יום חמישי, 25 באוגוסט 2011

ארכאולוגיה חרדית? יש דבר כזה

'מטמוני ארץ  האגודה לארכיאולוגיה תורנית' מזמינה את הציבור ליום עיון שכולו מחמדים על 'היסטוריה וארכיאולוגיה'. כולם מוזמנים, גם נשים, שתתכבדנה לשבת בעזרת הנשים הפתוחה (מלמעלה רואים הכי טוב):



פרטים מלאים על 'האגודה ותעודתה' אפשר לקבל באתר האינטרנט שלה.

אשרינו  ואינני אומר זאת מן השפה ולחוץ או בשמץ של לגלוג  שגם אחינו החרדים עוסקים בארכאולוגיה ובהיסטוריה, ואף רואים בהן לא סתם כלי חינוכי, אלא אפילו 'כלי חינוכי רב עוצמתי', כניסוחו של אחד הדוברים בכנס. ועם זאת, העיון בתוכנו של יום העיון מעלה כמה תובנות ותמיהות.

1. השפעתה המבורכת של האקדמיה, שבה מבחינים בין 'מרצה' ל'מרצה בכיר' ובין 'פרופסור חבר' ל'פרופסור מן המניין' ('פרופסור גמור' בלשונו של עגנון), ניכרת גם כאן. שימו לב להבחנות המעודנות בין 'הרה"ג [הרב הגאון] ... כ"ק [כבוד קדושת] האדמו"ר מליאוזנה', שהוא יחיד ומיוחד בתוארו זה, לבין 'רבי', 'הרב', 'הרה"ג' [הרב הגאון], שכל התארים הללו מזכים את בעליהם בברכה הנשגבת 'שליט"א' [שיחיה לאורך ימים טובים ארוכים], לעומת התארים הנמוכים יותר, כמו 'ד"ר' ו'מר', שבעליהם אמורים להסתפק בברכה הדלה 'יצ"ו' [ישמרהו צורו וגואלו]. אולי זו הסיבה שפרופסור שלמה זלמן הבלין, איש אוניברסיטת בר-אילן, העדיף לחסות בצלו של התואר הצנוע 'רב וחוקר', וכך זכה בשליט"א ולא ביצ"ו...

2. הכבוד לשאת את דברי הפתיחה של הכנס הוענק לרבי מסוג חדש ששמו אולי אינו מוכר כל כך לציבור. זהו שאול שמעון (שימי) דויטש, חסיד חב"ד בעל נטיות מחקריות שחיבר ביוגרפיה מעניינת  וחושפנית בת שני כרכים על הרבי האחרון (Larger than Life: The Life and Times of the Lubavitcher Rebbe, 1995-2004;  בתרגום לעברית אפשר לקרוא לספר 'גדול מהחיים').

בשנת 1996 הכריז דויטש על עצמו כעל האדמו"ר מליוזנא (עיירה זו היתה מקום מושבו של רבי שניאור זלמן מליאדי מייסד חב"ד, והשם היה פנוי לשימוש). העובדה שלא שמעתם על חסידות זו עד היום אומרת הכל...


הפלא הגדול הוא הצגתו של האדמו"ר הנ"ל כ'בעל "מוזיאון תורת חיים" ברוקלין'. הקורא התורני ההדיוט רגיל שמציגים תלמיד חכם על פי ספריו  'בעל השלחן ערוך', 'בעל התניא' וכדומה, אבל מארגני הכנס בחרו להציג את האדמו"ר דויטש כבעל מוזיאון!

מתברר כי אכן לפני שנה הודיע הרבי על פתיחת מוזיאון חיות בבורו-פארק שבברוקלין ולדבריו הוא מתכוון לפחלץ שם את כל החיות המוזכרות בתורה (לא נמסר אם זה כולל גם את החיות הטמאות).

Torah Animals Fill a Brooklyn Museum

By Lauren F. Friedman

Noah built an ark. Rabbi Shaul Shimon Deutsch built a Borough Park taxidermy museum in a brownstone and filled it, he claims, with every animal mentioned in the Torah — 350 specimens in all.
An article in The Brooklyn Ink details Torah Animal World, which will be complete once Deutsch puts the finishing touches on an annex for sacrificial animals. (He’s already open for business though and has drawn some 35,000 annual visitors — hordes of Orthodox yeshiva students along with a smattering of Amish and other Christians.)
No one ever would accuse Deutsch of lacking ambition: He also runs the Living Torah Museum, a collection of biblical artifacts, and a Catskills museum full of all of the animals in the Talmud. Next up for Deutsch? A botany museum, with examples of every plant in the Torah.
Rumors of Deutsch’s plan to move Abraham, Isaac and Jacob into the brownstone next door have not been confirmed

וראו גם כאן: http://www.mishpacha.com/Browse/Article/1104/The-Ultimate-Show-and-Tell

אגב, כמו כל מפעליו של דויטש  הבלתי נלאה, גם המוזיאון הזה זכה לקבלת פנים צוננת בקהילה החרדית, שכיבדה אותו בפשקוויל. 

הרבי מליוזנא ואחד מפוחלציו

3. מילא שיש מקצוע חדש שנקרא 'היסטוריון תורני'   ולא שאני מבין מה זה ועל סמך מה מעניקים תואר כזה (ומי בכלל מוסמך להעניקו)  אבל מה זו בדיוק הדיסציפלינה שקוראים לה 'ארכאולוגיה חרדית'? וכי יש 'ארכאולוגיה חילונית' או 'ארכאולוגיה דתית-לאומית'? ולמה לא ארכאולוגיה קונסרווטיווית או רפורמית? ומה עם ארכאולוגיה קתולית, לותרנית או פרבוסלבית? ומה בכלל הקשר בין מקצוע מדעי שיש לו כללים ביקורתיים מחמירים לבין השקפת עולם או דפוס מחשבה?

מילא שיש חרדים שמבחינתם כל רב או מורה בישיבה יכול להיות ארכאולוג, היסטוריון או חוקר, אבל מדוע היסטוריונים רבי מוניטין (כמו בנימין זאב קדר) או ארכאולוגים מן המניין נותנים ידם להזניה כזו?

שאלתי חבר חרדי לפשר הדבר ותשובתו המשכנעת היתה זו:
לאור הניסיון, משמעותה של 'ארכאולוגיה חרדית' היא שאם הממצאים הארכאולוגיים עולים בקנה אחד עם ההשקפה החרדית העדכנית, הרי ש'אפילו הארכאולוגים מודים בזה', ואם הממצאים אינם עולים בקנה אחד, הרי ש'מה הם כבר מבינים ה"ארכאולוגים" הללו'...

6 תגובות:

  1. שלמה טיקוצינסקייום חמישי, 25 אוגוסט, 2011

    אליהו סולובייציק עושה פעולות חשובות לקרב את המדע לחרדים, וזו אחת מהן. נא לא לזלזל. כרגע מטרתו להפיל את חומת האיבה העתיקה שבין ארכיאולוגים וחרדים.
    השפה והתארים 'מכובסים' בכוונה תחילה, והמשכיל ידום ולא יתלוצץ. הלוואי שהוא יצליח במשהו. אינני שותף ליוזמותיו, אבל מחזיק לו אצבעות מרחוק.

    השבמחק
  2. מצטרף לשלמה.

    הייתי חרדי 20 שנה, ולא ידעתי שאדם בבית כנסת שלי מתעניין בהיסטוריה או בארגאולוגיה (יוסף רוטשטיין). זה כל כך אויף טופיק שם, שזה לא מעניין איש.

    אם זה היה נושא עניין המעוגן בתרבות הפנאי החרדית ואפילו בתרבות בפנאי האינטלקטואלית חרדית - זה היה עושה המון. (ואני לא רוצה יותר מלרמוז מה ידע עלול לעשות לקבוצות אוכלוסייה סגורות חשוכות ידע)

    קיצור, והמשכיל בעת ההיא ידום.

    (ובכלל, גלאי החרדיות שלי אומר שהמודעה הזו לא תתקבל בנקל במקומות חרדים קלאסיים, אני מאמין שקהל היעד שלה הם חרדים מודרניים, אלו שמציצים בעיתונות חילונית או בטלוויזיה פה ושם. החרדי הקלאסי יריח מיד זרות במודעה הזו, וירגיש שהם לא "משלנו")

    השבמחק
  3. מצטרף למגיבים. מדובר כאן בגלריה מכובדת של מרצים טובים מאוד. אגב, רובם אינם ממש חרדים (הרב קורן, הרב קטן, פרופ' הבלין, ד"ר מייטליס, ועוד - כולם ציונים מובהקים).

    בכלל, זה נראה כנס מעניין מאוד.

    השבמחק
  4. ניבא אנונימי ולא ידע מה ניבא. קיתון של מים צוננין בפורום אוצר החכמה: http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=5955

    השבמחק
  5. ניבא וידע מה ניבא :)

    השבמחק
  6. דוד אסף, האם בתור היסטוריון, אתה בטוח במאה אחוז שדעתך האישית אינה משפיעה ולו במעט על ראייתך את ההיסטוריה? נכון שיש כללים מדעיים למחקר, אך הסובייקטיביות יכולה להאיר או להחשיך כל מיני דברים ישנים.
    אני חושב שככה זה גם לגבי ארכיאולוגים, ולכן החברה החרדית לא מאמינה לכל ממצא ארכיאולוגי וסקירה היסטורית.
    (הם אמנם מגזימים בעניין הזה, ואין להם בעיה גם לקבור היסטוריה שלמה אם זה לא מסתדר, אבל זה כבר סיפור אחר...).

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.