יום שלישי, 26 באפריל 2011

קומו התנערו: מסע מן הכורסא בעקבות 'האינטרנציונל'

זוכרים?



לכבוד ה-1 במאי הממשמש ובא הבה נצא לסיור בעקבות אחד השירים המפורסמים ביותר בהיסטוריה, שיר שבמובנים רבים גם שינה את ההיסטוריה  האינטרנציונל.

האינטרנציונל  שפירושו המילולי 'בין לאומים'  היה ניסיון לארגון של כל המפלגות בעולם המבוססות על מעמד הפועלים.  האינטרנציונל נוסד בלונדון ב-1864 ביזמתו של קרל מרקס, והכינוס הראשון ('האינטרנציונל הראשון') נערך ב-1866 בז'נבה. השיר בא חמש שנים אחר כך.

הררי מילים, מאמרים וספרים נכתבו על השיר ועל נוסחיו השונים בשפות השונות  כאן נביא טיפה מן הים. הוא נכתב במקורו בצרפתית בשנת 1871 על ידי מהפכן צרפתי ושמו אז'ן פוטייה  (Eugène Edine Pottier) בימיה הקצרים ועקובי הדם של הקומונה הפריסאית. מלכתחילה נכתב השיר למנגינה של ההמנון הצרפתי 'לה מארסֶיֶיז'. רק בשנת 1888 הולחן השיר במנגינתו הנוכחית על ידי פייר דה-גייטר (Pierre De Geyter).

האינטרנציונל המקורי בצרפתית

פייר התמים לא דאג לרשום זכויות יוצרים על המנגינה, ואחיו אדולף, שחמד את תמלוגי השיר, טען כי הוא זה שהלחין את השיר. הנושא עבר לדיון משפטי, ואדולף זכה במשפט. ב-1916, בימי מלחמת העולם הראשונה, התאבד אדולף והשאיר אחריו פתק ובו הודה כי לא הוא היה המלחין אלא אחיו...

Datei:Stamps of Germany (DDR) 1963, MiNr 0967.jpg
בול לכבוד פייר דה-גיטייר, גרמניה המזרחית 1963

לאחר מהפכת אוקטובר 1917 אומץ השיר על ידי הבולשביקים כהמנונה של המפלגה הקומוניסטית ומשנת 1922 ועד סוף 1943 שימש גם כהמנונה של ברית המועצות (עד שהוחלף בינואר 1944 בשיר פטריוטי יותר). מאז הוא נישא  לטוב וגם לרע  בפיהם של מהפכנים, סוציאליסטים, אנרכיסטים ולוחמי חופש בכל העולם.

יש אינסוף ביצועים של האינטרנציונל, בכל השפות, ובאתר הזה אפשר לשמוע אוסף עצום שלהם. כאן אביא רק מבחר, מקצת שבמקצת עם טעם מיוחד וקצת שונה.



רוסיה

נצא למסע ונתחיל ברוסיה. האינטרנציונל תורגם מצרפתית לרוסית כבר ב-1902, על ידי המשורר הסוציאליסט ארקדי יעקובלוויץ' קוטס (Arkady Kots), שהיה כמובן יהודי (נולד כאהרן קוץ). השיר נדפס בכתב עת של מהגרים רוסים שיצא בלונדון, והוא כלל רק שלושה בתים (מתוך השישה המקוריים בצרפתית). לאחר המהפכה שונה הטקסט קלות, ומאוחר יותר נוסף גם התרגום של שלושת הבתים הנותרים. את המילים ברוסית ותרגומן לאנגלית אפשר למצוא כאן.

ארקדי קוטס (1943-1872)

הנה קטע קצרצר מתוך סרטו של דיוויד לין, 'דוקטור ז'יוואגו' (1965), המבוסס על ספרו של בוריס פסטרנק משנת 1957.
בקטע הזה סועדת אהובתו של הדוקטור, לארה (ג'ולי כריסטי), במסעדת פאר, ובחוץ מפגינים פועלים מזי רעב ששרים את האינטרנציונל:



והנה שירת האינטרנציונל מתוך הסרט הנהדר 'אדומים' (Reds), בכיכובם של וורן ביטי (שגם ביים והפיק את הסרט), ג'ק ניקולסון ודיאן קיטון (1981):



הסרט התבסס על ספרו של הקומוניסט האמריקני ג'ון ריד (John Reed) 'עשרת הימים שזעזעו את העולם (Ten Days that Shook the World). ריד, שנפטר במוסקבה ב-1920, הוא האמריקני היחדי שנקבר במוזוליאום שבקיר הקרמלין.

ולבסוף, ביצוע מרשים של המקהלה והתזמורת של בית האופרה והבלט המפורסם 'תיאטרון מרינסקי' מסנקט פטרבורג (לשעבר 'תיאטרון קירוב'). המנצח הוא ולרי גרגייב:



ספרד

נעבור לספרד. בשנת 1995 הוקרן סרטו של הבמאי הבריטי קן לואץ' 'על תמימות וחירות' (Land and Freedom). הסרט מתאר פועל מובטל מליוורפול, שיוצא בשנת 1936 להילחם לצד הרפובליקנים ונגד הפשיסטים במלחמת האזרחים בספרד. הנה קטע יפהפה מהסרט שבו שרים לוחמי החופש את האינטרנציונל לאחר קבורת חבריהם:



איטליה

בסרטו המופלא 'זיכרונות' (Amarcord), שנעשה בשנת 1973, שחזר הבמאי הנודע פדריקו פיליני זכרונות ילדות ונעורים מאיטליה של שנות השלושים  ימי שלוט הפשיזם של מוסוליני. הסרט מבוסס בחלקו על זיכרונותיו שלו מעיירת ילדותו רימיני.


בקטע קצר בסרט שם אחד מתושבי העיר גרמופון בראש מגדל הפעמונים ולפתע נשמעים בכיכר צלילי האינטרנציונל  השיר משגע את החיילים הפשיסטים שמתחילים לירות על הצריח עד שהם מצליחים להפיל את הגרמופון ומשתיקים את המוסיקה...



ואם כבר אנחנו באיטליה, הנה ביצוע ג'אזי של האינטרנציונל בידי  להקת הרוק האיטלקית Area, שהיתה פופולרית מאוד בשנות השבעים והשמונים. לשירים שלהם היתה אוריינטציה סוציאליסטית-קומוניסטית גלויה, שהם כלל לא הסתירוה.



צ'ילה

מאיטליה ניסע לדרום אמריקה, לצ'ילה.


בסרטו מ-1999 של ג'יימס בקט, Southern Cross ('הצלב הדרומי' אני משער  הסרט לא הוצג בישראל) נמלט השחקן איסיי מוראלס (Esai Morales) מפני רודפיו, ונכנס לבר קטן של עובדי מכרות בעיירה לוטה (Lota), כשהוא רואה את הדגל האדום על הקיר הוא מאלתר על הפסנתר גרסת רוק-אנד-רול/ג'אז  של האינטרנציונל בליווי להקת המנגנים המקומית ומרקיד את הנוכחים:



סין

ועתה קפיצה קלה לסין הקומוניסטית. בשנת 1964, במלאת 15 שנה לכינונה של הרפובליקה העממית של סין (אוקטובר 1949), הופק בסין מופע מוסיקלי ענק, שגם הפך לסרט ושמו The East Is Red (המזרח הוא אדום)  אפוס שתיאר בשירה ובריקודים את תולדות המפלגה הקומוניסטית בסין מייסודה בשנת 1921, ובדגש על 'המהפכה התרבותית' של מאו צה-טונג.

הסצינה האחרונה בסרט כוללת מקהלה של מאות  ושמא אלפי – סינים שרים את האינטרנציונל בדבקות:



ארה"ב

ולפני שנגיע לארצנו הקטנטונת, נקנח בביקור בארה"ב, ובפנינה נדירה של ממש. בדצמבר 1943, כמה חודשים לאחר שבנות הברית נחתו בדרום איטליה והחלו בשחרורה מידי הפשיסטים והנאצים, ניצח ארטורו טוסקניני (1957-1867), המנצח האיטלקי הדגול, על קונצרט מיוחד שנערך באופני הטלוויזיה של NBC ובו הושמעה יצירה של המלחין האיטלקי הנודע ג'וזפה ורדי ,'המנון לעמים'. ביצירה זו, שאותה כתב ורדי בשנות השישים של המאה ה-19, הוא שילב המנונים של בריטניה, צרפת ואיטליה.

בביצוע החדש שילב טוסקניני גם מחוות ל'בנות הברית': 'ההמנון האמריקני 'דגל הפסים והכוכבים' האמריקני מכאן, ו'האינטרנציונל' הרוסי מכאן. התזמורת הסימפונית של NBC עם מקהלת קולג' וסטמינסטר, והטנור היהודי האגדי יאן פירס כסולן.

הקונצרט צולם ובפברואר 1944 הוא שולב בסרט תעמולה בשם Arturo Toscanini: Hymn of the Nations
בשנות החמישים, בימי 'המלחמה הקרה' והפחד האמריקני מכל דבר קומוניסטי, צונזר הקטע של שירת האינטרנציונל ונאסר לשידור. יש אומרים  בעידודם של שניים מראשי רודפיהם של הקומוניסטים: וולט דיסני ורונלד רייגן... רק בשנות השמונים אותר הקטע האבוד בספריית הקונגרס האמריקני והקונצרט המלא שוחזר.

הנה הקטע המצונזר, בביצוע מרטיט:



ומי שמעוניין לצפות בסרט כולו  חוויה מומלצת מאוד!  יוכל למצוא אותו בשני חלקים: החלק הראשון כאן, והשני (עם האינטרנציונל וההמנון האמריקני בדקות האחרונות)  כאן.

ישראל

כרזת ההסתדרות הכללית לכבוד אחד במאי 1959, עיצוב גלעדי-גופר (מקור: קדם)

ועכשיו למדינת ישראל ולשפה העברית. כפי שנראה מיד, לעברית תורגם השיר בשנת 1922 או 1924 בידי אברהם שלונסקי וככזה הושר בתנועות הנוער החלוציות, בעיקר בשומר הצעיר ובנוער העובד. בד בבד הורגש צורך בגרסה חלופית, 'משלנו' להמנון פועלים, ולמעמד זה זכה השיר 'ברכת עם' (המוכר יותר כ'תחזקנה'), שכתב חיים נחמן ביאליק בשנת 1894 והפך להימנונם של כל פועלי וחלוצי ארץ ישראל,  במיוחד לאחר שהודבק לו לחן רוסי מהפכני (1916). במקרים רבים, הושרו גם 'האינטרנציונל' וגם 'תחזקנה', ולקינוח גם 'התקווה', אך על כך בהזדמנות אחרת.

מתי אפוא התחילו לשיר את האינטרנציונל בארץ ישראל?

על כך כתבו יוסף חרמוני ואליהו הכהן ב'חדשות בן עזר', מס' 339 (1 במאי 2008). חרמוני פרסם תרגום חדש (מרוסית), והנה מה שכתב בעקבותיו אליהו הכהן:

שיר הפועלים הנודע  ה"אינטרנציונאל" נכתב במקורו בצרפתית, ואת מילותיו חיבר בשנת 1871 אז'ן פוטייה. הוא לא זכה לשמוע את שירו בימי חייו. בשנת 1888, שנה לאחר מותו הולחן השיר בידי פועל בשם פייר דגייטר, חבר במקהלת פועלים בעיר ליל בצרפת על-פי בקשת חבריו למקהלה. בשלהי המאה ה-19 התפשט השיר מחוץ לצרפת ובהדרגה תורגם כמעט לכל השפות בעולם.
עד שנת 1924 נהגו לשיר אותו בארץ בעיקר בתרגומיו ללשונות הרוסית והיידיש. להלן מילותיו הרועמות של הבית החוזר בלשון יידיש:
דאָס וועט זיין שוין דער לעצטער און ענטשיידענטער שטרייט
מיט דעם אינטערנאציונאל שטעהט אויף איר ארבעטס-לייט.
ב-1924 הושר ה"אינטרנציונל" לראשונה בעברית. הוא תורגם בידי אברהם שלונסקי כמחווה לרגל נשף האחד במאי באותה שנה, שנערך מטעם "אחדות העבודה – התאחדות ציונות-סוציאלית של פועלי ארץ ישראל" באולם "ציון" בירושלים. באותו מעמד אף הושר לראשונה מפי מקהלת ועדת התרבות של ההסתדרות בניצוחו של פורדהאוז בן ציסי. התרגום כלל, בנוסף לבית החוזר, שלושה בתים כפולים (מתוך ששת בתי השיר המקוריים). מאחר שהשיר המתורגם (בחתימת א. ש.) נדפס בתוכניית הנשף, ניתנה ההזדמנות למשתתפים לשאת קולם בשיר יחדיו עם המקהלה ששרה את שלושת הבתים והפזמון החוזר במלואם. כך נהגו גם בכל הביצועים הראשונים של השיר בארץ – התרגום העברי הושר בגירסתו המלאה. רק מאוחר יותר, כשהחל ה"אינטרנציונל" לשמש מעין הימנון בכינוסי פועלים, החלו לנהוג בו כבכל הימנון ולשיר ממנו בית אחד בלבד. מן המפורסמות היא שבשירת הימנונים אין נוהגים לשיר את כל בתי השיר כשהמנגינה זהה ובעצם חוזרת על עצמה מבית לבית. [כך גם ב"התקווה" וב"תחזקנה" – שני שירים מרובי בתים שמרגע שהפכו להיות הימנונים הושרו מתוכם רק הבתים הראשונים. לעומתם הימנון הפלמ"ח ("מסביב יהום הסער") הושר במלואו על שלושת בתיו משום שלחן השיר השתנה מבית לבית].
אל שלל התרגומים להם זכה ה"אינטרנציונל" מצרף כאן יוסף חרמוני את תרגומו הקצבי והקולח לטעמי, ועל-כך יבורך. אך מה חבל שלא תירגם גם את הבית הראשון שדווקא הוא  זקוק לריענון-מה. ככלות הכול, כמה מבין הרבים ששרו את השיר אכן ידעו מה זה "חֵלֵכָה" מבלי להזדקק למילון (במקור: חלְכה; חלֵכה הוא ניקוד הפסקי)? "אם ברצונך לרכוש את לב העם" –  חידד יהושע השל שור (עורך כתב העת העברי "החלוץ") את חושיו של נפתלי הרץ אימבר מחבר "התקווה", בשעה ששמע בשנת 1877 על כוונתו לחבר המנון לעם היהודי – "עליך לדבר במונחים פשוטים ולרדת לשפת ההמונים."
להלן הנוסח המקורי של תרגום שלונסקי, שבמרוצת השנים חלו בו שינויים אחדים. (הנוסח השגוי שעדיין מופיע באתרי אינטרנט שונים כגון הוויקיפדיה הוא נוסח שהשתגר והנציח עצמו, ולכן טעו בו רבים. ראש הממשלה לשעבר בגין הרבה לנקוט אותו בנאומיו: "עולם ישן עדי היסוד נחריבה" במקום "נחרימה", כנראה משום הצליל הדומה והביטוי הכבול 'להחריב עד היסוד'. כן לגבי סטיות קלות נוספות מן המקור.
"אינטרנציונל"

המילים: אז'ן פוטייה (EUGENE  POTTIER)
הלחן: פייר דגייטר (PIERRE  DEGEYTER)
     המתרגם: אברהם שלונסקי

קוּם הִתְנַעֵרָה עַם חֵלֵכָה,
עַם עֲבָדִים וּמְזֵה רָעָב;
אֵשׁ הַנְּקָמוֹת הַלֵּב לִחֵכָה,
לִקְרַאת אוֹיֵב הִכּוֹן לַקְרָב!

עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי הַיְסוֹד נַחְרִימָה,
מִגַּב כָּפוּף נִפְרֹק הָעוֹל!
אֶת עוֹלָמֵנוּ אָז נָקִימָה:
לֹא כְּלוּם – מִתְּמוֹל. מָחָר – הַכֹּל!

זֶה יְהִי קְרָב אַחֲרוֹן בְּמִלְחֶמֶת עוֹלָם
עִם הָאִינְטֶרְנַצְיוֹנַל יֵעוֹר, יִשְׂגַב אָדָם.

אֵין רָב רִיבֵנוּ וּמוֹשִׁיעַ:
לֹא אֵל, לֹא מֶלֶך, לֹא גִּבּוֹר.
בִּזְרוֹע נְטוּיָה נַבְקִיעַ
אֲנַחְנוּ דֶּרֶך אֶל הָאוֹר.

עֲבוּר הַדְּרוֹר וּפְדוּת הָרוּחַ
וּפְרֹק הָעוֹל מִגַּב הָעָם –
לַבֵּה הָאֵשׁ וְהַךְ בְּכֹחַ,
כָּל זְמַן בַּרְזֶל עוֹדֶנוּ חָם.

זֶה יְהִי קְרָב...

רַק לָנוּ – עֲמֵלֵי כַּפַּיִם,
רַק לָנוּ – עֲמֵלֵי הַיְּקוּם
הָאֲדָמָה וּבִרְכוֹתֶיהָ,
וּלְכָל הוֹלְכֵי בָטֵל – לֹא כְלוּם!

וְכִי רַעַם אֲבַדוֹן יָרִיעַ
עַל רֹאשׁ שׂוֹנְאֵינוּ לְהֻמָּם, –
עָלֵינוּ שֶׁמֶשׁ דְּרוֹר תּוֹפִיעַ
לִשְׁפֹּךְ אֶת זָהֳרָהּ הֶחָם.

זֶה יְהִי קְרָב...

כל עוד היה ה"אינטרנציונאל" שיר פועלים צרפתי, אפשר שסיפק צרכים של זמן ומקום ועורר הזדהות בלב השרים. מעבר לכך, התקוות הגדולות שהפיח השיר הזה בקרב רבים מאיתנו ש"עִם האינטרנציונאל יֵעוֹר, יִשְׂגַב אדם" לא עמדה במבחן המציאות. כידוע היה הוא להמנונה של ברית המועצות בשנים שלאחר המהפכה ועד לשנת 1944, אותן השנים שבהן נעקרו מרכזי התרבות היהודית והעברית מתחומי ברית המועצות. אלפי יהודים שדבקו בתורה הקומוניסטית ובנאמנותם עלו אף על רבותיהם – נשלחו למכלאות בסיביר. אחרים, ובהם ממקימי עין חרוד ותל יוסף (אלקינד וחבורתו) – שבחיפוש אחר האידיאל הנכסף של חיי שיתוף העולה על זה של החלוצים בעמק, נטשו את מכורתם ובתיהם שהקימו בעמק יזרעאל וירדו לברית המועצות בשיר ה"אינטרנציונאל" על שפתותיהם – סופם שאפילו מקום קבורתם אינו ידוע. מה לי הפועל כי אזמר שיר זה?

כרזת המפלגה הקומוניסטית הישראלית לכבוד אחד במאי 1954 (מקור: קדם)


כמה הערות קטנוניות:
  • שלונסקי תרגם את השיר מרוסית, לא מהמקור הצרפתי.
על כך העיר אליהו הכהן ב'חדשות בן עזר', 340:
הנוסח הצרפתי המקורי של ה"אינטרנציונאל" שונה מעט בתוכנו ובסגנונו מהתרגום הרוסי ושפתו רזה ממנו. הוא יותר ענייני וגם הרטוריקה שלו 'רגועה' יותר. התרגום הרוסי נמלץ יותר, נוקט חרות יתר ולפיכך רועש יותר ו"פומפוזי" ותרגומו של שלונסקי מעצים עוד יותר את ההבדלים.

לדוגמה: בבית הראשון של הנוסח המקורי הצרפתי נאמר שהעולם עומד להשתנות מן היסוד: Le monde va changer de   base 
שלונסקי מתרגם: "עולם ישן עדי היסוד נחרימה," ואתה <חרמוני> בעקבותיו: "עולם של שעבוד נחריב כליל." אין חורבן במקור הצרפתי. אכן הפאתוס (כלשונך) משתמר על פי התרגום הרוסי.

  • מתי תרגם שלונסקי?
לדברי אליהו הכהן תרגם שלונסקי את השיר ב-1924, אך לאחרונה הטכיחה חגית הלפרין (בספרה 'המאסטרו') כי שלונסקי תרגם את השיר לכבוד 1 במאי 1922 כאשר שהה בגדוד העבודה בקיבוץ עין חרוד. 

  • מה זה 'עַם חֵלֵכָה'?  
זה מה שכתוב במילון אבן-שושן:
על פי ההבנה המקובלת במקרא דַּל, עָנִי, מִסְכֵּן, מְדֻכָּא: "עֵינָיו (שֶׁל הָרָשָׁע) לְחֵלְכָה יִצְפֹּנוּ... יִדְכֶּה יָשֹׁחַ, וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו חֵלְכָּאִים" (תהילים י – ח י). "וַאֲנִי חֵלֵכָה לֹא אוּכַל אֵלֵכָה" (יל"ג, שירה רלו). "צַר לִי, עַמִּי חֵלֵכָה" (ביאליק, המתמיד). "הוֹי נוֹדֵד עָלוּב וְחֵלְכָה" (שמעוני, פואמות א קז). "קוּם הִתְנַעֵרָה, עַם חֵלֵכָה" (שלונסקי, תר' האינטרנציונל).
מסתבר אפוא שאת הצירוף הזה נטל שלונסקי דווקא מ'המתמיד' של ביאליק...

  • 'עולם ישן עדי היסוד נחריבה' או 'נחרימה'?
הנוסח 'נחריבה', אינו נכון. צריך לשיר: 'עדי היסוד נחרימה', כלומר נהרוס, נאבד עד להשמדה המוחלטת, כמו בביטוי 'נילחם עד חרמה' ('וַיֵּצֵא הָאֱמוֹרִי, הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא, לִקְרַאתְכֶם, וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם, כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים, וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בּשֵׂעִיר עַד-חָרְמָה' - דברים, א 44).

  • עוד על השיר ראו באתר זמרשת


היה גם ניסיון של חיים חפר לתרגם מחדש את שלונסקי... זה לא כך כך תפס.



ולסיום הנה סרטון שאהוב עלי במיוחד: ותיקי הבונד מזמרים ביידיש ובדום מתוח את האינטרנציונל, תל אביב 2006.



המנחה הוא איש הרדיו המנוח מיכאל בן אברהם. בין המזמרים בדבקות זיהיתי את הצייר משה ברנשטיין ואת העיתונאי והמילונאי מרדכי צאַנין שניהם ז"ל, וייבדלו לחיים ארוכים העיתונאי יצחק לוּדֶן ווהבונדיסט הוותיק יוסי שריד...

הנה המילים ביידיש (שם המתרגם אינו ידוע):

שטײט אױף, איר אַלע, װער, װי שקלאַפֿן
אין הונגער לעבן מוז, אין נױט!
דער גײַסט ער קאָכט, ער רופֿט צום װאַפֿן,
אין שלאַכט אונדז פֿירן איז ער גרײט.

די װעלט פֿון גװאַלדהײטן און לײַדן
צעשטערן װעלן מיר, און דאַן
פֿון פֿרײַהײט, גלײַכהײט אַ גן עדן
באַשאַפֿן װעט דער אַרבעטסמאַן.

דאָס איז שױן אונדזער לעצטער
און אַנטשײדענער שטרײַט.
מיט דעם אינטערנאַציאָנאַל
שטײט אױף, איר אַרבעטסלײַט.

נײן קײנער װעט אונדז ניט באַפֿרײַען
ניט גאָט אַלײן און ניט קײן העלד,
מיט אונדזער אײגענעם כּלי זין
אַ רעטונג ברענגען מיר דער װעלט.

אַראָפּ דער יאָך! גענוג געליטן!
גענוג פֿאַרגאָסן בלוט און שװײס!
צעלאָזט דאָס פֿײַער, לאָמיר שמידן,
כּל זמן דאָס אײַזן איז נאָך הײס!

דאָס איז שױן אונדזער לעצטער אא"װ

דער אַרבעטסמאַן װעט זײַן ממשלה
פֿאַרשפּרײטן אױף דער גאַנצער ערד,
און פּאַראַזיטן די מפּלה
באַקומען װעלן פֿון זײַן שװערד.

די גרױסע שטורמטעג זײ װעלן
נאָר פֿאַר טיראַנען שרעקלעך זײַן,
זײ קאָנען אָבער ניט פֿאַרשטעלן
פֿאַר אונדז די העלע זונענשײַן

דאָס איז שױן אונדזער לעצטער אא"װ



ועוד משהו קטן וטוב לסיום. מסתבר שבחיפה האדומה יש רחוב שנקרא 'אינטרנציונל' (ושימו לב לתרגום המשונה לאנגלית)...


6 תגובות:

  1. הולה!

    האינטרנציונל ב47 שפות

    http://www.youtube.com/watch?v=m7PrVtZAG4M

    רמי נ.

    השבמחק
  2. מעולה. פשוט מעולה

    ובהחלט זה יהא קרב אחרון

    השבמחק
  3. באמת התרגשתי לראות את יוסף שריד בקהל. כנראה מפרקצית הצעירים...

    השבמחק
  4. הנה מה ששלחה לי עפרה פרי מחיפה:

    יורם טהרלב, בספרו "הנשיקה הראשונה" (הקיבוץ המאוחד תש"ם, עמ' 66) כתב:

    קוּמִית נָעֵר הָעָם חֵילֶךָ
    עַמָּה וָדִים מוּמְזֵר הָאָב
    אֶשָׁן כָּמוֹתָה לִבְלִי חֶכָה
    לִקְרָאת אוֹיֵב הִכּוֹן לַקְּרָב.

    סתם ולא פירש, ואנחנו בכל זאת מבינים.

    השבמחק
  5. יפה יפה!

    השבמחק
  6. הסרטון באידיש מזכיר לי ארוע משעשע, ב-1999 במסגרת לימודי היסטוריה של עמ'י באוניברסיטת ת"א נדרשתי להבחן בשפה זרה שניה ובחרתי באידיש. בבחינה ניתן היה להעזר במילון ורציתי לרכוש בהזדמנות זו את מילונו של צאנין. הגעתי לרח' ברנר בת"א להוצאת י.ל.פרץ ופגשתי בזוג קשישים נחמדים שהודיעו לי כי אין להם עותקים מהמילון למכירה. ואז שאלה אותי הגב' למה אני זקוק למילון וסיפרתי לה שאני עומד להבחן באידיש כשפה זרה שניה. בחנות הושלך הס. שנהים הביטו בי נדהמים והגב' שאלה כשדמעות בעיניה "אידיש זו שפה זרה ????? ליהודים ???? (אני חובש כיפה !). והפנתה לי את גבה בהפגנתיות. אחרי מספר דקות של שתיקה מביכה, הציע לי הגבר לעלות לספריה למעלה באותו בנין. חציתי אולם מקושט בדגלים אדומים, והגעתי לספריה - עום ישן. עיתונים באידיש , כרזות של הבונד ושל פועלי ציון שמאל, וקבוצת אנשים דוברי אידיש חובשי קסקטים וחלקם עם זקן "לנין". מילון לא קיבלתי , אבל הצצה לעבר כן. לדעתי ההוצאה (י.ל.פרץ) כבר אינה קיימת.. שבת שלום

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.