גלגולו של ריקוד: הפינגווין והחרדים

היש בעולמנו ברייה מקסימה וחמודה יותר מפינגווין? אולי דובי הפנדה, אולי הדולפינים, אבל זה לא על חשבון אהבתנו הבלתי מסויגת לפינגווינים. אמנם, רק מעטים מגיעים ליבשת אנטרטיקה או לדרום-דרום אמריקה כדי לצפות בהם באזורי גידולם הטבעיים, אך גם בגני החיות, בקולנוע ובטלוויזיה הם תמיד מקור לשמחה, הנאה וחיוך.

א. הפינגווין והחרדים

ככל הידוע לי, אין בארץ אף מסעדה שבה מוגש בשר פינגווינים, אבל שאלת כשרותם של עופות אלה כבר עלתה לפני מרנן ורבנן:

מקור: אתר כיפה

איזה מזל! הפינגווין אינו חיה כשרה. אבל מתברר כי 'ריקוד הפינגווין' הוכשר לחלוטין ולאחרונה הפך פופולרי ממש בחתונות חרדיות. הנה כמה דוגמאות מישיבות הליטאים ומחצרות החסידים:

וכאן, ריקוד הפינגוויניות, מבנות היישוב הישן בירושלים:

וכאן עוד דוגמה, כולל טענה שמי שאחראי להחדרת 'הגירסה היהודית' של הריקוד לתוככי העולם החרדי הוא שדרן הרדיו הפופולרי מנחם טוקר.

ריקוד הפינגווין מסעיר בימים האחרונים את אתרי האינטרנט החרדיים. יש אפילו שוטים שבעולם, שטוענים כי מקורו הוא 'נאצי' – לא פחות!

הנה כך צומח מיתוס מטופש:

מקור: שטיבל

אבל זה כלום לעומת קבלת הפנים של חסידי סאטמאר הזועמים, שרואים בו ריקוד משוקץ ומלא זימה.

מישהו גם הכין 'פשקוויל' היתולי:

עוד דיונים מעניינים, קליפים ושונות יש בבלוגים החרדיים בחדרי חרדים, קאווע שטיבל, אידישע וועלט, ועוד.

ב. הפינגווין והעולם הגדול

קוראי בלוג זה לא יופתעו לדעת שגם ריקודים, קדושים וטהורים ככל שיהיו, יכולים להתגלגל. בעבר כבר עסקנו כאן בכמה ריקודי גויים, שהתגלגלו, רחמנא ליצלן, לחתונות של שלומי אמוני ישראל ושם זכו לתיקון גדול. למשל 'נוסה, נוסה', שהפך ל'משה, משה' ול'מתי תמלוך בציון', או ריקוד 'ג'ינג'ס  חאן', שהתגלגל מגרמנית לחרדית תחת השם 'ייִדן קומט אַ היים'. אפילו 'סגנון מייקל ג'קסון' חדר לשם.

הצצה באינטרנט תגלה לנו, כי אין כמעט עם ולשון עלי תבל שאינם מרקדים את ריקוד הפינגווין. יש, כנראה, משהו בריקוד הזה שיכול לחבר דתות ותרבויות שונות זו מזו – ערבים, חרדים, נשים חשופות זרועות קדשן – כולם מרקדין לפני הכלה באותם צעדים משונים ומשמחים.

הנה למשל חתונה באלבניה (2010). הצטרפו אל יותר ממיליון ושלוש מאות אלף איש שצפו בסרטון הזה...

וכאן ריקוד על שפת הים (אזהרה למחמירים בהלכות צניעות: יש הרבה בנות עם ביקיני).

כאן בערב הסעודית:

וכאן תחנת השידור הערבית 'אל ערבייה' מציגה את שיגעון הפינגווינים. מתברר שהריקוד הזה כבר גרם לסכסוכים משפחתיים...

כאן בטורקיה:

כאן בבולגריה:

וכאן ברומניה (הרומנים טוענים כי מקור הניגון והריקוד הוא בכלל ברומניה!)

ג. הפינגווין והלטקיס

אז מניין באמת התגלגל ריקוד זה?

זקנים שבחבורה בוודאי ייזכרו בריקוד המפורסם 'לֶטְקִיס' / Letkiss, שהיה פופולרי מאוד באמצע שנות השישים. היו שהבינו בטעות את פשר המילה כ'הבה נתנשק'. לי זה תמיד נשמע כמו לאַטקעס', כלומר לביבות לחנוכה, אבל מה הבנתי אז ב'ריקודים סלוניים'...

מתברר כי מקור הריקוד 'לטקיס' בכלל בפינלנד, שם הוא נקרא Letkajenkka (אף כי, כפי שנראה בהמשך, יש מקום לטענה כי מקור צעדי הריקוד עצמם הוא כנראה אמריקני). הראשון שהקליט את השיר 'לטקיס', בראשית שנות השישים, היה זמר ושמו Erik Lindström. 

מבט בסרטון הפיני הזה, שהוקלט ב-1965, ישפוך אור על מקורותיו הלא-סודיים של ריקוד הפינגווין. לא נאצי ולא בטיח.

וכאן סרטון מגרמניה, כנראה מ-1963 ולא מ-1956 כפי שנרשם בכותרת, שמסביר לצופים בבית כיצד רוקדים את לטקיס:

כאמור, גם אלינו הגיע הריקוד המושחת. הנה גילה אדרי שרה את 'לטקיס' (1965). המילים העבריות הן של גלעד בן ש"ך.

אדרי, שזכורה בעיקר בזכות הלהיט הגדול שלה 'הנשיקה הראשונה', מתה בשנה שעברה.

ועכשיו כולם – ערבים, חרדים, בנות ובנים – יחד:

לט- קיס הבה ונרקודה,
לט-קיס זה עכשיו במודה,
לט-קיס אל נא תעמוד,
לא צריך ללמוד הרי זה קל מאוד!

לפט שמאל ואחר ימינה,
קל קל נדלג קדימה,
לט-קיס כל אחד רוקד,
הריקוד סוחף אתה אינך עייף.

תמיד המקצב מדביק,
אין דאגות או מחלה,
אפילו נדמה מספיק,
חוזרים מיד להתחלה.

לט-קיס עוד ועוד נרקודה,
לט-קיס הריקוד במודה,
לט-קיס כל אחד מכיר,
זקן ליד צעיר רוקדת כל העיר! 

אבל כפי שנרמז לעיל, האמת העוד יותר אמתית היא שריקוד הלטקיס הפיני בעצמו נגנב, ככל הנראה, מריקוד אמריקני, שהומצא בסן-פרנסיסקו בשנת 1952 ושמו Bunny Hop. אני מתכוון כמובן לצעדי הריקוד, לא למוסיקה.

הנה ה'באני הופ' האמריקני – האב המייסד של ריקוד הפינגווין:

תודה לד"ר מנחם קרן, יהושע לביא, רבי נחמן ועוד רבים.

בעלי התוספות

יהודית ויינר הריס הפנתה את תשומת לבי לסרטון הזה, בו שרה רביעיית 'מקהלת זמירות' החרדית את 'חד גדיא' ביידיש (!), במנגינה הקדושה:

  

וכן, לקליפ הזה, שבו מוגדרת (ומבוצעת) המנגינה של 'דער פּינגווין טאַנץ', כניגון חסידי ('אַ חסידישע ניגון'). יסודו בהררי קודש או בהררי רומניה – למי אכפת? כתב שם מי שהעלה את הסרטון...