יום שישי, 5 ביוני 2020

'הבה נקדיש שבוע אחד לספר העברי': מי המציא את שבוע הספר?

שבוע הספר העברי בכיכר דיזנגוף בתל אביב, מאי 1964 (אוסף התצלומים הלאומי)

מאת דותן גורן

לאחרונה התבשרנו כי 'שבוע הספר העברי', שמתקיים בישראל ברציפות כבר כמעט שישים שנה, מאז יוני 1961בוטל בשל נגיף הקורונה. כפי שהראה מוטי נייגר ברשימתו שפורסמה בבלוג עונג שבת ('למען הספר לא אחשה': שבוע הספר העברי הראשון בארץ ישראל', 14 ביוני 2017), יסודותיו של 'שבוע הספר' נטועים באמצע שנות העשרים של המאה הקודמת, ובחנוכה תרפ"ו (דצמבר 1925) הוא נחגג לראשונה.

אירוע זה היה חלק משורת אירועים שקיים 'גדוד מגיני השפה' לזכרו של אליעזר בן-יהודה, שנפטר בחנוכה שלוש שנים קודם (ראו דאר היום, 16 בדצמבר 1925). ליוזמה זו הייתה שותפה המו"לית ברכה פלאי (1986-1892), בעלת ספרייה ציבורית והוצאת הספרים 'אחיעבר' (לימים הקימה פלאי את הוצאת 'מסדה'). עד כאן הדברים ידועים, אולם מסתבר כי הרעיון צץ ועלה כבר שנה קודם לכן, והמציע היה אדם ששמו וזכרו נשכחו לגמרי.

ב-19 בנובמבר 1924 פרסם א' שצ'גלוב מאמר קצר בעיתון הארץ, שכותרתו 'שבוע הספר העברי', ובו טען כי לצד אין-סוף ה'שָׁבוּעוֹת' שיזם 'הוועד המרכזי למען תוצרת הארץ' (כגון שבוע קמח הארץשבוע ממתקי הארץשבוע רהיטי הארץשבוע חומרי בניין מתוצרת הארץשבוע הבריאות וכיוצא בהם), יש מקום גם לשבוע שיוקדש לספר העברי. 

ומדוע נחוץ עוד שבוע שכזה? על כך השיב:
כי הנה סוד גלוי הוא: מצב הספר העברי בארץ ירוד וגרוע גם ממצבו של הסופר העברי. 
אמנם אין כאן התחרות של סחורות חוץ ... אות-התעשיה של חו"ל אינו מושך ואינו מקסים יותר מן המקומי. ועמדוּ על מדף אחד בבתי מסחר הספרים יצירות חשובות ממקצועות שונים של המדע והאמנות, בלשוננו אנו ובלשונות אירופיות שונות, ואין דורש לכולן יחד ... 
כמה ספרים עבריים רוכש לו באופן ממוצע במשך שנה יהודי בעל-בית אמיד בתל אביב, שביתו לא יצויר בלי פסנתר, ולכל הפחות בלי גרמופון, ושבנותיו מדקדקות באופנות האחרונות שבאחרונות ובביקור בכל נשפי הריקודים התכופים? מובטחני מראש, שתוצאות ספירה זו לא היו מוסיפות לוית חן מיוחדת לפרצופה התרבותי של עירנו, והוא הדין גם יתר ערי הארץ ... 
הנה כר נרחב לפעולה בשביל כל עובדי התרבות שלנו ובתוכם לגדוד מגיני השפה: הנה סיסמא פוריה: הכניסו את הספר העברי לכל בית עברי.  
ואפילו אם התוצאות של שבוע כזה לא תהיינה מזהירות ביותר כדאי לעשות ניסיון זה ... שבועות וחודשים ושנים אנו מקריבים לטרדות החומריות. הבה נקדיש שבוע אחד לספר העברי.

הארץ, 19 בנובמבר 1924, עמ' 2

רק מעט ידוע לנו על אברהם שצ'גלוב. הוא עלה לארץ מאודסה, שם למד ב'ישיבה הגדולה' (כנראה בישיבה של 'רב צעיר') ועבד בעיתון הארץ, למן היום הראשון להוצאתו לאור בירושלים. הוא שימש כתב העיתון בתל אביב, ומדי פעם, כפי שנכתב בהספד קצר עליו, פרסם בעיתון פיליטונים וביקורות תיאטרון. הוא נפטר ממחלת לב ביום ב' באלול תרפ"ו (12 באוגוסט 1926), כאשר שהה בעיירת המרפא באד נאוהיים שבגרמניה, והוא בן 35 שנה בלבד.

כך ספדו לו חבריו למחרת, בעיתונו הארץ:

הארץ, 13 באוגוסט 1926

שבוע אחר כך התפרסם הספד נוסף עליו (בחתימת פ"ג; כנראה פסח גינזבורג), תחת הכותרת 'אדם':

הארץ, 19 באוגוסט 1926

הכותב מספר כי שצ'גלוב 'תרגם כמה חזיונות בשביל התיאטרון העברי בראשית צעדיו', והכוונה היא למחזה 'אל נקמות' שכתב הסופר שלום אַש ביידיש בשנת 1907, והצגתו עוררה פולמוס נרחב (עלילת המחזה מתרחשת בבית בושת יהודי).

דאר היום, 4 בספטמבר 1922

שצ'גלוב מת בטרם עת ולא זכה לראות את הצעתו קורמת עור וגידים והופכת לחלק מלוח השנה של מדינת ישראל.

כרזה לשבוע הספר העברי, 1961 (הארכיון הציוני)
_____________________________________

ד"ר דותן גורן הוא חוקר של תולדות ארץ ישראל בעת החדשה

9 תגובות:

  1. סיום מאמרו של שצ'גלוב, בו הוא מתאר את בני דורו, מתאים גם לימינו אלו.
    נקווה שההפסקה אשר נכפתה עלינו השנה תהיה קצרה ובשנה הבאה ישוב הספר לכיכרות.

    השבמחק
  2. העתון הספרותי החשוב "ליטערארישע בלעטער" (דפי ספרות) שהופיע ביידיש בוורשה בשנות ה20 וה30 של המאה הקודמת פרסם במדור "כרוניקה" בגליון מיום 16/10/1925 את הידיעה הבאה:
    "שבוע הספר היהודי הזול" (זול - במובן הכספי) הכה הדים בפרובינציה. מאמרים בדבר חשיבות הרכישה של ספרים יהודיים והקמת ספריות הופיעו בכמה עתונים. בעל חנות ספרים בגרודנה חיקה את הדוגמא הוורשאית בסדרו גם כן "שבוע ספר היהודי הזול".
    (יש לציין שמדובר, קרוב לודאי, בספרים ביידיש שכן "יידישע ביכער" עשויים להתרגם "ספרים יהודיים" או "ספרים ביידיש".)

    השבמחק
  3. זכורני שלפני שנים הרבה [הכל יחסי] קראתי שהגברת ברכה פלאי 'קוננה' שלפני שנים הרבה, כאשר היישוב היהודי מנה פחות ממיליון נפש, הדפיסו ספרים באלפיים עותקים וכיום [דאז] מדפיסים כמה מאות.

    השבמחק
  4. אין העברעיש איז דער מצב גאלד. עס וואלגערן זיך מיליאנען יידישע ביכער אן א הילף סאיז נישטא ווער זאל זיי געבן די מינדסטער אויפמערקזאמקייט.מען קאן זיי זען אין פארשידענע וויסטקייטן און אז איך פאל אמאל אריין צופעליק אין א קראם און וויז ארויס אן אינטרעס צו א יידיש בוך מאכט זיך א מאל אז די פרייז שטייגט ארויף . עס קאן זיין אז ער איז אין א איינרעדניש אז עס שטייט פאר אים א מאגנאט . אדער קאן מען געפונען כמעט אומזיסט און מען דארף זיי טרעפן אין א פאווארפענע פאליצע הונטן אמאל מיט בלעטער צעפלויגענע. דאס איז די לאגע פון א יידיש ווארט היינט . בארגראבן א טויזנט יערלעכע געשיכטע. סאיז נישטא ווער עס זאל זיך אנטקעגן שטעלן . זיי זענען נעבעך נישטא. א גוטן שבת אייך פארן בלאג פאברעצירער דער בארימטן פראפעסאר דוד אסף און זיינע מיט ארבעטער. עסט געלאסן און נישט איבער די מאס.

    השבמחק
    תשובות
    1. ולמען ירוץ הקורא בו, תרגמתי את הדברים לעברית. ט.ל.ח.

      בעברית המצב זהב. מיליוני ספרים יהודיים מתגוללים ללא תועלת ואין מי שיתן להם תשומת לב מינימלית. ניתן לראות אותם במקומות מוזנחים שונים וכשאני מזדמן לפעמים במקרה לחנות ומגלה עניין בספר יידיש, לפעמים המחיר מאמיר. יתכן שזה בגלל שהאיש משוכנע שעומד לפניו איש אמיד. או שאפשר למצוא אותם כמעט חינם על מדפים נידחים ופעמים עם דפים מפוזרים. זה המעמד של המילה היידית בימינו. אלף שנות היסטוריה קבורים. ואין מי שיעמוד מנגד. שבת שלום לכם, לבעל הבלוג, הפרופסור המהולל דוד אסף והעושים עמו במלאכה. אכלו בתאבון אך לא מעל המידה. 😊

      מחק
  5. תודה שהארת כבוד האיש אברהם שצגלוב ז"ל. אוהבת את משפט סיום ההספד של פ.ג: " כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם ויהא- אדם".

    השבמחק
  6. כל הכבוד . א יישר כוח פארן געניטע איבערזעצונג.איצט פארשטייט איך נאך בעסער וואס איך אליין האב געשריבן.

    השבמחק
  7. תודה על הכתבה
    מי באמת הגה את הרעיון?
    \לנו במכון גנזים ישנה עוד גרסה
    הסופר שלמה טנאי מספר כי בעת ביקר בפריז, ביקר בשוק ציפורים שמאד הרשים אותו ביופיו ובצליליו. לימים, בהיותו חבר בוועדת אירועי העשור שחיפשה לקיים מאירועי תרבות, חזר אליו מראה היריד והוא הציע לקיים יריד ספרים ססגוני ויפה לא פחות מאותו יריד ציפורים םריזאי.
    המכתב נמצא בארכיונו של שלמה טנא השמור בארכיון גנזים. כרמית ספיר מויץ ממעריב כתבה על כך לפני שנה ב 12/9/19

    השבמחק
    תשובות
    1. כפי שנכתב "שבוע הספר" הומצא והתקיים מספר פעמים בדרך כלל בחנוכה לאורך תקופת המנדט.
      לאחר הקמת המדינה התקיים "שבוע הספר" במספר הזדמנויות בודדות בעיקר ביוזמה של עיר/רשות מקומית ללא מיסוד האירוע. ואכן בראשית 1959 פורסם כי עלה הרעיון לקיים את שבוע הספר או מתן חג הספר במסגרת חגיגות העשור וכך גם נעשה לפי הדיווח בעיתונות

      http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1959%2F01%2F23&id=Ar00604&sk=AC6ECFDE

      http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HBKR%2F1959%2F05%2F04&id=Ar00426&sk=618F8692

      בנוגע לשלמה טנאי מצורפות מספר ידיעות שבו הוא תאר בעדותו את הגותו ופועלו אבל רצוי לאמת את דבריו כי המסמך האמור נכתב בשנת 1988, כשלושים שנה לאחר האירוע ויש לאתר מקורות ראשוניים המאששים זאת.

      https://www.maariv.co.il/culture/literature/Article-703242

      http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1986%2F06%2F12&id=Ar02709&sk=05C489C0

      http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1988%2F06%2F03&id=Ar04900&sk=D12FF7C8

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.