שילוט פרטי ברחוב הנציב 7 (צילומים: דוד אסף) |
רחוב קטן יש במרכז ירושלים, שמפריד בין השכונות החרדיות 'בתי מונקאטש' ו'בתי ראנד' ממזרח, לבין 'כנסת ישראל', 'בתי מינסק' ו'בתי ברוידא' במערב, ושמו רחוב הנציב. זה השם המפורש שעליו מכריזים שלושה שלטים רשמיים ברחוב.
על שם מי נקרא הרחוב? האם על שם נציב המלח של אשת לוט, הנציב העליון, נציב קבילות החיילים?
לא ולא. הוא נקרא על שמו של הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (1893-1816), פרשן ומחבר, ראש ישיבת וולוז'ין ומראשוני תנועת חיבת ציון, שלאחר מותו כונה בראשי התיבות הנצי"ב. על שמו יש כמה רחובות ברחבי הארץ (בתל אביב, בראשון לציון, בחיפה ובחדרה), וכמובן גם קיבוץ דתי בעמק בית שאן – עין הנצי"ב.
הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (1893-1816) |
ואכן, במפות העיר מסומן שם הרחוב בראשי תיבות:
וגם בספרו של דוד בנבנשתי, ירושלים רבתי: רחובותיה, אתריה ומוסדותיה, 1988, עמ' 77, נכתב הדבר במפורש:
סיור קצר ברחוב מבהיר את גודל המבוכה. כאמור, שלושה שלטים בלבד יש ברחוב הזה, ועל אף אחד מהם אין הסבר. ולא רק שאין הסבר, אלא שעל אף אחד אין גרשיים לציון ראשי התיבות ועל כולם נרשם סתם 'הנציב', בניקוד עברי מוזר ובתעתיק לטיני מופרך.
רחוב הנציב פינת רחוב בצלאל; שימו לב לתעתיק הלטיני |
רחוב הנציב פינת רחוב התבור |
אז איך בעצם מנקדים ראשי תיבות?
הגרסה הירושלמית היא 'הַנְּצִיב', אבל הגרסא דינקותא שלי היא שיש להגות את השם הַנַּצִי"ב, וכך גם נקרא הקיבוץ בשם עין הנַּצִי"ב, משום שראשי תיבות השם נפתחות בנַפתלי, שמנוקד בפתח.
בלועזית התקבע משום מה הכתיב Netziv ולא Natziv, ועם זה איך שהוא אפשר להסתדר. אך מה דעתכם על התעתיק Hanetzuv (הַנֶצוּב), שמופיע בצילום הראשון דלעיל? זהו בלי ספק תעתיק מוזר ביותר, שלא לומר מופרך.
בלועזית התקבע משום מה הכתיב Netziv ולא Natziv, ועם זה איך שהוא אפשר להסתדר. אך מה דעתכם על התעתיק Hanetzuv (הַנֶצוּב), שמופיע בצילום הראשון דלעיל? זהו בלי ספק תעתיק מוזר ביותר, שלא לומר מופרך.
(ׁתודה לצבי תמרי שהפנה את תשומת לבי)
בעלי התוספות
מנחם רוזנברג שעבר ברחוב מצא את השלט הרביעי של הרחוב, הַנְצִיב, אמנם ללא גרשיים ובניקוד שוואי, ובכל זאת לפחות יש עליו הסבר.
אלא שהשלט הושלך בצדי הדרך, בכניסה לבתי ראנד, לרגל עבודות שנעשות בכביש.
צילומים: מנחם רוזנברג |
עדכון
השלט תוקן, אך אבוי שוב שובש במקום אחר. ראו: 'סיפורי רחובות: ישיבת וולוז'ין, ועידת קטוביץ, הרבי מראדזין', בלוג עונג שבת, 23 בספטמבר 2018.
אני חושב שהיום מקובל הניקוד בשווא גם לראשי התיבות.
השבמחקיהודה זיו התייחס פעם לשם הזה ברשומת עונ"ש משנת 2012. אני מעתיק משם:
(קישור: http://onegshabbat.blogspot.co.il/2012/11/blog-post_12.html)
>>
על חברי קבוצת עין הנצי"ב – הנושאת את ראשי תיבות שמו של הרב נַפְתָּלִי צבי יהודה בֶּרְלִין (1893-1816) – פקד אריכא לנקד ולהגות את שמו 'עין הַנַּצִּי"ב' (ארכיון עין הנצי"ב, 1946) – 'מפני שראשי תיבות שמו תחילתם נו"ן פתוחה [נַפְתָּלִי] וכדי שלא יטעו חלילה לחשוב שנקרא ע"ש "הַנְּצִיב העליון" [High Commissioner, תוארו של הממונה על פלשתינה-א"י בתקופת המנדט]'.
>>
באשר לניקוד בשווא - כך מנוקדת המילה נציב (במשקל צמיג, שביל ועוד)
השבמחקבאשר לאות U בתעתיק האנגלי - הרי היא סמוכה במקלדת לאות I וכנראה זו הסיבה לטעות...
האם שלטי רחוב נכתבים במקלדת?
מחקלגילה
מחקהמילה נציב מנוקדת דוקא בקמץ, כשהיא בשווא זו צורת סמיכות
הסיבה, לדעתי, להשמטת הגרשיים משם הרחוב "הנציב"), הינה מפאת המשמעות האחרת המוטענת בראשי התיבות של השם, והיא: שר או מושל, (כדוגמת "נציב פלישתים אשר בגבע" - שמואל א'פרק י"ג) הנצי"ב מוולוז'ין כונה ע"פ ראשי התיבות של שמו, כ"שר התורה" של דורו, ראש הישיבה הנחשבת ביותר בעולם התורה. ה"נון" של "נציב", אמורה, לפיכך, להיות קמוצה, כמו "נדיב" (=נכבד, במקרא) ובסמיכות בשווא "נדיבי עמים נאספו" (תהילים מ"ז)
השבמחקגם בכתיב הערבי של "הנצי"ב" 3 גרסאות שונות, ובנוסף, בשלט השני הגדילו עשה, ובמקום "שארע" (רחוב בערבית) נכתב התעתיק הערבי של המלה "רחוב".
השבמחקברוך שומר הבטחתו לשאול בר אילן ברוך הוא
השבמחקברוך המקום ברוך הוא. אבל רצינו דיון לגופם של האנשים ולא לגופם של השלטים שנושאים את שמותיהם....
מחקדוד בנבנשתי הנזכר לא דייק בדבריו על הנצי"ב; רבה האשכנזי של ירושלים היה בנו, הרב חיים ברלין, ואילו הנצי"ב לא זכה לעלות לארץ ישראל ונקבר בוורשה.
השבמחקמצאתי עניין רב בכתבה על רחוב(ות) הנצי"ב. תודה. אין מה לעשות, שלטי רחובות שגויים יהיו תמיד חלק מהנוף.
השבמחקלענ"ד הכתיב הלועזי בשלט הראשון נעשה ע"י יהודי אשכנזי ההוגה את "הנציב" בהגיה האידישאית "נוּתצִיב".
השבמחקיושם לב לניקוד בשלט שבפינת רחוב בצלאל: הַנְּצִיב, נו"ן מנוקדת בשווא. שהוא שגוי! המילה "נציב" היא משמות בעלי המעמדות והתפקידים הממונים: שליח, פָּקִיד, נָגִיד, אָצִיל וכו' – דין הנו"ן להיות מנוקדת בקמץ, כפי שנוקד במילון בן-יהודה וכמו שנוקד כדין בספרו של דוד בנבנשתי. גם אבן-שושן במילונו נכשל בטעות זו. הוא הביט בתנ"ך ומצא "נְצִיב מֶלַח" (בראשית יט, כו) או "נְצִיב פְּלִשְׁתִּים (שמואל-א יג, ג), ולא שם לבו לכך, שבשני הכתובים באה מילה זו בסמיכות, על כן נהפך בהם הקמץ לשווא.
השבמחק