ארכאולוגיה חרדית? יש דבר כזה

'מטמוני ארץ – האגודה לארכיאולוגיה תורנית' מזמינה את הציבור ליום עיון שכולו מחמדים על 'היסטוריה וארכיאולוגיה'. כולם מוזמנים, גם נשים, שתתכבדנה לשבת בעזרת הנשים הפתוחה (מלמעלה רואים הכי טוב):

פרטים מלאים על 'האגודה ותעודתה' אפשר לקבל באתר האינטרנט שלה.

אשרינו – ואינני אומר זאת מן השפה ולחוץ או בשמץ של לגלוג – שגם אחינו החרדים עוסקים בארכאולוגיה ובהיסטוריה, ואף רואים בהן לא סתם כלי חינוכי, אלא אפילו 'כלי חינוכי רב עוצמתי', כניסוחו של אחד הדוברים בכנס. ועם זאת, העיון בתוכנו של יום העיון מעלה כמה תובנות ותמיהות.

1. השפעתה המבורכת של האקדמיה, שבה מבחינים בין 'מרצה' ל'מרצה בכיר' ובין 'פרופסור חבר' ל'פרופסור מן המניין' ('פרופסור גמור' בלשונו של עגנון), ניכרת גם כאן. שימו לב להבחנות המעודנות בין 'הרה"ג [הרב הגאון] ... כ"ק [כבוד קדושת] האדמו"ר מליאוזנה', שהוא יחיד ומיוחד בתוארו זה, לבין 'רבי', 'הרב', 'הרה"ג' [הרב הגאון], שכל התארים הללו מזכים את בעליהם בברכה הנשגבת 'שליט"א' [שיחיה לאורך ימים טובים ארוכים], לעומת התארים הנמוכים יותר, כמו 'ד"ר' ו'מר', שבעליהם אמורים להסתפק בברכה הדלה 'יצ"ו' [ישמרהו צורו וגואלו]. אולי זו הסיבה שפרופסור שלמה זלמן הבלין, איש אוניברסיטת בר-אילן, העדיף לחסות בצלו של התואר הצנוע 'רב וחוקר', וכך זכה בשליט"א ולא ביצ"ו...

2. הכבוד לשאת את דברי הפתיחה של הכנס הוענק לרבי מסוג חדש ששמו אולי אינו מוכר כל כך לציבור. זהו שאול שמעון (שימי) דויטש, חסיד חב"ד בעל נטיות מחקריות שחיבר ביוגרפיה מעניינת  וחושפנית בת שני כרכים על הרבי האחרון (Larger than Life: The Life and Times of the Lubavitcher Rebbe, 1995-2004;  בתרגום לעברית אפשר לקרוא לספר 'גדול מהחיים').

בשנת 1996 הכריז דויטש על עצמו כעל האדמו"ר מליוזנא (עיירה זו היתה מקום מושבו של רבי שניאור זלמן מליאדי מייסד חב"ד, והשם היה פנוי לשימוש). העובדה שלא שמעתם על חסידות זו עד היום אומרת הכל...

הפלא הגדול הוא הצגתו של האדמו"ר הנ"ל כ'בעל "מוזיאון תורת חיים" ברוקלין'. הקורא התורני ההדיוט רגיל שמציגים תלמיד חכם על פי ספריו – 'בעל השלחן ערוך', 'בעל התניא' וכדומה, אבל מארגני הכנס בחרו להציג את האדמו"ר דויטש כבעל מוזיאון!

מתברר כי אכן לפני שנה הודיע הרבי על פתיחת מוזיאון חיות בבורו-פארק שבברוקלין ולדבריו הוא מתכוון לפחלץ שם את כל החיות המוזכרות בתורה (לא נמסר אם זה כולל גם את החיות הטמאות).

July 27, 2010, 3:58pm

Torah Animals Fill a Brooklyn Museum

By Lauren F. Friedman

Noah built an ark. Rabbi Shaul Shimon Deutsch built a Borough Park taxidermy museum in a brownstone and filled it, he claims, with every animal mentioned in the Torah — 350 specimens in all.

An article in The Brooklyn Ink details Torah Animal World, which will be complete once Deutsch puts the finishing touches on an annex for sacrificial animals. (He’s already open for business though and has drawn some 35,000 annual visitors — hordes of Orthodox yeshiva students along with a smattering of Amish and other Christians.)

No one ever would accuse Deutsch of lacking ambition: He also runs the Living Torah Museum, a collection of biblical artifacts, and a Catskills museum full of all of the animals in the Talmud. Next up for Deutsch? A botany museum, with examples of every plant in the Torah.

Rumors of Deutsch’s plan to move Abraham, Isaac and Jacob into the brownstone next door have not been confirmed

Read more: http://blogs.forward.com/the-shmooze/129650/#ixzz1W2lW93jA

וראו גם כאן: http://www.mishpacha.com/Browse/Article/1104/The-Ultimate-Show-and-Tell

אגב, כמו כל מפעליו של דויטש  הבלתי נלאה, גם המוזיאון הזה זכה לקבלת פנים צוננת בקהילה החרדית, שכיבדה אותו בפשקוויל. 

הרבי מליוזנא ואחד מפוחלציו

3. מילא שיש מקצוע חדש שנקרא 'היסטוריון תורני'  – ולא שאני מבין מה זה ועל סמך מה מעניקים תואר כזה (ומי בכלל מוסמך להעניקו) – אבל מה זו בדיוק הדיסציפלינה שקוראים לה 'ארכאולוגיה חרדית'? וכי יש 'ארכאולוגיה חילונית' או 'ארכאולוגיה דתית-לאומית'? ולמה לא ארכאולוגיה קונסרווטיווית או רפורמית? ומה עם ארכאולוגיה קתולית, לותרנית או פרבוסלבית? ומה בכלל הקשר בין מקצוע מדעי שיש לו כללים ביקורתיים מחמירים לבין השקפת עולם או דפוס מחשבה?

מילא שיש חרדים שמבחינתם כל רב או מורה בישיבה יכול להיות ארכאולוג, היסטוריון או חוקר, אבל מדוע היסטוריונים רבי מוניטין (כמו בנימין זאב קדר) או ארכאולוגים מן המניין נותנים ידם להזניה כזו?

שאלתי חבר חרדי לפשר הדבר ותשובתו המשכנעת היתה זו:

לאור הניסיון, משמעותה של 'ארכאולוגיה חרדית' היא שאם הממצאים הארכאולוגיים עולים בקנה אחד עם ההשקפה החרדית העדכנית, הרי ש'אפילו הארכאולוגים מודים בזה', ואם הממצאים אינם עולים בקנה אחד, הרי ש'מה הם כבר מבינים ה"ארכאולוגים" הללו'...