אני לא חושב שמדובר במוצר חדש, ובכל זאת ראוי להציגו ברבים. נכון שלפי התנ"ך סדום שכנה בכיכר הירדן, כלומר אזור ים המלח, אבל בכל זאת שמה הפך סמל לרשעות ולאכזריות, ובשפתנו יש מטבעות לשון כמו 'סדום ועמורה', 'מיטת סדום' ו'מידת סדום', 'מעשה סדום' ועוד.
באוזניים שלי, סדומית לא נשמעת הדבר הכי מזמין.
ב. קום בחור עצל
צילום: גונן זיק
מי שחלם לו וכל שביקש היה להשכים קום לקול סלסוליו של מוטי שטיינמץ, כוכב הזמר החסידי, 'עם מיטב שירי הרגש' – המוצר הזה הוא בשבילו.
כשלעצמי, אני מעדיף את הביצוע הישן נושן של 'האורגים'. אולי בלי הרבה רגש, אבל עם הרבה נוסטלגיה...
ג. הודו לה' כי טוב
צילום: מנחם קרן
אני לא יודע אם מדובר במוצר חדש או שכבר שנים הוא שוכב במקפיאים ולא שמנו לב לשגיאה המביכה.
ובכן, אין כזה דבר הוֹדִיוֹת. יש תרנגולי הודו ממין זכר וממין נקבה (תרנגולות הודו).
כל זה עוד לפני שאמרנו שהשם 'הודו' מקורו בשיבוש (בהודו, אגב, קוראים לתרנגול זה 'פרואני', כי לדעתם מקורו בפרו). מי שבאמת רוצה לדעת למה תרנגול שמקורו בכלל במקסיקו נקרא 'הודו' (ביידיש: אינדיק), או 'טורקי' (באנגלית), ימצא תשובה זריזה כאן.
ד. חלזונות מקוריאה
צילום: איתמר לויתן
אין לי מושג מה זה ומה כוללת ה'סדרה', אני משער שמדובר בקרמים כלשהם, אבל למרות הרישיון של משרד הבריאות החלזונות האלה לא נשמעים לי כשרים במיוחד. מה יגידו במשרד לענייני דתות? מותר להתמרח עם חלזונות? ומה אם ייכנס קצת לפה?
ידידי איתמר וכסלר סידר את זה בקלות...
ה. מבצע ברמי לוי
עד כמה אפשר לעבוד על אנשים?
אם תשאלו את אנשי השיווק של מרכולי רמי לוי, תשובתם תהיה מן הסתם עד קץ כל הדורות, תמיד ובכל דבר.
השיר האמריקני 'קלמנטיין' מוכר מזה דורות, בעיקר בזכות השורה החוזרת 'הו, יקירתי קלמנטיין' (Oh, My Darling Clementine). זהו שיר-עם אהוב, שנכתב בארה"ב בשנת 1884, אחרי שהסתיימה 'הבהלה לזהב' (יש אומרים כי הוא מבוסס על שיר מוקדם יותר ושמו Down by the river there lived a maiden, שנכתב כבר ב-1863). הוא זכה לאין סוף ביצועים, עיבודים, פרודיות ואזכורים בתרבות הפופולרית, והוא מוכר בכל רחבי העולם, אם לא במילותיו אז במנגינתו העולצת.
מילות השיר, על גרסאותיהן הרבות, עוסקות בנערה חביבה ושמה קלמנטיין, בתו של כורה זהב ('a miner forty-niner'), שהכותב מאוהב בה. הביטוי forty-niners מתייחס לשנת 1849, שנת השיא בבואם של מחפשי הזהב לקליפורניה; מספרם מוערך ב-90,000 אנשים, שרובם הגיעו מתוך אמריקה עצמה.
כורה זהב בקליפורניה מסנן עפר מתוך הנהר, 1850
ביום בהיר אחד, בדרכה ליום עבודתה, מעדה קלמנטיין (שעל פי מידת סנדלה הייתה די גדולה), ונפלה לתוך הנחל. אבוי, היא טבעה במים המלוחים והמקציפים, ולמשורר המאוהב, שאינו יודע לשחות ולא יכול היה להצילה, נותר רק להתגעגע לאהובתו שמתה.
יותר משישים שנה הושר שירה של קלמנטיין מפה לאוזן, וככל שהצלחתי לברר רק ב-1941 הוקלט השיר לראשונה מפיו של הזמר והשחקן האהוב בינג קרוסבי:
חמש שנים אחר כך (1946) התפרסם השיר שוב, והפעם דרך המערבון של הבמאי הנודע ג'ון פורד שנקרא My Darling Clementine. השיר היה המוטיב המוזיקלי של הסרט, אף שהדמות הקולנועית 'קלמנטיין' לא קשורה כלל לשיר העם.
In a cavern, in a canon,
Excavating for a mine.
Dwelt a miner, forty-niner,
And his daughter, Clementine.
Light she was, and like a fairy,
And her shoes were number nine,
Herring boxes, without topses,
Sandals were for Clementine.
Drove she ducklings to the water,
Every morning just at nine,
Hit her foot against a splinter
Fell into the foaming brine.
Ruby lips above the water,
Blowing bubbles, soft and fine,
Alas, for me! I was no swimmer,
So I lost my Clementine.
In a churchyard, near the canon,
Where the myrtle boughs entwine,
There grow roses, and other posies,
Fertilized by Clementine.
Then the miner, forty-niner,
Soon began to peak and pine,
Thought he oughter join his daughter,
Now he's with his Clementine.
In my dreams she still doth haunt me,
Robed in garments soaked in brine;
Though in life I used to hug her,
Now she's dead, I'll draw the line.
Chorus:
Oh my darling, (Oh Clementine,) Oh my darling, (Oh Clementine,)
Oh my darling Clementine, (Clem-Clementine,)
You are lost (Oh Clementine,) and gone forever, (Oh Clementine,)
Dreadful sorry, Clementine. (Clem-Clementine.)
המילים והתווים כפי שנדפסו בספר Fireside Book of Folk Songs, שערכה Margaret Bradford Boni (ניו יורק 1947). הבית השביעי חסר ואחד הקוראים הוסיפו בכתב יד
בביצוע קלאסי נוסף, מ-1952, של 'האורגים' (The Weavers), נוסף בית חדש שהושר כמובן בגרסאות מוקדמות יותר: הדובר בשיר מפסיק להתגעגע לאהובתו קלמנטיין רק אחרי שנישק את אחותה...
שיר הקינה הפך לפרודיה.
How I missed her! How I missed
her,
How I missed my Clementine
But I kissed her little sister
I forgot my Clementine.
ועוד גרסה מצחיקה מאוד של השיר שייכת לטום לרר, איש האשכולות, המתמטיקאי, המוזיקאי והקומיקאי היהודי-אמריקני (שעדיין בחיים חיותו והוא בן 93!). הגרסה שלו, מ-1959, היא אלתור של השיר בארבעה סגנונות: קול פורטר, מוצארט, ג'ז בסגנון של תלמוניוס מונק, וגילברט וסוליבן.
גם אצלנו כמובן שרו את השיר, ורביעיית גבעת ברנר אפילו הקליטה אותו בשנת 1968 בתקליט 'שירים לדני', אבל באנגלית.
האם תורגם שיר זה לעברית?
לפני זמן מה העבירה אליי תמי לביאל מחיפה מכתב מאמהּ שולמית בת ה-97.
וכך כתבה לי שולה אביאל:
לפני כמה שנים שמעתי מקהלה (לא זכור לי איזו) שרה את
השיר האמריקני Clementine בתרגום עברי. אני בת 97 ומכירה תרגום לשיר הזה מזמן שהייתי
ב'צופים' לפני כשמונים שנה. ברנדה, מדריכה בצופים, שהייתה 'אחות' בבית
הספר, לימדה אותנו את השיר. לדעתי, זה תרגום יותר מוצלח, גם נאמן למקור וגם בעברית צחה (אני מצרפת את המקור והתרגום). לא נראה לי שהמדריכה היא זו שתרגמה את
השיר, היא הייתה אז עולה חדשה. ידוע לי שברנדה נישאה אחר כך לברוך ספיר, שהיה קצין
ידיעת הארץ הראשון של צה"ל ומייסד המדור לידיעת הארץ. האם יש לך מושג מי תירגם את השיר? והאם קיים ביצוע שלו?
השיר בעברית ובאנגלית בכתב ידה של שולה לביאל
הנה מילות התרגום, שגם בעיניי הוא קולח ומוצלח:
בקניון, על יד הקבר,
בין סלעי הטְרַוְוַרְטִין [טרוורטין היא סוג של אבן גיר],
גר כורה חולה בשבר,
עם בתו, שמה קלמנטין.
זריזה, פזיזה כאילה,
נעלה – קופסת סרדין,
מספר 9 הוא סנדלה,
העדין של קלמנטין.
על שפת נחל בא הפגע:
בהשקותה אֲוָזוּזִים,
מעדה רגלה בן רגע,
נעלמה בין שאון גלים.
שפתותיה עוד ראיתי,
משלחות אבעבועות,
אך שחיין הן לא הייתי,
ועל כן אבדה אבֹד.
בחלומות היא עוד מופיעה,
שמלתה – אצות הים,
אך בחיים נישקתיה (חיבקתיה?)
עכשיו כל חשק נעלם.
קינה עליה עוד נשאתי,
בין הרי הטרוורטין,
עד שאחותה נשקתי,
ואשכח את קלמנטין.
מדובר אפוא על תרגום שנעשה ככל הנראה בראשית שנות הארבעים, מן הסתם בעקבות תפוצת הביצוע של בינג קרוסבי. האם הושר השיר מחוץ לחוגי 'הצופים והצופות' בחיפה?
<בריאיון שערכו עמה אנשי 'זמרשת' בעקבות פרסום רשימה זו, שינתה לביאל את גרסתה ועמדה על כך שלמדה את השיר בשנת עלייתה ארצה, 1934, בהיותה בת עשר>.
חיפושיי אחרי עקבות התרגום העברי שזכרה שולה לביאל לא העלו דבר, ואנו נשמח על כל בדל מידע שקוראינו יעלו.
והיה תרגום נוסף לקלמנטיין, מאוחר יותר, פרי עטו של דן אלמגור, ושמו 'קלמנטינה היקרה' (תודה לד"ר יוסי גולדנברג על ההפניה).
אלמגור לקח את קלמנטיין צעד אחד קדימה, והרשה לעצמו, בממזריות אופיינית, להוסיף עוד כמה בתים לשיר. ובכן, לאחותה של קלמנטינה קוראים מנדרינה, ומתברר כי יש גם אחות נוספת ושמה קרולינה, ליתר ביטחון...
1000 זֶמר ועוד זֶמר, ג, כינרת, 1984, עמ' 191-190
גרסתו של אלמגור הושרה לראשונה ב-1964, במועדון התיאטרון בחיפה, בתוכנית 'רגל אחת באויר'.
היא שבה ונשמעה ב-1973 בתכנית הטלוויזיה 'החייט ואשת הסנדלר' (תקליט שירי המופע התפרסם ב-1974). רביעיית המזמרים מנתה אתשלומית אהרון, רפי גרנות, קרול מריל ואמנון ברנזון, וזו ההקלטה מאז:
ביום שבת (6 ביוני) מתה בקליפורניה, בגיל 89, רוני גילברט, הסולנית הנפלאה של להקת 'האורגים' (The Weavers) – להקת ה'פולק' האמריקנית הנערצת, שנוסדה ב-1947 וטבעה את חותמה המוסיקלי וההומניסטי על דור שלם. זו הייתה להקה ששרה שירי מחאה ושירי עמים, שירי אהבה לאדם, לנופים, לשלום, לחרות, לאחוות עמים ולאנושיות. ואלו שירים נפלאים אלה היו!
רוני גילברט (2015-1926), יהודייה ילידת ברוקלין ובת למשפחת פועלים שהיגרו ממזרח אירופה, הייתה הצלע הנשית ברביעייה. לצדה שרו לי הייז (1981-1914), פיט סיגר (2014-1919) ופרד הלרמן (יהודי גם הוא), היחיד שעוד נותר בחיים (יליד 1927).
גילברט החלה את קריירת השירה שלה בגיל 12 ובהיותה בת 21 הצטרפה ללהקת 'האורגים' ועמה הייתה מזוהה עשרות שנים. בשנות החמישים, עידן החושך של הסנטור ג'וזף מקארתי, נרדפו חברי הלהקה בשל דעותיהם השמאלניות, שנחשדו כקומוניסטיות, והיו ב'רשימה השחורה'. ואכן, רוני גילברט, כמו חבריה ללהקה, לא הסתפקה בשירה. היא ראתה עצמה שגרירה של שלום, פמיניסטית מודעת ופעילה למען המדוכאים בכל העולם. בשנותיה האחרונות הרבתה להתבטא גם בעניניי הסכסוך הישראלי-פלסטיני והמשך הכיבוש, ואף הביעה תמיכה בתנועת הנשים הירושלמיות 'נשים בשחור'.
מפיט סיגר כבר נפרדנו לפני שנה בעונ"ש, כולל מבחר נאה של שירים ששרו 'האורגים' בעברית, ועתה ניפרד מרוני גילברט במבחר ביצועים של השיר שהיא הייתה מזוהה איתו כסולנית. הכוונה כמובן לשיר Goodnight, Irene (לילה טוב, איירין), שהיה להיט ענק, נמכר במיליוני עותקים ופרסם את שם הלהקה מחוף אל חוף. מי שזוכר בגעגועים את 'קול השלום' של אייבי נתן, אולי יזכור גם כי שידורי התחנה הסתיימו תמיד לצלילי שיר זה.
הנה הביצוע המקורי של 'האורגים' משנת 1950:
וכאן שרים חברי הלהקה המקורית את השיר בקונצרט פרידה אחרון שלהם, ב-1981. זה היה אירוע עצוב, משום שלי הייז, הופיע כשהוא חולה ובכסא גלגלים. כמה חודשים לאחר מכן הוא מת.
השיר עצמו נכתב והולחן כבר בשנת 1908 על ידי המוסיקאי ואמן הגיטרה השחור האודי ויליאם לדבטר (1949-1888) שנודע בשם לד בלי (Lead Belly). הוא עצמו ביצע את השיר לראשונה בשנת 1933 אך לא הספיק ליהנות מתהילתו, שכן, כאמור, 'האורגים' הקליטו אותו בשנת 1950, כמה חודשים לאחר שמת.
הנה ביצוע נדיר של לד בלי מ-1934:
ואלה המילים:
,Irene good night, Irene good night
Good night Irene, Good night Irene I'll see you in my dreams Last Saturday night I got married
Me and my wife settled down Now me and my wife have parted I'm gonna take a little stroll downtown Irene good night, Irene good night
Good night Irene, Good night Irene I'll see you in my dreams
Some times I live in the country
Some times I live in town
Some times I take a great notion
To jump in the river and drown
Irene good night Irene good night
Good night Irene Good night Irene
I'll see you in my dreams
Quit your rambling quit your gambling
Stop staying out late at night
Stay home with your wife and family
And stay by the fireside of right
Irene good night, Irene good night
Good night Irene, Good night Irene
I'll see you in my dreams
Irene good night, Irene good night
Good night Irene, Good night Irene
I'll see you in my dreams
התווים והמילים של השיר בביצוע 'האורגים' ובעיבודו של גורדון ג'נקינס
ג. הגרסה הישראלית
בזכות עודד אסף, שהעיר על כך ב'תגובות', מצאתי את הביצוע הרומנטי המיוחד של שמשון בר-נוי, 'ליל מנוחה, איירין', שהדבר היחיד שמשותף לו עם המקור הוא המוסיקה.
את המילים כתב אברהם ברושי (2018-1923) בפברואר 1952. ברושי מוכר כתמלילן פורה, שחיבר עשרות שירים שכונו בשעתו 'סלוניים', ובהם 'קרה זה רק הפעם', אך גם שירי ילדים ונוער כמו 'חיל פרשים אנו', 'בוקי בקבוקים', ו'לדוד משה הייתה חוה'.
ב-ז'
באדר, 26 בפברואר, ערכתי ערב משירי פיט סיגר ולהקת 'האורגים', לציון
שנה למותו של סיגר, ובסיום
הערב שרנו ''Good Night Irene. העליתי
מזיכרוני תרגום שלמדתי בשנות החמישים ב'נוער העובד', ואחר כך הוספתי משלי שני בתים בעברית. השיר נכלל בשירון 'איפה הפרחים כולם', מועדון
הזמר בני שמעון, מס' 287.
ד. ביצועים נוספים
מאז שרו אותו 'האורגים' התפרסמה איירין בכל רחבי העולם ושירה הושר וצוטט באין-סוף גרסאות על ידי עשרות זמרים ולהקות, וכמובן בתרבות הפופולרית.
כך למשל, באוגוסט 2011 הוענק לאחת מסופות ההוריקן השם 'איירין'. תושבים בצפון קרוליינה קיבלו את פני הסופה ב'ברכה' מיוחדת...
נפנה לכמה ביצועים נוספים של השיר, כל אחד עם מגע הקסם המיוחד שלו, ואתם בחרו את האהוב עליכם. כשלעצמי, אני דבק ב'אורגים' המקוריים וברוני גילברט...
הפרק השלישי בסדרת שירי הטנקסיטים עוזב את אזור החיוג הצרפתי ונודד ליבשת אחרת – אפריקה. אבל נתחיל את הסיפור דווקא מכאן, מישראל.
א. 'השריון עשה היסטוריה'
בשלהי שנות השישים ובשנות השבעים של המאה הקודמת (זה נשמע מזמן, אבל רובנו היינו שם), בימי פריחתן של הלהקות הצבאיות, היה השיר 'שיעור בהיסטוריה' (שהתפרסם בשורת הפזמון 'השריון עשה היסטוריה') פופולרי מאוד. הוא נכתב בשנת 1966 על ידי יוסי גמזו עבור התכנית 'כנר על הטנק' של להקת גייסות השריון. גמזו כתב באותה תקופה פזמונים רבים ללהקה זו (ובהם 'הורה שריון', 'לילה ראשון בלי אמא', 'שלא לאהוב אותך', ועוד), אבל מן הסתם לא שיער שבתוך פחות משנה יהפוך דווקא שיר זה למעין נבואה.
התקליט בו נכלל השיר 'שיעור בהיסטוריה'. כוכבי הלהקה נקראו אז רק בשמם הפרטי – אפי, גדי, דני, ורדה... (אוסף רפי בינדר)
ואכן, מילותיו של השיר קלעו היטב לניצחון הצבאי המדהים של מלחמת ששת הימים ולכיבוש הבזק של חצי האי סיני ורמת הגולן. השריונאים, ומפקדיהם 'החשופים בצריח', זכו אז לתהילת עולם, והשיר עבר בירושה גם לתכנית הבאה של הלהקה, שהועלתה באוקטובר 1967 ונקראה – כמה צפוי – '6 ימים בטנק'.
שירו של יוסי גמזו גם קבע לדורות את צירוף הסלנג 'עשה היסטוריה', במובן של השפיע או טבע את חותמו על מהלכה של ההיסטוריה. גמזו אמנם לא המציא את המונח, והוא נמצא בעיתונות העברית הרבה לפניו, אך שירו תרם בלי ספק לתפוצת מטבע לשוני זה.
יוסי גמזו
הבה ניזכר בשיר, שהיום צריך לפרש כמה מילים ומושגים שבו. הנה להקת גייסות השריון, בהקלטה המקורית משנת 1966:
וכאן בביצוע לא מוכר של שמעון בר, גם הוא מ-1966.
בגרסה המקורית, ששמענו עתה, התייחס הבית השלישי של השיר למבצע סיני: כשבא מבצע קדש והזחלים שעטו דרומה (כן, שעטו דרומה כן, שעטו דרומה), התברר שלא כל הדרכים מובילות לרומא, אלא לסואץ (די מוחץ).
בית זה הוחלף לאחר מלחמת ששת הימים, ובמקום 'כשבא מבצע קדש' שרה עתה הלהקה (וכך גם בכל השירונים) 'כשב-67'... מובן שעתה היה צריך לשנות גם את מיקומו של בית זה בתוך השיר, ולהתאימו לרצף הכרונולוגי, ולכן הוא הושר לאחר הבית על 'תל אל-קאדי', שעסק באירועי 1964:
יוסי גמזו, סימן שאתה צעיר: מבחר להיטי יוסי גמזו, ידיעות אחרונות, 1972
פירושים:
רמלה ולוד– ערים ערביות אלה נכבשו ביולי 1948, בימי מלחמת העצמאות (מבצע דני), על ידי כוחות השריון של חטיבה 8 בפיקודו של יצחק שדה.
הטנקים של גדוד 82 (חטיבה 8) במסדר לאחר כיבוש שדה התעופה בלוד, 10 ביולי 1948 (מקור: ויקיפדיה)
בטלדרס – מעיל קרב קצר. במורשת הביגוד הצה"לית, ה'בטלדרס' החליף את ה'שינל', ובתורו הוחלף על ידי ה'דובון'.
חיילי צה"ל עם בטלדרס (מימין) ושינל (מקור: יד לשריון)
תל אל-קאדי– 'תל השופט' או תל דן, הוא אתר ארכאולוגי שנמצא בימינו בתחומיה של שמורת הטבע תל דן. במקום זה נובעים כמה ממקורות הירדן וסביב השליטה בהם התפתחו סכסוכי גבול רבים. בנובמבר 1964 תבעה סוריה את ריבונותה על מעיינות נחל דן, ובתגובה סללה ישראל דרך פטרולים שהקיפה את התל. הסורים, שטענו כי הדרך נסללה בשטחם, ירו אש טנקים על הכלים שעסקו בסלילת הדרך ועל סיורים צבאיים שנעו בה. ב-13 בנובמבר הגיבה ישראל על הירי ופגעה בשני טנקים סוריים.
כלאם פאדי – הכל דיבורים; דיבורי סרק שאיש אינו מתכוון לממש אותם.
צנטוריון – טנק בריטי (Centurion) שבשנת 1959 נכנס לשימוש בצה"ל (הוא נקרא 'שׁוֹט') והיה בשימוש בעיקר בחזית הצפון.
מי שיבדוק בשירונים או יחפש באינטרנט יתקשה לגלות מי היה המלחין של 'שיעור בהיסטוריה'. לכל היותר ימצא 'לא ידוע', 'דרום אפריקני', או 'עממי', וזאת למרות שעל עטיפת התקליט (שצילומו הובא למעלה) נכתב בפירוש 'ז'וסף מארה'.
האמת היא שכולם צודקים. הוא גם 'לא ידוע', גם 'עממי', גם 'דרום אפריקני' וגם קשור לאותו 'מארה'.
מדובר בשיר לכת (מארש) בריטי, שנקרא 'Marching to Pretoria' (צועדים לפְּרֶטוֹרְיָה). זהו שיר פטריוטי מימי מלחמת הבּוּרִים השנייה, שהתחוללה בראשית המאה העשרים (1902-1899) בין אנגליה לבין הרפובליקות האוטונומיות שהקימו המתיישבים הלבנים (הבּוּרִים) בדרום אפריקה. הקשר היחידי של שיר זה לגייסות השריון הישראליים הוא המילה 'פרטוריה' שמתחרזת עם 'היסטוריה'...
מלחמת הבּוּרים הייתה אכזרית מאוד. היא נמשכה כשלוש שנים וגבתה את חייהם של עשרות אלפי הרוגים משני הצדדים. זו גם הייתה המלחמה הראשונה שבמהלכה הוקמו (על ידי הבריטים!) 'מחנות ריכוז' ובה יושמו שיטות לחימת קומנדו וטרור. המלחמה הסתיימה בניצחונם של הבריטים ובפועל עיצבה את גבולותיה של דרום אפריקה המודרנית.
פרטוריה היא עיר הבירה הראשית של דרום אפריקה, ובימי המלחמה הייתה בירתם של המורדים. היא נכבשה על ידי הבריטים ב-5 ביוני 1900, ועל רקע זה נכתב השיר.
מחבר השיר והמלחין המנגינה אינם ידועים. ההקלטה המוקדמת ביותר היא משנת 1903 והמבצע הוא זמר בריטון בריטי ושמו יאן קולקוהון (אני לא בטוח בתעתיק שמו). אלו הן המילים המקוריות של השיר, כפי שהועתקו בדי עמל באתר flatinternationalמתוך תקליט נדיר ועתיק. אפשר להקשיב לביצוע הזה כאן.
ההקלטה הראשונה של 'צועדים לפרטוריה' (לונדון 1903)
When the call to arms went forth [our hearts were…] and glad [… those days and…] the brave it bloody had Every English meadow yielded up its human lad We March! March! March! on Pretoria
Hooraah! Hooraah! Come hither sail they come Hooraah! Hooraah! They've made the [business…] calm Round the world you heard the beat of Britain's ceaseless drum When we went marching on Pretoria
Far from overseas our brothers flocked to join the flag [Doing thus that pretty part] what neither blus nor brag Put the foot they stood with us beneath that dear old flag When we went marching on Pretoria
Hooraah! Hooraah! [… play this] bonnie song Hooraah! Hooraah! [Lets] mark an [aid in call] They have thrown [it] in their [face/faith?] the blood of Britain's [rung/ruin/young?] When we went marching on Pretoria
Cheer up boys and sing good luck to all our gallant men Who fought for the empire out in Africa and when They have brought the seas once more we welcome home again Conquerors of proud Pretoria
Hooraah! Hooraah! [Foot-soldiers/Get hold] of the King Hooraah! Hooraah! Their praises let us sing Victory they have brought us back wherever they have been And now they are coming home from Pretoria
כפי שהעיר בצדק רוני ה' (למטה בתגובות), מקור השיר הבריטי הוא בשיר שנכתב ב-1865, במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, הוקדש לגנרל ויליאם טקומסה שרמן (גם הוא קשור איכשהו לטנקים...) ונקרא Marching Through Georgia. אפשר להקשיב לוכאן.
השיר 'נולד מחדש' משעה שהגיע, כנראה בראשית שנות הארבעים, לידיו של ג'וזף מַארֶה (Josef Marais). מארֶה היה זמר אמריקני פופולרי, שהתמחה בבלדות ובשירי עם, בעיקר מארץ מולדתו דרום אפריקה. הוא לא כתב או הלחין את השיר המקורי – שכאמור הוקלט לראשונה ב-1903, שנתיים לפני שנולד – וזהותם של המחבר והמלחין נותרה עלומה ו'עממית', אלא עיבד את הלחן והתאים לו מילים חדשות ופשוטות.
פרט לעיר היעד פְּרֶטוֹרְיָה לא היה במילים החדשות שום דבר ייחודי: תשיר אתי, אשיר אתך, וכך נשיר יחד כשאנו צועדים; רקוד אתי, ארקוד אתך; שתה אתי, אשתה אתך; וכן הלאה. מן השיר המקורי השאיר מארֶה רק שורה אחת: 'אנו צועדים לפרטוריה'...
Sing with me, I'll sing with you, and
So we will sing together (x3
Sing with me, I'll sing with you and so we will sing together
As we march along
We are marching to Pretoria, Pretoria, Pretoria
We are marching to Pretoria, Pretoria, Hooorah
Walk with me, I'll walk with you, and
So we will walk together (x3
Walk with me, I'll walk with you, and so we will walk together
As we march along
We are marching to Pretoria, Pretoria, Pretoria
We are marching to Pretoria, Pretoria, Hooorah
Dance with me, I'll dance with you, and
So we will dance together (x3
Dance with me, I'll dance with you, and so we will dance together
As we march along
We are marching to Pretoria, Pretoria, Pretoria
We are marching to Pretoria, Pretoria, Hooorah
Drink with me, I'll drink with you, and
So we will drink together (x3
Drink with me, I'll drink with you, and so we will drink together
As we march along
We are marching to Pretoria, Pretoria, Pretoria
We are marching to Pretoria, Pretoria, Hooorah
נשמע אפוא כמה ביצועים של השיר ואחר כך נספר משהו על יוצרו.
הביצוע המפורסם של השיר הוא של להקת 'האורגים' המיתולוגית (The Weavers), של פיט סיגֶר וחבריו. הם הקליטו את השיר לראשונה באפריל 1960, בהופעה באולם הקונצרטים הניו-יורקי המפורסם 'קרנגי הול'. התקליט עצמו ראה אור רק ב-1963:
ג'וזף מארה נולד בדרום אפריקה, היגר לארה"ב בשנות השלושים, ושם פגש, ב-1940, את מי שתהיה לימים רעייתו ושותפתו רוזה דה-מירנדה. רוזה הייתה זמרת ילידת הולנד, ממוצא יהודי (שם נעוריה היה ברוּך), שנמלטה מאירופה הכבושה עם בעלה ושני ילדיה. השניים הקימו את הצמד 'מארה ומירנדה', ולאחר גירושיה של רוזה, גם נישאו. במשך כשלושים שנה הם הקליטו, שימרו והפיצו את המורשת המוסיקלית העממית של דרום אפריקה, וברוח שנות השישים – תקופת הזוהר של שירי העם (folk music) במוסיקה האמריקנית – הם שרו גם בלדות ושירי-עם של כל האומות ובכל השפות, כולל בעברית וביידיש!
תכנית פסח של 'מארה ומירנדה' כללה גם שירים ביידיש ובעברית, והתבססה על סרטם Land of the Book
מארה שר את 'צועדים לפרטוריה' בהופעותיו והביא לפרסומו, וכך הפך השיר מזוהה אתו. השיר נכנס לרפרטואר שלו כבר בשנת 1942, בחוברת תווים Songs from the Veld (שירים מאדמות המרעה של דרום אפריקה).
ככל שהצלחתי לברר, השיר הוקלט לראשונה בשנת 1949 בתקליט זה:
השריון כנראה כבר 'לא יעשה שלום' – כי שלום עושים פוליטיקאים ולא חיילים – וגם טרקטורים כבר לא יכתתו ממנו. אבל השיר בנוסחו העברי, שעוד מעט ומלאו לו חמישים שנה, מנציח אווירה תמימה ואופטימית של פעם, כשרצינו שלום עכשיו, או כמאמר המשורר יוסי גמזו: 'רוצים היום!'.
זמר העם האמריקני הענק פיט סיגר, האיש והבנג'ו, מת שלשום בשיבה טובה והוא בן 95. עוד אגדה מוזיקלית נערצת הסתלקה מעולמנו. סיגר חיבר, הלחין וביצע מאות שירים, והוא חתום על כמה להיטי ענק שמזוהים עם פס הקול של המאה העשרים.
במשך חייו הארוכים הוא השפיע לא רק על מוסיקת הפוֹלְק, אלא גם על חייהם והשקפת עולמם הליברלית של מיליוני אנשים שוחרי זכויות אדם ורודפי שלום בכל העולם, וגם כמובן בישראל. שיריו הושרו בהפגנות ובתהלוכות מחאה, וברבות מהן השתתף, צעד בראשן ותרם להן את קולו. בשנת 2008 אף נעשה ניסיון, שכשל, להריץ אותו לקבלת פרס נובל לשלום. חבל שלא זכה ולא זכינו.
בנעוריו היה סיגר קומוניסט שתמך בסטאלין. אך גם אחר כך,
כשהתפכח והיכה על חטא, נשאר איש שמאל והמשיך לייצג את הפשטות והצניעות,
לבוז לבעלי ההון המנצלים ולטפח הבנה ואחווה
בין העמים. שגריר שלום מטעם עצמו, שקידם גם ערכים
של אקולוגיה וסביבה ירוקה, הרבה לפני שזה היה באופנה.
סיגר ביקר בארץ פעמיים, בינואר 1964 ובמאי 1967 (שבועיים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים), וביקוריו אלה לוו בהתפעמות והתלהבות (ראו באתר של אהוד בן פורת). פעם, כשהיינו יותר נחמדים ופחות חמדנים, הוא גם היה בעדנו. אך ככל שהלך הכיבוש ונמשך השמיע סיגר, כמו רבים וטובים בתוכנו ומחוצה לנו, ביקורת כלפי מדיניות ישראל בשטחים.
עד סוף ימיו היה סיגר מעורב בפעילות פוליטית וחברתית (בשנותיו האחרונות השקיע ממרצו במאבקים למען איכות הסביבה) וכמובן שהמשיך להופיע ולהלהיב את מעריציו. באחת מהופעותיו האחרונות, לכבוד השבעתו של הנשיא ברק אובמה (ינואר 2009) ועל הדרך גם יום הולדתו התשעים של סיגר, הוא שר את שירו הפטריוטי הידוע של וודי גת'רי This Land is Your Land, יחד עם ברוס ספרינגסטיין:
ניפרד אפוא מפיט סיגר בכמה שירים מוכרים וכמה פחות מוכרים, אך כולם קשורים אלינו ולשפתנו העברית.
א. פיט סיגר שר בעברית (וביידיש)
שנות החמישים והשישים היו שנות השיא בפעילות המוסיקלית של פיט סיגר ושל להקת 'האורגים' (The Weavers) המופלאה שבה היה חבר. סיגר וחבריו ללהקה סבלו מרדיפות פוליטיות מצד ג'וזף מקארת'י ואנשיו, אך לא התייאשו והמשיכו לשיר בכל מקום.
חלק מהערכים שמוסיקת העם טיפחה וקידמה באותן שנים היה מה שקראו אז 'מוזיקה אתנית' או 'מוזיקת עמים' (כולל מוזיקה 'שחורה' של אפרו-אמריקאים ואפריקנים, מוסיקה ספרדית), שנתפסה כחלק בלתי נפרד מהפעילות לשוויון זכויות אזרחי. כך יצא שסיגר ו'האורגים' שרו גם לא מעט שירים בעברית.
'צאנה צאנה', שנכתב ב-1942 על ידי יחיאל חגיז ויששכר מירון, היה להיט בינלאומי גדול בשנות החמישים, במידה רבה בזכותם של פיט סיגר ו'האורגים' (1950).
3. הנה מה טוב ומה נעים
יש שיר יותר מוכר מזה? יחד עם זמר יהודי אחר, תיאודור ביקל.
4. קום בחור עצל
'האורגים' בהרמוניה נפלאה של 'קום בחור עצל', אחד השירים שכולם אוהבים לבוז להם...
5. שלום חברים
אולי משיר קדמון זה שאל ביל קלינטון את הביטוי 'שלום חבר'?
6. טומבלליקה
פיט סיגר גם שר קצת ביידיש.
כאן מלווה פיט סיגר את הזמרת והאתנו-מוסיקולוגית רות רובין (2000-1906) בשירת 'טומבללייקה'.
7. הֵי דרומה והֵי דְזַ'נְקוֹיֶה
בביקורו בארץ ב-1964 למד סיגר לשיר את 'הי דרומה' של חיים חפר, ולימים אף הקליט אותו בעברית. בסרטון זה אפשר לשמוע אותו בתזמון של 2:05 (לאחר אילקה רווה):
וכאן תרגומו לשיר היהודי-הסובייטי ביידיש 'דְזַ'נְקוֹיֶה', שבגלגוליו עסקנו ברשימה קודמת. סיגר שר בהתחלה כמה שורות מן המקור ביידיש ואחר כך את תרגומו לאנגלית.
ב. גרסאות עבריות לשירי פיט סיגר
8. פטיש לוּ היה לי
אחד משירי החֵרות הגדולים ביותר בכל הזמנים הוא If I Had a Hammer. סיגר כתב אותו בשנת 1949 יחד עם לי הייז, חברו ללהקת 'האורגים' (The Weavers). הנה שלישיית פיטר, פול ומרי שרה אותו באחת ההפגנות הגדולות של התנועה האמריקנית לזכויות האזרח, שנערכה בוושינגטון הבירה בשנת 1963:
שיר זה תורגם לעברית על ידי דרורה חבקין כ'פטיש לו היה לי'. הנה דורית ראובני ולהקת 'שדות ירוקים':
השיר נודע לתהילה בביצועה של להקת ה-Byrds בשנת 1965, והתפרסם שוב בעקבות הצלחתו של הסרט 'פוֹרֶסְט גַּאמְפּ', ששיר זה היה חלק מפס הקול שלו:
דן אלמגור החזיר את השיר למקורו העברי, והנה הביצוע של 'הדודאים' עם צמד הזמרות סוזאן וּפְרֵן בתכניתם 'קשת וענן' (1973) :
הצ'ופצ'יק של הקומקום: משירי דן אלמגור, כינרת, 2012, עמ' 97
בעלי התוספות
12. תפוח חינני
לאחר הסיום הרשמי גיליתי עוד שיר עברי של 'האורגים' – 'תפוח חינני' (מוכר גם במילותיו הראשונות 'נד אילן') שכתב משה דור והלחין יוסף הדר. השיר מוכר בביצוע 'הדודאים' (1958), ומהם לקחו 'האורגים'.
13. דיינו
והנה פיט סיגר שר לא פחות מאשר את 'דיינו', מההגדה של פסח.
