יום ראשון, 12 באוגוסט 2012

ברוך הבא: מוסררה החיננית



כתב וצילם ברוך גיאן


שכונת 'מוּסְרַרָה' שבצפון-מזרח ירושלים מוכרת לכל ירושלמי, וגם מחוץ לירושלים יצא שמעה. אם תשאלו סתם ירושלמי היכן נמצאת שכונת 'מורשה'  שמה העברי הרשמי של השכונה  ספק אם הוא יידע על מה אתם מדברים...

מספרו של דוד קרויאנקר על מוסררה (יד יצחק בן צבי וכתר, 2000) למדנו שפירוש השם מוסררה (או מצרארה) הוא חיננית. ואכן, זו שכונה חיננית עם בתים מקסימים וסמטאות 'ירושלמיות' אמתיות. שכונת עוני, שעד מלחמת ששת הימים סבלה ממיקום גרוע במיוחד על קו הגבול העירוני ונוכח 'שטח ההפקר' עם הירדנים. אחרי 1967 התפרסמה השכונה כמקום גידולם של מנהיגי תנועת 'הפנתרים השחורים', ואילו עתה, בשל קרבתה לשכונת מאה שערים, היא עוברת תהליכי התחרדות.



ראשיתה של השכונה בשלהי המאה ה-19, בבתים שבנו ערביים  מוסלמים ונוצרים כאחד  שיצאו אף הם מחומות העיר העתיקה. בין בני המשפחות הערביות המפורסמות שהקימו שם את בתיהם  מוסא עלאמי, עארף אל עארף ותאופיק כנען. בתקופת המנדט קבעו בה גם משפחות יהודיות את ביתן, ובהם היו גם רחל וצבי שוורץ ובנותיהם רות [דיין] וראומה [וייצמן]. במלחמת העצמאות נמלטו התושבים הערבים מבתיהם ואת מקומם תפסו עולים חדשים.

ב-30 בנובמבר 1949 כרעו משה דיין (מפקד חטיבת עציוני) ועבדאללה א-תל (מפקד הלגיון הירדני בירושלים) באחד מהבתים הנטושים של השכונה וסימנו על מפה בקנה מידה של 20,000 (שלימים תאוחסן בכספת נעולה בארמון הנציב), כל אחד בצבע שונה, את העמדות בהן החזיקו שני הצדדים. כך סומן קו הגבול בין ירדן לבין ישראל, המכונה 'הקו העירוני'. הסימון במרקרים הצבעוניים היה כה עבה עד כי כיסה בתים ורחובות, ולכן היו במשך השנים טענות ומענות בין הישראלים לירדנים באשר לבעלות על שטחים מסוימים, ומה מותר ומה אסור לעשות מתחת לעובי הקו.

סימון הקו העירוני (דיין מזוהה לפי הרטייה; א-תל כנראה ראשון משמאל עם הכפייה)

'הקו העירוני'  רחוב שבטי ישראל, בין מוסררה למגרש הרוסים
המגדל ברקע שייך לבית החולים האיטלקי (היום משרד החינוך)

כאמור, לבתים הנטושים נכנסו עולים חדשים, רובם ממרוקו ומיעוטם מעיראק ומפרס. לא פעם אכלסו כמה משפחות בית אחד וכך התפתחה מצוקה כלכלית וחברתית קשה בשכונה והיא שהצמיחה בראשית שנות השבעים את תנועת הפנתרים השחורים.

יצאתי לשכונה שהיוותה את בסיס האם של תנועת המחאה, שגולדה מאיר לא ידעה איך 'לאכול'. ב-13 באפריל 1971 נפגשו חמישה ממנהיגי הפנתרים עם גולדה, ובעקבות הפגישה היא אמרה במסיבת עיתונאים את המשפט האומלל 'הם לא נחמדים', שמאז נכנס להיסטוריה ולפולקלור.

יונתן גפן, 'הצד הרביעי של המטבע', מעריב, 28 במאי 1971

הרחוב הראשי של השכונה נקרא רחוב הע"ח (על שם 78 חללי 'שיירת הדסה', שנטבחו באפריל 1948 בשיח ג'אראח בדרכם לבית החולים הדסה שבהר הצופים), אך לצדו יש כמה רחובות שקיבלו שמות 'מלמטה', ביזמה פרטית של קבוצת 'מוסללה' ובשיתוף המנהל הקהילתי. כזו היא הסמטה שמנציחה את האמירה האומללה של גולדה, וכזהו רחוב 'הפנתרים השחורים'.





קוֹקוֹ דרעי היה ממייסדי הפנתרים, יחד עם צ'רלי ביטון, סעדיה מרציאנו וראובן אברגיל ונוספים. בימים אלו קוקו יוזם פעילות אמנותית חברתית בשולי מוסררה לרגלי מלון נוטרדאם. בסוכת האבטיחים שתקום מול שער שכם מקווים קוקו וחבריו לחזור אל הפסטורליה של שנות השבעים והשמונים. אז, בלילות הקיץ החמים, נפגשו יהודים וערבים באין מפריע בבאסטות שנפרשו בשטח הריק והעצום אל מול שער שכם. אכלו אבטיחים קרים ובייגל טרי עם זעתר (בנייר עיתון) ושתו בירה קרה. עד שבאה האינתיפאדה הראשונה הארורה והרסה את הכל...

אז 'קוקו קורא לך!' בואו לבאסטת האבטיחים שלו מול חומות העיר העתיקה...

(בינתיים כבר פורקה הבאסטה)



כאן תקום הבאסטה של קוקו
ולקינוח, עוד כמה תמונות מן השכונה החיננית.









5 תגובות:

  1. לא הכרתי את השיר של יהונתן גפן, שיר מעולה.

    השבמחק
  2. הצלום שהכותרת בו היא "הקו העירוני" ברחוב שבטי ישראל אינה של הקו העירוני. הקו עצמו היה במורד שכונת מוסררה (בצלום מימין ). גדרות התייל שנראים בצלום הם הגדרות שהקימו השלטונות הבריטיים על מנת להגן על מתחם מגרש הרוסים ובית הסוהר שהיה בו . בית הסוהר עצמו הוא הבנין שמעליו נמצאת עמדת שמירה עם זרקאור. הצלום נעשה כנראה בתום הקרבות של 1948 . בכל אופן כאן לא היה הקו העירוני. אני ירושלמי מלידה ומכיר את האזור די טוב מאותה תקופה (הייתי אז בן 15 )

    השבמחק
    תשובות
    1. הערה במקומה.אכן הקו העירוני עבר כמה עשרות מטרים משם,ברחוב הצנחנים של היום ובמורד רחוב הנביאים.אגב במרומי המגדל בביהח האיטלקי היתה עמדת צהל
      שצפתה לכיוון הגבול ולעבר השיירה היוצאת להר הצופים.

      מחק
  3. לא יאומן! סקירה שלמה על מוסררה בלי להזכיר את חצר שטרויס? אותה חצר מפורסמת של בעלי המוסר הירושלמים, אותה חצר שבזכותה קיים התצלום המפורסם והיחיד של ר' איצ'לה בלאזר!

    השבמחק
  4. די מוסרניקס מקוו ה שנדרש בעתיד לחצרות ההקדש המרתקים של ירושלים כמו בתי שטרויס חצר מנדל ראנד בתי ברוידא ועוד

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.