יום רביעי, 26 בפברואר 2014

על דעת המקום: מזמור לאסף

מאת יהודה זיו

ברכות מאוחרות מעט, אך מקרב לב, לידידי דוד אסף, עורך הבלוג ומייסדו, ביום הולדתו. לכל הדעות, 'מגיע לו' אותו רחוב הנושא את השם 'דוד אסף', גם אם מדובר שם במי ששימש רבהּ של שכונת גאולה בחיפה... 


באתר 'כל מה שקשור לאסף', לזכרו של אסף צור, שנרצח בפיגוע התאבדות באוטובוס בחיפה (2003), נאספו שלטי 'אסף' רבים. למשל, 'מערת אסף', בהר ציון בירושלים.

אין זה 'אסף' יחידי בארצנו. באר שבע, למשל, כיבדה בשם רחוב את הרב הפרופסור שמחה אסף (אוסובסקי), חוקר הספרות הרבנית ותולדות יישובה של ארץ ישראל. בנוסף על אלה, נושאים את זכרו של אלוף אסף שמחוני רחובות בערים רבות בארץ  בהן ירושלים, באר שבע, עפולה עילית, כפר סבא, לוד, פתח תקווה, קרית אתא ורמלה. 


רחוב אלוף שמחוני בירושלים.
תאריך הפטירה שנרשם על השלט שגוי, שכן מטוסו של אסף שמחוני התרסק ב-7 בנובמבר 1956, שהוא ג' בכסלו תשי"ז.

בדימונה יש 'משעול אסף', אך לא נתברר לי על שמו של מי נקרא; אסף הרופא, שחי בארץ ישראל, כנראה במאה השישית, זכה – לבד מהיותו שמו של בית חולים  גם ברחובות הנושאים את זכרו באשקלון, באר שבע, הוד השרון ותל אביב.


רחוב אסף הרופא בהוד השרון (מקור: כל מה שקשור לאסף; האתר לזכרו של אסף צור)

בימים 8-5 בדצמבר 1948 נערך במערב הנגב 'מבצע אסף', וזכרו הונצח בשמות רחובות בבאר שבע ובכרמיאל; שלא לדבר על אסף שכנאי, שאותו מיבצע נקרא בשמו, ועל שמו נקרא 'רחוב אסף' ברמת גן. שכנאי היה איש פלמ"ח, אשר שנה קודם לכן, ב-9 בדצמבר 1947, פקד על סיור לאורך 'קו צינור המים לנגב', בין קיבוץ גבולות לקיבוץ נירים. הכח נכנס בטעות לכפר הבדואי שועוט ושם ניסה המון ערבי לעשות בהם שפטים. אסף פקד על חבריו לסגת ונפל במהלך החיפויי על נסיגתם.


תיאור נפילתו של אסף שכנאי וחבריו (על המשמר, 5 בינואר 1949)


אסף שכנאי (1947-1928)

שמו של אסף שכנאי הונצח במקומות רבים. סמוך לצומת גבולות, כקילומטר מדרום למושב עין הבשור, הוקמה אנדרטה לזכר הנופלים ובסמוך גם 'נחל אסף' (30 בדצמבר 1952), 'באר אסף' (21 בדצמבר 1958) ו'חניון אסף'.


אנדרטה סמוך לצומת גבולות לזכר הנופלים בכפר שועוט (מקור: יואב אבניאון

על שם 'אסף המזכיר' אין אף רחוב, אבל יש ספר. השם נלקח מן הפסוק: 'וַיֵּצֵא אֵלָיו אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר' (ישעיהו, לו 3).


מהדורה ראשונה של הספר אסף המזכיר מאת זכריה פורטו, ונציה 1675 (מקור: קדם)

אך בעוד רבים מחבריי יכולים להתגאות ברחובות 'על שמם', ממני נבצר הדבר: מאז 1971, משנעשיתי חבר ועדת השמות הממשלתית, אני מקפיד שלא יוכל איש לבוא עלי בטענות על שאני זורע את שמי על מפת ישראל, בעודי מאשים אחרים באותו עוון (ראו את רשימתי בעונ"ש על הנצחתו העצמית של אוסישקין). 

אומנם, בבואי אל ועדת השמות כבר מצאתי 'מן המוכן' את עין זיו בנחל כזיב (ששמו העברי נקבע ביום 16 באוגוסט 1953) ואת הר זיו, הנשקף עליו (21 בדצמבר 1958), שלא לדבר על קיבוץ עין זיוון שבצפון רמת הגולן, שמתיישביו מקפידים לכתוב אותו, מסיבות מובנות, בכתיב מלא. אך לימים, שעה שנדונה בישיבת ועדת השמות הממשלתית (26 באוקטובר 1979) בקשת המתיישבים בראש הר זיו, לכנות את יישובם בשם 'מצפה זיו', דרשתי בתוקף, שיישוב חדש זה לא יישא את שמי לשווא, והצעתי לקרוא לו 'מצפה הילָּה שם, שנודע לימים כיישובו של גלעד שליט. 


אפילו בוויקיפדיה ציינו שמצפה הילה חייב את שמו ליהודה זיו; אך טעות בידם ואין מדובר ב'חוק' שאוסר זאת.

במצפה הילה, שנקרא גם 'הילה', ממתינים לשובו של גלעד שליט, אוקטובר 2011 (צילום: ברני ארדוב)

בשנת 2000 קראה המועצה האזורית 'מעלה יוסף' (על שמו של יוסף וייץ) שבמערב הגליל ליישוב קהילתי בין נהריה למעלות  ושלא על דעת ועדת השמות הממשלתית!  דווקא בשם 'נווה זיו' (שמו הראשון של היישוב היה זיו הגליל), על שמו של הלורד ישראל זיו, שהיה מראשי ההסתדרות הציונית באנגליה.


לורד ישראל משה זיו (1972-1889) מקור: ויקיפדיה

וכדי שידידים וקרובים לא יבקשו ממני הלוואה כספית, עליי להדגיש כי אין כל קשר ביני לבין משפחת 'מַלְיָאנִים' זו, ושמות שנינו מעוברתים (שלי מזלצין; של הלורד – מ-Sieff). הקשר הסמוי היחיד בינינו נמצא בצומת הישן של ראש פינה. בתחילת מלחמת העולם הראשונה הציב שם ג'מאל-פחה אנדרטה, שנהרסה בשנת 1956 ונעלמה. לימים ערכתי מחקר שהתחקה אחר אותה אנדרטה והוא נקרא 'אבן הייתה לראש פינה'. היום מוצב על מקום אותה אנדרטה תמרור, הנושא את השם 'זיו' – אך לא על שמי, אלא כציון דרך אל בית החולים זיו, שבצפת הסמוכה, הנושא את שמה של רבקה זיו, רעייתו של הלורד זיו. רבקה, שהייתה בת למשפחת מרקס, הביאה לשידוך את בית הכל-בו הלונדוני הידוע 'מארקס אנד ספנסר', בעוד הארי סאקר (Sacher ולא Sucker!), שנשא לאשה את מרים, אחותה של רבקה, תרם לנו את גן סאקר המפורסם בירושלים.
רבקה זיו (1966-1890) מקור: ויקיפדיה

מלבד בית החולים הצפתי יש עוד בית חולים הנקרא 'זיו', וגם הוא לא קרוי על שמי למרות שהוא בעירי ירושלים. זהו בית החולים הגרמני, שפעל מאמצע המאה ה-19 בעיר העתיקה, אך בתחילת המאה ה-20 עבר לעיר החדשה. הוא נבנה בפינת הרחובות הנביאים ושטראוס והיום הוא חלק מבית החולים 'ביקור חולים'. השם 'זיו' ניתן לו על שם מקימו הרופא דוקטור רודי וֶרט-זיו.


(צילום: יהונתן לוירר, ויקיפדיה)

ומזיו חזרה לאסף. בשנים 1984-1976 עמדתי בראש מדור מורי"ה (מורשת ידיעת הארץ) במִפקדת קצין חינוך ראשי. יום אחד העביר אלי קצין החינוך של חיל ההנדסה משאלה אישית: 'מפקד בסיס חיל ההנדסה במזרח השומרון מבקש כי תבוא לביקור ביחידתו'. מיהרתי להיענות לבקשתו וכך יצאתי אל 'הגיגית'  כינויה של בקעה אליפטית ממערב לקרן סרטבה, אשר בשל צורתה קבעה ועדת השמות הממשלתית (23 במרס 1973) למושב אשר בשוליה המערביים את השם גִּתִּית – ועליתי אל מחנה ההנדסה, שישב בראש גבעה. 

מתברר שזה מכבר ביקש אותו מפקד שם קולע למחנה יחידתו, ולפיכך, בעודנו צופים ממרומיו על מושב גיתית, שלפתי מתרמיל הצד שלי את ספר התנ"ך אשר עמי תמיד, ופתחתי אותו במזמור פא של ספר תהלים, שראשיתו 'לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית, לְאָסָף'. עיני מפקד היחידה ואנשיו אוֹרוּ: זה מכבר ידעו, כי ממרום גבעתם הם 'מנצחים את גיתית', והנה לפניהם אף כתוב מפורש, המלמד גם על שם המנצח אָסָף.

בלשכתו שלף מפקד הבסיס מן המדף שלימינו 'ספר זכרונות' מהודר וביקש ממני לכתוב בו, במו ידי, הסבר מפורט על הצעת השם לבסיס, ואני, כדרכי, מילאתי בשמחה ובפרטי-פרטים את בקשתו בדבר השם הקולע כל כך: 'מחנה אסף'. 

אך שנים לאחר מכן נזכרו פתאום בצה"ל כי שכחו להנציח את זכר אלוף פיקוד הדרום, אסף שמחוני – אשר נספה בתאונת מטוס בשובו ממסדר הניצחון של חטיבת המילואים 9 (עימה נמניתי בעת ההיא אף אני) בשארם א-שייח', בליל 7 בנובמבר 1956. מטבע הדברים הוחלט לקרוא בשמו את מחנה מפקדת פיקוד הדרום בבאר שבע, אלא שעל דרכה של הנצחה זו עמד אותו בסיס הנדסה במזרח השומרון, שנשא בגאון את השם 'מחנה אסף'. לפיכך נגזל ממנו שמו, השופע גאוות יחידה, והוענק לפיקוד דרום... וכך, כמאמר הרומאים: Sic transit gloria mundi, חולפת תהילת עולם.

על כן, כיון שאינני יכול עוד לצערי להגיש לדוד אסף כמתנת יום הולדת את שמו של אותו 'מחנה אסף', יש בידי שי צנוע אחר: פסוק נוסף מספר תהלים, ובו נאמר: 'לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית – מִזְמוֹר לְדָוִד' (ח 1).

9 תגובות:

  1. כמדומני י"ב מזמורי תהילים לאסף
    ואחד אפילו נקבע כשיר של יום שלישי
    והוא אקטואלי כאז כן היום
    מעניין שאף אחד לא עומד על כך שמערכת בתי הדין בימי דוד (אסף) היתה כנראה מושחתת
    מיטב האיחולים
    קותי

    השבמחק
  2. משהו על רחובות ע"ש אלוף אסף שמחוני.
    בבני ברק קרוי על שמו רחוב "אלוף שמחוני" ברמת גן רחוב "אלוף הניצחון". אלא, וזו הנקודה המעניינת, ששני הרחובות מצטלבים (מבחינה מסוימת זה אותו רחוב אחד, אבל בניגוד למפה, בהליכה ברחוב נראה שאלוף שמחוני ממשיך את רחוב ברקאי הרמתגני).
    האם למי מקוראי הבלוג מוכרת תופעה דומה? רחובות ששמם מתחלף במעברי הערים ראינו. אבל רחוב ששמו מתחלף לשם אחר אחרי אותו אדם?

    השבמחק
  3. דן גזית, קיבוץ גבולות27 בפברואר 2014 בשעה 12:11

    זהו פתח לסיפור על האנדרטה שבצומת גבולות לנופלים מכיתתו של אסף שכנאי:
    מפקד המחלקה, ששלח את האנשים האלה לאותו סיור, היה אז המפקד הצבאי של קיבוץ גבולות – חבר הקיבוץ שמעון אלוני (שנפטר לפני 9 שנים). לפני כחצי יובל החליט שהגיע הזמן להקים ציון לחבורה ההיא בשולי שרידי הכפר שועות (היום "משק צאן") והתחיל במסע ארוך של חיפושים למימונה: את התכנון של האנדרטה ביצע בנו (שהוא אדריכל), את לוח הנירוסטה תרמה המועצה האזורית אשכול (ואת חיתוך האותיות ביצע בהתנדבות מפעל "ישראלייזר" בקיבוץ רעים), אך המאמצים לרתום את בסיס צאלים לפיתוח סביבת האתר ואחזקתו – במסגרת "אמץ אתר" של צה"ל – עלו בתוהו. מע"ץ התנגדו להקמת האנדרטה, בטענה שהיא מתוכננת על הטריטוריה שלהם (=שולי הכביש) וגם קק"ל התנגדה ("כאן תהיה שדירת עצים שלנו"). גם מי שנותר מהורי הגרעין, הכשרת נען, התקשה להשתלב במאמץ.
    בסופו של דבר, שמעון החליט "אם אין אני לי – מי לי?" ובעזרת חברים נוספים מגבולות בנה במו-ידיו את האנדרטה, הציב אותה (בהנחה שלא יעזו לעקרה...) ושתל ענפי-צבר סביב בסיסה, כתזכורת לסיפור על שדירות הצברים, שהפריעו להתקדמות הכוח. מדי אביב היה שמעון מגיע ומנכש את עשביית החורף סביב האנדרטה.
    בחול המועד של פסח אחד ניכש שמעון – עם חברנו עמישי – את סביבות האתר והנה נעצרה על-ידו מכונית ונוסעיה רצו לקראתם עם מעדרים בידיהם. ועוד מכונית נעצרה ושוב אנשיה רצו אליהם ושוב מכונית - - - וכך נפקק הצומת במכוניות. נדהמו שמעון ועמישי ושאלו אותם: מה הריצה ? תודה, לא צריך עזרה! ואלה ענו להם: איזה עזרה ? שני יהודים עם טוריות ביד, זה בטח "מטמון הנגב" (חמיצר – זוכרים?)... איזה יהודי בכלל מחזיק טורייה, אם לא בחיפוש מטמונים ? – אז גם אנחנו...
    ואגב – למעשה לא היו רחוקים מהמטמון, שנטמן סמוך לאותו כביש (222) אך כ-20 ק"מ משם והלאה, ליד חורבות חלוצה...
    סבורני, שהמניע העיקרי להירתמותו של שמעון אלוני לבניית האנדרטה הייתה המסיבה שערכנו לו בקיבוץ ביום הולדתו ה-50 ובמסגרתה הענקנו לו הפתעה בדמות "חיים שכאלה": הבאנו את המטפלת שלו בחברת הנוער בעין שמר, את שומר השדות הבדווי של גבולות לפני מלחמת העצמאות – וה"שׁוֹס": שניים מבין שלושת הניצולים מכיתתו של אסף שכנאי באותו אירוע (ואף דאגנו, שכל הזמן תשים עליו עין האחות מהמרפאה – שלא יחטוף, חו"ח, התקף-לב...). נראה, כי האורחים האחרונים גרמו לו להחליט על ההנצחה!

    השבמחק
  4. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  5. ליהודה, שזיוו הולך לפניו, ולדוד אסף, בר האורין,
    מכל מלמדי השכלתי, במשמעות הצנועה, אך בתקווה שגילי המתקדם אינו מטעה אותי, נדמה לי שגם המכון המדעי הנודע ברחובות, או רק חלקו, נקרא בשעתו מכון 'זיו' ע"ש אותו לורד, לפני שנקרא עליו שם הנשיא פרופ. חיים וייצמן המהולל.

    השבמחק
  6. בידיעה מהעיתון על שועוט יש טעות בתאריך. התקרית בשועוט היתה ב-9/12/47 ולא ב-8/12/47 כמו שנכתב (נא עיינו בערך שכתבתי ובתמונות שצלמתי - "אנדרטת חללי שועוט" בוויקיפדיה).

    השבמחק
    תשובות
    1. התגובה האחרונה היא של ד"ר אבישי טייכר

      מחק
  7. בשולי הדברים החשובים שנכתבו לעיל שמתי לב שיהודה זיו מכהן זה למעלה מארבעים שנה כחבר בועדת השמות הממלכתית, אכן לזו תקרא התמדה...

    השבמחק
    תשובות
    1. עלי כהן, קופנהגן1 במרץ 2014 בשעה 0:15

      כפרי בשל נפל לידי הערב "שלל" עם השם "אסף" - מוחמד אסף מרצועת עזה, הזוכה בן ה-24 בתחרות "עראב אידול"(כוכב נולד) שהתקיימה בביירות- אפילו אבו מאזן התגייס לטובתו וקרא להצביע עבורו, שלא לדבר על עשרות אלפי המעריצות. מוחמד אסף נמצא בדנמרק וזכה לסיקור טלויזיוני להופעתו בעיר שכנה לבירה קופנהגן , שלהופעתו נמכרו כל הכרטיסים עד האחרון בהם למהגרים פלשתינאים המתגוררים עכשיו באיזור בירת דנמרק. ומה ה"אסף" השני?---אסף חפץ, שהיה המפכ"ל ה-12 של משטרת ישראל והוא עצמו יליד קיבוץ כפר מנחם, והשנה יחוג את יום יום הולדתו ה-70.

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.