יום שישי, 19 בספטמבר 2014

האיילות בזמר העברי (א): 'מה עושות האַיָּלוֹת?'


רשימתו של יהודה זיו 'מה עושות הָאַיָּלות, והיכן?', שפורסמה כאן בשבוע שעבר, עוררה אותי 'לחפור' קצת בשירי האיילות בזמר העברי. לא תאמינו, אבל יש רבים כאלה.

נתחיל, כמובן, בשיר האיילות האהוב של לאה גולדברג. ברשימה הבאה נעסוק בשירי האיילות של נעמי שמר, ובראשם גלגולי שירה המקסים 'איילת אהבים', ונתעכב גם על שירי איילות נוספים משנות השישים (כמו 'איילת החן' של עודד בצר ונתן שחר); ברשימה השלישית נעסוק בשירי איילה נוספים: מחיים נחמן ביאליק ועד יונה וולך.

שירה של לאה גולדברג, כפי שציין זיו, מתאר לילה בגן החיות של תל-אביב. הוא נדפס לראשונה בשבועון 'דבר לילדים', כרך יב, חוברת 7, ט"ז בחשוון תש"ב (6 בנובמבר 1941). השיר נדפס מעל סיפור של יצחק סלע שנקרא 'יורם בגן החיות', ובוודאי אין זה מקרה.


חצי שנה קודם לכן, במאי או יוני 1941, הופיע 'ספר גן החיות' (16 עמודים), שאותו כתבה לאה גולדברג על פי הזמנת מנהלי גן החיות. בספר נדפסו שבעה שירים מחורזים על חיות ('ברוכים הבאים!', 'הַדֻּבּוֹנִים', 'הַטַּוָּס וְהָאַיָּלוֹת', 'לַפִּתּוֹן שברח וחזר', 'הַבַּרְדְּלָס', 'יונתן הַגִּבּוֹר', 'הַקּוֹפוֹן'). הוא נדפס בתל אביב, בהוצאת יואכים גולדשטיין, ואת הציורים (חיתוכי לינליאום) הכין אליעזר להמן.


הנה השיר 'הַטַּוָּס וְהָאַיָּלוֹת', שלא נדפס מאז באף מהדורה (כפי שלימדני ד"ר גדעון טיקוצקי):



בסוף הספר נדפסה פרסומת לגן החיות:

מודעת פרסום בסוף 'ספר גן החיות'

ב-1947 נדפס ספר חיות נוסף של לאה גולדברג ושמו 'הבֵּיבָר העליז' (הוצאת טברסקי), ובו ארבעים שירים מחורזים על נפלאות גן החיות התל-אביבי, שאותם אייר אריה נבון, הקריקטוריסט הקבוע של עיתון 'דבר'.


מקצת שירי 'הביבר העליז' (אך לא כולם) נדפסו לאחרונה מחדש בספר 'מנפלאות גן החיות' (ספרית פועלים, תשע"ב).


ב-1949 כינסה לאה גולדברג ארבעים משירי הילדים שלה לספר שנשא את השם 'מה עושות האילות', ובפתחו היא קבעה את השיר שהעניק לספר את שמו. הספר ראה אור בספרית 'אנקורים' הנפלאה (שאותה ערכה לאה גולדברג בכבודה ובעצמה), ונדפס בהוצאת הקבוץ הארצי השומר הצעיר (ספרית פועלים). את דפי הספר עיטרו ציוריו היפים של אריה נבון.

גלופה שהכין אריה נבון לעטיפת הספר 'מה עושות האילות'
(ארכיון הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרית פועלים; תודה לאברם קנטור)

הספר זכה להצלחה בלתי רגילה ונדפס מאז ועד היום בעשרים ושתיים מהדורות (לפחות)!

בין השירים שנכללו בספר נמצאים כמה שזכו להלחנה ומושרים בפי כל: 'פזמון ליקינתון', שפורסם ב-1940 והולחן על ידי רבקה גוילי; 'ערב מול הגלעד', שחובר בשנת 1938 עבור ילדי קיבוץ אפיקים, וזכה להלחנה מאוחרת על ידי מיקי גבריאלוב; וכמובן, 'החליל', שזכה ב-1953 להלחנה המופתית של דוד זהבי, ונדון בבלוגנו ברשימה קודמת.

הנה מילות השיר, שכאמור פותח את הספר (עמ' 7-5):



אפשר לראות שבמעבר מהנוסח הראשון, שנדפס ב'דבר לילדים', אל הנוסח ה'קנוני', שנדפס בספר, הכניסה גולדברג שני שינויים קטנים. במקום 'הן חולמות, כי הפילים והפילות / שחקו אתן בג'וּלים על חולות', הנוסח המתוקן הוא: 'הן חולמות, כי הפילות הגדולות / שחקו אתן בג'וּלים וגוּלוֹת'. 

כלוב 'הפילות הגדולות' בגן החיות של תל-אביב, 1959 (צילום: וילי פולנדר; אתר עירית תל-אביב-יפו)

השיר מוכר בזכות הלחן שובה הלב שחיבר יוני רכטר עבור אריק איינשטיין בשנת 1976. השיר נכלל באלבומו של איינשטיין 'האהבה פנים רבות לה', שאותו הפיק רכטר. 

על הלחנת 'מה עושות האילות', שאליה התייחס גם יהודה זיו, כתב רכטר באתר האינטרנט שלו:


"השיר הראשון שהלחנתי לאריק, בשלהי ימי 'כוורת' גרתי אז עדיין בבית אמי ואני זוכר שהלחנתי את השיר ועבדתי עליו עם אריק בחדר נעורי. זמן לא רב אח"כ עברתי, בפעם הראשונה, לדירה שכורה, כך ששיר זה קשור אצלי לזכרון מתקופה משמעותית בחיי".
'מה עושות האיילות' הוא לא שיר פשוט אבל יש בו משהו קומוניקטיבי, המילים מדברות לילד. הוא איננו כבד, והקלות שלו נובעת בין היתר מהשינויים במקצב (בין ארבעה רבעים לשניים ב"אילת השחר חברתן") וגם מהעובדה שלמרות שהשיר טונאלי (הוא מתחיל ומסתיים במי במול מז'ור) יש בו כרומטיקה ומעברים הרמוניים מורכבים. לפעמים אני נותן לזמרים לנסות לשיר את 'מה עושות האיילות' בלי ליווי, במטרה לחזור לטוניקה. זה מאוד קשה, גם אני לא יכול... במבט לאחור אני יכול היום לנתח את התהליך שעברתי כמלחין וכמוסיקאי ואולי גם כאדם, כשהלחנתי את 'מה עושות האיילות' לא הייתי מודע עדיין למה שאני כותב בהמשך התחלתי לכתוב בתווים את הלחנים (גם בשלב הגולמי שלהם) וכך נהייתי מודע יותר, הניתוח הוא אמנם תהליך שכלתני, אך הוא מאפשר לך ללכת למקומות מוזיקליים נוספים".

הנה כמה ביצועים יפים, ובראשם המבצע המקורי אריק איינשטיין:

 


לימים שרה את השיר גם יהודית רביץ. הנה היא כאן מלווה ביוני רכטר שעל הפסנתר:



אולם השיר זכה בשנת 1981 בשנות השישים להלחנה נוספת  פחות מוכרת, אך לא פחות יפה  של אריה לבנון

הנה ירדנה ארזי.

 

בשנת 2011 יזמה עיריית תל-אביב-יפו הצבת שלטי חוצות ועליהם קטעים משירי ילדים ידועים. המיזם נקרא 'שירת ילדים על הדרך', ואחד השירים הראשונים שזכו לשלט משלהם היה שירה של לאה גולדברג:


ציור: יוסי אבולעפיה (צילום: דוד אסף)

כה אהוב הוא השיר עד שבשנה שעברה (2013) גם זכה לבול משלו: 


עיצוב: ראנת אבודרהם דדון (מקור: רשות הדואר).

לסיום אי אפשר שלא להזכיר, שהשיר 'מה עושות האיילות' הפך למטבע לשון וזכה גם לגרסאות פרודיות בדמות שירי זימה  'מה עושות הדיילות בלילות', 'מה אוכלות החיילות בלילות', ועוד כיד הדמיון.

בריאיון שהעניקה לאה גולדברג לרות בונדי לפני חמישים שנה בדיוק (דבר השבוע, 30 באוקטובר 1964), סיפרה המשוררת, כי גם לאוזניה הגיעה השמועה על כך:
האם את יודעת שקיימת ורסיה משופרת של שירך? שואלת אני. זה נקרא 'מה עושות הדיילות בלילות'.
אני כבר מתארת לעצמי  צוחקת לאה  זה לא לילדים'.

לאה גולדברג משוחחת עם שכנה ממרפסת ביתה הירושלמי ברחוב אלפסי 16

תודה לד"ר גדעון טיקוצקי

16 תגובות:

  1. מומלץ מאוד לקנח את הקריאה ברשימה (הנהדרת) דלעיל שעוסקת במעשיהן היותר ופחות טהורים וצנועים של האילות' בביקור קצר בבלוג עיר האושר של מרית בן ישראל אשר מחברת "אילה" ל"אילת" - כלומר את שירה של לאה גולדברג לשירה של... קדיה מולודובסקה על הילדה אילת. ואגב: ידוע לי, שפה ושם ניתן השם "אילה" או "אילת" לילדות , שאולי אחרת- היו נקראות בשם "לאה" (או :רחל.)..

    השבמחק
    תשובות
    1. תיקון קל: קדיה מולודובסקי מעולם לא כתבה על 'הילדה אַיֶלֶת'. כל בר-דעת מבין שבוורשה בין שתי המלחמות לא היו ילדוֹת שנשאו שם כזה... ואכן, את השם העניק נתן אלתרמן, שתרגם את השיר מיידיש. במקור (ייִדישע קינדער, ניו-יורק 1945) נקראה הילדה בשם 'אָלקע' (וזו גם הכותרת של השיר). בתרגום הראשון של השיר לעברית, משנת 1934 - מעשה ידיה של פנינה הלפרין (אמו של יונתן רטוש) - נקראה הילדה בשם 'שרה'...

      מחק
    2. אם מדברים על פנינה הלפרין כדאי להזכיר גם את בתה מירי דור, אחותו של רטוש, שפירסמה את הספר "ביברו של עולם". אוסף של ספורי חיות הנפתח בספור על האייל הצפוני ובו מתוארים יחסי העפר ואמו האילה

      מחק
  2. גירסה אוריינטלית (ומשעשעת) ל'פזמון ליקינטון'
    https://www.youtube.com/watch?v=pW0VxbEVbUA

    שב"ש ושנה טובה!

    השבמחק
  3. בשולי הדברים אפשר להזכיר שככל הנראה השיר הידוע "סליחות" שכתבה לאה גולדברג, נכתב בעקבות יחסיה של גולדברג עם אריה נבון. וזה ההסבר לחידה מדוע היא ביקשה סליחה בסוף שיר אבה כה אינטימי, כי אריה נבון היה נשוי, ולא לה...

    השבמחק
    תשובות
    1. דבריו של יעקב ברמץ שגויים, לא לאריה נבון אהובה המאוחר של לאה גולדברג נכתב השיר סליחות אלא לאהוב מוקדם בן הודו. בספר המעניין של שרה בן ראובן 'כאפלת היער', על אהבותיה של לאה גולדברג מבואר הקשר בין השיר סליחות ובין האהוב ההודי של לאה גולדברג מימי נעוריה כסטודנטית בגרמניה. אהבתה של לאה גולדברג לאריה נבון היתה חד צדדית ככול אהבותיה האחרות, היא אהבה רבים אך לא זכתה שישיבו לה אהבה.

      מחק
    2. אכן, חד צדדית לגמרי. יתר על כן, לגרסתו של הנאהב (אבי המנוח) היא לא מומשה מעולם. ואגב, אף הרינונים שמהם נולדה הסברה התייחסו לתקופה בשנות השלושים המאוחרות (37-38) הרבה לפני שאבי נישא לאמי, ואף לפני שפגש אותה.

      מחק
  4. הבול יפהפה, ואף מדויק.
    הקרניים אצל הצבאים והיעלים משמשות להגנה (וכדי לגרד את הגב), ולכן נמצאות גם אצל הזכרים וגם אצל הנקבות. אכן, אצל הזכרים הקרניים משמשות גם לצורך מאבקי שליטה, ולכן הן גדולות יותר מקרני הנקבה. למעשה, לכל משפחת הפריים יש קרניים גם אצל הזכר וגם אצל הנקבה. אז למה אנחנו מתבלבלים? במשק החי אנו פוגשים כבשים חסרות קרניים (לאחר תהליכי השבחה וברירה ארוכים), ופרות חסרות קרניים לאחר שהרפתנים ניסרו אותן כדי למנוע פציעות הדדיות.
    אצל האיילים הקרניים משמשות להפגנת חוזקו וגודלו של האייל - משקל מערכת הקרניים גדול, ולכן נדרש צוואר חזק ומפותח כדי לשאת אותן. כך גודל הקרניים מעיד על חוזקו של בעליהן. לנקבות כמובן אין צורך בהפגנת שרירים זו, ולכן לנקבות האיילים אין קרניים, בדיוק כפי שמצויר על הבול.

    השבמחק
  5. תשובות
    1. השיר של יונה וולך 'יטופל' בחלק השלישי של הרשימה.

      מחק
  6. את שער קובץ שירי הילדים של לאה גולדברג, 'מה עושות האיילות?' – כמו את השיר עצמו (עמ' 5) – עיטר אריה נבון ב'איילת-השחר', השולחת את קרניה להעיר צבאים (לפי הקרניים!) - ולא איילות! כך אף בגלופה, שהכין אריה נבון לצורך זה – וכך אף ברקע שירתו של אריק איינשטיין: אומנם, קשה שם להבחין בקרניים - בגלל הדילוגים האופייניים! – אך אלה ואף אלה מלמדים, כי המדובר בצבאים ולא באיילות... ואילו בחיתוך הלינולאום של אליעזר להמן, באיורו של יוסי אבולעפיה על שלט עיריית ת"א ואף בבול, מעשה ידיה של ראנת אבו-דרהם דדון נשכחו, משום-מה, הקרניים המאפיינות: בשלושת אלה נראים לפיכך עופרים בלבד, שטרם הצמיחו קרניים – וכך הם יכולים להיות עופרי איילים, צבאים ואף יעלים!

    השבמחק
    תשובות
    1. זה לא מדויק. אצל האיילים כולם (פרט לאייל הצפון) הקרניים צומחות על ראשם של הזכרים בלבד, והן נושרות מדי שנה בסוף הקיץ, וצומחות שוב לקראת האביב. אצל הצבאים (השייכים למשפחת הפריים),
      יש קרניים גם לנקבות וגם לזכרים, אבל אצל הזכרים הקרניים גדולות בהרבה מאשר אצל הנקבות. הנה סימוכין לכך:
      http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D

      מחק
    2. 'מכל מלמדי – השכלתי!' – מנועם נדב, המסתמך על הויקיפדיה, ובעיקר מרש"י: על הפסוק 'למנצח על אַיֶּלֶת-השחר' (תהלים כ"ב:1), המצוטט במסכת יומא (דף כ"ט, עמ' א'), הוא אומר: 'איילה זו – לאו דווקא נקט [=לא דווקא אליה נתכוון), שהרי אין קרנים לנקבה!'
      מי יגלה עפר מעיניך, ר' שלמה יצחקי...

      מחק
  7. הלחן של אריה לבנון קדם בהרבה לזה של יוני רכטר, בוודאי שאינו מ-1981, אני מכיר אותו מתחילת שנות ה-60, אך יתכן שהוא אף מוקדם יותר. עם כל הכבוד ליוני רכטר - הלחן של אריה לבנון הרבה יותר הולם את השיר כשיר ערש, אם כי אין ספק שכיום זה של רכטר פופולרי ומוכר יותר.

    השבמחק
    תשובות
    1. מה שהוא אמר...
      לדוגמה ביצוע של שולה חן לשיר בלחנו של לבנון כלול באלבום "מצעד החיות" שיצא ב-1974.

      הלחן של רכטר נפלא ואהוב עליי מאוד, אבל הוא שובר את מבנה השיר (ארבעה בתים שקולים ללא פזמון) ע"י הפיכת הבית השלישי לפזמון והוא גם רחוק מלהיות שיר ערש... נדמה לי שלבנון קלע כאן יותר למילות השיר, אם כי הלחן שלו הרבה פחות מעניין.

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.