האיילות בזמר העברי (ב): 'סַפְּרִי אַיֶּלֶת-אֲהָבִים'

שקופיות שירה בציבור (יוצר: משה בנציון)

הרשימה הקודמת:
א. מה עושות האַַיָּלות?

הרשימה הבאה:
ג. בין הילדותי לארוטי (ביאליק, אלתרמן, גלבוע, וולך, שנהב)

א. 'איילת אהבים' של נעמי שמר

את השיר 'אילת אהבים', שחיברה נעמי שמר בשנת 1964, אנו מכירים בביצועה רב-הקסם של 'שלישיית גשר הירקון' – אריק איינשטיין, בני אמדורסקי ויהורם גאון. השיר נכלל בתכניתה הראשונה של השלישייה, 'אהבה ראשונה', שהועלתה בתיאטרון 'החמאם' בשנת 1965, בהפקתם של דן בן-אמוץ וחיים חפר. שמר כתבה והלחינה עוד שלושה שירים לתכנית זו – 'לילה בחוף אכזיב', 'סרנדה', 'אהבת פועלי בניין' – כולם הפכו במהירות לנכסי צאן ברזל של הזמר העברי.

הבה ניזכר:

וכאן בשחזור מאוחר מסוף שנת 1993 (ישראל גוריון החליף את אריק איינשטיין), שאינו יכול להתחרות במקור. בני אמדורסקי, שלכבודו נערכה התכנית, כבר היה חולה אז, וכמה חודשים לאחר מכן נפטר מסרטן.

כתב היד המקורי של השיר נשמר בארכיון נעמי שמר במחלקת המוזיקה של הספרייה הלאומית (ותודה לתמר זיגמן שהעבירה):

נעמי שמר הביאה את מילות השיר לדפוס רק בספרה השלישי, ספר גימל (ידיעות אחרונות, 1982). מי שידקדק במעבר שבין כתב היד לבין הביצוע והדפוס ימצא הבדל אחד ויחיד: 'עטפת ראשך', שבכתב היד, הפך ל'כיסית ראשך'. בכתב היד נוספה גם ההוראה לזמרים, שבוצעה במלואה, לסיים את השיר ב: לַ-לַ-לַ-לָ, אַי...

בשנת 1984, עשרים שנה לאחר הקלטת השיר המקורי, חזר אריק איינשטיין והקליט אותו עם יהודית רביץ. פרשנות מחודשת זו הבליטה את הדו-שיח שבין הגבר לאישה שטמון בבתי השיר, שקצת הלך לאיבוד בביצועים הגבריים:

כמובן שהיו ביצועים נוספים, ואזכיר במיוחד את זה של עפרה חזה באלבומה 'שירי מולדת' (1987), אך לא מצאתי אותו במרשתת.

חובבי הזמר המזרחי יוכלו ליהנות מהביצוע של אבנר גדסי:

מניין לקחה נעמי שמר את ה'צעיף סגול'?

אפשר לנחש שהיא התכתבה עם שני שירים רוסיים מפורסמים, שניהם בתרגומו לעברית של אברהם שלונסקי: 'תכול המטפחת' (שבמקור נקרא 'המטפחת הכחולה') מכאן, ו'שלום עירי נוחמה', שגם בו מנןפפת האהובה במטפחת תכולה (מָחָר לִבְלִי חֹק / תַּזְהִיר בְּבַת צְחוֹק / מִטְפַּחַת כְּחֻלָּה מֵרָחוֹק). נכון שסגול זה לא כחול וגם לא תכול, אבל זו אותה משפחה...

ב. איילות בזֶמֶר העברי של שנות השישים

הצירוף 'איילת אהבים' נלקח כמובן מן התנ"ך: 'אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן' (משלי, ה 19), אבל ברור שחוץ מספר התנ"ך עמד לפני עיניה של נעמי שמר גם שיר ישראלי אחר, נשכח למדי, שנכתב כמה שנים קודם לכן ונקרא בדיוק באותו שם: 'איילת אהבים'.

השיר 'איילת אהבים' הראשון, שחובר בידי משה דור והולחן על ידי יוסף הדר, התחרה במסגרת פסטיבל הזמר והפזמון הישראלי הראשון, שנערך ב-1960. בפסטיבל הוא הושר על ידי אילקה רוה, ואחר כך על ידי רֶמָה סמסונוב (באותה עת היה נהוג שכל שיר מושר על ידי שני מבצעים שונים, זמר וזמרת), ולימים הושר גם על ידי נחמה הנדל. השיר, שנכתב במסורת שירי ההוֹ-הוֹ שרווחה אז, צלל מאז לתהום הנשייה.

שנתיים קודם ל'אילת אהבים', הזכירה נעמי שמר את האיילה בתחילת השיר 'הטיול הגדול', שאותו כתבה ללהקת הנח"ל לתכניתה 'שמש במדבר' (1963):

וכך כתבה נעמי שמר:

נעמי שמר, כל השירים, ידיעות אחרונות, 1967

נעמי שמר שרה על 'איילה חומה וקלה', שאותה הורידו המטיילים 'מראש המצוק'. אפשר להניח ששמר התכוונה לא לאיילה – שכמותה כבר לא היו אז בארץ – אלא ליעל, שהוא ורעייתו חיים בדרך כלל על ראשי מצוקים, כפי שנאמר 'הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים' (תהלים, קד 18), וכן 'הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת יַעֲלֵי סָלַע חֹלֵל אַיָּלוֹת תִּשְׁמֹר' (איוב, לט 1).

יעל נקבה במצוקי שמורת עין גדי (ויקיפדיה)

ועוד דוגמה מעניינת שממחישה עד כמה גדול היה כוחן של האיילות בזמר העברי של שנות השישים.

בפסטיבל הזמר והפזמון הישראלי החמישי, שנערך בשנת 1965, שרו אריק איינשטיין ויפה ירקוני (שוב בנפרד) שיר על איילת אחרת – 'איילת החן'.

זהו שיר לירי מקסים, שכתב הסופר המנוח עודד בֶּצֶר והלחין ידידנו ד"ר נתן שחר, והוא מוכר היטב ואהוב על כל חובבי הזמר העברי עד היום.

הלכת בין עצי התפוח 
חייכת אלי שמש עולה 
איוושה בשיחים הרוח 
טללים לראשך עטרה 
איוושה בשיחים הרוח 
טללים לראשך עטרה 

נאה את כעץ התפוח 
זוהרת גלגל חמתי 
קולך כאיוושת הרוח 
כטל חיוכך, תמתי 
קולך כאיוושת הרוח 
כטל חיוכך, תמתי 

שוצפים במדרון מי הפלג 
שוטפים בגאון איילים 
צחים נרקיסים כשלג 
לנועם ידך מייחלים 
צחים נרקיסים כשלג 
לנועם ידך מייחלים 

זכה את, זכה כמי פלג 
תמה את, איילת החן 
צחורה מכוכבי השלג 
לרוך ליטופך אייחל 
צחורה מכוכבי השלג 
לרוך ליטופך אייחל 

תקליט פסטיבל הזמר תשכ"ה (אוסף דוד אסף)

לימים סיפר אריק איינשטיין, בתכנית הטלוויזיה 'סוף עונת התפוזים' שהוקדשה לתולדות הרוק הישראלי, על הפער בין השיר המליצי לבין מה שקרה באמת בעולם המוזיקה הישראלי באותן שנים ומה שעניין אותו כזמר ויוצר: 'ברמלה הם קרעו במועדונים, ואני מה? "הלכת בין עצי התפוח"... איפה עצי התפוח?'...

ג. 'הדוור מת': המקור היווני של 'ספרי אַיֶּלֶת-אהבים'

מאנוס חג'ידאקיס (1994-1925)

נחזור ל'איילת אהבים' של נעמי שמר.

שמר התאימה את מילות שירה לצלילים הנהדרים של המלחין היווני הנודע מאנוס חג'ידאקיס, שגם כתב את המילים המקוריות ביוונית. השיר היווני נקרא 'הדוור מת' (Ο ταχυδρόμος πέθανε; ובתעתיק לטיני: O taxydromos pethane), והוא מדבר על דוור, נער בן שבע-עשרה, שמת, וכבר לא יקבל מאהובתו את המכתב האחרון ואת נשיקתה האחרונה.

הנה תרגום לעברית,שלא פורסם עד כה, פרי עטם של יהונתן (חיליק) נדב ואמיר צוקרמן:

חאדג'ידאקיס / הדוור מת

תרגום: יהונתן נדב ואמיר צוקרמן

  

מלאו לו שבע-עשרה שנה

כשנשמתו למרחקים פרחה.

ומי יביא, אהוב שלי,

את המכתב אשר הבטחתי לך.

כמו ציפור מכלוב חיים מרים

אשר ברחה ועפה אל ענן,

עזב גם הוא, הלך, איננו עוד,

נמוג גם הבל פיו הרענן.

אהוב ליבי, מי זה ייתן

לך את נשיקתי האחרונה.

מת הדוור בדמי ימיו,

בן שבע-עשרה בא קץ חייו,

הוא זה אשר היה אהוב של אמת בשבילי.

וצלליתו העייפה

בין צמרות מרחפה,

כל הזמירים שרים לו במלוא גרונם עכשיו.

מי יובילך, אהוב ליבי,

בדרך אל ממלכת החלום?

כי הדוור וגם אני

הן מתנו שנינו באותו היום.

הנה כמה ביצועים של השיר ביוונית. אפשר בקלות להיווכח שנעמי שמר – שכמובן לא ידעה יוונית ולא התיימרה לתרגם – לא הסתפקה רק בהתאמת המילים החדשות לגמרי למנגינה הקיימת, אלא גם עיבדה אותה כדי שתתאים לנוסח העברי החדש. אם שואלים לדעתי, 'שלנו' יותר יפה...

הנה תחילה הזמרת היווניה זוֹאי פִיטוּסי (ΦΥΤΟΥΣΗ ΖΩΗ ;FYTOUSI ZOI), בביצוע משנת 1961:

וכאן עוד זמר יווני מפורסם (יליד כרתים) ניקוס קסילוריס (Nikos Xylouris):

וזאת הזמרת היווניה המפורסמת מרינלה, בביצוע מ-1971:

כאן, ננה מושקורי בביצוע משנת 1991 (כולל כתוביות באנגלית):

ובלחיצה כאן תוכלו לשמוע ולראות את ג'ורג' מוסטקי שר, בביצוע יפה ומרגש, את הגרסה הצרפתית יחד עם יעלת חן מקומית (1969).

ולסיום, משהו על חג'ידאקיס והזמר העברי.

בשנות השישים והשבעים זכו שיריו היפים לפופולריות רבה בארץ ומילים עבריות הותאמו לשירים רבים פרי עטו. נעמי שמר עצמה חיברה עוד גרסאות עבריות לכמה משיריו, והידוע שבהם הוא ''שיר סיום', ששרה חוה אלברשטיין ('הצרצרים בקיץ שרים להם').

גם פזמונאים ישראלים אחרים, כמו דן אלמגור ('אשת הדייג; 'מרקו פולו')', חיים חפר ('ילדוּת שלי'), אהוד מנור ('יש לי שמש'), או דפנה אילת ('הדרך לאי שם'), הכינו גרסאות עבריות לשירי חג'ידאקיס, ואפילו שר האוצר שלנו, יאיר לפיד, לא טמן ידו בצלחת ('שיר אהבה מאוחר').

ד. ריקודי 'איילת אהבים'

הלחן היווני של 'איילת אהבים', שנכתב במסורת מוזיקת הבוזוקי, כאילו מבקש שירקדו אותו.

הנה עיבוד יפהפה של הלחן (מעשה ידיו של הגיטריסט רמי יוסיפוב), עם החלילנית חפציבה זר-אביב, וכבונוס גם ריקוד יווני-ישראלי:

חובבי ריקודי העם הישראליים לא יופתעו לגלות שגם לשיר שלנו חובר ריקוד. הנה הוא בהדרכת יהודה עמנואל: