‏הצגת רשומות עם תוויות שירים באנגלית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שירים באנגלית. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 27 באוגוסט 2021

גלגולו של ניגון: השיר 'מיי דרלינג קלמנטיין' ותרגומיו לעברית


השיר האמריקני 'קלמנטיין' מוכר מזה דורות, בעיקר בזכות השורה החוזרת 'הו, יקירתי קלמנטיין' (Oh, My Darling Clementine). זהו שיר-עם אהוב, שנכתב בארה"ב בשנת 1884, אחרי שהסתיימה 'הבהלה לזהב' (יש אומרים כי הוא מבוסס על שיר מוקדם יותר ושמו Down by the river there lived a maiden, שנכתב כבר ב-1863). הוא זכה לאין סוף ביצועים, עיבודים, פרודיות ואזכורים בתרבות הפופולרית, והוא מוכר בכל רחבי העולם, אם לא במילותיו אז במנגינתו העולצת.

מילות השיר, על גרסאותיהן הרבות, עוסקות בנערה חביבה ושמה קלמנטיין, בתו של כורה זהב ('a miner forty-niner'), שהכותב מאוהב בה. הביטוי forty-niners מתייחס לשנת 1849, שנת השיא בבואם של מחפשי הזהב לקליפורניה; מספרם מוערך ב-90,000 אנשים, שרובם הגיעו מתוך אמריקה עצמה.

כורה זהב בקליפורניה מסנן עפר מתוך הנהר, 1850

ביום בהיר אחד, בדרכה ליום עבודתה, מעדה קלמנטיין (שעל פי מידת סנדלה הייתה די גדולה), ונפלה לתוך הנחל. אבוי, היא טבעה במים המלוחים והמקציפים, ולמשורר המאוהב, שאינו יודע לשחות ולא יכול היה להצילה, נותר רק להתגעגע לאהובתו שמתה. 

יותר משישים שנה הושר שירה של קלמנטיין מפה לאוזן, וככל שהצלחתי לברר רק ב-1941 הוקלט השיר לראשונה מפיו של הזמר והשחקן האהוב בינג קרוסבי:

  

חמש שנים אחר כך (1946) התפרסם השיר שוב, והפעם דרך המערבון של הבמאי הנודע ג'ון פורד שנקרא My Darling Clementine. השיר היה המוטיב המוזיקלי של הסרט, אף שהדמות הקולנועית 'קלמנטיין' לא קשורה כלל לשיר העם.

כרזת הסרט 'קלמנטיין יקירתי', 1946 (ויקיפדיה)

הנה המילים של אחת הגרסאות המוקדמות של השיר, משנת 1887, שהיא הבסיס לרוב הגרסאות המאוחרות:

In a cavern, in a canon,
Excavating for a mine.
Dwelt a miner, forty-niner,
And his daughter, Clementine.

Light she was, and like a fairy,
And her shoes were number nine,
Herring boxes, without topses,
Sandals were for Clementine.

Drove she ducklings to the water,
Every morning just at nine,
Hit her foot against a splinter
Fell into the foaming brine.

Ruby lips above the water,
Blowing bubbles, soft and fine,
Alas, for me! I was no swimmer,
So I lost my Clementine.

In a churchyard, near the canon,
Where the myrtle boughs entwine,
There grow roses, and other posies,
Fertilized by Clementine.

Then the miner, forty-niner,
Soon began to peak and pine,
Thought he oughter join his daughter,
Now he's with his Clementine.

In my dreams she still doth haunt me,
Robed in garments soaked in brine;
Though in life I used to hug her,
Now she's dead, I'll draw the line.

Chorus:
Oh my darling, (Oh Clementine,) Oh my darling, (Oh Clementine,)
Oh my darling Clementine, (Clem-Clementine,)
You are lost (Oh Clementine,) and gone forever, (Oh Clementine,)
Dreadful sorry, Clementine. (Clem-Clementine.)

המילים והתווים כפי שנדפסו בספר Fireside Book of Folk Songs, שערכה Margaret Bradford Boni (ניו יורק 1947). הבית השביעי חסר ואחד הקוראים הוסיפו בכתב יד

בביצוע קלאסי נוסף, מ-1952, של 'האורגים' (The Weavers), נוסף בית חדש שהושר כמובן בגרסאות מוקדמות יותר: הדובר בשיר מפסיק להתגעגע לאהובתו קלמנטיין רק אחרי שנישק את אחותה...

שיר הקינה הפך לפרודיה.

How I missed her! How I missed her,

How I missed my Clementine

But I kissed her little sister

I forgot my Clementine.

ועוד גרסה מצחיקה מאוד של השיר שייכת לטום לרר, איש האשכולות, המתמטיקאי, המוזיקאי והקומיקאי היהודי-אמריקני (שעדיין בחיים חיותו והוא בן 93!). הגרסה שלו, מ-1959, היא אלתור של השיר בארבעה סגנונות: קול פורטר, מוצארט, ג'ז בסגנון של תלמוניוס מונק, וגילברט וסוליבן. 

גם אצלנו כמובן שרו את השיר, ורביעיית גבעת ברנר אפילו הקליטה אותו בשנת 1968 בתקליט 'שירים לדני', אבל באנגלית.

 

האם תורגם שיר זה לעברית?

לפני זמן מה העבירה אליי תמי לביאל מחיפה מכתב מאמהּ שולמית בת ה-97.

וכך כתבה לי שולה אביאל:

לפני כמה שנים שמעתי מקהלה (לא זכור לי איזו) שרה את השיר האמריקני Clementine בתרגום עברי. אני בת 97 ומכירה תרגום לשיר הזה מזמן שהייתי ב'צופים' לפני כשמונים שנה. ברנדה, מדריכה בצופים, שהייתה 'אחות' בבית הספר, לימדה אותנו את השיר. לדעתי, זה תרגום יותר מוצלח, גם נאמן למקור וגם בעברית צחה (אני מצרפת את המקור והתרגום). לא נראה לי שהמדריכה היא זו שתרגמה את השיר, היא הייתה אז עולה חדשה. ידוע לי שברנדה נישאה אחר כך לברוך ספיר, שהיה קצין ידיעת הארץ הראשון של צה"ל ומייסד המדור לידיעת הארץ. האם יש לך מושג מי תירגם את השיר? והאם קיים ביצוע שלו?

השיר בעברית ובאנגלית בכתב ידה של שולה לביאל

הנה מילות התרגום, שגם בעיניי הוא קולח ומוצלח:

בקניון, על יד הקבר,

בין סלעי הטְרַוְוַרְטִין [טרוורטין היא סוג של אבן גיר],

גר כורה חולה בשבר,

עם בתו, שמה קלמנטין.


זריזה, פזיזה כאילה,

נעלה  קופסת סרדין,

מספר 9 הוא סנדלה,

העדין של קלמנטין.


על שפת נחל בא הפגע:

בהשקותה אֲוָזוּזִים,

מעדה רגלה בן רגע,

נעלמה בין שאון גלים.


שפתותיה עוד ראיתי,

משלחות אבעבועות,

אך שחיין הן לא הייתי,

ועל כן אבדה אבֹד.


בחלומות היא עוד מופיעה,

שמלתה – אצות הים,

אך בחיים נישקתיה (חיבקתיה?)

עכשיו כל חשק נעלם.


קינה עליה עוד נשאתי,

בין הרי הטרוורטין,

עד שאחותה נשקתי,

ואשכח את קלמנטין.

מדובר אפוא על תרגום שנעשה ככל הנראה בראשית שנות הארבעים, מן הסתם בעקבות תפוצת הביצוע של בינג קרוסבי. האם הושר השיר מחוץ לחוגי 'הצופים והצופות' בחיפה? 

<בריאיון שערכו עמה אנשי 'זמרשת' בעקבות פרסום רשימה זו, שינתה לביאל את גרסתה ועמדה על כך שלמדה את השיר בשנת עלייתה ארצה, 1934, בהיותה בת עשר>.

חיפושיי אחרי עקבות התרגום העברי שזכרה שולה לביאל לא העלו דבר, ואנו נשמח על כל בדל מידע שקוראינו יעלו.

והיה תרגום נוסף לקלמנטיין, מאוחר יותר, פרי עטו של דן אלמגור, ושמו 'קלמנטינה היקרה' (תודה לד"ר יוסי גולדנברג על ההפניה). 

אלמגור לקח את קלמנטיין צעד אחד קדימה, והרשה לעצמו, בממזריות אופיינית, להוסיף עוד כמה בתים לשיר. ובכן, לאחותה של קלמנטינה קוראים מנדרינה, ומתברר כי יש גם אחות נוספת ושמה קרולינה, ליתר ביטחון...

1000 זֶמר ועוד זֶמר, ג, כינרת, 1984, עמ' 191-190

גרסתו של אלמגור הושרה לראשונה ב-1964, במועדון התיאטרון בחיפה, בתוכנית 'רגל אחת באויר'.

היא שבה ונשמעה ב-1973 בתכנית הטלוויזיה 'החייט ואשת הסנדלר' (תקליט שירי המופע התפרסם ב-1974). רביעיית המזמרים מנתה את שלומית אהרון, רפי גרנות, קרול מריל ואמנון ברנזון, וזו ההקלטה מאז:

יום ראשון, 4 ביולי 2021

מסע מן הכורסא: בעקבות השיר 'אמריקה היפה'



פוסט זה פורסם בבלוג לראשונה ב-4 ביולי 2013, ועכשיו הוא מובא כאן במהדורה שנייה ומעודכנת.

*

אולי לא שמתם לב, אבל היום, 4 ביולי, הוא יום העצמאות ה-245 של אחותנו הגדולה (1776) ארצות הברית, המעצמה ששומרת עלינו מכל רע ודואגת לכל מחסורנו.

נתנתק אפוא לשעה קלה מסבלותינו ומחמסינינו ונצא למסע קצר וקריר בעקבות אחד השירים הכי פטריוטיים שנכתבו על אמריקה ולכבודה: America the Beautiful – 'אמריקה היפה'. גרסתו הראשונה של השיר נכתבה לפני 128 שנה, בקיץ 1893.

אין אמריקני שלא מכיר את השיר הזה ולא יכול לשיר אותו בעיניים עצומות. אין זמר או זמרת, חובבים או מקצוענים, שלא שרו אותו פעם בחגיגות פתיחה או סיום של משהו  בית ספר תיכון או אוניברסיטה, בייסבול או פוטבול, השבעת נשיאים או קבורת חיילים. את מספר העיבודים, הביצועים והציטוטים של השיר בכלל אי אפשר לספור. בימי נשיאותו של ג'ון קנדי היו ניסיונות להעניק לשיר מעמד חוקי ולהפכו להמנון האמריקני, בטענה שהוא יותר מלודי וקל יותר לשיר אותו מאשר את ההמנון הנוכחי. הניסיונות הללו לא צלחו.

נצא לדרך וניזכר תחילה באחד הביצועים המפורסמים ביותר: אלוויס פרסלי, 1976.



א. משהו לתולדות השיר

ספרה של לִין שֶר ראה אור בשנת 2001 ובו תמצאו כל מה שרציתם לדעת על השיר

המילים של 'אמריקה היפה' נכתבו על ידי המשוררת קתרין לי בייטס (Katharine Lee Bates), שנולדה בעיירה פלמאות' (Falmouth) שבמדינת מסצ'וסטס, ולימים הייתה פרופסור לספרות אנגלית בקולג' ולסלי (Wellesley College, אוניברסיטה לנשים ליד בוסטון).

בייטס לא הקימה משפחה. היא חיה במשך 25 שנים עם חברתה, הפרופסורית להיסטוריה ולכלכלה קתרין קומן, במה שכונה במאה ה-19 'נישואי בוסטון חיים משותפים של שתי נשים, ללא תמיכה גברית, אך גם בלי קשר מיני מחייב ביניהן.

קתרין לי בייטס (1929-1859)

כאמור, את הגרסה הראשונה של השיר כתבה בייטס בקיץ 1893. זה קרה לאחר ששבה מטיול לפסגת הפייקס פיק (Pikes Peak) שבהרי הרוקי במדינת קולורדו. בייטס עלתה לפסגה הגבוהה בכרכרה, והנוף עוצר הנשימה שהתגלה לה מראש ההר הביא אותה להתפעמות בלתי רגילה ולכתיבת הטיוטה הראשונה של היצירה. השאר, כמו שאומרים, היסטוריה.

כאן נכתב השיר  זה הנוף הנגלה מעל פסגת פייקס פיק (המקור כאן)

הגרסה המודפסת הראשונה הופיעה בשבועון כנסייתי בשם Congregationalist, בגיליון שראה אור לכבוד יום העצמאות, 4 ביולי 1895, אך הפואמה זכתה לחשיפה נרחבת רק בנובמבר 1904 כשפורסמה בעיתון היומי The Boston Evening Transcript. אחר כך היו עוד כמה גלגולים, והנוסח הסופי, הקנוני, נקבע ב-1913.

אלה המילים הבסיסיות:

מים אל ים  בול אמריקני מ-1981 עם ציטוט מהשיר שהפך למטבע לשון

ב. משהו על הלחן

זמן לא רב לאחר הופעתו הראשונה של השיר בדפוס (1895) הותאמו וחוברו לו לחנים שונים. אחד מהם הולחן על ידי קומפוזיטור אמריקני מפורסם ושמו סילאס פראט (Silas Pratt), אך המנגינה לא תפסה. השיר היה מסובך מדי להלחנה וקתרין לי בייטס נאלצה לשכתב ולפשט אותו.

המנגינה המוכרת הולחנה בשנת 1882 – אחת עשרה שנים לפני שבייטס טיפסה לפסגת פייקס פיק וכתבה את הטיוטה הראשונה של השיר! המלחין, סמואל אוגוסטוס וארד (Samuel A. Ward), שמעולם לא פגש את קתרין לי בייטס, היה נגן אורגן ומנצח מקהלה בכנסייה אפיסקופלית בניוארק שבמדינת ניו ג'רזי, ואת המנגינה שהלחין התאים לשיר שונה לחלוטין.

סמואל אוגוסטוס וארד (1903-1847)

וארד הלחין בעצם שיר כנסייתי אחר לגמרי: מזמור מן המאה ה-16, שאותו כינה 'מטרנה' (Materna; אמא) או, על פי מילותיו הראשונות: 'O Mother dear, Jerusalem' (הו אמי היקרה, ירושלים).

הנה, סוף סוף מצאנו את הקשר היהודי: גם ירושלים וגם אמא...

הצלילים המקוריים של 'אמריקה היפה' בכלל נכתבו על ירושלים...
הלחן נדפס בשנת 1906 במדור 'מזמורי תקווה' (מקור: ספריית הקונגרס)

לא ברור מתי ועל ידי מי הותאם הלחן של סמואל וארד למילים של קתרין לי בייטס. זה קרה, ככל הנראה, בשנת 1904, והראשון ששם לב להתאמה המופלאה בין המילים של בייטס לצלילים של וארד היה מטיף בפטיסטי מרוצ'סטר, ניו יורק, ושמו ד"ר קלארנס בארבור.

בשנת 1910 נדפסו לראשונה המילים והתווים יחד, בקובץ שערך בארבור ונקרא Fellowship Hymns. וארד, שחשב על ירושלים או על אמא שלו כאשר הלחין את השיר, כבר נפטר מן העולם ולא יכול היה ליהנות מן ההצלחה האדירה. אלמנתו היא שנתנה את הסכמתה לשילוב המנגינה והמילים.

לא בייטס ולא וארד הרוויחו כסף מיצירתם. לסמואל וארד לא היו יורשים ואילו קתרין לי בייטס הרשתה לכל אחד לעשות שימוש בשיר, בתנאי שלא יעשה בו שינויים.

ג. משהו מן הביצועים


הביצוע המוקדם ביותר שמצאתי הוא משנת 1923, בפי רביעיית שאנון (Shannon Quartet). אפשר להאזין לו באוסף ההקלטות הלאומי של ספריית הקונגרס האמריקני.

והנה ריצא'רד טאקר, החזן היהודי הדגול. ההקלטה מיום העצמאות האמריקני, 1959:



וכאן ברברה סטרייסנד, גם היא יהודייה כשרה כמובן, שרה ב-1982:



וכאן עוד אגדה אמריקנית  פרנק סינטרה ומקהלה:



כאן ריי צ'ארלס בהקלטה מ-2001, כמה שבועות לאחר אסון מגדלי התאומים. האסון הנורא, שאיחד את כל אזרחי ארה"ב ברגשות פטריוטיים עזים של אהבת המולדת, החזיר את תהילת השיר ומבצעים רבים שרו אותו:



כאן שרים וילי נלסון, סטיבי וונדר ושורה ארוכה של שחקנים מפורסמים, כמו קלינט איסטווד, גולדי הון, ג'ק ניקולסון, בראד פיט, ריצ'ארד גיר, רובין ויליאמס ורבים נוספים (אפילו מוחמד עלי מזיז שפתיים), באירוע התרמה אחרי אסון מגדלי התאומים. גרסה ארוכה מדי וקצת טרחנית.



כאן ביצוע רוק מעודן של להקת בון ג'ובי; טיימס סקוור, 2002.



והנה מקהלת המורמונים המפורסמת בביצוע מ-2003 ליד אנדרטת ג'פרסון בוושינגטון הבירה. הסרטון משולב בנופים המרהיבים של אמריקה היפה.



וזו ליאה מישל, שהתפרסמה בסדרת הטלוויזה 'גְלִי', שרה בפתיחת ה'סופר-בול':



וכאן ביונסה, בטקס ההשבעה של הנשיא ברק אובמה לכהונתו הראשונה (2008), עם מקהלה גדולה והמון מפורסמים:



ולסיום, כשהסנטור הרפובליקני מיט רומני התמודד מול ברק אובמה (וכשל) הוא ניסה לשיר  והצליח לזייף  את 'אמריקה היפה'. התועמלנים של ברק אובמה עטו על המציאה כמוצאי שלל רב... מסקנה: פוליטיקאים! תתמקדו במה שאתם טובים בו...



ד. שונות ומשונות: יידיש ועברית

לא תאמינו, אבל מתברר שיש גם תרגומים ליידיש ולעברית של השיר.

רמי נוידרפר הסב את תשומת לבי לשיר 'אַמעריקע די פּרעכטיקע', ואחרי ברור קצר אכן מצאתי את הפרטים.

המתרגם ליידיש הוא ברל לאַפּין (1952-1889), יליד גרודנה שבבלארוס, שהיגר לאמריקה והתגורר בניו יורק. השיר נדפס בספר שיריו דער ולער קרוג [הכד המלא], ניו יורק 1950, עמ' 259.


הנה המקהלה הפילהרמונית ליידיש (יש כזה דבר) בהקלטה משנת 2014 שרים באנגלית וביידיש:

 

ובאשר לעברית, יורם קולרשטיין  כנראה ישראלי שחי בארה"ב  תרגם את הבית הראשון שיר והעלה מצגת שלו תחת הכותרת 'אמריקה היפהפייה' (המצגת כבר איננה זמינה):

יְפֵהפִיָּה לְלּא גְּבוּלוֹת
וּזְהַב דָּגָן גַּלִי

הָרִים סְגוּלִים סְפוּגִים בְּהוֹד
מִישׁוֹר עֲמוּס בִּפְרִי

אָמֵרִיקָה אַת אֶרֶץ
שֶׁהָאֵל בֵּרַךְ בְּלִי סוֹף
וּבְרִית אַחִים נֶאֱמָנָה 
תִּשְׂרוֹר מִחוֹף אֶל חוֹף.