יום שני, 25 בספטמבר 2017

מיומנו של כורך ספרים: משהו על התנ"ך של דניאל בומברג

מאת ראובן קמפניינו

שער הדפוס הראשון של התנ"ך שנדפס 'על ידי דניאל בומבירגי מאנוירש"א' [אנטוורפן] בוונציה רע"ח

לפני חמש מאות שנים, בשנת רע"ו (1516), פתח דניאל בומברג (בומבירגי), נוצרי יליד אנטוורפן (1475) ובן למשפחת סוחרים, בית דפוס עברי בוונציה. בית הדפוס המשיך לפעול בבעלותו עד שנת ש"ט (1549), ובמהלך שנים אלו הדפיס למעלה מ-230 ספרים עבריים ובתוכם דפוסים ראשונים רבים.

אחד הספרים הראשונים שראו אור בדפוס זה היה התנ"ך. הוא נדפס בגודל קווארטו ובארבעה כרכים מהודרים בשנת רע"ח (1518-1517), בעריכת המומר פליכס פְראטֶנְסיס. מהדורה נוספת ראתה אור בתוך ארבע שנים (רפ"ד-רפ"ה / 1525-1524), בעריכת המדקדק הנודע, איש תוניסיה, ר' יעקב בן חיים אבן אדוניהו, אשר טרח להתאים את נוסח ה'פְּנים' להערות המסורה הגדולה והקטנה ואף כתב על כך במבוא הגדול שצורף לספר. מהדורה זו, שזכתה לכינוי 'מקראות גדולות', שימשה מאז ואילך מקור סמכותי לרוב מהדורות הדפוס של התנ"ך. המהדורה השלישית של התנ"ך ה'בומברגי' יצאה לאור בשנים ש"ח-ש"ט (1549-1548), סמוך לפטירתו של בומברג.


ארבעה כרכים ממהדורה שלישית ונדירה זו, שכריכתם כבר בלתה מזוקן, הובאו אליי לאחרונה על ידי אספן ספרים שביקש להישאר בעילום שם. הם נכרכו מחדש על ידי ותצלומיהם מובאים כאן. 


זהו דף השער שעליו צוין שם המדפיס, תאריך ההדפסה ומקומה: 
ונדפסו שנית במצות דניאל יצ"ו [ישמרהו צורו וגואלו] בן קרניאל בומבירגי ז"ל
שנת ושב יי' אלהיך את שבותך, פה ויניציאה הבירה:
מעניין הוא השם 'העברי' שהודבק לבומברג הנוצרי: דניאל בן קרניאל. קרניאל רומז לקורנליוס, אביו של דניאל, שהיה סוחר אמיד באנטוורפן. שנת 'ושב' היא 1548.

בומברג ריכז בבית הדפוס צוות של חכמים יודעי ספר ומדקדקים חשובים שעסקו בהכנת כתבי היד לדפוס ובהגהתם. בין הספרים החשובים שנדפסו במצוותו היו שני התלמודים (ר"פ-רפ"ג / 1523-1520). התלמוד הירושלמי נדפס מתוך כתב יד ליידן (שהועתק ברומא בשנת 1289) ולא נדפס מעולם קודם לכן. אכן, מן התלמוד הבבלי נדפסו גם קודם לכן כמה מסכתות בודדות, אך מהדורת הבבלי השלמה של בומברג קבעה לדורות את העימוד של דפי התלמוד, בליווי פירושי רש"י ובעלי התוספות. עד עצם היום הזה, כל מהדורות התלמוד הבבלי, מסורתיות וחדשניות כאחד, ממשיכות את הדגם הזה שנקבע בוונציה. גם הדפוס הראשון של התוספתא ראה אור בבית דפוסו של בומברג (רפ"ב / 1522). יהודי הזמן ידעו להעריך את מפעלו של בומברג הנוצרי והעניקו לו תארים השמורים בדרך כלל ליהודים בלבד, למשל 'המחוקק [המדפיס] הגדול'.


כרך התורה, הראשון בארבעת הכרכים שכרכתי מחדש, עבר בשנת 1600 תחת עינו הבוחנת של הצנזור המומר 'האח לואיג'י דה בולוניה', שחתם את שמו על הדף האחורי:

בעיגול: חתימת הצנזור והתאריך 1600

הצנזור, שידע כמובן עברית, קרא ביסודיות את כל הפירושים וכל מקום שנראה בעיניו פוגע בנצרות נמחק בדיו. במהלך השנים שעברו מאז ועד היום נפגע הנייר שעליו נמרח הדיו כתוצאה מחמצון יתר וחלק ממנו נשר. 

לואיג'י דה בולוניה הוא דמות מוכרת לכל מי שעוסק בתחום, מכיוון שנותרו עד היום ספרים לא מועטים מדפוסי המאה ה-16 ש'זכו' לטיפולו. אני עצמי קיבלתי בירושה, מספרייתו של סבי, פרופסור משה דוד קאסוטו המנוח, את ספר זבח פסח (פירוש אברבנאל על ההגדה), כרוך יחד עם נחלת אבות (פירוש הרמב"ם ואברבנאל למסכת אבות). ככל הנראה נדפסו שני הספרים בוונציה (דף השער חסר בספר שברשותי) ונכרכו יחד כבר בעת הדפסתם. על פי הקולופון שבסוף הספר הושלמה מלאכתו בשנת חמשת אלפים ושלוש מאות וששה ועשרים (שכ"ו / 1566), כ"ו ימים לחודש אלול. העותק שבידי נבדק על ידי הצנזור דה בולוניה בשנת 1599. 

התצלום המובא כאן הוא עמוד מתוך ספר בראשית, דפוס ונציה ש"ח, שכרכתי מחדש ושעבר תחת ידי הצנזור. בתחתית העמוד ישנן שתי שורות שנמחקו בחלקן על ידי הצנזור מתוך פירושו של המשורר והפילוסוף רבי אברהם אבן עזרא, איש המאה ה-12, לבראשית, כז 40.


המילים שמחק לואיג'י דה בולוניה הכעיסו את אנשי הכנסייה, שראו בהן פגיעה בנצרות ובערכיה. המדפיסים העבריים הבינו את הרמז, ובמהדורות מאוחרות יותר כבר שינו את הטקסט בעצמם. המעיין עתה במהדורות החומש הרגילות ימצא שם נוסח שמעולם לא יצא מתחת ידיו של אבן עזרא, אלא שיבוש מכוון שנעשה מאימת הצנזורים. הנה אפוא הנוסח המקורי של אבן עזרא כפי ששוחזר מכתבי יד בידי מהדירי חומש תורת חיים (מוסד הרב קוק, תשמ"ז, ב, עמ' לד):
והיו אנשים מתי מספר שהאמינו באיש ששמוהו אלוה, וכאשר האמינה רומי בימי קונסטנטין שחדש כל הדת ושם על דגלו צורת האיש ההוא, ולא היו בעולם שישמרו התורה החדשה חוץ מאדומיים מעטים. על כן נקראה רומא מלכות אדום. ג"כ יקראו היום אנשי מצרים ושבא וארץ עילם ישמעאלים ואין בהם מי שהוא מזרע ישמעאלים כי אם מתי מעט.
לא קשה להבין מדוע נמחקו שורות אלו על ידי צנזור נוצרי. 
_______________________

ראובן קמפניינו עוסק בכריכת יד ובשיקום של ספרים עתיקים. הוא גר בירושלים.

מחבר הרשימה וארבעת כרכי התנ"ך העתיק

14 תגובות:

  1. לפי הערך הנ"ל בויקיפדיה, גם יעקב בן חיים אבן אדוניהו היה יהודי מומר.
    האמנם?

    השבמחק
    תשובות
    1. בערכו של דניאל בומברג בויקיפדיה, נכתב שכנראה שחדל להדפיס בשנת 1540, והנה במאמר שלפנינו תצלומים של עותקים ממהדורה מודפסת של התנ"ך משנת 1548 (שנת "ושב"), ששם בית הדפוס והמדפיס מתנוססים עליה. נראה שיש לתקן את הערך הנ"ל לאור הממצא שלפנינו.
      כמדומה שבלא מעט ספרים העוסקים במבואות לפרשנות המקרא, או בתולדות הדפוס העברי, נכתב שבומברג עצמו היה יהודי מומר, ולא היא!! במברגר, כאמור, נדחף לפתוח את בית הדפוס העברי הראשון, בעידודו של יהודי מומר. האם רק מטעמים עיסקיים יעץ המומר לבמברגר, להדפיס ספרי קודש יהודיים, או שמא הסתתר בקרבו הרצון לכפר בכך על המרת הדת. לקוראים פתרונים. אשמח להערותיכם בנדון.

      מחק
    2. ראובן קמפניינו28 בספטמבר 2017 בשעה 0:59

      אכן, גם יעקב בן חיים אבן אדוניהו המיר את דתו בסוף ימיו.
      אינני יודע באיזה תאריך זה היה אולם נדמה לי שתחילה הודפסה המהדורה ואח"כ הייתה המרת הדת.
      ראוי שמומחים ממני יתנו דעתם על כך.

      אני מבקש להוסיף כי דניאל בומברג היה נוצרי קתולי כל ימיו, מלידתו באנטוורפן בתאריך בלתי ידוע, ועד מותו באותה עיר ב-1549 (הנתונים לקוחים מן האנציקלופדיה העברית).
      במאה ה-16 פרחה באירופה הנוצרית תנועה של מלומדים שעסקו במעין ריניסס של לימוד עברית ועיסוק במקורות עבריים, ודניאל בומברג השתלב יפה במגמה זו. כמובן, שבצד העניין האינטלקטואלי שלו בנושא, היה גם, ואולי בעיקר, השיקול העסקי הריווחי.

      מחק
    3. יישר כח על הכתבה הנפלאה ! שאלת תם: אם היה יהודי בעת ההדפסה האם בית הדפוס היה יכול להיות בשכונה היהודית הצפופה בוונציה או בכל מקרה, היה זה מחוף ל"גאטו" - האם יש זיהוי של מבנה הדפוס ?

      מחק
    4. נזכרתח. יש להניח כי בית הדפוס היה בגאטו, שכן בעלי המקצוע מן הסתם היו יהודים. והיכן מוקמו ? גם לכך יש הצעה: כאשר האי שכונה "הגטו החדש" הוקצב להקמת "החצר היהודית" הוא היה מוקף בתים מכל ארבע צדדיו (ראו המפה העתיקה משנת 1500). לאחר מכן במועד שלא זכור לי, נהרסה שורת הבתים הצפונית והמערבית. במקומו, היכן שהיום המבנה המכונה "בית זקנים" - במקור היה זה מבנה לבתי מלאכה. ייתכן כי באחד מחדרי "בית הזקנים" היום ו"בתי מלאכה" אז היה הדפוס, שכנרא העסיק יהודים, אפילו אם בעל הבית היה נוצרי. אם ניתן לאמת השערה זו בבקשה !

      מחק
    5. אכן,
      בהקדמה ל"מקראות גדולות" הוצאת בר אילן הוא מצטט רב ידוע
      המשבח את פועלו של " בן חיים תהא נשמתו צרורה בצרור נקוב"

      מחק
  2. כתבה מענינת ומאלפת מאוד! יישר כוח!
    תיקון אחד:
    הנוסח של פירוש אבן עזרא לתורה כפי שהוא בחומש "מקור חיים" לא שוחזר ביבדי מהדירי המהדורה הזאת.
    נוסח זה הוא הנוסח של מהדורת אשר וייזר (ג' כרכים) שיצאה קודם לכן, אף היא בהוצאת מוסד הרב קוק, בשנת תשל"ו.
    ולגופו של עניין, וייזר עצמו מודיע בהערה שם באלו מהדורות לפניו כבר נדפס הנוסח שנמחק בידי הצנזור. גח"ט

    השבמחק
  3. ראובן קמפניינו ספרא וסייפא: גם בוכבינדער, משלח יד ההופך בעוונות הדור לנדיר, וגם בר הכי בתולדות הדפוס.
    שנה טובה, גמר חתימה טובה ושבת שלום.

    השבמחק
  4. פרופ' אבי עורי29 בספטמבר 2017 בשעה 20:02

    רציתי להוסיף שבזמנו פרסמנו מאמר על "מדפיסים-מו"לים רופאים" בהיסטוריה. המאמר פורסם בכתב עת המוקדש להיסטוריה של הרפואה. היו רופאים שהקדישו עצמם להדפסת ופרסום ספרים כבר במאה ה15 : היהודי הצרפתי Davinus (David) de Carderouse, הרופא היהודי ממנטואה Abraham Ben Solomon Conat , שהדפיס (עם אשתו) את הספר "נופת צופים" של הרופא-רב-פילוסוף-רטוריקן יהודה מסר-ליאון , Jacob Marcaria רופא-מדפיס יהודי מקרמונה במאה ה 16 , Abraham Portaleone ממנטואה, היהודי ההולנדי ( Hartog Alexander van Embden, (1696-1767),,

    Israel Nathan Soncino, ממנטואה (ע"ש רחוב בת"א), Kalonymus ben David בלוקה, איטליה, Jacob Mantino ו- Joseph Foa מוונציה (פואה הדפיס את "פחד יצחק" של הרופא יצחק למפרונטי למשל) , "בעל-מחשבות" הוא הרופא-סופר-מו"ל Israel Isidor Elyashev ועוד מספר רופאים לא יהודים, שנכנסו להיסטוריה של המדפיסים והמו"לים.
    פרופ' אבי עורי



    Vesalius. 2012 ;18(2):89-92.
    The Physician as Printer/Publisher: a Rare, but not Unsurprising Combination.
    Eljashev-Shimshon R, Ohry A.
    Progress in medicine and science has depended much upon the production and circulation of written material. While, throughout history, medical doctors have been actively involved in a wide variety of other fields, such as philosophy, poetry, literature, sciences, politics and the military, many of which have led to the writing of material - it seems that only rarely have physicians become printers and/or publishers. In general those becoming physicians have been characterised as studious, curious, thoughtful, pragmatic, largely even-tempered, dutiful, caring and compassionate.Yet, the reasons why an established physician might take time away from his medical duties to enter the arena of printing and publishing arena are unclear.

    השבמחק
  5. נהדר,מרתק ומחכים.חתימה טובה.

    השבמחק
  6. תודה לראובן קמפאניינו על הכתבה, ולרבינו דוד על האכנסיה! בבחרותי למדתי בישיבה בירושלים, ותדיר הייתי עובר סמוך לכריכיה של ראובן בבית ישראל, העודנה שם?

    השבמחק
    תשובות
    1. ראובן קמפניינו1 באוקטובר 2017 בשעה 17:00

      הכריכיה עברה דירה לפני כשבע שנים. כתובתה עתה - הרב ברלין 29, ירושלים, טל' 02-5828430.
      אתה, וגם שאר קוראי הבלוג, מוזמנים לבוא לבקר.

      מחק
  7. ד"ר מור אלטשולר1 באוקטובר 2017 בשעה 17:19

    הצנזור לואיג'י מבולוניה היה "אח", כלומר חבר באחד המסדרים המנדיקנטים שאליהם השתייכו רוב הצנזורים.
    ב 1602 חתם בתארו זה על הצנזורה של בית יוסף על טור חשן המשפט מאת מרן יוסף קארו, שנדפס בסביוניטה שי"ט (1559). לואיג'י הסתיר בדיו שחור מילים כגון גויים, מינים, מומרים, כומרים לעבודה זרה, שנחשבו כמכוונים לנוצרים או ליהודים שהמירו לנצרות. בספרי חיי מרן יוסף קארו כללתי דף מצונזר כזה, שצולם מהעותק השמור בספרייה הלאומית.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.