אם יש בלוג אז צריך גם המנון, ויש לנו שניים כאלה ובמגוון סגנונות.
א. עונג שבת, 'בצליל מסולסל'
מין מתנת יום הולדת לבלוג עונג שבת קיבלתי מהזמרת המצוינת יונית שקד גולן, שהוציאה לפני כמה שבועות סינגל ראשון מתוך אלבום הבכורה שלה רחוק מדאגות. השיר שאותו היא כתבה, הלחינה ושרה נקרא 'עונג שבת'. המעבד המוזיקלי הוא דניאל סלומון.
הנה הוא:
ואלה המילים (ותודה ליונית):
ב. עונג שבת, ביידיש
ולמי שמעדיף את עונג שבת שלו עם טאץ' אשכנזי יותר, הנה הביצוע הנהדר של לואי דָנְטוֹ לשיר נהדר ביידיש שנקרא 'עונג שבת', ובמילים אחרות, ארומטיות יותר, 'עוֹיְנֶג שָׁבֶּס'.
על גלגוליו של שיר זה כתבתי ברשימה לכבוד יום ההולדת השלישי של הבלוג, כאן, וזו הזדמנות לחזור ולאוורר אותה, ולוּ לצורכי השוואה עם שירה של יונית שקד גולן. האוכל ממלא תפקיד חשוב בשני השירים...
לא רבים מכירים את השיר היפה והמתקתק הזה, שניחוחות של שמאלץ וקוגל אופפים אותו. השיר נכתב בשנת 1912 או 1913 על ידי שלמה שמולביץ, שנקרא גם סולומון סְמוֹל (1943-1868). שמולביץ זכור לטוב בשל היותו המחבר והמלחין המקורי של 'מכתב לאמא', שיר שהקדשתי לו רשימה מיוחדת בעונ"ש.
השיר שולב בהצגה שנקראה 'לעבעדיקא יתומים' (היתומים החיים), שנכתבה על ידי השחקן והמחזאי הפורה איזידור (יצחק) זוֹלוֹטָרֶבְסְקִי (Zolotorevsky). לא הרבה ידוע על ההצגה פרט לכך שהיא זכתה כנראה להצלחה והוצגה פעמים רבות בשנים 1914-1913 ב-People's Theater ('פּיפּלס-טעאַטער') שברחוב באוארי 201 (Bowery) בניו יורק. כוכב ההצגה היה יעקב אדלר, אך את השיר 'עונג שבת' שרו כדואט אנני טוֹמָשֶׁבְסְקִי (אחותו הצעירה של השחקן המפורסם בוריס טומשבסקי) ופיטר (פתחיה) גְרָף. השיר הולחן על ידי יוסף רוּמְשינסקי (1956-1881), מגדולי המלחינים של תיאטרון היידיש האמריקני, שחתום על מאות רבות של שירים.
קשה לתרגם את השיר בחרוזיו, ולכן נסתפק בתרגום מילולי (שהכין עבורי יהושע מונדשיין ז"ל):
יותר ממאה שנים מפרידים בין שני השירים הללו, של שלמה שמולביץ מכאן ושל יונית שקד גולן מכאן, ובכל זאת יש דבר אחד גדול משותף להם: עונג שבת מזוהה עם אוכל יהודי טעים...
וזה מזכיר לי את הסיפור המופלא שהביא אלתר דרויאנוב בספר הבדיחה והחדוד הנצחי שלו:
א. עונג שבת, 'בצליל מסולסל'
מין מתנת יום הולדת לבלוג עונג שבת קיבלתי מהזמרת המצוינת יונית שקד גולן, שהוציאה לפני כמה שבועות סינגל ראשון מתוך אלבום הבכורה שלה רחוק מדאגות. השיר שאותו היא כתבה, הלחינה ושרה נקרא 'עונג שבת'. המעבד המוזיקלי הוא דניאל סלומון.
הנה הוא:
ואלה המילים (ותודה ליונית):
כְּשֶׁהַבֹּקֶר נִפְתָּח בִּצְלִיל מְסֻלְסָל,
זֶה סִימָן שֶׁהִגִּיעַ שִׁשִּׁי.
נִקְיוֹנוֹת, בִּשּׁוּלִים וּקְנִיּוֹת מְלֹא הַסַּל
מְחַכּוֹת כְּבָר מִיּוֹם חֲמִישִׁי.
מִכָּל הַדִּירוֹת מִתְמַזְּגִים הַצְּלִילִים,
בַּחוּץ שָׁטִיחַ נֶחְבָּט,
אִמִּי תְּנַצֵּחַ עַל כָּל הַסִּירִים,
מַטְעַמִּים תְּתַבֵּל לְשַׁבָּת.
עֹנֶג שַׁבָּת, הַמַּתְחִיל בְּשִׁשִּׁי,
חָמוּץ, מָלוּחַ, מָתוֹק.
עֹנֶג שַׁבָּת, שֶׁלִּי הָאִישִׁי,
הוּא זִכְרוֹן יַלְדּוּתִי הָרָחוֹק.
הוּא זִכְרוֹן יַלְדּוּתִי הָרָחוֹק.
וְיוֹדַעַת אֲנִי כִּי בַּחֲצִי הַיּוֹם
הַבַּיְתָה אָבִי יְמַהֵר
הַבַּיְתָה אָבִי יְמַהֵר
מָלֵא מַמְתַּקִּים עַל שֻׁלְחַן יַעְרֹם
בֵּינֵינוּ אוֹתָם יְפַזֵּר.
אִמִּי הַנֵּרוֹת תַּדְלִיק וּתְבָרֵךְ
תֹּאמַר כִּי שַׁבָּת נִכְנְסָה.
מִקְלָחוֹת נִזְדָּרֵז לְסַיֵּם, נֵעָרֵךְ,
עַל שֻׁלְחָן הַמַּפָּה מְכַסָּה.
עֹנֶג שַׁבָּת...
בְּבֹקֶר שַׁבָּת, כְּשֶׁכֻּלָּם יְשֵׁנִים,
רֵיחַ לֶחֶם קָלוּי מִתְפַּזֵּר.
מַקְצִיף לוֹ אָבִי מַשְׁקֵה עֲנָנִים,
מִקָּפֶה שֶׁרֵיחוֹ מְשַׁכֵּר.
הַשֻּׁלְחָן כְּבָר עָרוּךְ, יָפֶה וּמַזְמִין,
מְעִירֵנוּ אָבִי בִּנְשִׁיקָה.
סָלָטִים גְּבִינוֹת, פוּל אוֹ חַמִּין,
וְאִמִּי לְיוֹם הִיא מַלְכָּה.
עֹנֶג שַׁבָּת...
כְּשֶׁהַשַׁבָּת כְּבָר כִּמְעַט מִסְתַּיֶּמֶת,
מִשְׁתַּלֵּט לוֹ עֶצֶב גָּדוֹל.
עַל שַׁבָּת הַבָּאָה כְּבָר חוֹלֶמֶת,
הַלְוַאי לֹא הָיוּ יְמֵי חוֹל,
הַלְוַאי לֹא הָיוּ יְמֵי חוֹל.
עֹנֶג שַׁבָּת...
ב. עונג שבת, ביידיש
ולמי שמעדיף את עונג שבת שלו עם טאץ' אשכנזי יותר, הנה הביצוע הנהדר של לואי דָנְטוֹ לשיר נהדר ביידיש שנקרא 'עונג שבת', ובמילים אחרות, ארומטיות יותר, 'עוֹיְנֶג שָׁבֶּס'.
על גלגוליו של שיר זה כתבתי ברשימה לכבוד יום ההולדת השלישי של הבלוג, כאן, וזו הזדמנות לחזור ולאוורר אותה, ולוּ לצורכי השוואה עם שירה של יונית שקד גולן. האוכל ממלא תפקיד חשוב בשני השירים...
דפי התווים של 'עונג שבת', ניו-יורק 1914 (מקור: ספריית הקונגרס האמריקני) |
לא רבים מכירים את השיר היפה והמתקתק הזה, שניחוחות של שמאלץ וקוגל אופפים אותו. השיר נכתב בשנת 1912 או 1913 על ידי שלמה שמולביץ, שנקרא גם סולומון סְמוֹל (1943-1868). שמולביץ זכור לטוב בשל היותו המחבר והמלחין המקורי של 'מכתב לאמא', שיר שהקדשתי לו רשימה מיוחדת בעונ"ש.
שלמה שמולביץ (מקור: ספריית הקונגרס האמריקני) |
הנה 'עונג שבת' שלו בפי אחד מגדולי זמרי העם ביידיש, החזן לואי דנטו (2010-1929). ההקלטה נעשתה במונטריאול בשנת 1991.
השיר שולב בהצגה שנקראה 'לעבעדיקא יתומים' (היתומים החיים), שנכתבה על ידי השחקן והמחזאי הפורה איזידור (יצחק) זוֹלוֹטָרֶבְסְקִי (Zolotorevsky). לא הרבה ידוע על ההצגה פרט לכך שהיא זכתה כנראה להצלחה והוצגה פעמים רבות בשנים 1914-1913 ב-People's Theater ('פּיפּלס-טעאַטער') שברחוב באוארי 201 (Bowery) בניו יורק. כוכב ההצגה היה יעקב אדלר, אך את השיר 'עונג שבת' שרו כדואט אנני טוֹמָשֶׁבְסְקִי (אחותו הצעירה של השחקן המפורסם בוריס טומשבסקי) ופיטר (פתחיה) גְרָף. השיר הולחן על ידי יוסף רוּמְשינסקי (1956-1881), מגדולי המלחינים של תיאטרון היידיש האמריקני, שחתום על מאות רבות של שירים.
שלמה שמולביץ, לידער, ניו יורק 1913, עמ' 160-159 |
קשה לתרגם את השיר בחרוזיו, ולכן נסתפק בתרגום מילולי (שהכין עבורי יהושע מונדשיין ז"ל):
העונג שבת בכל בית יהודי,
בטוהר, ביופי, גדוֹלה היא הנחת,
הפינות זוהרות וכל מאכל מוכן כדבעי,
על כל פנים שרויה שמחה.
חלות נאות מונחות על השולחן,
מכוסות במפית צחה,
בחיי, כל הבית מריח
מצימֶס, מרק, בשר ודגים.
הוא בא מבית הכנסת ואומר לרעייתו:
'שבת שלום', בניגון ובנועם לשון
והיא משיבה לו: 'שבת שלום'.
אחרי הסעודה ואחרי הזמירות,
כשהנר כבה,
אז מתחילים להרגיש את עונג שבת...
אין שום דבר טוב יותר עבור שבת.[תרגום של גרימי גלעד]
פזמון: העונג שבת הוא טוב מאוד ונעים, הו מה נעים הוא עונג של שבת,
מפני שרק השבת מביאה מנוחה ליהודי, רק בה ינוח היהודי מעט.
הוא [היהודי] מתחדש, משתחרר מוצא מנוח וכוח,
העול הקשה יורד, עוּלוֹ של חול מוּסר,
שמח כמו בן מלך שבוע זה אותו ישא
זה מחזק אותו לכל השבוע, כולו פורח, שמח,
ברוח ובמזל, רוחו טובה עליו,
העונג שבת הוא כמו תכשיט יקר. עונגה של השבת – תכשיט זהב.
בבוקר הוא הולך להתפלל בבית הכנסת,
החזן וה'משוררים' שרים שם לרוב
הוא בא אחר התפילה, ורק כדי להעביר את הזמן,
חוזר הוא על הניגונים לפני אשתו...
היא מביא את הצ'ולנט שהוא ממש לתפארת,
הקוּגֶל, המעיים (קישקע), שממולאים בדברים טובים...
הכל מעשה ידיה.
זה מעדן! תגידו מה שתרצו.
אחרי האוכל, תענוג
לשכב לישון,
לכבוד שבת.
אחר כך מצא אצלה כוסית של משקה חם
שהיא הכינה עוד מערב שבת.
אין שום דבר טוב יותר עבור שבת.
פזמון...
יותר ממאה שנים מפרידים בין שני השירים הללו, של שלמה שמולביץ מכאן ושל יונית שקד גולן מכאן, ובכל זאת יש דבר אחד גדול משותף להם: עונג שבת מזוהה עם אוכל יהודי טעים...
וזה מזכיר לי את הסיפור המופלא שהביא אלתר דרויאנוב בספר הבדיחה והחדוד הנצחי שלו:
ספר הבדיחה והחדוד, א, תשט"ז, עמ' שיח |
'זה מעדן! תגידו מה שתרצו' – הצ'ולנט והקישקע של מסעדת שמוליק כהן |
הרשיתי לעצמי להוסיף בית לשירה היפה של יונית :
השבמחקמשפשף את עיני מקורי השינה
ממהר למחשב באישי
מקיש במקלדת את הסיסמה
יש ! מחכה לי העונ"ש של יום השישי
אני נזכר בגירסא דיאנקותא על פירוש השם "שבת" -- פשוט " ש ינה ב שבת - ת ענוג
השבמחקובקיבוץ הפך המונח "שבת" ליום חפשי בשבוע במקום יום השבת שבו עבדנו במטבח, בלול, ברפת ובעוד ענפים חשובים שאין להזניחם
מחקעל תענוגות השבת בשירים עממיים, לרוב ביידיש ובלדינו, ניתן לקרוא בדף התר שלי (באנגלית):
השבמחקhttp://www.jewishfolksongs.com/en/shabbat
ולטעם מתלווה כמובן הריח...זה החוש החזק של הזכרון.
השבמחקובאשר לתגובה "ובקבוץ הפך המונח "שבת"....הכללה כרגיל במחוזותנו....היה היה (ועדיין יש!) קבוץ דתי.
השבת לא היה מושג או מונח ...הוא היה טבוע במהות של האדם הדתי העובד והלומד...ראה משנתו של משה אונא וחבריו...שבת שלום ותודה על הניחוחות המענגים תדיר.
כותרת הדף ביידיש: "הוניג שאבעס" ואין "הוניג" אלא דבש.
השבמחקמה הקשר בין המילים המקוריות לתרגום המגעיל ?
השבמחקבשיר המקורי מדובר במשפט כללי אחד על מאכלים טעימים ללא פירוט ושאר העינוגים הם רוחניים
בתרגום יש התפלשות מבחילה בכל מיני מאכלים והתפטמות כאילו זו מטרת השבת וקיומו של האדם
גועל נפש
קשקשן. אתה בכלל יודע יידיש?
מחקניסיתי, והרשתי לעצמי לחרוז את השיר "עונג שבת".
השבמחקלכל יהודי יש עונג שאבעס / בחן, בגדולה ובהרבה נאחעס.
הבית נקי, ריחות של תבשיל / מכל פנים נשקפים שמחה וגיל.
על השולחן זוג חלות קלועות / במפית צחה הן מכוסות.
הבית זוהר מאור הנרות / מצימס, בשר ודגים עולים הריחות.
מבית הכנסת הוא שב ולאשתו מחיך / "שבת שלום"אותה מברך
ואף היא "שבת שלום" משיבה / בבית שוכנת שבת המלכה.
אחרי הסעודה ובתום הזמירות / בבית אפלולית, כבו הנרות,
אז חשים בעונג שבת / אין טוב יותר מעונג שבת.
פזמון: מה טוב ומה נעים ה"עונג שבת" / מעמל השבוע ימצא בו מפלט
נותן הוא מנוח לגוף דוה / מכתפיו מוסר העול הקשה.
כבן מלך הוא חש רגוע ונינוח / לקראת שבוע חדש אוגר הוא כח.
עליז הוא, רוחו טובה / השבת שלו חביבה, אהובה.
בוקר שבת, בבית הכנסת הוא מתפלל / החזן והנערים שרים שירי הלל,
לאחר התפילה הוא חוזר לביתו / את אותם נגונים הוא שר לאשתו.
היא מגישה לשולחם צ'ולנט ריחני מושחם / קוגל וקישקע, הכל מהביל וחם,
מעשה ידיה להתפאר / ממש מעדנים להתהדר.
אחרי האוכל חובה / על המיטה לחטוף תנומה טובה
כי ידוע, מקובל ונהוג / ששנה בשבת תענוג.
כשהוא קם, שותה משקה חם / מיום אתמול ניצב על המיחם
והכל לכבודה של השבת / אין טוב יותר מעונג שבת.
יישר כח! למה לא השארת את שמך?
מחקדוד, שמי הוא שרגא צביאלי וככל שניסיתי להזדהות בשמי ובכתובתי במייל המערכת לא קבלה אותי. מחוסר ברירה חתמתי "אנונימי" ורא זה פלא, הוכנסתי ללא בעיות. שבת שלום ו"עונג שאבעס".
השבמחק(גם הפעם אני נאלץ, בשל אותה סיבה להופיע כאנונימי. מופיעה הערה: כתובת האתר חייבת להכיל שם מחשב מארח).