יום שלישי, 2 באוגוסט 2011

גלגולו של ניגון: מ'לילה בנמל' ל'שלום עירי נֻחָמָה' – שבעים שנה לתחילת המצור על לנינגרד

The Red Army near Leningrad, 1942
הצבא האדום ליד לנינגרד, 1942 (ספריית הקונגרס האמריקני)

'שלום עירי נוחמה' (וחס ושלום לא רוחמה!) הוא מן השירים הרוסיים הליריים והעצובים ביותר שנכתבו בימי מלחמת העולם השנייה. הוא נכתב בדיוק לפני שבעים שנה (אוגוסט 1941), וזו הזדמנות טובה לספר את סיפורו וגלגוליו.

הנה קודם כל מילותיו המוכרות מתרגומו של אברהם שלונסקי:

נָשִׁיר, יְדִידַי, מָחָר אֱלֵי קְרָב
נֵצֵא עֵת עָנָן מִתַּמֵּר,
כֻּלָּנוּ נָשִׁיר עִמָּנוּ יַחְדָּיו
גַּם רֹאשׁ הַפְּלֻגָּה יְזַמֵּר.

שָׁלוֹם עִירִי נֻחָמָה
מָחָר נֵצֵא אֵי שָׁמָּה.
מָחָר לִבְלִי חֹק
תַּזְהִיר בְּבַת צְחוֹק
מִטְפַּחַת כְּחֻלָּה מֵרָחוֹק.

שׁוּב עֶרֶב נָעִים, שׁוּב עֶרֶב פְּלָאִים
זַמְּרוּ נָא, אַחַי, עַד בְּלִי דַּי
עַל סוֹד הָרֵעוּת, עַל כַּת טַנְקָאִים
נָשִׁירָה בְּצַוְתָּא, רֵעַי.

שָׁלוֹם עִירִי נֻחָמָה...

נתחיל בביצוע מרגש ומקסים של השיר מתוך תכניתו של אליהו הכהן 'על הדשא', שהוקלטה בקיבוץ מגל בשנת 1976 והוקדשה להשפעות השירים הרוסיים על הזמר העברי.

שרה להקת 'הלוך הלכה החבריא' שחבריה, בוגרי להקות צבאיות לשעבר (מימין לשמאל): דני כץ, עודד בן חור (לימים איש משרד החוץ ושגריר ישראל בוותיקן), יונית שוהם ועוזי חיטמן ז"ל.

על האקורדיון, המעבד גיל אלדמע, ועל הדשא מקהלת יישובי עמק חפר בהדרכת מיה שביט.



א. 'לילה בנמל': המקור ברוסית

השיר הנפלא הזה נכתב על ידי אלכסנדר צ'וּרְקין (Александр Чуркин). במקור נקרא השיר 'לילה בנמל' (או 'במעגן'), ברוסית: Вечер на рейде, ובתעתיק: Vecher na reyde.

המשורר אלכסנדר צ'ורקין (1971-1903)

השיר הולחן על ידי ידידו של צ'ורקין, וסילי סוֹלוֹבְיוֹב-סֶדוֹי (Васи́лий Па́влович Соловьёв-Седо́й), שבו כבר עסקנו ברשימה על השיר 'אל הדרך'.

המלחין וסילי סולוביוב-סדוי (1979-1907)

השיר מתאר חבורת מלחים שערב יציאתם למלחמה נפרדים מעירם האהובה. איש מהם אינו יודע אם ישוב עוד לראותה... העיר היא ככל הנראה לנינגרד (סנקט-פטרבורג של היום)  עירם של המשורר ושל המלחין. השיר נכתב כאמור באוגוסט 1941, שבועות ספורים לפני שהחל המצור הגרמני האיום על לנינגרד, מצור שנמשך 900 ימים (מ-8 בספטמבר 1941 ועד 18 בינואר 1944).

על הדרך בה נכתב השיר סיפר סולוביוב-סדוי בספר זיכרונותיו משנת 1983 (תרגום של ולדימיר לייקין באתר זמרשת):
אני וצ'ורקין התיישבנו לנוח, הדלקנו סיגריות, והסתכלנו על ספינת גרר מצ'וקמקת היורקת עשן העוזבת את המזח. על הסיפון ישב מלח צעיר שהחזיק את סרטי הכומתה שלו בין השיניים כדי שהרוח לא תעיף אותה, ובשקט ניגן משהו על המפוחון. אחד הסרטים השתחרר לו לחופשי וכמו מטפחת, כמו ציפור רעד ברוח. איני יודע לאן ולְמה שטה הספינה, איני יודע מה קרה לאותו הבחור, אך התמונה השלווה והלירית הזאת נכנסה לעומקי נשמתי. אמרתי לצ'ורקין שהייתי רוצה לכתוב על זה שיר. צ'ורקין הסתכל עליי בפליאה.
כשחזרתי הביתה התיישבתי ליד הפסנתר ותוך מספר שעות כתבתי שיר, כאשר אין ספור פעמים אני עושה וריאציות לאותו המשפט: "שלום עיר נאהבת". צ'ורקין תפס את הרעיון שלי ומחר בבוקר הביא את הטקסט.
לדברי לייקין, השיר נאסר לביצוע משום שלא היה בו מספיק פטריוטיזם והוא לא התאים לרוח המאבק בנאצים. רק באביב 1942 העז סולוביוב-סדוי להשמיע את השיר לחיילים בביקוריו בחזית (הוא היה חבר בצוות הווי צבאי), ומשם כבר אי-אפשר היה לעצור את הצלחתו העצומה של השיר.

А. Сохор Василий Павлович Соловьев-Седой

הנה כמה ביצועים ברוסית שבחרתי מתוך הרבה (את המילים ברוסית אפשר למצוא כאן).

הביצוע המוקדם ביותר שמצאתי שייך לצמד הזמרים ולדימיר בונצ'יקוב וּולדימיר נצ'אייב (Владимир Бунчиков и Владимир Нечаев). זהו ביצוע מקסים, שהוקלט כנראה כבר בשנת 1942. בונצ'יקוב (1995-1902), עם קול הבס-בריטון העמוק שלו, וּנצ'אייב (1969-1908), בקול הטנור, שרו יחד 25 שנים. זה היה השיר הראשון שהקליטו.



וכאן מקהלת הצבא האדום המהוללת, באיטיות עָצמתית (ושמא בעָצמה איטית):



ועוד ביצוע מקהלתי יפה, קצת יותר נמרץ:



וכאן, בקונצרט שהתקיים ב-2009 לכבוד 65 שנה לפריצת המצור על לנינגרד. הזמרים הם חברי מקהלת מיכאל טורצקי (Хор Турецкого), שהתחילו את הקריירה כמקהלת הגברים של בית הכנסת הראשי במוסקבה. בקהל יושבים עשרות ותיקי מלחמה, מעוטרים ומעוטרות בשלל מדליות, והם שרים בהתרגשות מכמירת לב:



וכאן עוד הקלטה של מקהלה זו, בכיכר האדומה ובנוכחותו של ולדימיר פוטין.

הביצוע המעניין והמרגש ביותר הוא של המלחין עצמו. הנה וסילי סולוביוב-סדוי מוביל שירה בציבור, ממש כמו אצלנו...


באתר 'זמרשת' הובא תרגום מילולי יפה של המקור הרוסי פרי עטו של עמוס רודנר:

מִתּוֹךְ עֲרָפֶל, נַפְלִיגָה בְּשִׁיר
בְּטֶרֶם יוֹם קְרָב, הַשַּׁחַר כָּאן
עִמָּנוּ יָשִׁיר, לוֹחֵם לֹא צָעִיר,
כְּסוּף הַשֵּׂעָר – קַפִּיטָן

שָׁלוֹם עִיר נֶאֱהֶבֶת
– מִיָּם וּמִן הַצֶּוֶת
עוֹד יוֹם כִּתְפִלָּה
תִּשְׁקֹט הַמְּצוּלָה
נָנִיפָה מִטְפַּחַת כְּחֻלָּה

וְשׁוּב הַשְּׁקִיעָה, צוֹבֶטֶת בַּלֵּב
הַזֶּמֶר קוֹלֵחַ מֵעַצְמוֹ
בְּשִׁיר יְדִידוּת, רֵעוּת וּכְאֵב
נָשִׁירָה כֻּלָּנוּ עִמּוֹ

שָׁלוֹם עִיר נֶאֱהֶבֶת...

הַיָּם כִּרְאִי גָּדוֹל וְשָׁקֵט
הַלֵּיל אֶת הַיּוֹם נוֹטֶה לִדְחֹק
גַּלִּים אֶל הַחוֹל נָעִים בְּהַשְׁקֵט
וְרַק שִׁיר נִשְׁמָע מֵרָחוֹק

שָׁלוֹם עִיר נֶאֱהֶבֶת...

וזהו התרגום המילולי לאנגלית של המקור הרוסי:

Evening in the roadstead

Let's sing, friends, we shall go in a campaign tomorrow
During the fog, which will be before the dawn
Let's sing more merrily, let our gray-haired battle-tried captain
join our song

Good bye, dear city
We shall go to sea tomorrow
And at dawn, that familiar blue scarf
Will appear for a moment behind the stern

And this evening is so lovely
That it is impossible not to sing
Let's sing, friends, more beautifully
About our friendships, about our duty

Good bye

Silence falls upon the large roadstead
The fog embraces the sea
A wave kisses that precious coast
There is only the soft sound of a bayan

Good bye

Soviet WWII poster: We will defend the city of Lenin! (The Siege of Leningrad)
'נגן על עירו של לנין'  כרזה מימי המצור על לנינגרד

ב. 'שלום עירי נֻחָמָה': התרגום לעברית

כאמור, התרגום לעברית נעשה על ידי אברהם שלונסקי והושר לראשונה באפריל 1944 על ידי להקת 'המטאטא' כחלק מן התכנית 'שי לחייל (המטפחת הכחולה)', שכללה 'קומדיה מההווי הסובייטי' מאת ולנטין קטייב (אחיו הבכור של יבגני פטרוב, המחבר השותף של 'שנים-עשר כיסאות'!). שלונסקי תרגם את המחזה לעברית וכן ארבעה שירים, בהם גם 'המטפחת הכחולה' ו'שלום עירי נוחמה', שנקרא במקור 'ערב על הים'. למרות הכותרת הימית, שלונסקי שינה את תוכנו של השיר  את מקום הימאים תפסו טנקיסטים ('כת טנקאים'), ואת הקפיטן הזקן החליף 'ראש הפלוגה'.

תוספת (27 במאי 2013): לאחרונה שיער גרימי גלעד, כי סביר שהכותרת 'הימית' של השיר, שאינה מתאימה לתוכנו, משקפת נוסח תרגום מקורי שאבד. גרימי הניח שבמקור תרגם שלונסקי 'גם רב החובל יזמר' (ולא 'ראש הפלוגה'), ו'כת ימאים' (ולא 'כת טנקאים'), ורק אחר כך הוא שינה את הטקסט, או התבקש לשנותו, כדי שיתאים לצרכי ההצגה. בבדיקה מעמיקה של נוסח השיר שהשתמר בארכיונו של שחקן 'המטאטא' יעקב טימן, התברר שגרימי צדק וכך אכן היה כתוב במקור. סיפור הגילוי הובא בזמרשת, בסעיף 'סיפור שיר'. 
מעניין שהצירוף 'עירי נוחמה' , שבו בחר שלונסקי, רומז לדברי הנחמה של ישעיהו 'עֲנִיָּה סֹעֲרָה, לֹא נֻחָמָה' (נד 11), שנוגעים דווקא לירושלים...

מתוך התוכנייה של תיאטרון המטאטא, 1944 (זמרשת)

הקלטה של 'המטאטא' לא השתמרה, אבל לימים (מתי בדיוק לא אדע) הקליטו שלושה מהמשתתפים בהצגה המקורית את השיר, וזה הכי קרוב לביצוע המקורי. הנה הם יעקב אבא, שמואל רודנסקי ויעקב טימן (ותודה לגרימי על המציאה). ההקלטה הובאה באחת מתכניות הרדיו של הסדרה על שירים רוסיים, שערך והגיש בשנות השמונים גדעון מחניימי:


לחצו כאן כדי לשמוע את הביצוע של הגבעטרון (עיבוד אילן גלבוע), מתוך תקליטם 'עלי גבעה' (2010).



כאן אפשר לשמוע ביצוע מיוחד של תזמורת המנדולינות המפורסמת של מאיר שפיה בעיבודו של משה יעקבסון  תיבת הנגינה נמצאת בסוף הכתבה (אפשר לשמוע אותם גם כאן, עם  עוד המון שירי מנדולינות).

כאן אמנון ברנזון ששר את השיר במופע 'הלוך הלכה החבריא' (ללחוץ על הקישורית).

וכאן ביצוע יפה של שלישיית שוקולד, מנטה, מסטיק, שאותר רק לאחרונה (נוסף: 27 במאי 2013):



כאן איזי הוד:


ג. תורת הגלגולים

וכך כתב לי צבי (גרימי) גלעד מעין-גדי, שאני חב לו תודה עמוקה על עזרתו:
גם מנגינה זו לא התחמקה מגורל המנגינות הפופולריות ולפיה נכתבים שירים מקומיים לארועים שונים  משפחה, כיתת בית-ספר, תנועת הנוער או יחידה צבאית  והם מושרים על ידי כותבם או קבוצה שהתאמנה לשם כך, לעתים עם ליווי מוסיקלי ולפעמים א-קאפלה.  
הנה לדוגמה, 'שיר פרידה למנזר', שנכתב למסיבת הסיום של מחזור  תש"ו-תש"ח, בבית הספר החקלאי 'כדורי'. שם הכותב לא צוין. השיר נלקח מתוך ה'לֶגֶ'ר', ספר הזיכרונות והיצירות של תלמידי כדורי לדורותיהם, שערך והפיץ שבתאי גל-און מכפר תבור.
שיר פרידה למנזר
עברו הימים, חלפו בלי חזור / היינו אליפים, הפכנו מחזור 
ששת שלישים שפשפנו שפשף / ספסל מכנסים  בכאב 
שלום קרית מנזר / אנחנו נוסעים מחר 
שתי שנים תמימות / לרבוץ פה וללמוד 
יותר לא נשוב הנה עוד.
שיני הסוסים, גללי הפרות / גזעי הכבשים הכלבים אתונות 
שרשרת לטינית, ארכה כגלות  / הפכה בהיסטוריה עמוד! 
שלום קרית מנזר...
ב'כדורי' לא למדו בנות בשנים ההן ובית הספר נקרא בפי תלמידיו 'המנזר'. בוגרי מחזור י"ב, סיימו את הלימודים בקיץ תש"ח והתגייסו לפלמ"ח. רבים לא שבו.
ולסיום, בשנת 1976 חיבר אפי נצר גרסה משל עצמו למנגינה של סולוביוב-סדוי. הוא קרא לשיר 'נשיר על רעות', ואין שום קשר בינו לבין המקור למעט המנגינה. הנה המילים:

נשיר על רעות, אחוה וידידות
נשירה, נשיר על השלום,
אתנו בשיר, יפצח כל צעיר,
אתנו ישא את קולו.

עוד יום יבוא יגיע,
ואור חדש יפציע,
אז ארץ לעם, אדם לאדם,
ישירו שירה של שלום.

וכאן ליאור ייני מזמר את שירו של אפי נצר:





תגובה 1:

  1. שלום רב

    הגעתי אל הפרק הזה בעונ"ש באיחור של חודשים רבים. אבל ההגעה כעת לא היתה מקרית: ביום שלישי האחרון, בשעות אחה"צ, השמיעו בקול המוסיקה הקלטה של נתניה דברת הנפלאה, ב-13 שירים רוסיים שהוגדרו "שירי עם" ושיר זה הושר ביניהם. אז אם מדובר בביצועים - נתניה דברת נפלאה

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.