יום שישי, 26 באפריל 2024

'יידיש': שיר לא מוכר של איציק מאנגר

מכונת כתיבה ביידיש

זה לא מכבר כתב לי ידידי המלומד שלמה צוקר וציטט את דברי מורו ורבו דב סדן: 
'עם בזבזן. הייתה להם שפה נחמדה ונטשו אותה...'

הסונטה 'יידיש' ראתה אור לראשונה בספר שיריו של איציק מאנגרװאָלקענס איבערן דאַך (עננים מעל הגג), לונדון 1942, עמ' 57. מלאכת הספר נעשתה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה ולאחר ימי 'הבליץ' על לונדון, שעה שכל יקיריו ואהוביו של מאנגר נותרו בפולין ואין לו מושג מה עלה בגורלם. הספר ראה אור בהוצאת 'אַליינעניו' (לבדי), לכאורה ביזמתו ובמימונו הבלבדי של המשורר, למעשה היה זה בן-ציון מרגליות (מרגוליס), נדבן ומו"ל ספרים בעברית וביידיש (אביה של אשת החינוך פרופ' אליס שלוי, שהלכה לעולמה לפני כחצי שנה), שמימן את הפרסום.

דף השער של הספר בו נדפס השיר לראשונה, עם הקדשה של מאנגר משנת 1946
הספר נדפס בלונדון ב-1942 ואזכורן של ורשה וצ'רנוביץ הוא מחווה סמלית (בלוג עונג שבת)

השיר 'ייִדיש' לא נכלל במבחר שיריו של מאנגר שהתפרסמו לציון יובלו: איציק מאַנגער, ליד און באַלאַדע בהוצאת איציק מאַנגער יול-קאָמיטעט, ניו יורק 1952, ולמיטב ידיעתנו לא נדפס שוב. אולי חשב מאנגר שלא על שיר זה תהיה תפארתו. ואכן, כוונותיו של המשורר בשיר זה אינן נהירות, והדימויים שבחר לשלב הם חידתיים. אבל לימדונו רבותינו, שגם שירים לא מוצלחים של משוררים מוצלחים הם בבחינת 'תורה היא, וללמוד אנו צריכים'. נשמח אם קהל הקוראים, בחכמת הכלל שניחן בה, יסייע בהבהרתו ובפרשנותו הנכונה.

איציק מאנגר (1969-1901)

ככל הידוע לנו השיר גם לא תורגם מעולם לעברית, אולי בשל הקשיים הפנימיים שבו. שילבנו בתוך התרגום כמה הפניות לביאורים נחוצים. 

 יידיש

עברית: שלמה צוקר


ייִדִישׁ, נְסִיכָה יָפָה, לֹא פָּחוֹת מִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ

אַךְ צְעִירָה מִמֶּנָּה. סִימָן לָכֶם, שֶׁבְּכָל חֹדֶשׁ וָחֹדֶשׁ

מְקַבֶּלֶת הִיא אֶת 'זֶה',1 שֶׁהַזְּקֵנָה חֲפֵצָה הָיְתָה מְאֹד

וּנְכוֹנָה לְשַׁלֵּם בְּזָהָב מְלֹא 'קֶרֶן הַיְּסוֹד'.


פִּרְחָח אֲנִי מִדַעַת, נוֹצָה לִי בַּמִגְבַּעַת,

וּמִי אֵינוֹ כָּזֶה, מִכְּבוֹדְכֶם בִּמְחִלָּה,

אִם חָבִיב עָלָיו שיר דּוֹדְיֶה פָּשׁוּט מִ'לְדָוִד-תְּהִלָּה'3

וְשָׂנוּא עָלָיו אַרֶלֶה-בַּאַרֶלֶה4 וְעֵגֶל הַזָּהָב?                   

 

ייִדִישׁ, שְׁקִיעַת שִׁמְשֵׁנוּ אַתְּ, שִׁירַת הַבַּרְבּוּר,

רַבָּה הִיא תּוּגָתֵךְ וּצְלִיל מִצְּלִיל בָּרוּר,

זָהָב שֶׁהַ'יּוּד-זִיס'5 לֹא יָדַע לְהוֹקִיר.

 

ייִדִישׁ, יוֹרַשְׁתּוֹ הַיָּפָה שֶׁל בֵּיתֵנוּ מִשֶּׁכְּבָר,

בּוֹדֵד הוּא יָפְיֵךּ, בּוֹדֵד וְאַדִּיר,

פֶּלֶא שֶׁלִּבֵּך עֲדַיִן לֹא נִשְׁבַּר.


חדר של חסידות ערלוי בבני ברק (צילום: יוחנן פלוטקין)


ביאורים

[1] 'זה', כלומר מחזור הווסת החודשי.

[2] 'קרן היסוד', שנוסדה בשנת 1920, הייתה הגוף מגייס הכספים של ההסתדרות הציונית העולמית וערכה מגביות נמרצות לשם כך בכל רחבי העולם היהודי.

[3] הניגוד הוא בין שני סוגי 'דָּוִד': דּוֹדְיֶה, הצורה ה'גויית' של השם דוד, שהוא יהודי פשוט, החביב על המשורר יותר ממזמור תהלים רוחני ונעלה שחיבר דוד המלך ('דאָס ליד פֿונעם מלך דוד'). בנוסף, דודיה הוא הקטנת חיבה (דימינוטיב) של השם דוד ברותנית. 

[4] 'אהר'עלע בארעלע' הוא חרוז מוקשה. והסביר שלמה צוקר:  אהרעלע הוא שם חיבה פרטי (אהרן), ואילו 'באַרען' היא מילה גסה, שלא תמצאוה במילונים, ואין צריך לומר שלא שמעתיה בבית הוריי או זקניי, ומשמעה משגל. אחרי השואה ואחרי ה'רֶה-פטריאציה' הפרטית שלי מרוסיה לפולין בשנת 1946, שהיתי כמה חודשים בקבוצת ילדים ששנות השואה עברו עליהם בתופת הנאצית ובבית יתומים בברית המועצות. שמעתי מהם מיני דברים, ובהם האמירה: 'גיי באַרע זיך אױף נאָטן, וועסטו האָבן קינדער מוזיקאַנטן', שמשמעה: לֵךְ תזדיין עם תווים, ויהיו לך ילדים מוזיקאים. אז למדתי את פירושה הוולגרי של מילה זו. אפשר אפוא לקרוא את השורה כך: ושנואים עליו אהר'לה המזדיין ועגל הזהב, שמאנגר קשר מן הסתם לשחיתות כספית. 

גם בלי ניב ייחודי זה, השורה כולה אינה מובנת די צרכה ונשמח על הערות הקוראים.

[5] היהודי זיס (Jud Süß) היה שם הגנאי של יוסף זיסקינד אופנהיימר, 'יהודי חצר' ויועץ כלכלי בחצרו של הדוכס מווירטמברג, שהוצא להורג באכזריות בשנת 1738. שמו הפך סמל לעלייה לגדוּלה והתעשרות מהירה שבסופה התרסקות. סיפורו שימש את התעמולה הנאצית להפקת אחד הסרטים האנטישמיים הידועים ביותר, על היהודים תאבי הבצע המבקשים להרעיל את נשמתו של העם הגרמני (1940). 

כרזת הסרט הנאצי 'היהודי זיס' (1940)

__________________________________ 

שלמה צוקר עבד במשך עשרות שנים במחלקה לכתבי יד וארכיונים בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי (הספרייה הלאומית) shlomozu@gmail.com

13 תגובות:

  1. את הנובלה "היהודי זיס" כתב בשנות 1820 הסופר וילהלם האוף, שאביו שימש מזכיר משרד החוץ של הדוכסות ואחר כך הממלכה של וירטמברג. גיבור הנובלה יוזף זיס אופנהיימר שירת כיועץ הכספים בדוכסות וירטמברג בעשורים 1720-1730, עד מאסרו ותלייתו ב-1738. כעשרה ספרי ילדים פרי עטו של האוף תורגמו לעברית. מאה שנים אחר כך, ב-1925 פרסם היהודי לאון פויכטוואנגר את הרומן הגדול "היהודי זיס" על עלייתו ונפילתו של אופנהיימר.
    הסרט "היהודי זיס" שיזם שר התעמולה יוזף גבלס בשנת 1940 מעוות באופן קיצוני את דמותו (אמנם בלתי-סימפטית בעליל) העולה מהנובלה הלא-אנטישמית של האוף. את הסרט ביים הבמאי-שחקן הפרו-נאצי פייט הארלאן, שאשתו הראשונה היתה שחקנית-זמרת יהודיה שנספתה באושוויץ. אחר כך טען שאולץ לביים את הסרט. נו טוף.
    כפי שנאמר במאמר המעניין, מאנגער פרסם ב-1942 בלונדון את שירו "יידיש" בו ממשיל את המאמע-לשון לזהב, ורומז להתנכרות של זיס אופנהיימר לכור מחצבתו; סביר שלפי הנובלה של האוף והרומן של פויכטוואנגר. קשה להניח שצפה או אפילו שמע על הסרט הנאצי שיצא לאור שנתיים קודם לכן בברלין. אבל אולי אני טועה.
    אגב באסופת השירים "וואָלקענס איבערן דאַך" נמצאים גם השירים הקנוניים "אויפֿן וועג שטייט אַ בוים", ו"אונטער די חורבֿות פֿון פּוילן".

    השבמחק
  2. אהרלע בארעלע = תחילתו של שיר ילדים ביידיש

    השבמחק
  3. אהרלע בארעלע באקסער, אויבן וואוינט דער דאקטער, אונטן וואוינט די קו, און דאס ביסטו!

    השבמחק
    תשובות
    1. אלה חרוזי מנייה ידועים שהילדים אומרים אותם כדי לברר מי פותח במשחק. ראה:
      אן-דן-דינו, סוף על הקטינו...

      מחק
  4. ברוך גיטליס הקדיש פרק בספרו "סרטי השנאה -הקולנוע הנאצי במלחמה נגד היהודים" לסרט "יהודי זיס". הפרק מעניין מאד וכולל מספר תמונות קשות מהסרט עצמו. [הוצאת "גלי אלפא תקשורת" בע"מ, 1996].

    השבמחק
  5. אהרלה באראלע זה היה מין כינוי נפוץ ביידיש של ימינו. היו שרים לאהרבראלך "אהרלה באראלע מיט א וייסע קאפאלע מיט א טשופשטיק אויפן קאף"

    השבמחק
    תשובות
    1. "לאהרבראלך" - לחסידי תולדות אהרן, חסידי רבי אהרן ראטה משומרי אמונים.

      מחק
  6. לגבי הערת שוליים (2) "קרן היסוד". אמר שלונסקי חד הלשון: "איך לתאר אישה שמצמיחה לבעלה קרניים?" וענה: "אם זו בגידה חד פעמית זו קרן היסוד. אם היא מתמידה בכך זו כבר קרן קיימת...".

    השבמחק
  7. ספר שיריו הראשון של איציק מאנגער שיצא לאור בבוקרשט ב-1929 נקרא "שטערן אויפ'ן דאך" ("כוכבים על הגג") . הספר שממנו לקוח השיר שבו עסקינן הוא "וואָלקענס איבערן דאַך" דהיינו: "עננים על הגג". מאנגער הבוהמין, בן בית בחוגי הליטראטים היהודים בצ'רנוביץ, בוקרשט, ווארשה ואח"כ פריז וניו יורק (אולי לזה הכוונה ב"פִּרְחָח אֲנִי מִדַעַת, נוֹצָה לִי בַּמִגְבַּעַת,") חש במקום מקלטו בלונדון שהיידיש הצעירה והתוססת שעדין מקבלת את המחזור החדשי כנראה הובסה עם היוודע גורלה של ממלכתה,יהדות מזרח אירופה שעלה עליה הכורת הנאצי - ואילו העברית , לשון הקודש ה"זקנה" המאובנת שהופעת הציונות העירה לחיים כביכול באמצעות "קרן היסוד", עגל הזהב (כלומר: הפוליטיקה והמגביות שניהלו - כלשונו של ש"י עגנון - עסקנוביץ' , עסקנסון ועסקנסקי ואולי ה'אהר'עלע בארעלע' הוא מעין מקבילה באידיש צ'רנוביצאית ל"פוילע שטיק" שאופייני לפוליטיקאים ועסקנים? ליוצאי בוקובינה דוברי האידיש - הפיתרונים ) - תנצח בסופו של דבר ותדחוק את רגליה. יש לשער ש"מלחמת השפות" בא"י לא היתה זרה למנגער וסוף כל סוף, הוועידה המפורסמת של סופרי האידיש שבעקבותיה ה"אידישיזם" הפך לאידיאולוגיה תרבותית, התקיימה בצ'רנוביץ, עיר הולדתו של מאנגער עצמו.
    האיזכור של ה"יהודי זיס" ככל הנראה אינו רק התיחסות לתעמולה האנטישמית הארסית של הנאצים, אלא ככל הנראה, תגובתו המרירה של ה"אוסטיודה", היהודי המזרח אירופי שהיה שרוי בקונפליקט תמידי עם הסנוביזם של ה"יקה" המצוי שנודע בסלידתו המופגנת מן היידיש ותרבותה. היטלר, כמסתבר, לא פסח, לא על זה וגם לא על זה...

    השבמחק
  8. נראה לי שאהרעלע בארעלע מיטן קעלבעלע פון גאלד, זה אהרן הכהן ועגל הזהב.
    אם הפרחח מעדיף את דוד הפשוט על פני דוד המלך, השנאה לאהרן הכהן גם אפשרית,

    השבמחק
  9. בלי קשר חוץ מדמיון המילים. כשהיינו ילדים מצאנו חילזון גדול, הנחנו על עלה של עשב ורצינו שיצא ויזחל. שרנו לו: "ברלה ברלה צא החוצה, אבא ואמא יתנו לך עוגה", עוגה בהברה אשכנזית...
    אם הייתה מספיק סבלנות זה גם פעל...!

    השבמחק
    תשובות
    1. עוגה במלעיל, זאת שממתיקים אותה עם סוכר במלעיל.
      זה לא קשור להברה אשכנזית או ספרדית. 😀🎼

      מחק

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
התגובות מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.