חידון עונ"ש למביני עניין

חידון מחבואים מוסיקלי-היסטורי קצרצר וקל (יחסית).

שלב א: מה השיר?

האזינו לשיר 'תרימו ת'ידיים' של להקת ההיפ-הופ שב"ק ס'. השיר הוקלט ב-1997 בתקליטה השני של הלהקה 'בעטיפה של ממתק'. לא חייבים להקשיב עד הסוף (במיוחד אם כבר עברתם את גיל שלושים) ומספיק להקשיב להתחלה.

אילו צלילי פתיחה של שיר עברי ישן מסתתרים כאן למשך כמה שניות?

זה נשמע מיד בפתיחה, לאחר רעש הרוטור של המסוק.



(תודה לאחשתרן ששם לב)

שלב ב: מה היישוב ומי האיש?

זיהיתם?

באותו שיר עברי ישן מוזכר שֵׁם של יישוב בארץ אשר קשור איכשהו לאיש שתמונתו מובאת כאן.

מהו יישוב זה, ומיהו האיש, שנפטר לפני מאה שנה?

שלב ג: היכן זה?

זיהיתם?

האיש שבתמונה קשור למקום נוסף בארץ, שצילום אחד המבנים הנטושים בו מובא כאן.

מהו מקום זה ומה עשה שם האיש שלנו בשנת 1898?

'הבית הלבן' בארזה (צילום: שרון רז, בלוג 'נטוש')

התשובה המלאה תובא כאן מאוחר יותר.

הפיתרון

אכן הקוראים פתרו את החידה במהירות וביעילות.

הקטע הקצר ששולב בשירם של להקת שב"ק ס' הוא אכן 'זמר הפלוגות' שחיברו נתן אלתרמן ודניאל סמבורסקי, בעיבודו המאוחר והמוכר כל כך של יצחק (זיקו) גרציאני.

הנה השיר המקורי ומילותיו:



ברשימת היישובים שבשירו של אלתרמן נזכר גם 'תל עמל', קיבוץ שהוקם בבקעת בית שאן ב-10 בדצמבר 1936 (נר שני של חנוכה). חצי שנה לאחר מכן, במאי 1937, שונה שם היישוב לניר דוד, על שמו של דוד וולפסון (1914-1855), סגנו של הרצל וממלא מקומו כנשיא ההסתדרות הציונית העולמית. אך השם החדש לא נקלט היטב ובציבור המשיך היישוב להיקרא 'תל עמל'.

עדים לכך הם שניים משיריו של אלתרמן שחוברו לאחר שינוי השם. הראשון הוא 'זמר הפלוגות' שחובר ב-1938:

כִּי לֹא לַשָּׁוְא, אָחִי, חָרַשְׁתָּ וּבָנִיתָ,
לַנֶּפֶשׁ וְלַבַּיִת לָנוּ מִלְחָמָה!
גּ'וֹעָרָה, תֵּל עָמָל, כִּנֶּרֶת וַחֲנִיתָה,
אַתֶּן לָנוּ דְּגָלִים, וְאָנוּ הַחוֹמָה.

השני הוא 'המגדל הראשון', שיר שחיבר אלתרמן והלחין מרדכי זעירא בשנת 1939, והפזמון החוזר שלו הוא:

תֵּל-עָמָל, תֵּל-עָמָל, תֵּל-עָמָל,
רִאשׁוֹנָה לְחוֹמָה וּמִגְדָּל,
תְּבֹרְכִי, תֵּל-עָמָל,
בְּמָטָר וּבְטַל,
בְּדָגָה עֲלֵי גַּל, תֵּל-עָמָל,
בְּדָגָן לַמַּגָּל, תֵּל-עָמָל,
בִּנְעוּרִים לַמִּגְדָּל,
תֵּל-עָמָל!

הנה אלי גורנשטיין שר את 'המגדל הראשון' בתכנית 'שרתי לך ארצי':



דוד וולפסון, שעל שמו נקרא קיבוץ ניר דוד, היה, כאמור, הנשיא השני של ההסתדרות הציונית העולמית. הוא נלווה להרצל במסע המפורסם לארץ ישראל, שבמהלכו נפגשו השניים עם קיסר גרמניה וילהלם השני. באותו יום, 2 בנובמבר 1898, הם נסעו למושבה מוצא, הסמוכה לירושלים, ושם, בראש הגבעה, בחלקתו של האיכר ברוזה, נטעו השניים עצים: הרצל נטע ברוש (שלימים התפרסם בשם 'ארז הרצל' והעניק לבית ההבראה שנבנה במקום את השם 'ארזה'), ואילו וולפסון נטע דקל.

על העצים הללו וגורלם כתב איציק שוויקי מאמר מעניין בכתב העת עתמול, 233 (מרץ 2014):

צילומים עגומים מארזה הנטושה הביא האדריכל שרון רז בבלוג שלו 'נטוש'. התמונות הן מ-2008, ונקווה שיזמי השכונה החדשה ישכילו לשמור על האוצרות הללו.

צילום: שרון רז (בלוג נטוש)