יום שישי, 24 ביוני 2011

גלגולו של ניגון: 'והאר עינינו' נולד ברוסיה מחדש, ליד הגבול


אם ברשימה האחרונה על גלגולי השיר 'קומה אחא' כתבתי כי זו דוגמה נדירה למסע שעשה שיר עברי מארץ ישראל לרוסיה, אז הנה לנו דוגמה נוספת. לשם שינוי אין מדובר בשיר חלוצים אלא דווקא בשיר פופ חסידי.

מי לא מכיר את המנגינה המפורסמת והאהובה שהלחין שלמה קרליבך (1994-1925) לתפילת 'והאר עינינו'?

וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתורָתֶךָ, וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְותֶיךָ,
וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ.
וְלא נֵבושׁ (וְלא נִכָּלֵם וְלא נִכָּשֵל) לְעולָם וָעֶד.

הפסוקים הללו לקוחים מתוך ברכת 'אהבה רבה' שאותה אומרים לפני קריאת שמע בתפילת שחרית. השיר הושמע לראשונה בפסטיבל הזמר החסידי הראשון שהתקיים בשנת 1969 וזכה במקום הראשון. שרה אותו אז להקת 'השלושרים' – בני אמדורסקי, חנן יובל ושלום חנוך.

שלמה קרליבך עצמו אהב גם הוא את השיר וכלל אותו לראשונה בתקליטו 'והאר עינינו' שיצא בשנת 1970.



השיר והמנגינה התחבבו בכל החוגים, חילוניים כחרדיים, ודומני שאין נער או נערה בישראל שאינם יודעים לשיר אותו. השיר פופולרי במיוחד כ'שיר הקפות' בשמחת תורה.

כאן, למשל, ביצוע 'דאנס' מיוחד במינו, של שלישיית זמרות (יעל שחר, מור לחיאני, רויטל גרינברג):



והנה, מנגינת 'והאר עינינו' התגלגלה באופן מפתיע לשיר רוסי הרחוק ת"ק פרסה מתפילת שחרית ומתורת ישראל.

כתב לי שאול רזניק:
מן הסתם, אתה מכיר את הזמרים הרוסיים שהתמחו בשירי העולם התחתון (блатные песни), כאשר המלך הבלתי-מעורער של הז'אנר הוא ארקדי סוורני (1980-1939; Arcady Severny), מעין זוהר ארגוב של האומה הסובייטית. סוורני הקליט יותר מאלף שירים המבוססים על פולקור פושעים ובתי סוהר. 

יש דמיון מדהים בין תחילת השיר "נולדתי על הגבול" (Я родился на границе) לבין ניגונו של ר' שלמה קרליבך. ייתכן שסברני, או ליתר דיוק, מחבר השיר רודולף פוקס - יהודי כמובן - אימצו את המנגינה הקרליבכית ולא להיפך, משום ש"והאר עינינו" נולד ב-1969, ואילו שירו של ארקדי סוורני הוקלט ב-1977.
הנה השיר 'נולדתי על הגבול'. שפטו בעצמכם:



וזה התרגום המילולי של השיר (את המילים ברוסית אפשר למצוא כאן):

נולדתי ליד הגבול (מילולית: על הגבול),
אבל אבי ואמי אהבו להזכיר לי:
'בני, תהיה כמו ציפור
כדי לדעת לשיר שירים ולעוף בחלומותיך'.

ועכשיו אני שר לכם את השירים הללו
במאה שלנו, המפחידה כמו אוקיאנוס,
ופורצים בבכי, כמו ילדים,
המבוגרים והזקנים – כל אחד שמח לשמוע את השירים זה אחר זה.

אז שיופצו (מילולית: יתעופפו) בכל העולם
שיריי, כמו זמירים.
הלבבות קוראים לעשות חשבון נפש
לכל מי ששכח את מולדתו (מילולית: את מלח הארץ).

ייתכן שבוקר אחד
השיר שלי, או חלק ממנו, או מילה אחת לפחות
תגיע למולדבנקה [שכונה ידועה לשמצה באודסה]
כדי להתיישב [עליה] או ליפול עם הפנים אל תוך האבק שלה.


פוקס קצת פחות ידוע.

רודולף פוקס


רודולף פוקס (Rudolf Fuchs; Рудольфа Фукса) נולד בשנת 1937 בעיר לוגא שבמחוז לנינגרד. הוא עבד במכון לתכנון בנייה ולצד עיסוקיו הרשמיים היה אספן של שירים השייכים לז'אנר 'הפולקלור העירוני' – שירי העולם התחתון, רומנסות ושירי אהבה שנכתבו בידי יוצרים אלמוניים. הוא התחיל ליצור תקליטים עם השירים הללו והשתמש בשיטה שהייתה נהוגה אז אצל יוצרים מחתרתיים: הוא צרב את השירים על גבי צילומי רנטגן ישנים. לתקליטים שיוצרו בטכנולוגיה זו קוראים "תקליטים על גבי עצמות" (на костях).

בשנת 1962 הוא הכיר את ארקדי זבזדין (Аркадий Звездин) שנודע כמבצע מוכשר של שירי העולם התחתון. זבזדין נאות לבקשתו של פוקס והקליט סינגל או שניים, כנראה בשנת 1962. במהלך ההקלטה הציע הטכנאי ויקטור סמירנוב לזבזדין לאמץ את שם הבמה ארקדי סוורני (Аркадий Северный).

בשנת 1972 פוקס כתב והפיק עבור סוורני אלבום שירים שהביא לפרסום שמו של הזמר. לאחר מספר הפקות מוצלחות עם סוורני (שבאותה תקופה החל לשים את עינו בכוס והתמכר לאלכוהול), היגר פוקס לארה"ב בשנת 1979. פוקס עצמו ציין כי עבודתו עם סוורני נועדה בין היתר כדי לבנות 'קונטרה' לזמר ולדימיר ויסוצקי.

בעלי התוספות

אלכס נקריאקוב יצר מכל החבילה הזו רמיקס אחד גדול:


והאר עינינו from nakaryak on Vimeo.


תגובה 1:

  1. תודה דוד,

    פעם התבטא רבו של רבי שלמה קרליבך ואמר ששלמה היה תלמיד חכם גדול, עילוי ממש. הוא הביע צער גדול על "יציאתו של שלמה לנגן בחוצות".

    שבת שלום ומבורך

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.