בשבוע שעבר תיארתי בפניכם את ביקורי בכפר ראדי מקום גידולו של ביאליק; הנה אפוא עוד כמה ענייני ביאליק.
א. חילק ובילק
בתלמוד הבבלי (חולין, יט ע"א) מופיע הביטוי הארמי 'אנא לא חילק ידענא ולא בילק ידענא', שפירושו אני לא מכיר את פלוני וגם לא את אלמוני, ומשתמשים בו כדי לציין אנשים שאינם מוכרים.
הביטוי הזה קיבל משמעות חדשה בעיני כשראיתי את הצילום הזה, משדרות ביאליק ברמת השרון, ששלחו לי שניים מקוראי הבלוג:
בעלי התוספות
לא יצתה שעה קלה מאז פורסם פוסט זה, והקבלן, רדוף רגשות אשמה ובושה, החליף את השלט...
ב. הקדשות ביאליק
שתי הקדשות לא ידועות של משוררנו הלאומי הגיעו אליי וחיכו להזדמנות נאותה לפרסמן.
1. ברכה לבית החולים
הראשונה נשלחה אליי על ידי שמואל אבנרי, מנהל הארכיון בבית ביאליק וחוקר מובהק של המשורר ומורשתו. את ההקדשה הזאת כתב ביאליק בספר האורחים של בית החולים הדסה, ביום ז' בניסן תרפ"ד (11 באפריל 1924):
ביאליק עלה לארץ בסך הכל שבועיים קודם לכן (26 במרס 1924), וכבר מצא את עצמו מבקר בבית החולים...
ועוד יש להבהיר כי בית החולים 'הדסה', שבו ביקר, אינו זה הירושלמי המפורסם וגם לא זה שבתל אביב, אלא החיפאי, שנקרא בשעתו 'בית החולים רוטשילד' ומוכר היום כבית החולים 'בני ציון'.
תודה ליעקב סתר, חבר קיבוץ בית גוברין, שהעביר את ההקדשה לבית ביאליק.
2. 'לבן ארצי ומולדתי'
אריאל גינזבורג שלח לי צילום של הקדשת ביאליק לאביו פסח גינזבורג. ההקדשה נרשמה על כרך מהודר של כתבי ביאליק ('מהדורת היובל' בארבעה כרכים), שראה אור בברלין, בקיץ תרפ"ג, בהוצאת 'חובבי השירה העברית'.
ההקדשה עצמה, שנכתבה שנתיים לאחר מכן, היא קצרה. מועט המחזיק את המרובה:
יום ראשון של חול המועד פסח תרפ"ה, היה יום חמישי, ט"ז בניסן
(10 באפריל 1925).
הסופר, המתרגם והעורך פסח גינזבורג נולד בליפניקי שבפלך ווֹלין, וביאליק רמז לכך בשורה 'בן ארצי ומולדתי', שהיא משחק על דברי אלהים לאברהם ('לך לך מארצך וממולדתך'). כדאי לשים לב שהמולדת כאן היא אוקראינה ולא ארץ ישראל (כמו בשירו של שאול טשרניחובסקי 'הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף־מוֹלַדְתּוֹ', שגם בו הכוונה היא לאוקראינה).
במהדורה האקדמית של שירי ביאליק נרשמה הקדשה שרשם
ביאליק לדוד (בן שמעון) גינצבורג, לרגל היותו בר-מצווה.
שמעון גינצבורג, בעצמו סופר ומשורר, מתרגם ועורך (שגם עסק
הרבה בחקר רמח"ל), היה אחיו של פסח גינזבורג, בעל ההקדשה שלפנינו. מעניין שכל אחד מהאחים שימר גרסה שונה של שם המשפחה: גינצבורג וגינזבורג. אריאל משער שאביו ניסה להיבדל משני אֶחיו הבוגרים.
א. חילק ובילק
בתלמוד הבבלי (חולין, יט ע"א) מופיע הביטוי הארמי 'אנא לא חילק ידענא ולא בילק ידענא', שפירושו אני לא מכיר את פלוני וגם לא את אלמוני, ומשתמשים בו כדי לציין אנשים שאינם מוכרים.
הביטוי הזה קיבל משמעות חדשה בעיני כשראיתי את הצילום הזה, משדרות ביאליק ברמת השרון, ששלחו לי שניים מקוראי הבלוג:
 |
| צילום: מנחם קרן-קרץ |
 |
| צילום: גדעון פליישמן |
בעלי התוספות
לא יצתה שעה קלה מאז פורסם פוסט זה, והקבלן, רדוף רגשות אשמה ובושה, החליף את השלט...
 |
| צילום: מנחם קרן-קרץ |
ב. הקדשות ביאליק
שתי הקדשות לא ידועות של משוררנו הלאומי הגיעו אליי וחיכו להזדמנות נאותה לפרסמן.
1. ברכה לבית החולים
הראשונה נשלחה אליי על ידי שמואל אבנרי, מנהל הארכיון בבית ביאליק וחוקר מובהק של המשורר ומורשתו. את ההקדשה הזאת כתב ביאליק בספר האורחים של בית החולים הדסה, ביום ז' בניסן תרפ"ד (11 באפריל 1924):
ראיתי את בית החולים הדסה, את תאיו ואת חדריו ואת מטות חוליו ואת כל סדריו הטובים. במה אברככם? מי יתן והיה הבית הזה ריק ושמם מאין שוכב ואת רופאיו בטלים מעבודה.
ביאליק עלה לארץ בסך הכל שבועיים קודם לכן (26 במרס 1924), וכבר מצא את עצמו מבקר בבית החולים...
ועוד יש להבהיר כי בית החולים 'הדסה', שבו ביקר, אינו זה הירושלמי המפורסם וגם לא זה שבתל אביב, אלא החיפאי, שנקרא בשעתו 'בית החולים רוטשילד' ומוכר היום כבית החולים 'בני ציון'.
 |
| בית חולים 'הדסה' בחיפה בשנות העשרים (ביתמונה) |
תודה ליעקב סתר, חבר קיבוץ בית גוברין, שהעביר את ההקדשה לבית ביאליק.
2. 'לבן ארצי ומולדתי'
אריאל גינזבורג שלח לי צילום של הקדשת ביאליק לאביו פסח גינזבורג. ההקדשה נרשמה על כרך מהודר של כתבי ביאליק ('מהדורת היובל' בארבעה כרכים), שראה אור בברלין, בקיץ תרפ"ג, בהוצאת 'חובבי השירה העברית'.
ההקדשה עצמה, שנכתבה שנתיים לאחר מכן, היא קצרה. מועט המחזיק את המרובה:
למשורר בן ארצי ומולדתי / לפסח גינזבורג / כתבת זכרון / מאת / ח"נ ביאליק
א' דחוהמ"פ תרפ"ה / תל אביב
 |
| פסח גינזבורג (1947-1894) |
יום ראשון של חול המועד פסח תרפ"ה, היה יום חמישי, ט"ז בניסן
(10 באפריל 1925).
הסופר, המתרגם והעורך פסח גינזבורג נולד בליפניקי שבפלך ווֹלין, וביאליק רמז לכך בשורה 'בן ארצי ומולדתי', שהיא משחק על דברי אלהים לאברהם ('לך לך מארצך וממולדתך'). כדאי לשים לב שהמולדת כאן היא אוקראינה ולא ארץ ישראל (כמו בשירו של שאול טשרניחובסקי 'הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף־מוֹלַדְתּוֹ', שגם בו הכוונה היא לאוקראינה).
ביאליק לדוד (בן שמעון) גינצבורג, לרגל היותו בר-מצווה.
שמעון גינצבורג, בעצמו סופר ומשורר, מתרגם ועורך (שגם עסק
הרבה בחקר רמח"ל), היה אחיו של פסח גינזבורג, בעל ההקדשה שלפנינו. מעניין שכל אחד מהאחים שימר גרסה שונה של שם המשפחה: גינצבורג וגינזבורג. אריאל משער שאביו ניסה להיבדל משני אֶחיו הבוגרים.
