יום שישי, 11 בספטמבר 2015

פניני חזנות: משפחת מַלַבְסְקִי



רשימות קודמות בסדרה 'פניני חזנות'

הנה קרבים הימים הנוראים, שבהם אפילו דגים בנהר רועדים מאימת יום הדין, ואין מתאים ממועד זה של השנה לחדש את מדור 'פניני חזנות' של עונ"ש ולהתענג על זמרתם של גדולי חזנינו. והפעם על אחת התופעות המוצלחות והמצליחות ביותר ב'תור הזהב' של החזנות המודרנית – משפחת מלבסקי.

תאמינו או לא, יש אפילו 'רחוב משפחת מלבסקי'. אומנם, הכתיב הלועזי שגוי, ובכל זאת עיריית נתניה, שמכבדת את זכרם של אמני ישראל בקריאת רחובות על שמם, החליטה לקרוא רחוב בישראל על שמה של המשפחה המזמרת (בין הרחובות בני ברמן ויוסי בנאי).

צילום: ד"ר אלי לוין

החזן שמואל מָלָבְסְקִי (1985-1894) היה דמות יוצאת דופן בעולם החזנות. הוא העז לעשות מה שאף חזן אורתודוקסי אחר לא עשה לפניו (או אחריו) – לשתף נשים בשירת ה'משוררים' המלווים את החזן הראשי.

מלבסקי נולד ב-1894 בעיירה סְמִילָה שבפלך קייב (אוקראינה של היום) וכבר כנער בר-מצווה החל בעסקי חזנות והצטרף למקהלות 'משוררים' שונות. לארה"ב היגר בשנת 1914 ושם קשר את גורלו עם החזן הנודע יוסלה רוזנבלט. שמואל גר בביתו של יוסלה כשמונה שנים והופיע עמו בקונצרטים (השניים אף הקליטו ארבעה קטעי דואט נהדרים). יוסלה היה גם 'אחראי' לשידוך בין עמיתו, הרווק הצעיר, לבין מי שתהיה אשתו (מ-1921) – הפסנתרנית האמריקנית הארייט (אַלטֶה), שלימים הייתה גם הכח המניע של המשפחה המוסיקלית.

שמואל מלבסקי (מימין) ויוסלה רוזנבלט, ניו-יורק 1917
הקדשה מעבר לתמונה, פברואר 1984 (באדיבות ד"ר מוטי פרידמן)

מלבסקי היה חזן של ממש, שבא מלב-לבו של העולם האורתודוקסי המזרח-אירופי, אך בשנת 1945 עשה מעשה נועז וחסר תקדים, כשהקים עם ארבע בנותיו ושני בניו מעין חבורת זמר משפחתית, שנקראה 'משפחת מלבסקי', ובאנגלית The Singers of Israel. הבנות היו גולדי (גולדעלע), גיטל (גיטעלע), רותי, ומנוחה (מיני), והבנים: אברהם (אלברט) ומורטי.

החרדים, וגם רבנים אורתודוקסים מודרנים בארה"ב, התנגדו ל'חילול הקודש' והאשימו את מלבסקי ב'רפורמיות'. אך הוא לא נרתע והמשיך בשלו. הוא כבר לא הוזמן לעבור לפני התיבה בבתי כנסת אורתודוקסים, אך הופיע עם ילדיו בבתי מלון ובאולמות קונצרטים שהיו מלאים עד אפס מקום.

בני משפחת מלבסקי (לא כולל האמא)

שיריה המלודיים וההרמוניים של ה'משפחה' זכו להצלחה מסחררת ונפוצו במהירות בכל העולם היהודי. בשנות החמישים והשישים הם היו בלי ספק הידועים ביותר בעולם החזנות, ותקליטיהם היו רבי מכר.

המלבסקים ביקרו בישראל פעמיים (1952, 1967) והופיעו בקונצרטים בערים שונות. שיריהם הקליטים – שנלמדו בעיקר דרך הרדיו ועשרות התקליטים – התחבבו על רבים והשפיעו בצורה בלתי רגילה על 'נוסח' סדר התפילה החדש שנוצר במדינת ישראל, בעיקר במנייני התפילה שנערכו בסניפי 'בני עקיבא', שם הושם דגש על שירה משותפת של החזן וקהל המתפללים.



הנה מחרוזת שירי המשפחה, מושרים על ידי נשות מקהלת 'צלילי גבעתיים':



אפשר להביא אין סוף הקלטות משיריה האהובים של משפחת מלבסקי. בלית בררה נסתפק רק בכמה, בתקווה שישאירו טעם לעוד...

א. הבן יקיר לי אפרים

הקהל הישראלי נפגש לראשונה עם משפחת מלבסקי בשנת 1969 דרך הלהיט הגדול של להקת הנח"ל, 'הבן יקיר לי', שהיה עיבוד רוק של הביצוע המקורי. המילים נלקחו כמובן מן התנ"ך והלחן הוא של שמואל מלבסקי. הסולו המקורי – הרבה לפני מירי אלוני – היה של הבת, גולדי מלבסקי.
הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲ‍רַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְהוָה (ירמיהו, לא 19)
הנה קליפ שערך רמי נוידרפר ובו אפשר להאזין ל'הבן יקיר לי אפרים' המקורי.



כאמור, להקת הנח"ל חידשה את השיר בתכניתה ה-22 ('בהאחזות הנח"ל בסיני'), שעלתה לראשונה בסוף 1969. הסולנית הייתה מירי אלוני (ואתה שרים גם רותי הולצמן, ירדנה ארזי ולאה לופטין; ובין הבנים – גידי גוב, אפרים שמיר ועוד). הכוריאוגרפיה נראית היום מופרכת לגמרי (הבמאי היה דני ליטאי), אבל אז זה עשה רושם גדול:



מאז זכה השיר לביצועים רבים, והנה כמה דוגמאות.

הגבעטרון בהופעה ב'צוותא'. הסולן הנהדר הוא חנוך אלבלק מקיבוץ בית השיטה.



וכאן החזנים דודו פישר והחזנית עדי ארד (2010):



 והנה קוריוז מפתיע, שמצביע על האיכות המוסיקלית חוצת-הגבולות של לחניו של שמואל מלבסקי.

מקהלה רבת-משתתפים מאוניברסיטת Padjdjaran שבאינדונזיה (!), כולל נשים רבות עטופות בחיג'אב, שרים את 'הבן יקיר לי', או בכיתוב המוזר שבסרטון: Haben Ya Kirli...



ב. ידיד נפש

הפיוט 'ידיד נפש', שהוא משיאי תפילות הכיסופים לקרבת האל, נכתב בצפת במאה ה-16 בידי הדרשן והמקובל ר' אליעזר אזכרי (אזיכרי). פיוט זה השתלב בסידורי התפילה של כל עדות ישראל, אשכנזים וספרדים כאחד. מלכתחילה נועד השיר לסעודה שלישית, אך בבתי כנסת דתיים-לאומיים נהוג לשיר אותו בציבור לפני תפילת קבלת שבת.

בשל תפוצתו הרבה של השיר נפלו בו טעויות רבות (כגון 'והייתה לך שמחת עולם', במקום 'שפחת עולם'). הנה בתי השיר, שבאקרוסטיכון יוצרים את שם האל:

יְדִיד נֶפֶשׁ, אָב הָרַחְמָן
מְשךְ עַבְדָךְ אֶל רְצונָךְ
יָרוּץ עַבְדָךְ כְמו אַיָל
יִשְתַחֲוֶה מוּל הֲדָרָךְ
כִי יֶעְרַב לו יְדִידוּתָךְ
מִנּפֶת צוּף וְכָל טָעַם

הָדוּר, נָאֶה, זִיו הָעולָם
נַפְשִי חולַת אַהֲבָתָךְ
אָנָא אֵל נָא, רְפָא נָא לָהּ
בְהַרְאות לָהּ נעַם זִיוָךְ
אָז תִתְחֵזֵק וְתִתְרַפֵא
וְהָיְתָה לָךְ שִפְחַת עולָם

וָתִיק, יֶהְמוּ רַחֲמֶיךָ
וְחוּס נָא עַל בֵן אוהֲבָךְ
כִי זֶה כַמֶה נִכְסף נִכְסַף
לִרְאות בְתִפְאֶרֶת עֻזָךְ
אָנָא אֵלִי, מַחְמָד לִבִי
חוּשָה נָא, וְאַל תִתְעַלָם

הִגָלֵה נָא וּפְרשׂ, חָבִיב
עָלַי אֶת סֻכַת שְלומֶךְ
תָאִיר אֶרֶץ מִכְבודָךְ
נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְ
מַהֵר, אָהוּב, כִי בָא מועֵד
וְחָנֵנִי כִימֵי עולָם
בני המשפחה שרים רק את שני הבתים הראשונים, ולטעמי זהו אחד מפרקי החזנות המרגשים ביותר שלהם.



ג. צור משלו אכלנו

בשנות החמישים הקליטו המלבסקים תכנית מיוחדת של שיריהם, כולל מנחה (הנרי רוזנבלט, בנו של החזן יוסלה), שהקדים לכל שיר כמה מילים באנגלית אמריקנית מצוחצחת. זהו תעוד נדיר, גם אם מבוים, של המשפחה המזמרת, בביתה בברוקלין ובתפאורת בית כנסת. בסרטון מופיעה גם הגברת הארייט מלבסקי, שאומנם לא הייתה חלק מהלהקה, אך הייתה פסנתרנית מוכשרת.

'צור משלו אכלנו' הוא מזמירות השבת המפורסמים ביותר ונכתבו לו לחנים רבים בכל עדות ישראל. מילות השיר מתכתבות עם ברכת המזון ועל כן הוא הושר בתום הארוחה ולפני שהמסובים מברכים את ברכת המזון. מחברו האנונימי חי כנראה במאה ה-13 בגרמניה או בצפון צרפת.

צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ
צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ בָּרְכוּ אֱמוּנַי
שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ כִּדְבַר יְיָ

הַזָּן אֶת עוֹלָמוֹ רוֹעֵנוּ אָבִינוּ
אָכַלְנוּ מִלַּחְמוֹ (אֶת לַחְמוֹ) וּמִיֵּינוֹ (וְיֵינוֹ) שָׁתִינוּ
עַל כֵּן נוֹדֶה לִשְׁמוֹ וּנְהַלְּלוֹ בְּפִינוּ.
אָמַרְנוּ וְעָנִינוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ

בְּשִׁיר וְקוֹל תּוֹדָה נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ
עַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה שֶׁהִנְחִיל לַאֲבוֹתֵינוּ
וּמָזוֹן וְצֵדָה הִשְׂבִּיעַ לְנַפְשֵׁנוּ
חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ וְאֱמֶת יְיָ

רַחֵם בְּחַסְדֶּךָ עַל עַמְּךָ צוּרֵנוּ
עַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ זְבוּל בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ
וּבֶן דָּוִד עַבְדֶּךָ יָבֹא וְיִגְאָלֵנוּ
רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ יְיָ

יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא
וְשָׁם נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ וּבִרְנָנָה (שָׁם) נַעֲלֶה
הָרַחֲמָן הַנִּקְדָּשׁ יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה
עַל כּוֹס יַיִן מָלֵא כְּבִרְכַּת יְיָ



ד. כבקרת רועה עדרו

הנה עוד קטע מוקלט של בני המשפחה. פסוקי 'כבקרת רועה עדרו' הם חלק מהפיוט הקדום 'ונתנה תוקף' שאותו אומרים בתפילת מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים.

וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן.
כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ.
מַעֲבִיר צֹאנוֹ תַּחַת שִׁבְטוֹ.
כֵּן תַּעֲבִיר וְתִסְפֹּר וְתִמְנֶה וְתִפְקֹד נֶפֶשׁ כָּל חָי.




ה. צאנה צאנה

כדרכם של החזנים ב'תור הזהב', גם המלבסקים לא הסתפקו בחזנות קלאסית אלא שרו גם שירי עם רבים, בעברית וביידיש.

הנה 'צאנה צאנה', הלהיט העברי הגדול ביותר בכל הזמנים (אחרי 'הבה נגילה', כמובן). בשיר זה פשטו המלבסקים את מחלצות החזנים ועטו לבוש 'חלוצי'. קצת פאתטי ומגוחך, אבל חמוד:



ו. זינגט זשע אַלע ייִדעלעך

וכאן, 'זינגט זשע אַלע ייִדעלעך'  (שירו, כל היהודים), שמשלב שיר עממי ביידיש, ששמו הרשמי הוא 'דאֶס ליד פֿון ירושלים' (השיר מירושלים), עם הקלאסיקה המנצחת של 'לשנה הבאה בירושלים' ו'התקוה'.



אלה הן המילים כפי שהביאן מאיר נוי בספרו 'מעיני הזמר: השפעות לחנים יהודיים ממזרח אירופה על הזמר העברי' (1996, עמ' 20).


למיטב ידיעתי, השיר ביידיש נרשם לראשונה בשנת 1930, בספר Jüdisches Liederbuch שנדפס בברלין; ושנתיים אחר כך, ב-1932, גם על ידי אברהם צבי אידלזון בכרך התשיעי של 'אוצר נגינות ישראל', עמ' 59 (מס' 225).

מאיר נוי גם רשם ארבע גרסאות עבריות של השיר, ומידע נוסף עליהן אפשר למצוא ב'זמרשת'.

ז. האחיות מרלין 


למן שלהי שנות הארבעים פתחו שתיים מן האחיות, גולדי וגיטל, בקריירה מקבילה. הן אימצו לעצמן את שם הבמה Marlin Sisters (האחיות מרלין), הקליטו שירים ביידיש ובאנגלית והופיעו בתכניות טלוויזיה ובפרסומות.

הנה מחרוזת 'וטהר לבנו' ו'הבה נגילה':



וכאן אחד הלהיטים האמריקנים הגדולים משנת 1949  'Blue Skirt Waltz' (ואלס החצאית הכחולה). הן מלוות בשירתן את זמר העם פרנקי ינקוביץ.




ח. ולהנאתכם...

מתוך תקליט שירי השבת של משפחת מלבסקי (1953)

באתר הנפלא של Judaica Sound Archives אפשר לשמוע בכיף את כל התקליטים של משפחת מלבסקי.

לחיצה כאן תפעיל את תקליט שירי השבת.

לחיצה כאן תפעיל את תקליט שירי הימים הנוראים.


נספח

ב-1967 ביקרו בני מלבסקי בישראל. העיתונאי רפאל בשן, בעל טור הריאיונות הנודע בעיתון 'מעריב', פגש את שמואל מלבסקי, רעייתו הארייט (בשן קורא לה 'אמא מלבסקי' או 'הגברת מלבסקי', וכנראה שכח לשאול אותה לשמה...) ובתם גיטל. הנה הריאיון המעניין שנדפס במוסף 'ימים ולילות', ב-14 באפריל 1967:




14 תגובות:

  1. אבישי ליוביץ'11 בספטמבר 2015 בשעה 8:15

    אכן, עונג אמיתי.

    אבי המנוח, שהיה בנערותו, "משורר" של חזן בגרודנו, אהב את כל המלבסקים ובפרט חיבב מאוד את גאלדעלע. ובאשר ל"כבקרת רועה עדרו" היתה לי קלטת בה שם הפרק נכתב באותיות לעז Kevah Kuros... (אחפש בגנזי ואם אמצא אשלח סריקה) טוב שהאינדונזים לא שכחו מה זה להיות יהודים...
    רק תקן נא שגיאונת כתיב, דוד: "ארבע בנותיו" במקום "ארבעת בנותיו".

    שנה טובה!

    השבמחק
  2. כאן הקלטת ראיון עם הנרי רוזנבלט המוזכר לעיל.
    https://www.youtube.com/watch?v=doySfzD1p8c

    השבמחק
  3. א פאַרגעניגן. תודות ושנה טובה.

    השבמחק
  4. אם נדייק, "הבן יקיר" לקוח מתפילת מוסף של ראש השנה (זכרונות) ועל כן המלבסקים פותחים ב"ונאמר"

    השבמחק
  5. תודה על הרשימה הנהדרת. אני מחפש הקלטה של "מזמור שיר ליום השבת" - לטעמי אחד הקטעים הטובים והמרגשים של משפחת מלבסקי ולא מצליח למצוא.
    אשמח לקישור. תודה מראש ושנה טובה לכל.

    השבמחק
  6. באתר של JSA אפשר למצוא הכל, כולל את 'מזמור שיר'. בדוק בקישורית הזו, השיר החמישי:

    http://faujsa.fau.edu/jsa/collection_music.php?jsa_num=404427&queryWhere=jsa_num&queryValue=404427&select=&return=collection_album

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה מאד על הקישור. סגרת לי מעגל נוסטלגי מצמרר של כ- 60 שנה(!) מאז פטירת סבי ע"ה.
      שנה טובה ומבורכת.

      מחק
  7. שנה טובה! הרשימה מאוד מרגשת. תודה!

    השבמחק
  8. תודה על המלבסקים! המקהלה האינדונזית כבר ביקרה אצלי במייל מתי שהוא בשיר "הבן יקיר לי".
    בקשר לרשימה מהשבוע שעבר על העיירה אוזדה בביילורוסיה - כל הזמן צלצל לי משהו בזיכרון לגבי השם הזה. האובך והחום לא עזרו לי להבין מה הצלצול הזה, אבל היום, למרות העובדה ששום דבר רציני עדיין לא השתנה בחום ובאובך ואני - כמו רבים וכן טובים - מרגישה את עצמי כאסקופה שהאובך דרסהּ, התעורר הצלצול למשהו מוכר. ובכן, במרוקו יש עיר ושמה אוז'דה והיא נמצאת בעומק המדינה קרוב לגבול אלז'יריה, ויש לה חכמים ופייטנים שקמו בה, ויהודי מרוקאי אחד ששמו ברוך רפאל טולידאנו, אבל הוא לא קרוב משפחה שלי - איך שהוא קשור לאוז'דה, והוא שחיבר את הפיוט "אשורר שירה לכבוד התורה" ששר בזמנו ג'ו עמאר הגדול. כותב הפרופסור משה בר-אשר כי הפיוט הידוע, שאין שני לו בימים הנוראים: "עת שערי רצון להיפתח" גם הוא קשור לעיר אוז'דה במרוקו. זהו, הצלצול הפך לאות ארגעה: יש עיר ושמה אוז'דה, ובה חייתה קהילה יהודית, והעיר היא מרוקאית, דרומה מארץ אשכנז, ומערבה לביילורוסיה!

    השבמחק
  9. אכן א-פארגניגען :) חושבת שגם אני כבר ראיתי את האינדונזים פעם. מה שמוכיח שמוזיקה מאחדת את העולם :)

    השבמחק
  10. יחיאל גוטפריד12 בספטמבר 2015 בשעה 17:34

    קסם של כתבה. נשים לב שב 'זינגט זשע אַלע ייִדעלעך' בסוף הם שרים את התקוה במילים המקוריות :"לשוב לארץ אבותינו לעיר בה דוד חנה " קסם כבר אמרתי ? תודה ושנה טובה

    השבמחק
  11. אבי ע"ה למרות היותו חילוני בנשמתו, היה חסיד של משפחת מלבסקי ויוסל'ה רוזנבלט במסגרת פרקי החזנות של שבת בצהרים. עם הישמע ההודעה על פרקי חזנות הושלך הס בבית וליתר בטחון יצאתי החוצה כדי לא להרעיש. זה לא שהוא היה רודן - הוא פשוט ביקש שאת התכנית הקצרה הזו בת 20 דקות (מ -1:40 עד 2 בצהריים) לתת לו ליהנות, והוא אכן נהנה.
    יפה דוד שהבאת את הזכרון הזה לבלוג שלך.

    השבמחק
  12. "מלכתחילה נועד השיר לסעודה שלישית". לא נכון; השיר הוא סתם "בקשה" על ייחוד השם, הנועד לכל עת מצוא. ואכן נוהגים החסידים לשיר אותו בסעודה שלישית, אבל אין לה שום קשר לסעודה זו, כשם שאין לה קשר לקבלת שבת. בהרבה סידורים של עדות המזרח הוא נדפס במדור הבקשות שלפני שחרית ליום חול.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.