יום רביעי, 29 בינואר 2014

עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת: פרידה מפיט סיגֶר

פיט סיגר (2014-1919)

זמר העם האמריקני הענק פיט סיגר, האיש והבנג'ו, מת שלשום בשיבה טובה והוא בן 95. עוד אגדה מוזיקלית נערצת הסתלקה מעולמנו. סיגר חיבר, הלחין וביצע מאות שירים, והוא חתום על כמה להיטי ענק שמזוהים עם פס הקול של המאה העשרים.

במשך חייו הארוכים הוא השפיע לא רק על מוסיקת הפוֹלְק, אלא גם על חייהם והשקפת עולמם הליברלית של מיליוני אנשים שוחרי זכויות אדם ורודפי שלום בכל העולם, וגם כמובן בישראל. שיריו הושרו בהפגנות ובתהלוכות מחאה, וברבות מהן השתתף, צעד בראשן ותרם להן את קולו. בשנת 2008 אף נעשה ניסיון, שכשל, להריץ אותו לקבלת פרס נובל לשלום. חבל שלא זכה ולא זכינו.

בנעוריו היה סיגר קומוניסט שתמך בסטאלין. אך גם אחר כך, כשהתפכח והיכה על חטא, נשאר איש שמאל והמשיך לייצג את הפשטות והצניעות, לבוז לבעלי ההון המנצלים ולטפח הבנה ואחווה בין העמים. שגריר שלום מטעם עצמו, שקידם גם ערכים של אקולוגיה וסביבה ירוקה, הרבה לפני שזה היה באופנה. 

סיגר ביקר בארץ פעמיים, בינואר 1964 ובמאי 1967 (שבועיים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים), וביקוריו אלה לוו בהתפעמות והתלהבות (ראו באתר של אהוד בן פורת). פעם, כשהיינו יותר נחמדים ופחות חמדנים, הוא גם היה בעדנו. אך ככל שהלך הכיבוש ונמשך השמיע סיגר, כמו רבים וטובים בתוכנו ומחוצה לנו, ביקורת כלפי מדיניות ישראל בשטחים.

מקור: אהוד בן פורת

עד סוף ימיו היה סיגר מעורב בפעילות פוליטית וחברתית (בשנותיו האחרונות השקיע ממרצו במאבקים למען איכות הסביבה) וכמובן שהמשיך להופיע ולהלהיב את מעריציו. באחת מהופעותיו האחרונות, לכבוד השבעתו של הנשיא ברק אובמה (ינואר 2009) ועל הדרך גם יום הולדתו התשעים של סיגר, הוא שר את שירו הפטריוטי הידוע של וודי גת'רי This Land is Your Land, יחד עם ברוס ספרינגסטיין:



ניפרד אפוא מפיט סיגר בכמה שירים מוכרים וכמה פחות מוכרים, אך כולם קשורים אלינו ולשפתנו העברית.

א. פיט סיגר שר בעברית (וביידיש)

שנות החמישים והשישים היו שנות השיא בפעילות המוסיקלית של פיט סיגר ושל להקת 'האורגים' (The Weavers) המופלאה שבה היה חבר. סיגר וחבריו ללהקה סבלו מרדיפות פוליטיות מצד ג'וזף מקארת'י ואנשיו, אך לא התייאשו והמשיכו לשיר בכל מקום.

חלק מהערכים שמוסיקת העם טיפחה וקידמה באותן שנים היה מה שקראו אז 'מוזיקה אתנית' או 'מוזיקת עמים' (כולל מוזיקה 'שחורה' של אפרו-אמריקאים ואפריקנים, מוסיקה ספרדית), שנתפסה כחלק בלתי נפרד מהפעילות לשוויון זכויות אזרחי. כך יצא שסיגר ו'האורגים' שרו גם לא מעט שירים בעברית.

1. ארצה עלינו

סיגר עם הבנג'ו, יחד עם להקת 'האורגים', שר 'ארצה עלינו' (תזמון 01:00). ההקלטה מ-1950:



2. צאנה, צאנה

'צאנה צאנה', שנכתב ב-1942 על ידי יחיאל חגיז ויששכר מירון, היה להיט בינלאומי גדול בשנות החמישים, במידה רבה בזכותם של פיט סיגר ו'האורגים' (1950).



3. הנה מה טוב ומה נעים

יש שיר יותר מוכר מזה? יחד עם זמר יהודי אחר, תיאודור ביקל.



4. קום בחור עצל

'האורגים' בהרמוניה נפלאה של 'קום בחור עצל', אחד השירים שכולם אוהבים לבוז להם...



5. שלום חברים

אולי משיר קדמון זה שאל ביל קלינטון את הביטוי 'שלום חבר'?



6. טומבלליקה 

פיט סיגר גם שר קצת ביידיש.

כאן מלווה פיט סיגר את הזמרת והאתנו-מוסיקולוגית רות רובין (2000-1906) בשירת 'טומבללייקה'.



7. הֵי דרומה והֵי דְזַ'נְקוֹיֶה

בביקורו בארץ ב-1964 למד סיגר לשיר את 'הי דרומה' של חיים חפר, ולימים אף הקליט אותו בעברית. בסרטון זה אפשר לשמוע אותו בתזמון של 2:05 (לאחר אילקה רווה):



וכאן תרגומו לשיר היהודי-הסובייטי ביידיש 'דְזַ'נְקוֹיֶה', שבגלגוליו עסקנו ברשימה קודמת. סיגר שר בהתחלה כמה שורות מן המקור ביידיש ואחר כך את תרגומו לאנגלית.



ב. גרסאות עבריות לשירי פיט סיגר

8. פטיש לוּ היה לי

אחד משירי החֵרות הגדולים ביותר בכל הזמנים הוא If I Had a Hammer. סיגר כתב אותו בשנת 1949 יחד עם לי הייז, חברו ללהקת 'האורגים' (The Weavers).

הנה שלישיית פיטר, פול ומרי שרה אותו באחת ההפגנות הגדולות של התנועה האמריקנית לזכויות האזרח, שנערכה בוושינגטון הבירה בשנת 1963:



שיר זה תורגם לעברית על ידי דרורה חבקין כ'פטיש לו היה לי'. 

הנה דורית ראובני ולהקת 'שדות ירוקים':



9. איפה הפרחים

השיר Where Have All the Flowers Gone, שנכתב ב-1955, מוכר אצלנו בתרגומו של חיים חפר, כ'איפה הפרחים'.

פיט סיגר שר בגיל 89, יחד עם נכדו...



 וכאן השיר בביצועו של יהורם גאון:



10. מה למדת בגן היום

הנה המקור What Did You Learn in School, שכתב והלחין טום פקסטון (הביצוע של פיט סיגר הוא מ-1964), ואחריו גרסת חיים חפר, שאותה שרו 'הדודאים'.




11. דור הולך ודור בא; Turn! Turn! Turn!‎

אחד מלהיטיו הידועים ביותר של פיט סיגר  Turn! Turn! Turn!‎, מבוסס על התרגום האנגלי של פסוקי קהלת:

לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם.
עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת,
עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ.
עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא,
עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת.
עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק,
עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד.
עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים,
עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק.
עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד,
עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ.
עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר,
עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר.
עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא,
עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.

השיר נודע לתהילה בביצועה של להקת ה-Byrds בשנת 1965, והתפרסם שוב בעקבות הצלחתו של הסרט 'פוֹרֶסְט גַּאמְפּ', ששיר זה היה חלק מפס הקול שלו:



דן אלמגור החזיר את השיר למקורו העברי, והנה הביצוע של 'הדודאים' עם צמד הזמרות סוזאן וּפְרֵן בתכניתם 'קשת וענן' (1973) :



הצ'ופצ'יק של הקומקום: משירי דן אלמגור, כינרת, 2012, עמ' 97

בעלי התוספות

12. תפוח חינני

לאחר הסיום הרשמי גיליתי עוד שיר עברי של 'האורגים'  'תפוח חינני' (מוכר גם במילותיו הראשונות 'נד אילן') שכתב משה דור והלחין יוסף הדר. השיר מוכר בביצוע 'הדודאים' (1958), ומהם לקחו 'האורגים'.



13. דיינו

והנה פיט סיגר שר לא פחות מאשר את 'דיינו', מההגדה של פסח...




16 תגובות:

  1. תיקון קטן: הביצוע של להקת ה-BYRDS לשיר המובסס על קהלת הוקלט ב-1965 (ולא 1956). זו גם לא היתה ההקלטה הראשונה של השיר, כאמור לעיל, שכן השיר כבר הוקלט על ידי פיט סיגר עצמו בשנת 1962 ועל ידי ג'ודי קולינס ב-1963, אם כי הביצוע של ה-BYRDS הוא שהפך אותו ללהיט.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה על התיקון (שיכול מספרים במקלדת...).

      מחק
    2. תודה על המצגת לזיכרו של פיט סיגר ובמיוחד על התמונה של הופעה בהאחזות גרופית עם תמונתו של איתן קדמוני תאומו של אסא קדמוני האגדי שניהם היו חברי ילדות שלי וגרנו באותו אזור בצפון תל אביב.

      מחק
    3. אכן, היו זמנים.... איתן קדמוני הנראה בתמונה לצידו של פיט סיגר היה מ.פ. האחזות גרופית גם בימים שהגרעין שלי ("שקמה") ישב שם. היה זה זמן קצר לאחר הביקור ההיסטורי בהאחזות. איתן קדמוני היה חובב מוזיקה ומעריץ גדול של שיר העם האמריקאי. הביקור של פיט סיגר בגרופית היה לאגדה כבר בזמן האירוע עצמו... הייתי מרכז ועדת התרבות של ההאחזות ואני יכול להעיד כי חלק ניכר מן החומר המוזיקלי והפוליטי שצרכנו בימים הרחוקים ההם (שנת 1965) מתועד בצורה נפלאה במצגת. אכן, מדובר בישראל שונה לחלוטין לחלוטין מביבילנד העכשווית. ישראל ברטל
      אגב, ישראל דליות הקליט אז בגרופית תכנית על שירי עם שניתן למצוא בארכיון הרדיו הישראלי.

      מחק
  2. רשימה לזכרו, בבלוג "תיקון עולם":
    http://www.richardsilverstein.com/2014/01/28/pete-seeger-dies-how-the-mighty-have-fallen/

    השבמחק
  3. עלי כהן, קופנהגן31 בינואר 2014 בשעה 8:40

    הנה הסיפור שמאחורי הצילום (פיט סיגר מנגן ומוקף על ידי מעריצים): ב-1967 היה יואל רקם (קמר) מנהל המחלקה לפולקלור ב"קול ישראל" ומשרדו שכן ברחוב המלכה הלני (בעבר-מליסנדה). הוא נתבקש לארח את פיט סיגר בביקורו השני בארץ וגם ניצל את ביקורו להכנת תכנית עם פיט סיגר. הוא לקח אותו לסיור ובצילום נראים כל מיני "טרמפיסטים" ואוהדים שיואל מתקשה לזהות, אבל ההתלהבות מן האיש והמנגינות ניכרת בצילום. יואל עומד שני משמאל.(יואל היה מאוחר יותר מנהל המוסיקה הקלה ברשת גימל, האיש מאחורי תערוכת יובל ה-70 לרדיו העברי ונציב קבילות הציבור של הרשות השניה).

    השבמחק
  4. תודה על הרשימה על פיט סיגר, ועל השירים! לא התבדת תקוותי כי עונ"ש לא ידלג על האיש הזה! האם רק נדמה לי שלא התייחסו אצלנו השבוע למוסיקאי הגדול הזה? אולי מפני שלא הקשבתי לקול המוסיקה השבוע, אולי מפני שעוד לא קראתי עיתון מודפס של יום שישי - נראה לי כך הדבר. ואולי מפני שהקצב, הקצב של להקות הקצב, של מוסיקת ההווה המידי כל כך מהיר, עד שלא נותר די מקום וזמן מוסיקלי בשביל פיט סיגר. כלומר, איך שהוא אנשים כמוני נותרו מאחור... (מי בכלל כותב היום מילה כמו כלומר? נכדתי, אחת הקטנות, שאלה אותי למה אני אומרת "כלומר". ברור, אין צורך במילה הזאת, כאילו, שהרי אפשר להגיד כאילו במקומה). פיט סיגר קשישא, לא רק שעזבת אותנו אלא גם הותרת איזה טעם של בָּאוּת בימים, טעם שאני לא מכירה בקיומו...
    נראה לי שמחר, בתכנית של ישראל דליות בקול המוסיקה, ב-12 בצהריים ישוב אלינו פיט סיגר לשעה של חום ואהבה.

    השבמחק
  5. לזכרוני בביקורו הראשון בארץ ביקר פיט סיגר במושב של תימנים. אולי היה זה "גאולי-תימן" הסמוך לצומת הרוא"ה. מישהו יכול לשפוך אור על אותו ביקור ?

    השבמחק
    תשובות
    1. יש תוכנית רדיו של ישראל דליות בנושא

      מחק
  6. רשימה נהדרת.
    בימי ילדותי, הימים בהם למדו אנגלית מהטלויזיה בסדרות החינוכית השונות שהופקו בשנות השבעים בטלויזיה החינוכית, התוודעתי לשיר הגוספל המרקיד Michael Row The Boat Ashore שפיט סיגר היה שר. כאן מתוך התכנית בעלת השם המיוחד" More About English: Adverbs and Jazz". רק בעמל רב ועזרה מידידים מצאנו את התכנית הזו:

    http://youtu.be/-_HwIpDhx9I

    אין כמו להקת גז' דידקתית (ומרובעת למדי), מיוזעת עם חולצות גולף כדי ללמד אנגלית. והכל בניצוחו של אהרון קפלן, אביר הטלויזיה החינוכית.

    וראו גם את רשימתה המקסימה והנוסטלגית של איילת יגיל בYNET:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4482094,00.html

    חיים כהן (האמיתי)

    השבמחק
    תשובות
    1. וואו, איזה אוצר מרגש!
      שנים שאני חולמת לחזור ולראות את התוכנית הספציפית הזאת.
      ברכות על ראשך ועל ראש חבריך!
      מה שכן, לא אהרון קפלן, אלא אביו Irv קפלן.

      מחק
  7. ראוי להזכיר כי this land iz my land נכתבה במקור על ידי האב הרוחני של סיגר וודי גאטרי.
    אגב, בנו ארלו גאטרי שר את צאינה צאינה (יש ביטוטיוב) בביצוע משעשע. ועוד משהו וודי גאטרי הוביל את ארלו לבר מצווה כאשר הרב המדירך היה לא פחות ולא יותר מאשר מאיר כהנא לפני שהתשגע והפך לגזען מתועב

    השבמחק
    תשובות
    1. עצם הזכרתו של הגזען המתועב זה חילול קודש העונ"ש הטהור כל כך

      מחק
  8. תודה על הרשימה המעניינת הזאת. חיבר לי כמה קצוות

    השבמחק
  9. לינק לביצוע [משנות ה60 המוקדמות] של הרבי המרקד [שלמה קרליבך] לשיר של פיט סיגר We shall overcome לפני השיר הוא מספר על הקשר ביניהם.

    http://dl.dropboxusercontent.com/u/6068364/We_shall_overcome.mp3

    השבמחק
  10. עוד וידאו מעניין: פיט סיגר מדבר על שלושת השאלות של הלל, בפרוץ מלחמת העולם השנייה:
    http://www.youtube.com/watch?v=Hh2bEu9IUFw#t=90

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.