יום רביעי, 24 ביוני 2020

פה ושם בארץ ישראל: בבוכרה היפה, סטאלין, שטח ציבורי, כיפת ברזל, קברים בנתניה

א. הרבנית חבלוכורובה אייחון

בפתח תקווה נחנכה לאחרונה כיכר על שם רבנית יוצאת בוכרה, ששמה – איך נאמר זאת בלי להעליב – קצת קשה להיגוי.

כנראה שאפילו מנציחי זכרה הברוך של הרבנית הפטריוטית והנדבנית (ואיני מטיל ספק בכך) לא היו בטוחים איך צריך להגות את שמה. הם הציעו שתי חלופות: בעברית ובלטינית, אבל לא ממש מותאמות זו לזו.

בוכרים.קום (תודה לאבישי ליוביץ')

ב. סטאלין בצפת

צילום: חיים כהן 

חסידות קרלין-סטולין קרויה כך על שם העיירה סְטוֹלִין (Stolin) שמדרום-מזרח לפינסק (היום בבלרוס). בכתיב הנהוג ביידיש סטולין היא סטאָלין, והאות א' בקמץ פירושה אוֹ (O).

אבל לחסידים בצפת כנראה נגמר הצבע, ולכן סתם אדם בישראל יקרא בשלט הזה את שמו של סטאלין...

ג. שטח ציבורי

ידוע ההבדל בין ארה"ב לישראל באשר ל'שטח ציבורי': בארה"ב שטח ציבורי הוא של כולם; בישראל – של אף אחד...

צולם ברחוב הבנים ברמת השרון.

צילום: בני עורי

ד. כיפת ברזל בכרמיאל

מי קדם למי?

האם זוהי כיפת ברזל המקורית ומה שמייצרים בחברת רפאל הוא רק חיקוי?

צילום: שמוליק שדה

ה. קברים חשובים

בכביש נתניה-בית ליד ניצב שלט רשמי המכוון ימינה (לא בדקנו אם שלט דומה יש גם בצד הנגדי, לבאים מכפר יונה).

צילום: אבי נבון

הבה נבדוק מה אמות המידה לשילוט זה.

נאות גנים – שכונה מאוכלסת. חשוב ושימושי; מכללת נתניה – חשוב ושימושי; בית עלמין – חשוב ושימושי. על פי נוהלי מע"צ (בשמה החדש 'נתיבי ישראל'): לבתי עלמין, לאזורי תעשיה ולבתי ספר אזוריים מגיע שילוט בכניסה.   

אבל מה פשר השילוט המיוחד לקבריהם של האדמו"ר מצאנז (הרב יקותיאל יהודה הלברשטם, שנפטר בשנת 1994) ושל הרב שמעון גבאי (מחזיר בתשובה נתנייתי שנפטר בשנת 2012)? ממתי אנשים – חשובים ככל שיהיו – מקבלים שילוט פרטי, ומה הקריטריונים לשילוט כזה?

בדרך כלל – כתב לי אבי נבון – חברת נתיבי ישראל קמצנית באישור שלטים, בטענה שיש קריטריונים מגבילים. זאת ועוד, על פי התקנות אין לצופף יותר משלושה שלטים על עמוד אחד.

ואם כבר מפנים למצבות חשובות, הרי אפשר למתוח את זה עוד קצת ולהפנות לקבר מסקרן לא פחות.

סמוך ונראה לקברו של הרבי מצאנז קבור איש חשוב לא פחות (מנקודת מבט מאוד מאוד מסוימת), וגם לו יש מעין 'אוהל' מעל מצבתו: פליקס אביטבול, מראשי 'העולם התחתון', שנרצח בפראג בשנת 2002.  

צילום: אלי לוין

11 תגובות:

  1. פעם לנאות גנים קראו "שיכון ותיקים" כך שהשלט היה אפילו יותר "מעניין".

    השבמחק
  2. למעשה המילה נכתבת ונשמעת סטוּלִין בוו' שרוקה, כך חסידים מבטאים את הקמץ.

    השבמחק
    תשובות
    1. לא כל החסידים. דווקא בקרלין ובסטולין דברו בניב הליטאי ובטאו "סטוֹלין" בחולם. קרלין כיום פרבר של העיר פינסק ברוסיה הלבנה וסטולין עיירה קטנה בדרומה של רוסיה הלבנה. הדיאלקט של יידיש בו דברו ברוסיה הלבנה הוא הצפון מזרחי (ה"ליטאי").
      הנה קשור למאמר על חסידות קרלין סטולין באנציקלופדיה של ייווא ליהודי מזרח אירופה בו מאייתים באות לטינית Stolin
      https://yivoencyclopedia.org/article.aspx/Karlin-Stolin_Hasidic_Dynasty

      מחק
    2. תודה. האם הם גם כותבים סטאלין, או רק סטולין?
      הפרט היחיד המובהק של הקרלינאים, שאני סבור שאני מכיר, הוא שהם מתעטפים בטלית גם בקבלת שבת ובערבית של יום ששי. ואולי אני טועה.

      מחק
    3. הכותבים יידיש יכתבו "סטאלין", הכותבים עברית יכתבו "סטולין" או "סטאלין".
      אחד המאפיינים הבולטים של חסידות קרלין הוא התפילה, המלווה בצעקות, על כך אני מעיד מכלי ראשון, שכן התפללתי מידי פעם בביה"כ של חסידי קרלין-סטולין ברח' בר-כוכבא בת"א, שם התפלל סבה של אשתי.

      מחק
    4. התעטפות בטלית בלילי שבת אינה מאפיין ייחודי של הקרלינים, זה מצוי בכל הקהילות החסידיות ה"ותיקות" הארץ. דהייני - אלו שהיכו שורץ בארץ בשנים קדמוניות, ולא בסביבות אחרי השואה (זה כולל מלבד קרלין, את סלונים, לעלוב ואולי עוד כמה שאיני זוכר).
      צעקות בתפילה אכן מאפיינות את קרלין בלבד, בתחילה זה היה שייך לכל החסידויות שיצאו מה'חדר' הקרליני, והיום זו נחלת קרלין בלבד.

      מחק
  3. ובגששית: חבלוכורובה פינת ארלוזורובה פינת דיזינגובה

    השבמחק
  4. סבי ע"ה היה מראשי ביהכ"נ של חסידות סטולין-קרלין ברח'בר-כוכבא בת"א ("גבורת ישראל") בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20. חסידות מיוחדת וגאה במורשתה שצמחה למרות ים של ליטאים שסבבו אותה והתנגדו לאורחותיה.

    השבמחק
    תשובות
    1. הואיל וקרלין-סטולין היא עצמה חסידות ליטאית, כדאי לדייק שהיא צמחה בתל-אביב על אף הליטאים "המתנגדים" שסבבו אותה.

      מחק
  5. אפרים קישון
    כבר היה רוקח מטעמים
    ממצבתה של חבלוקורובה
    בפתח תקוה

    השבמחק
  6. פרופ' דוד אסף, רשימותיך מעניינות וחשובות. התשובות לתמיהות שהעלית בדבר השילוט לרבי מצאנז ולמחזיר התשובה קשורות לאנשים היושבים במועצה של העירייה. הם מקבלי-ההחלטות על-שיקולים משלהם. אני משערת, שהאנשים שהונצחו על-גבי השלט הם מכובדים, יקיריהם הוקירו את תודתם לרשות המקומית ובכלל זה מקום עלייה לרגל מכל קצווי-הארץ. האירוניה היא, שיש שיויון אחרי המוות, כי אין שקלים בתכריכים...ובכל זאת יש הזוכים לאחוזת-קבר. זה מנהג עוד מימי אבותינו: אברהם, יצחק ויעקב.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.