיו של פסח גינזבורג, בעל ההקדשה שלפנינו. מעניין שכל אחד מהאחים שימר גרסה שונה של שם המשפחה: גינצבורג וגינזבורג. אריאל משער שאביו ניסה להיבדל משני אֶחיו הבוגרים.


6 תגובות:

  1. איך צריך לומר "לרגל הבר מצוה שלו" או "לרגל בר המצוה שלו" ?

    השבמחק
  2. לפי כללי הלשון, כשברקע השאלה "עורך הדין" או "העורך דין", מוצעות שתי גרסאות:
    1. לרגל ה"בר מצוה" שלו.
    2. לרגל היותו לבר מצוה.
    טל"ח.
    אך מי ינהג לפי כללי הלשון?..

    השבמחק
  3. באשר לכתיב 'ביליק', הרי כך נהגו לכתוב את שמו בעיתון 'הצבי' (ראו גיליון מאביב 1909: המשורר ביליק יבוא היום)

    השבמחק
  4. שלמה צוקר, ירושלים4 באוקטובר 2019 בשעה 16:07

    בקראי את הכתיב החריג לשמו של ח.נ. ביאליק, נזכרתי במה שכדברי קהלת, "כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ": מורה וסופר עברי ותיק ופורה מאוד, ושמו צבי שרפשטיין (1884 – 1972), פרסם בעיר לבוב, בשנת תרס"ט – 1909, ספר קטן של 24 עמוד: "מה הוא ביליק? [!], חרקטריסתיקה" [כך!]. אחריו, בשנת תרצ"ג [1933] פרסם יוסף ירמיהו גלס (1868 – 1933) בתוך כתבים [שלו], קובנה תרצ"ג [1933], חוברת א: "ביליק [!] על הגולה, לבירור פרובלימות תרבותנו". זאת העליתי על לבי, ובזכרי שלב עונ"ש ועורכו ידאב בוודאי, על כל דבר של מה בכך ושטות והבאי, אמרתי: לכתבו הדבר כדאי, ולשנה טובה ייכתבו, אמן ולוואי.

    השבמחק
    תשובות
    1. Mena R4 באוקטובר 2019 בשעה 18:21
      שני האישים שהזכרת, הרי היו אמונים על הנחלת העברית. לכן יתכן שהם רצו להוציא בכתיבה שלהם את סממני היידיש מהשם ביאליק.
      וכך גם בעיתון הצבי. אבל נראה שביאליק עם הא' המשיך לככב.

      מחק

      מחק
  5. סבי, ר' שלמה אליהו רבינוביץ' מהעירה אליטוס הדיר את אחיו הצעיר מביתו משום שהלה לימד בגימנסיה את "כתבי ביליק הכופר"
    זה היה שמו של ביאליק בבתי הליטאים בסביבת קובנה...

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.