יום שישי, 27 בנובמבר 2015

'אם ה' לא יבנה בית': מברוקלין לווילנה ובחזרה

חבורת 'קְווֹרוּם' מווילנה

השבוע התוודעתי לראשונה לחבורת זמר הקרויה 'קְווֹרוּם' (Quorum). חבורה של שישה גברים ליטאים מווילנה, ששרים אַ-קַפֵּלָה, וכפי שאפשר להיווכח מדף הפייסבוק שלהם יש להם רפרטואר נפלא. החבורה נוסדה לפני עשר שנים, וביוני 2015 הם ציינו זאת בקונצרט חגיגי בווילנה.

אומנם הם מווילנה, אבל אין בהם אף יהודי (לדבריהם, רק אחד מהם הוא 'חצי-יהודי'...), ובכל זאת הנושא היהודי לא זר להם (הנה למשל פרודיה על שיר של הביטלס בנוסח 'כליזמר').

אהרן כץ מברוקלין הפנה את תשומת לבי לביצוע נהדר שלהם של שיר 'חסידי', שהלחין המוזיקאי (והמיליונר) החרדי שלמה יהודה רכניץ מלוס אנג'לס, על פסוקים מספר תהלים (קכז 1; קכא 4):

אִם יְהוָה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ, אִם יְהוָה לֹא יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר.
הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל.

שיבוש ההגייה הקטן (הם שרים 'ישמָר' במקום 'ישמוֹר') ממש לא מפריע. הקשיבו וראו איזה ביצוע אדיר, וכמה הניגון היפה ושובה הלב, מדבק ואוחז בך.



לא למותר לציין, שההופעה החגיגית של 'קוורום' נערכה בחלל האקוסטי של כנסיית קתרינה הקדושה בווילנה. האתר 'בחדרי חרדים', שדיווח על כך, נמנע כמובן מלהזכיר זאת.

ובכל זאת, מה לליטאים הללו ולניגון הזה? מתברר שהוא הגיע אליהם דרך צפייה בסרטון שהועלה ליו-טיוב.

הם צפו בביצוע של 'מקהלת שירה' (Shira Choir) בחגיגת בר-מצווה, שנערכה לפני כשנתיים, ונדלקו. 'מקהלת שירה' היא מקהלה חסידית מפורסמת בארה"ב, שבסיסה בברוקלין שבניו יורק, וגם היא פועלת כבר כעשור.

הסרטון הזה, מאוקטובר 2013, שאין בו לא יופי ולא הדר, לא פעלולים ולא צהלולים, רק שירה זכה של חבורת חרדים היושבים סביב שולחן עם בקבוקי סודה וקולה ושיירי לחמניות, זכה לצפייה של מעל מיליון ומאתיים אלף צופים!



בין התגובות הרבות לסרטון (מעל אלף) מופיעה גם התגובה הזאת, של אחד מחברי להקת 'קוורום', שפונה בהומור לגולשים היהודים:
זהו השיר היהודי הטוב ביותר מאז ומעולם, והביצוע מדליק. לא יכולנו לעמוד בפיתוי ליצור גרסת 'כיסוי' של השיר בווילנה, ליטא, עם להקת הא-קפלה שלנו 'קוורום'. לאחרונה העלינו את הביצוע ליו-טיוב. אנא, אל תחמירו איתנו בשיפוט. בחבורה שלנו יש רק חצי-יהודי, אז המבטא שלנו רחוק ממושלם, והמקצב, אולי, קצת מהיר מדי. מכל מקום, אנחנו מאוד שמחים שיש שיר כל כך יפה וקהל המאזינים הליטאי שלנו מעריך את זה מאוד.


ואם הגענו ל'מקהלת שירה', ננצל את ההזדמנות ונאזין לעוד כמה ביצועים יפים שלהם. מטבע הדברים, הם שרים בעיקר להיטים 'חסידיים' עכשוויים, אבל ברפרטואר שלהם יש גם גרסאות 'כיסוי' של יצירות חזנות קלאסיות. הנה כמה שאהבתי במיוחד.

נתחיל בגרסתם ל'היום תאמצנו', מתוך תפילה שנאמרת בימים הנוראים. זהו ניגון ידוע של משפחת מלבסקי, שמתחיל ומסתיים בפסוק 'וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם' (דברים, ד 4).

הַיּוֹם תְּאַמְּצֵנוּאָמֵן
הַיּוֹם תְּבָרְכֵנוּאָמֵן
הַיּוֹם תְּגַדְּלֵנוּאָמֵן
הַיּוֹם תִּדְרְשֵׁנוּ לְטוֹבָהאָמֵן
הַיּוֹם תִּשְׁמַע שַׁוְעָתֵנוּאָמֵן
הַיּוֹם תְּקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּאָמֵן
הַיּוֹם תִּתְמְכֵנוּ בִּימִין צִדְקֶךָאָמֵן



זוהי גרסתם ל'המבדיל' של יוסלה רוזנבלט (יצירה שעליה כבר כתבנו כאן):



וזו כבר הקלאסיקה של המוזיקה הפופולרית ביידיש 'אַ ייִדישע מאַמע':



וכאן בהופעה מלוטשת, אולי מלוטשת מדי, מציע הסולן שלום לֶמֶר גרסה חזנית של התפילה 'אבינו מלכנו', שהתפרסמה בביצועה של השחקנית והזמרת ברברה סטרייסנד, ועליה כתבנו כאן:



ולסיום, גרסתם ל'חד גדיא', יצירה שהתפרסמה בביצועו של החזן מוישה אוישר:



שבת שלום.

17 תגובות:

  1. הוכחה נהדרת שהשפה הבינלאומית האמתית היא המוסיקה.
    לפני שנים רבות, בנופש במרמריס שבתורכיה, נשמעה לי המוסיקה שלוותה את אמון ההתעמלות האירובית כשיר חסידי (שלא הכרתי נעימתו). כשהתקרבתי, הבחנתי במלים
    "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי
    שבטך ומשענתך המה ינחמוני"
    לשאלתי ענתה מדריכת האמון שאין לה כל פרטים על השיר; מישהו תפר לה כמה שירים יחד על דיסק.

    בבקור בבית הכנסת בקובנה לפני שנים רבות הופיע בפנינו בין השאר הקלרניתן, כלזמר-איש ג'ז דיויד קרקאואר בנעימות יהודיות. כל שמונת מלויו היו נערים פולנים לא יהודיים.


    שבת שלום ועונג!

    השבמחק
  2. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
    תשובות
    1. עוד תרומה נפלאה של החסידים למוסיקה היא המלחין ר' חיים בנט מחסידות סערט-ויז'ניץ. היצירה המפורסמת ביותר שלו היא ללחן הפיוט "מכניסי רחמים" של הימים הנוראים. לטעמי, הביצוע היפה ביותר הוא של שלוימה כהן, כאן
      https://www.youtube.com/watch?v=qtg02192HP0
      זהו קטע מסרט מעט ארוך יותר שבו מרואיין המלחין בנט, ואפשר ללמוד ממנו לא מעט על אופיו:
      https://www.youtube.com/watch?v=1tpjkucLuxY
      כיוון שההגייה קשה להבנה, מובאות כאן מילות הפיוט:
      מַכְנִיסֵי רַחֲמִים הַכְנִיסוּ רַחֲמֵינוּ,
      לִפְנֵי בַּעַל הָרַחֲמִים
      מַשְׁמִיעֵי תְפִלָּה הַשְׁמִיעוּ תְפִלָּתֵנוּ,
      לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה
      מַשְׁמִיעֵי צְעָקָה הַשְׁמִיעוּ צַעֲקָתֵנוּ,
      לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ צְעָקָה
      מַכְנִיסֵי דִּמְעָה הַכְנִיסוּ דִמְעוֹתֵינוּ,
      לִפְנֵי מֶלֶךְ מִתְרַצֶּה בִּדְמָעוֹת
      הִשְׁתַּדְּלוּ וְהַרְבּוּ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה,
      לִפְנֵי מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא

      מחק
    2. אכן, חיים בנט, הלחין כמה מהשירים היותר מוכרים.
      פעם סיפר בראיון לעיתון שחלק משיריו כותבים עליהם 'עממי'.
      משום שהפכו למוכרים.
      אכן, מכניסי רחמים הוא אחד משיריו, המאוד מוכרים,
      ומאוד מיוחדים.
      זכה ללא מעט גרסאות כיסוי.
      ביצוע מוכר ביותר הוא זה ששר שלמה כהן כילד,
      במקהלתו של ר' חיים בנט.
      חפשו ביו ט' מכניסי רחמים המקורי, מקהלת רננו חסידים.
      שם שר שלמה כהן כילד, ביצוע מקסים.
      שיר זה נכנס כמעט לכל הקהילות החרדיות והדתיות.
      כמעט בכל ראיון עיתונאי, שואלים את ר' חיים בנט
      על שירו זה.

      מחק
  3. בשנת 1993 פרסמה להקת נגנים הונגריים לא-יהודים בשם Muzsikás דיסק בשם: Marmaros - The Lost Jewish Music Of Transylvania. הדיסק כולו הכיל שירים שבוצעו בידי כליזמרים יהודיים לפני השואה. כדי להתחקות אחר אופן הביצוע של היצירות המקוריות פנו הנגנים אל הנגנים הלא-יהודיים המבוגרים שליוו את הלהקות היהודיות בצעירותם. הסיפור כולו מובא בחוברת קטנה שצורפה לדיסק.

    השבמחק
  4. פרופ' אלי שלייפר, ירושליםיום שישי, 27 נובמבר, 2015

    ברברה סטרייסנד שהקליטה את “אבינו מלכנו” ופרסמה אותו זכתה שלא כדין שהשיר נקרא עכשיו על שמה, אבל האמת היא ש”אבינו מלכנו” היא יצירתו של מקס ינובסקי Max Janowski מוסיקאי יהודי גדול ועתיר זכויות.

    מקס ינובסקי נולד בשנת 1912 בברלין. אביו, חיים-חייקל ינובסקי (1868 – 1935) היגר לברלין מלודז’, שם היה ידוע כאמן שחמט בעל שם בינלאומי, נגן צ’לו חובב וממייסדי מקהלת “הזמיר”. אמו, מדאם מרים ראפ-יאנובסקה (1881 – 1992 !), אשתו השנייה של חיים-חייקל, הייתה ידועה כזמרת אופרה מצליחה בברלין, היא עלתה לארץ בשנת 1935 בערך (לא ידוע לי התאריך המדויק) והופיעה באופרה הארץ-ישראלית בניצוחו של מרדכי גולינקין. (כפי שסיפרה לי, היא הייתה נשואה בנישואים פיקטיביים לגולינקין כדי לקבל אשרת כניסה לארץ). סיפור חייה מצריך כתבה מיוחדת.

    מקס ינובסקי היה פסנתרן וירטואוז אשר (כפי שסיפר לי) שאף להיות רחמנינוב שני. עם עליית הנאצים לשלטון ברחו מקס ינובסקי ואביו ליפן ומקס נתמנה לראש המחלקה לפסנתר באקדמיה למוסיקה מוסאשיטו Mosashito בטוקיו. הוא החזיק במשרה זאת מספר שנים. בינתיים אביו נפטר בטוקיו (הוא קבור ביוקוהאמא) ומקס היגר בשנת 1937 לארה”ב ושירת במלחמת העולם בצי האמריקאי (כפי שסיפר לי הם ניצלו את ידיעותיו ביפנית).

    לאחר שחרורו מהצבא הופיע בארה”ב כפסנתרן והצטיין בליווי חזנים (הוא היה ידוע בכישרונו הגדול לאלתור) ונתמנה לנגן העוגב ומנהל המוסיקה בבית הכנסת הרפורמי “קהילת אנשי מעריב (!)” K.A.M. Temple בשיקאגו שם שירת עד יום מותו. השפעתו על המוסיקה של בתי הכנסת הרפורמיים והקונסרבטיביים בשיקאגו ובסביבותיה הייתה גדולה, הוא החזיק כמה מקהלות בבתי כנסת (ביניהם בית הכנסת הקונסרבטיבי שבו אני שרתי כחזן) ובכל בתי הכנסת הללו שרו את המוסיקה שלו. הוא דיבר עברית רהוטה והיה קנאי למבטא עברי נכון במוסיקה של בית הכנסת.

    סגנונו המוסיקלי היה כעין ריאקציה למוסיקה של לואיס לבנדובסקי שהייתה שלטת בימים ההם בבתי הכנסת בארה”ב ולטעמו של ינובסקי הייתה גרמנית מדי. בסגנונו הוא שילב מוטיבים של חזנות מזרח אירופה עם השפעות של המוסיקה המתחדשת בארץ ישראל (לדוברי עברית הוא היה מציג את שמו כמרדכי בן-חיים והיה גאה באסוציאציה למלחין הישראלי הגדול פאול בן-חיים, אף שכלל לא היו קרובי משפחה). מתוך הגישה הזאת נוצרה יצירתו “אבינו מלכנו”. היצירה הופיעה בדפוס בשנת 1967, אולם נכתבה כמה שנים לפני כן. היצירה חוברה עבור בתי הכנסת הרפורמיים והיא בנויה על הטקסט המקוצר של התפילה “אבינו מלכנו” כפי שהיא במחזורי ראש השנה של התנועה הרפורמית באמריקה. ינובסקי כתב אותה לחזן או סולנית, מקהלה ועוגב (או פסנתר). לכלי המלווה יש תפקיד חשוב והוא (כפי שהמלחין הסביר לי) לייצג את פעמות הלב המלוות תפילה זאת. בביצועי היצירה בבית הכנסת שלרוב נעשו ע”י סולנית ומקהלה, ינובסקי הקפיד מאוד שהזמרה תהיה מאופקת ובעלת כוח מתוך האיפוק ושהפעימות הלב תשמענה בליווי. לצערי כל העיבודים והתזמורים ששומעים לאחרונה (כולל העיבוד שנעשה עבור ברברה סטרייסנד) מתעלמים מכך וחוטאים ליצירה. כמו כן נהוג עכשיו לשנות את האקורדים המקוריים של היצירה ולהוסיף בסיום הקטע תוספות מיותרות, חידושים שינובסקי היה ודאי מתפלץ לשמוע אותן.

    הפליא אותי לשמוע את היצירה הרפורמית הזאת בפי שלום למר ולהקת שירה החסידיים. כנראה שלמוסיקה אכן אין גבולות. אכן שירתו מרגשת, והוא כנראה גם הרגיש היטב את רוח היצירה (מה שנראה לך כשירה מלוטשת מדי) אבל העיבוד התזמורתי חוטא בשמאלץ שאינו מתאים ליצירה ובתוספות מיותרות בסוף היצירה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אביבה אסטרינסקייום שבת, 28 נובמבר, 2015

      תודה לפרופ' שלייפר על סיפור תולדותיו של מקס ינובסקי, מחבר "אבינו מלכנו".
      אף כי לא ידענו מי חיבר את המנגינה, החבריא שלנו בתנועת הצופים, בקן דיזנגוף בתל אביב, בשנות החמישים המוקדמות --אהבה מאד לשיר את השיר הזה בטמפו מואץ, ובאילתור כזה:
      אבינו מלכנו--סה סי בון, סה סי בון
      חננו ועננו-- סה סי בון, סה סי בון
      עשה עימנו צדקה וחסד-- בום טראח
      וכולי וכולי
      עד כמה שהדבר זכור לי, הפיוט הזה הושמע הרבה פעמים ברדיו והפך להיות פופולרי בארץ
      הרבה לפני שברברה סטרייסנד הקליטה אותו.

      מחק
  5. עמוס צדקוני, רעננהיום שישי, 27 נובמבר, 2015

    לפרופסור אסף הללויה
    תודה על רגישות מופלאה
    בעונג שבת אלינו הביא
    את מכמני הזמר היהודי-חסידי

    זה הזמר שאבי מורי זימר
    בדבקות עצומה, בעין דמעה
    הקשר לאביו וסבו בגולה שומר
    ובכל לבבו,נפש יהודי הומיה

    זמר חסידי הוא נשמת האומה
    יקיר הנפש בבואך לשאת תפילה
    השורש העבות המוליך אל העבר
    מה טוב להאחז בו בעולמנו המנוכר

    שבת שלום ומבורך

    השבמחק
  6. אִם יְהוָה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ, אִם יְהוָה לֹא יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר..."
    איזה יופי של ביצוע לשיר ואיזה יופי של להקה, ואני מתכוונת דווקא ל"שירה".
    ואמא שלי הייתה אומרת על זה: "א מחייע!"
    דרך אגב, מה עושות הנשים בעת שהגברים פוצחים בשירה וברננה באירועים כאלו? להקשיב לפחות - מותר להן? או שגם ההקשבה אסורה, רחמנא ליצלן?

    השבמחק
  7. כששמעתי לראשונה את 'אם השם לא יבנה בית', הוא עורר בי תחושת התעלות, ונשאר עמי במשך כחודשיים... לא האזנתי לו עתה מתוך שרוצה אני לישון, ולא לזמר כל הלילה. היתה לי הרגשה שהם, כמוני, לא רצו לצאת מאוירת השיר וממנגינתו, וכך הם התירו את הקשר עמו לאט לאט וברחמים...
    הצבתי אותו בדף הפייסבוק שלי, בזמנו, כדי לשמרו קרוב אלי...
    ישר כוחך שהבאת, וישר כוחם של כל המגיבים פה, שכל תגובה ותגובה היא ספור בפני עצמו...

    השבמחק
  8. ולמי שאהב את 'אם השם לא יבנה בית' , אני מביאה את 'המבדיל' במנגינה שונה, ב, צוע של מקהלת הילדים שלהם?. גם הוא מלא קסם ועמקות...

    השבמחק
  9. מה שכתבת על השירה החסידית ליד השולחן ממש לא מדוייק. שים לב שיש מיקרופונים לכל אחד, שמחוברים לציוד מיקסינג, שים לב לשירה הפוליפונית הנהדרת ולהעדר רעשי סביבה שנובע מעיבוד דיגיטלי של ההקלטה בציוד מקצועי. זה ממש לא "סתם שירה זכה של חבורת חרדים היושבים סביב שולחן עם בקבוקי סודה וקולה ושיירי לחמניות" - זוהי הקלטה מקצועית של חבורת זמר נפלאה, והלחמניות הן תפאורה.

    השבמחק
  10. הם מזייפים
    לא רק במלה 'ישמר'
    הם הוגים ב' כפא.
    יפנה בית, שפא עמלו ...
    תקשיבו היטב.

    השבמחק
  11. שלום רב לכל המגיבים. רמי, אתה ממש לא צודק. אין זו הקלטה. זו שירה חיה לחלוטין. אומנם , יש שם גם אפקטים כמו למשל: זמר הבאס שר עם מכשיר הנקרא "אוקטבר". הוא שר נמוך, אך המכשיר מוריד את שירתו באוקטבה נוספת.
    חוץ מזה הכל חי ונושם...

    השבמחק
    תשובות
    1. לא אמרתי שזה לא "חי" אלא שזה מקצועי ומתוזמר היטב...

      מחק
  12. חוצפית המתורגמןיום שני, 08 יולי, 2019

    תמהני על הכותב, הרי בפסוק לא כתוב 'ישמוֹר' אלא 'ישמָר', הטעות שלהם אינה בניקוד אלא בכך שזהו 'קמץ' [ככל הנראה גם בהברה ספרדית זה נקרא O ולא A, כי זה כנראה 'קמץ גדול'].

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.