מאת ראובן קמפניינו
 |
| שער הדפוס הראשון של התנ"ך שנדפס 'על ידי דניאל בומבירגי מאנוירש"א' [אנטוורפן] בוונציה רע"ח |
לפני
חמש מאות שנים, בשנת רע"ו (1516), פתח דניאל בומברג (בומבירגי), נוצרי יליד אנטוורפן (1475) ובן למשפחת סוחרים, בית דפוס עברי בוונציה. בית הדפוס המשיך לפעול בבעלותו עד שנת
ש"ט (1549), ובמהלך שנים אלו הדפיס למעלה מ-230 ספרים עבריים ובתוכם
דפוסים ראשונים רבים.
אחד
הספרים הראשונים שראו אור בדפוס זה היה התנ"ך. הוא נדפס בגודל קווארטו ובארבעה כרכים מהודרים בשנת רע"ח (1518-1517), בעריכת המומר פליכס פְראטֶנְסיס. מהדורה נוספת ראתה אור בתוך ארבע
שנים (רפ"ד-רפ"ה / 1525-1524), בעריכת המדקדק הנודע, איש תוניסיה, ר' יעקב בן חיים
אבן אדוניהו, אשר טרח להתאים את נוסח ה'פְּנים' להערות המסורה הגדולה
והקטנה ואף כתב על כך במבוא הגדול שצורף לספר. מהדורה זו, שזכתה לכינוי 'מקראות גדולות', שימשה מאז ואילך מקור סמכותי לרוב מהדורות
הדפוס של התנ"ך. המהדורה השלישית של התנ"ך ה'בומברגי' יצאה לאור בשנים
ש"ח-ש"ט (1549-1548), סמוך לפטירתו של בומברג.
ארבעה כרכים ממהדורה שלישית ונדירה זו, שכריכתם כבר בלתה מזוקן, הובאו אליי לאחרונה על ידי אספן ספרים שביקש להישאר בעילום שם. הם נכרכו מחדש על ידי ותצלומיהם מובאים כאן.
זהו דף השער שעליו צוין שם המדפיס, תאריך ההדפסה ומקומה:
ונדפסו שנית במצות דניאל יצ"ו [ישמרהו צורו וגואלו] בן קרניאל בומבירגי ז"ל
שנת ושב יי' אלהיך את שבותך, פה ויניציאה הבירה:
מעניין הוא השם 'העברי' שהודבק לבומברג הנוצרי: דניאל בן קרניאל. קרניאל רומז לקורנליוס, אביו של דניאל, שהיה סוחר אמיד באנטוורפן. שנת 'ושב' היא 1548.
בומברג
ריכז בבית הדפוס צוות של חכמים יודעי ספר ומדקדקים חשובים שעסקו בהכנת כתבי היד
לדפוס ובהגהתם. בין הספרים החשובים שנדפסו במצוותו היו שני התלמודים
(ר"פ-רפ"ג / 1523-1520). התלמוד הירושלמי נדפס מתוך כתב יד ליידן (שהועתק
ברומא בשנת 1289) ולא נדפס מעולם קודם לכן. אכן, מן התלמוד הבבלי נדפסו גם קודם לכן כמה מסכתות בודדות, אך מהדורת הבבלי השלמה של בומברג קבעה לדורות את העימוד של דפי התלמוד, בליווי פירושי רש"י ובעלי התוספות. עד עצם היום הזה, כל מהדורות התלמוד הבבלי, מסורתיות וחדשניות כאחד, ממשיכות את הדגם הזה שנקבע בוונציה. גם הדפוס הראשון של התוספתא ראה אור בבית דפוסו של בומברג (רפ"ב / 1522). יהודי הזמן ידעו להעריך את מפעלו של בומברג הנוצרי והעניקו לו תארים השמורים בדרך כלל ליהודים בלבד, למשל 'המחוקק [המדפיס] הגדול'.
כרך התורה, הראשון בארבעת הכרכים
שכרכתי מחדש, עבר בשנת 1600 תחת עינו הבוחנת של הצנזור המומר 'האח
לואיג'י דה בולוניה', שחתם את שמו על הדף האחורי:
 |
| בעיגול: חתימת הצנזור והתאריך 1600 |
הצנזור, שידע כמובן עברית, קרא ביסודיות את כל הפירושים וכל מקום שנראה בעיניו פוגע בנצרות נמחק בדיו. במהלך השנים שעברו מאז ועד היום נפגע הנייר שעליו נמרח הדיו כתוצאה מחמצון יתר וחלק ממנו נשר.
לואיג'י דה בולוניה הוא דמות מוכרת לכל מי שעוסק בתחום, מכיוון שנותרו עד היום ספרים לא מועטים מדפוסי המאה ה-16 ש'זכו' לטיפולו. אני עצמי קיבלתי בירושה, מספרייתו של סבי, פרופסור משה דוד קאסוטו המנוח, את ספר זבח פסח (פירוש אברבנאל על ההגדה), כרוך יחד עם נחלת אבות (פירוש הרמב"ם ואברבנאל למסכת אבות). ככל הנראה נדפסו שני הספרים בוונציה (דף השער חסר בספר שברשותי) ונכרכו יחד כבר בעת הדפסתם. על פי הקולופון שבסוף הספר הושלמה מלאכתו בשנת חמשת אלפים ושלוש מאות וששה ועשרים (שכ"ו / 1566), כ"ו ימים לחודש אלול. העותק שבידי נבדק על ידי הצנזור דה בולוניה בשנת 1599.
התצלום המובא כאן הוא עמוד מתוך ספר בראשית, דפוס ונציה ש"ח, שכרכתי מחדש ושעבר תחת ידי הצנזור. בתחתית העמוד ישנן שתי שורות שנמחקו בחלקן על ידי הצנזור מתוך פירושו של המשורר והפילוסוף רבי אברהם אבן עזרא, איש המאה ה-12, לבראשית, כז 40.
המילים שמחק לואיג'י דה בולוניה הכעיסו את אנשי הכנסייה, שראו בהן פגיעה בנצרות ובערכיה. המדפיסים העבריים הבינו את הרמז, ובמהדורות מאוחרות יותר כבר שינו את הטקסט בעצמם. המעיין עתה במהדורות החומש הרגילות ימצא שם נוסח שמעולם לא יצא מתחת ידיו של אבן עזרא, אלא שיבוש מכוון שנעשה מאימת הצנזורים. הנה אפוא הנוסח המקורי של אבן עזרא כפי ששוחזר מכתבי יד בידי מהדירי חומש תורת חיים (מוסד הרב קוק, תשמ"ז, ב, עמ' לד):
והיו אנשים מתי מספר שהאמינו באיש ששמוהו אלוה, וכאשר האמינה רומי בימי קונסטנטין שחדש כל הדת ושם על דגלו צורת האיש ההוא, ולא היו בעולם שישמרו התורה החדשה חוץ מאדומיים מעטים. על כן נקראה רומא מלכות אדום. ג"כ יקראו היום אנשי מצרים ושבא וארץ עילם ישמעאלים ואין בהם מי שהוא מזרע ישמעאלים כי אם מתי מעט.
ראובן קמפניינו עוסק בכריכת יד ובשיקום של ספרים עתיקים. הוא גר בירושלים.
 |
| מחבר הרשימה וארבעת כרכי התנ"ך העתיק |
