 |
| תמונה מסורתית של הרב עקיבא איגר |
הרב עקיבא אֵיגֶר היה מגדולי הרבנים והפוסקים במאה ה-19. הוא חי בין השנים תקכ"ב-תקצ"ח, ובתאריכים ידידותיים יותר: 1837-1761. הוא מונצח בשמות רחובות בערים שונות בארץ, וגם העיר תל אביב מתהדרת בזכרו בשכונת נוה שאנן.
ומה שמוזר בשלטי רחוב איגר הוא שבצד המספרים הזוגיים קבועים שלטים שונים לחלוטין, שדווקא מספקים את המידע הנכון.
כתב לי גדעון פליישמן, שצילם את השלטים:
הקשר שלי לרחוב איגר הוא שגדלתי בו עד גיל חמש. בקומה 3 של בית מס' 18, בפינת רחוב ראש פינה, גדל איש חשוב, שאמנם איננו רב אבל תרומתו לחיינו כאן רבה. זהו שחקן הכדורגל אמציה לבקוביץ', שהתפרסם כבלם האגדי של הפועל תל אביב ונבחרת ישראל. חבל שעיריית תל אביב אינה מכבדת את ספורטאיה על ידי קביעת שלט במקום. אמציה לבקוביץ' הוא יליד 1937 ועדיין אתנו – לא עדיף לכבדו בחייו?
 |
| זוכרים? אמציה לבקוביץ על עטיפות מסטיק פם-פם (מקור: מוזיאון וירטואלי של עטיפות מסטיקים מישראל) |
 |
| רחוב איגר פינת ראש פינה |
ועוד על רחוב איגר:
בבית מס' 9 ברחוב נמצאת זה עשרות שנים הוצאת עיתון הילדים 'אצבעוני', שנוסד ב-1952 ואפשר להניח שרבים מקוראי הבלוג גדלו עליו. העיתון, אגב, מופיע עד היום.
גם המחזאי המנוח חנוך לוין נולד ברחוב ראש פינה 18 פינת רחוב עקיבא איגר 17, וחוויותיו מבית הכנסת ברחוב איגר 23 הן חלק מזיכרונות ילדותו.
 |
| מקור: בן טופח, סיור מצולם בנוה שאנן, שכונת ילדותו של חנוך לוין |
תוספת לבלבול:
השבמחקקיימת דמות היסטורית (שיש רחוב גם על שמה בתל אביב) ששנות חייה תואמות את שנות חייו השגויות של עקיבא איגר שהופיעו בשלט הרחוב הראשון (1865-1921) - אלו הן שנות חייו של הסופר מיכה יוסף ברדיצ'בסקי. כיצד התגלגלו לשלט על שמו של איגר - חידה היא ותהי לחידה.
אכן, על תופעה דומה, שבה הוענקו שנות חייו של אדם אחד לאישות אחרת, עמדתי בפוסט 'צביה המלכה מבאר שבע': http://onegshabbat.blogspot.co.il/2014/07/blog-post_13.html
מחקכדאי לבדוק ברחק ברדיצ'בסקי. אולי שם נמצאות שנות חייו האבודות של רעק"א
מחקבכתבה מעל לתמונה כתוב "אורך חיים", במקום "אורח חיים". ובכל זאת, אם היה להם גם אורך חיים, אשריהם ואשרי חלקם.
השבמחקמתברר שהיה עילוי מופלא - החל לכהן כרבה של פוזן כבר 50 שנה טרם לידתו...
השבמחקעל הבורות של מחלקות השלטים בעיריות שונות כבר דובר בעבר לא אחת ב"עונ"ש" -- אף אחד לא בודק את הכתיב והתוכן של השלטים לפני ואחרי - משהו פשוט ביותר מבחינה טכנית ומעשית ואני תוהה - האמנם אין מישהו במחלקות החשובות הללו שיקח על עצמו את הבדיקה הפשוטה הזו -- יש ויקיפדיה ושם הנתונים הנכונים וכל כך קל לעשות ביקורת ולא לעשות צחוק מעצמם ומן העירייה שהם מקבלים את משכורתם ממנה (וממשלמי המיסים המממנים את העיריה)
השבמחקלא פחות חשוב הוא הזלזול בשמותיהם של הדמויות המונצחות בשלטי הרחוב: "רחוב איגר, ע." משול לשלט הרחוב "רח' עליכם, ש.". ועל הכתיב באנגלית RABI לא נבזבז דיו וירטואלית הפעם.
השבמחקבשלט שבו מדובר כתוב באותיות לטיניות Rabi ובעברית כתוב רק ר׳ . זה מראה על בורות נוספת. הנוהג הוא שהקידומת ר׳ במכתבים ,בתעודות או במצבות או בכל דבר אחר (כולל שלט) מתכוון למושג ״ מר״ או ״אדון״ ולא לרב. במקרה כזה היה צריך לכתוב רבי עקיבא איגר ולא ר׳ איגר . ע. (מלבד באם משתמשים בראשי תיבות כמו מוהר״ר שפירושו מורנו הרב רבי והמילה רבי כונתה למר או אדון) באנגלית כותבים RABBI ולא Rabi.
השבמחקהיה צריך להיות כתוה ״כוונתה״ ולא ״כונתה״ ואתכם הסליחה
השבמחקואני אצטרף לחבורת המקטרים על הבורות שמשתקפת בשמות הרחובות, אבל הפעם לא בכתיבת הטקסט, אלא בהגייה שלו; באוטובוס מס. 45 שנוסע לאוניברסיטה מכריזה מספר פעמים ביום גברת בקול רדיופוני: "התחנה הבאה: רחוב פיכמן". אלא שהגברת מקפידה לשים דגש בבגד כפת בראש המילה, והמשורר הידוע הוטבל ב"דן" בשם PIHMAN.
השבמחקיעקב פיכמן אמנם לא הצליח לנוח בשלווה ברמת אביב בשכנות טובה לאשר ברש ודוד שמעוני, אבל בפינו הרי יש לו תמיד מקום על שפת ים כינרת.
חנוך לוין ונתן לבקוביץ (אחיו של אמציה) למדו אתי בתיכון צייטלין בתל אביב. לוין עזב לאחר שנה כי היה צריך לעזור לאמו במכולת לאחר שאביו נפטר.
השבמחקנתן לבקוביץ שינה את שמו ללביא והיה מבקר עיריית הרצליה.
ד"ר אבישי טייכר
כמו שאני, ואני מניח שחלקכם גם, כשלנו בטעות זו, כנראה בוצע כאן העתק-הדבק מקובץ שלטו של ברדיצ'בסקי מבלי לעדכן את שנות חייו הלועזיות.
השבמחקכמו תמיד, כתבה מאלפת ומעניינת. אני מצטרף לקריאה לכבד אנשים שתרמו לתרבות, למדע, לחברה ולספורט הישראליים עוד בחייהם, ולא לחכות עד אחרי 120. מה שצד את עיני בתמונה של אמציה לבקוביץ, הוא הפשטות שבפירוט על אריזת המסטיק. רשימת מרכיבים וזהו. ללא ציון אחוזים, אלרגנים, מידע קלורי, סוגי כשרות, ומיליון ואחד פרטים נוספים שמציפם אותנו לא תמיד מסיבה מוצדקת.כמו שאומרת חמותי: "פעם אכלנו זבל אבל לא ידענו את זה, ולאף אחד לא קרה כלום". שבת שלום ובשורות טובות לכולם!
השבמחקאלרגנים הרגו אנשים ב116 שנים האחרונות (מקרים מתועדים מ1900 בערך)
מחקהבעיה אינה הבורות. לא כולם מכירים את כולם ולא כולם יודעים מי היה האיש שהיה. הבעיה היא שלא מכירים בחוסר הידיעה ולא פונים לאדם בעל ידע שיתקן ויסביר. במערכת הכריזה של אגד בירושלים יש בדיחות רבות, ושוב, אין זו בושה לא לדעת מי היה הנביא ZAPANYA, מי זה BEN BABA ועוד שלל דוגמות עצובות. אבל יש בושה בפחד לשאול.
השבמחקגם בשלט השני יש טעות - תקצ"ז
השבמחקאולי קלקלו יוצרי השלט, כאשר חשבו להשתמש בסיומת העברית - כ"א ולכן קבעו 21 ללא קשר למאה
אבל לא צ"ב ולא צ"ו נותנים 65
התמונות לא מופיעות אצלי משום מה, ולכן אינני יכול לדעת בבירור.
השבמחקמכל מקום, היה יהודי נוסף בשם ד"ר עקיבא איגר, שהוציא לאור את הדיוואן של ראב"ע. ראו בקישור הבא:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&pgnum=1