לפני שבועיים, ב-22 בנובמבר, נפטרה בפלורידה, בשיבה טובה, קלרה בייגלמן-איסטון (2014-1920). אם שמה אינו אומר לכם מאומה, זה רק בגלל שאתם צעירים מדי.
קלרה (ובשמה הבימתי: קלייר) הייתה האחות המבוגרת בצמד 'האחיות בארי' (ביידיש: שוועסטער באַרי; ובאנגלית: Barry Sisters), שזכה לפופולריות אדירה משנות הארבעים ואילך, בעיקר, אך לא רק, בקרב יהודי ארה"ב.
האחיות מיני (מימין) וקלייר בארי (שנות הארבעים או החמישים) |
קלרה, כמו גם אחותה מיני (1976-1923), שנודעה על הבמה כ'מירנה', נולדה בשכונת ברונקס שבניו-יורק, בבית דובר יידיש. ואכן, את הקריירה הבימתית שלהן, שהחלה בסוף שנות השלושים, הן עשו בשילוב מוצלח של שירי עם ביידיש, בעברית-אמריקאית עם רי"ש מתגלגלת, ובאנגלית. הן שרו בהרמוניה נפלאה ובסגנון ג'ז, אך בעצם את הצלחתן היו חייבות לאחיות אַנְדרוּס – שלישיית אחיות לא-יהודיות, שבנובמבר 1937 הקליטו את השיר 'בײַ מיר ביסטו שיין', שהפך בן-לילה ללהיט אדיר והכשיר את הקרקע לסגנון מוסיקלי זה (על האחיות אנדרוס ועל השיר, ראו ברשימה כאן).
האחיות בארי, שהיו יהודיות כשרות, ביקרו כמובן גם בישראל. זה היה באוקטובר 1962. במשך שלושה שבועות ערכו 'המהוללות בזמרות ארה"ב', ו-12 המנגנים שהביאו אתן, סיבוב הופעות מוצלח בכל רחבי הארץ.
מעריב, 26 בספטמבר 1962 |
חרות, 7 בדצמבר 1962 |
האחיות בארי בישראל (איור: זאב; מעריב, 21 באוקטובר 1962) |
סכסוך או לא, בעקבות הביקור בישראל הן הוציאו תקליט מיוחד...
אחד השירים שהקליטו האחיות בארי בארץ היה 'זַמָּר נודד', שכתבה והלחינה נעמי שמר בשנת 1957, שיר המוכר יותר בשורת הפתיחה שלו 'הדרך ארוכה היא ורבה'. בהמשך הן שרות גם את 'אנו הולכים ברגל':
בקריירה הארוכה שלהן הקליטו האחיות בארי מאות שירים. בסרטון הקצר הזה נאספו כמה קטעים מהופעות חיות על רקע מבחר משיריהן:
נסיים בכמה שירים לזכר האחיות המזמרות.
נתחיל ב'טומבללייקה' הנצחי:
וכהמשך בלתי נמנע – צ'ירי-בים צ'ירי-בום:
כאן שיר השמאלץ האולטימטיבי על השטעטל: 'מײַן שטעטעלע בעלז' (יום יבוא ואכתוב עליו):
וכאן, הכמיהה לרומניה, למאַמאַמליגעלע ולפאַסטראַמעלע...
האחיות גם הקליטו כמה שירים עם החזן מוישה אוֹיְשֶׁר (אגדה מוסיקלית בפני עצמה). הנה 'הלוואי':
ונסיים, בשיר הפטריוטי, הנשגב (והנשכח) מכולם, שהרטיט לבבות יהודיים רבים בעולם: 'אקסודוס'.
מישהו יודע מי כתב את המילים העבריות?
בעלי התוספות
אירית שרון הפנתה אותי לאתר 'בית לזמר העברי' של הספריה הלאומית, ובו נכתב כי את שיר אקסודוס תרגמה עליזה שכטר. בתיכון עירוני ה' בתל אביב, שבו למדה אירית, הייתה מורה בשם זה, ואולי זו היא.
כותב השיר "אקסודוס" הוא ארנסט גולד (כך נכתב על עטיפת האלבום המוצג בסרטון היוטיוב).
השבמחקמה הפרס?
הפרס שחשבתי עליו בשבילך הוא טיסה הלוך ושוב, אבל לא זכית בו.
מחקארנסט גולד היה המלחין ולא כתב את המילים.
שאלתי הייתה: מי כתב את המילים העבריות?
פט בון כתב את המילים באנגלית; עדיין מנסה לחפש מי תרגם
השבמחקלפני מספר שנים שמעתי בbbc רדיו על בעל חנות תקליטים שספר על לקוחה שהתענינה בשיר my dear MR. Shane...
השבמחקShane vi di levone
השבמחקא. האחיות ברי נולדו כאחיות בייגלמן, ונדמה לי שבתקליטיהן הראשונים נקראו כך.
השבמחקב. אכן, היה נופך ספק-ג'אזי מסוים בשירתן, בעקבות (כביכול) האחיות אנדרוז, אבל יכולתה הקולית ומיומנותה הג'אזית של שלישיית אנדרוז היו גבוהות בכמה וכמה דרגות מאלה של האחיות ברי.
ג. הרפרטואר של האחיות ברי סיפק בדיוק את דרישותיו של קהל יהודי-אשכנזי אמריקני (לאו דווקא דור ראשון של מהגרים; בעיקר הדור השני) מהמעמד הבינוני והבינוני-גבוה: רפרטואר שאינו פולקלור יידי-עממי כהלכתו אלא שירי בידור קלילים, שטחיים למדי, בהגשה מעין-הוליוודית ממותנת, עם מינון גבוה של נוסטלגיה בלתי מחייבת ליידישקייט , מיט א ביסעלע שמאלץ ( "מיין יידישע מאמע" היא דוגמה מובהקת).
ד. את השיר הרגשני מתוך הסרט (הסינתטי) "אקסודוס" הקליטה, ככל שזכור לי, עליזה קאשי, בעברית. ייתכן שעל עטיפת התקליט שלה, מהימים ההם, אפשר למצוא את שמו של מחבר המילים העבריות.
אני (פרדי זינגר) מוצא שהמילים נכתבו על ידי חיים קינן
מחקהמלים של חיים קינן מאוחרות יותר.
מחקר' גרסא שלו בביצוע עליזה קאשי (שם גם המלים) -
https://www.youtube.com/watch?v=20KWPLsNhV0
דוד אסף, אתה שיבצת את הצילומים הנלווים להאזנה לשיר בעלז? יש בהם לא רק יפים, כמו הילדון שמביט הצידה, אלא גם מספרים משהו על העולם שהיה.
השבמחקתודה. גרמתם לאבא שלי להתרגש עד דמעות וסבתא שלי שגדלה בשטעטל כזה לפני שהנאצים ריססו את כולם תתרגש באופן בלתי יתואר. תודה תודה!!!
השבמחקלא מאמינה שלא ראיתי פוסט זה עד היום. זוכרת שהייתי ״מכורה״ לאחיות בארי בנעורי. רכשתי כל תקליט שלהם אחרי שהייתי בהופעה שלהן, כמה דמעות הזלתי. שרתי כל שיר איתן בעל פה. הקולות שלהן פשוט נפלאים.
השבמחק