מסע בחירות: איך היה כאן פעם?

עמוס בידרמן, הארץ, 31 בדצמבר 2012

הבחירות לכנסת התשע-עשרה בפתח וכמובן שעונ"ש אינו יכול להתעלם מעונשן. אני מניח כי בין קוראי הבלוג יש נציגים כמעט מכל המפלגות ומכל הקצוות ולפיכך אנסה שלא להרגיז אותם יותר ממה שצריך. חיפשתי משהו שכולם ירגישו טוב איתו... ומצאתי (ותודה לד"ר חזי עמיאור ולאביעד רוזנברג).

אבל קודם כול, האם אתם כבר סגורים על המפלגה שבה תשימו את מבטחכם ולה תיתנו את קולכם?

בין שכן ובין שלא, כדאי להיכנס לאפליקציה החביבה של אתר mako, ולענות על סדרה קצרה של שאלות. בסופה תוכלו לגלות מי המפלגה שבאמת מתאימה לכם.

הספרייה הלאומית פתחה לכבוד הבחירות אתר נחמד ושמו 'אסיפת בחירות'. באתר רוכזו מאות סריקות של כרזות, צילומים, פתקי בחירה וחומרי תעמולה ממערכות הבחירות שליוו את המדינה בשישים השנים האחרונות, למן הראשונה בשנת 1949 ועד שנת 2006. אפשר לבלות באתר הזה שעות ארוכות של קורת רוח ולימוד.

בלי שום ניסיון לאיזון ולייצוג בחרתי דוגמה מעניינת מכל אחת ממערכות הבחירות שהיו כאן, ואידך זיל גמור.

נצא לדרך.

בבחירות לאספה המכוננת (לימים הכנסת הראשונה), שהתקיימו בשנת 1949, השתתפה גם 'הרשימה המאוחדת של פועלים דתיים', בראשה עמד פרופסור (אז ד"ר) ישעיהו ליבוביץ. למרבית הצער, הרשימה לא עברה את אחוז החסימה.

בבחירות לכנסת השנייה (1951) פנתה תנועת החרות, מיְסוֹדוֹ של האצ"ל ובראשותו של מנחם בגין, אל הפועלים (!) והתחייבה להילחם בבירוקרטיה. שימו לב ללוגו – ארץ ישראל הכי שלמה שיש!

בבחירות לכנסת השלישית (1955) התמודדה 'רשימת ספרדים ועדות המזרח' בראשות אליהו אלישר. אומנם, הם לא עברו את אחוז החסימה, אבל המודעה הזו לא איבדה מאומה מאמינותה...

במערכת הבחירות לכנסת הרביעית (1959) נאם שמעון פרס הצעיר, איש מפא"י, באספה בשכונת שפירא בתל אביב. הוא דיבר כנראה על חזון המזרח התיכון החדש... פרס נבחר אז בפעם הראשונה לכנסת ונשאר שם 48 שנים, עד שנבחר לנשיא המדינה בשנת 2007 – יותר מכל חבר כנסת אחר.

בבחירות לכנסת החמישית (1961) נאבקה אגודת ישראל על נפשם של 38 אלף תינוקות של בית רבן (תשב"ר) המתחנכים ב-190 מוסדות החינוך העצמאי. ראו כמה היו אז, וכמה יש היום...

בבחירות לכנסת השישית (1965) התמודד לכנסת אייבי נתן, המסעדן, הבוהמיין ופעיל השלום. הוא לא עבר את אחוז החסימה, ובפברואר 1966 עלה על מטוסו הפרטי ('שלום 1') וטס לפורט סעיד כדי להיפגש עם שליט מצרים נאצר ולהביא לו מסר של שלום.

הבחירות לכנסת השביעית (1969) היו הראשונות לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים. בראשות המערך עמדה אז 'אשת הברזל', גולדה מאיר, והרשימה זכתה ב-56 מושבים בכנסת.

הבחירות לכנסת השמינית (1973) לא התקיימו במועדן, אלא נדחו בשל מלחמת יום הכיפורים והתקיימו ב-31 בדצמבר 1973. למרות ה'מחדל' ותחושות המיאוס, המשיכה גולדה מאיר לכהן כראשת הממשלה ומשה דיין כשר הביטחון. חצי שנה לאחר מכן, בעקבות הלחץ הציבורי ומסקנות ועדת אגרנט, החליפו רבין ופרס את גולדה ודיין. אומנם רשימת השמאל 'מוקד' הצליחה להכניס רק את מאיר פעיל, אבל תמכו בה שני לוחמים בשנות השלושים של חייהם.

הבחירות לכנסת התשיעית (1977) היו בחירות 'המהפך' שבעקבותיהם נבחר מנחם בגין לראשות הממשלה. מפלגת 'החלומות' של אז הייתה ד"ש בראשות הפרופסור יגאל ידין שזכתה ל-15 מושבים. שנה לאחר שהצטרפה המפלגה לממשלתו של בגין היא החלה להתפצל ולהתפורר, ובבחירות הבאות כבר לא היה לה זכר.

בבחירות לכנסת העשירית (1981) התמודדה מפלגה ימנית חדשה ושמה 'התחיה' בראשות הפרופסור יובל נאמן. בכרזות התעמולה של המפלגה נעשה שימוש בדמות זקופת קומה של צבר יפה בלורית ותואר. לימים התברר שמדובר בתמונת נעורים של הסופר יעקב שבתאי, איש שמאל מובהק, שעמדותיו הפוליטיות היו רחוקות ת"ק פרסה מעמדות 'התחיה'. לדרישת המשפחה הוסרה דמותו מפרסומי המפלגה.

בבחירות לכנסת האחת-עשרה (1984) שידרה המפד"ל את סרטון התעמולה האולטימטיבי עם ההמנון 'בלי אבל, בלי חבל, בוא הביתה למפד"ל'. זה לא הספיק – המפד"ל סיימה את הבחירות הללו עם ארבעה מושבים בלבד.

בבחירות לכנסת השתים-עשרה (1988) הופיעה רשימת מפ"ם עם סיסמה מקורית ומעניינת... מפ"ם קיבלה אז בסך הכול שלושה מנדטים, ובבחירות הבאות אנשיה כבר יתמודדו יחד עם רצ ושינוי במסגרת מרצ.

בבחירות לכנסת השלוש-עשרה (1992) כבר הריח הליכוד, בהובלת יצחק שמיר, את ההפסד ושלף את נשק יום הדין נגד יצחק רבין. זה לא עזר להם.

הבחירות לכנסת הארבע-עשרה (1996) עמדו בסימן רצח יצחק רבין, אבל אף מפלגה לא העזה להזכיר את הרצח ואת ההסתה. הבחירות היו בשני פתקים – אחד לראשות הממשלה ואחד למפלגה ובנימין נתניהו ('נתניהו טוב ליהודים') מהליכוד  ניצח את שמעון פרס בהפרש של כשלושים אלף קולות. מה הפלא? הוא קיבל ברכה מ'זקן המקובלים'.

בבחירות לכנסת החמש-עשרה (1999) עשה עמיר פרץ את הסיבוב הפלגני שלו במפלגת 'עם אחד'. שימו לב לשפם שלו, שמאז התקצר בכמה סנטימטרים.

בבחירות לכנסת השש-עשרה (2003) העלתה ש"ס, כרגיל, את הרב עובדיה יוסף, ועל הדרך גם את הקדוש ברוך הוא, על ראש שמחתה.

בבחירות לכנסת השבע-עשרה (2006) תקפו אביגדור ליברמן ומפלגתו ישראל ביתנו את ביבי נתניהו על כל צעד ושעל. ישראל ביתנו קיבלה 11 מושבים, רק אחד פחות מהליכוד שקיבל 12 מושבים...

הבחירות לכנסת השמונה-עשרה (2009) היו ממש לא מזמן, ולאף אחד אין זיכרונות טובים משם. הנה דוגמה לאמינותו המהוללת של בנימין נתניהו, שהבטיח 'להפחית את המיסים של כולנו בעשרים אחוז... וזו לא הבטחת בחירות'!

ראו איך שיקר בלי למצמץ, וכל השומע יצחק (או יבכה).

ומה יהיה עכשיו?

נחיה ונראה. אבל יש לי הרגשה שהבחירות לכנסת העשרים גם הן תתנהלנה בקרוב...