ליום השנה השמונים וארבעה למותו של ח"נ ביאליק (כ"א בתמוז תרצ"ד)
מאת עדינה בר-אל
נחום שְׁמִיגֶלְסְקִי (1943-1911) היה סופר עברי ומאייר, ששמו לא הונצח באנציקלופדיות ובלקסיקונים. הוא נולד בגרודנו שבבלארוס ונרצח בשואה. עד סופו הטרגי הִרבה שמיגלסקי לפרסם סיפורים, שירים ואיורים בעיתוני
ילדים שראו אור בפולין, בעיקר בעיתוני רשת החינוך העברית 'תרבות' – עולמי ועולמי הקטן, שיצאו לאור בין השנים 1939-1936.
ידידי שמואל אבנרי,
מנהל ארכיון 'בית ביאליק', הפנה את תשומת לבי למכתב ששלח שמיגלסקי הצעיר לביאליק בשנת 1932, כנראה לאחר ביקורו של המשורר הנערץ בפולין. שמיגלסקי כתב לו כי ישמח לאייר את יצירותיו:
מעניין כי מטבע הלשון 'גיל הזהב', שמשמש אותנו לתיאור גיל הזִקנה, שימש את שמיגלסקי כדי לתאר דווקא את גיל הילדוּת...
ואכן, שמיגלסקי צירף למכתבו את 'ציור הקסם' שהכין בעמל רב והקדיש אותו לביאליק:
והנה הוא הציור ההפוך:
גרודנה, ר"ח [ראש חודש] תמוז תרצ"ב
כבוד המשורר הגדול והנכבד מר ח.נ. ביַליק – שלום!
יקבל נא ברצון את המתנה הקטנה השולח לו אחד מידידיו, הבלתי ידוע לוֹ.
הריני עלם בן 21 שנה. עוד מילדותי אהבתי לצייר, אולם לצייר לא למדתי. מתחילה ציירתי תמונות בצבעי שמן, אחר כך החילותי להתעסק בציור ציורי 'שחור ולבן' ו'קשוטי סופרים'. כמדומני שעבודה זו עלתה לי... קִשטתי כבר עתונים וספרים אחדים. ביניהם: עתוני ילדים עבריים.
אם יש לו צורך בציורי-קִשוטים הנני מוכן לשלוח לו.
לעת עתה הנני מתעסק בהוראה לנִצני אומתנו הרכים, ל'כרובים הזכים', לבני גיל הזהב... ומשום זה אהבתי לקשט את עתוניהם.
את טיבו של 'ציור הקסם' – יביע הציור בעצמו. הרבה זמן עבר והרבה נסיונות עשיתי עד שעלה בידי לגבש ציור דו-פרצופי זה ולהעלותו על מדרגה גבוהה של 'אמנות הקסם'.
יואיל לזכני בתשובתו,
בהערצה, בכבוד רב ובברכה,
נחום שמיגלסקי
באדיבות ארכיון בית ביאליק |
מעניין כי מטבע הלשון 'גיל הזהב', שמשמש אותנו לתיאור גיל הזִקנה, שימש את שמיגלסקי כדי לתאר דווקא את גיל הילדוּת...
ואכן, שמיגלסקי צירף למכתבו את 'ציור הקסם' שהכין בעמל רב והקדיש אותו לביאליק:
במתנה עבור המשורר הגדול מר ח.נ. ביליק מאת נחום שמיגלסקי, תמוז תרצ"ב.
והנה הוא הציור ההפוך:
שמיגלסקי – כפי שהוא עצמו ציין במכתב – כתב ואייר עבור עיתוני ילדים. הנה מבחר קטן של יצירותיו שנדפסו בעיתונים אלו.
נתחיל בסיפור מחורז ומאויר בשם 'נקמת המילים הפצועות', שהתפרסם בעיתון עולמי, שנועד לילדים בני גיל עשר.
נתחיל בסיפור מחורז ומאויר בשם 'נקמת המילים הפצועות', שהתפרסם בעיתון עולמי, שנועד לילדים בני גיל עשר.
זו תחילתו של סיפור
על ילד שלא ידע לקרוא כהלכה. היום אנו קוראים לכך 'דיסלקסיה' ומתייחסים לכֶּשֶׁל זה כאל לקות למידה שמקורה נוירולוגי ולא אינטלקטואלי, אבל בשנות השלושים האשימו את הילד עצמו. בסיפור זה המילים הפצועות, אלו שהילד לא
הגה אותן כראוי בקריאתו, מכות בו ופוגעות בו, עד ש'למד לקח' והחל לקראן בהגייה נכונה...
סיפור נוסף הוא על
ילד שובב בשם יובב, שפורסם בעיתון עולמי הקטן. הנה העמוד הראשון של הסיפור, שהוקדש לתלמידי בית הספר 'תרבות' בגרודנה,
ושני איורים מתוכו:
באותו גיליון נדפס עוד איור שלו:
והנה שיר חמוד ומאויר, על מרים שנסעה לבקר את דודתה בעיר הגדולה ועתה חוזרת לביתה. שימו לב לאלגנטיות וללבוש המודרני של הנערה:
עולמי הקטן, 12 בספטמבר 1938 |
באותו גיליון נדפס עוד איור שלו:
והנה שיר חמוד ומאויר, על מרים שנסעה לבקר את דודתה בעיר הגדולה ועתה חוזרת לביתה. שימו לב לאלגנטיות וללבוש המודרני של הנערה:
עולמי הקטן, 11 בינואר 1939 |
שמיגלסקי סיפק לעיתון עולמי גם חידות מחורזות ומאוירות, שהופיעו במדור הקבוע 'פינת שעשועים'. הנה אחת כזו:
בהזדמנות אחרת הציע שמיגלסקי לקוראיו הצעירים 'חידת סְפָרוֹת', לצייר
באמצעות מספרים:
עולמי, 30 באפריל 1936 |
בין הפותרים של חידות הציורים נרשמו שמותיהם של ילדים ממקומות שונים בפולין, ואי אפשר להימלט מן המחשבה המכאיבה על גורלם כמה שנים אחר כך...
והנה קובץ בדיחות שליקט שמיגלסקי (שימו לב לבדיחה הציונית 'בבית הספר'). בטור השמאלי למטה מספרים העורכים על הופעתו של עיתון ילדים חדש – עולמי הקטן:
ואם יש בדיחות 'ציוניות', הרי יש גם חידות 'ציוניות':
עולמי הקטן, 12 בספטמבר 1938 |
ונסיים בשיר הלל לקופסת הקסם הכחולה, קופסת הקרן הקיימת.
עולמי, 17 בפברואר 1937 |
ד"ר עדינה בר-אל היא חוקרת ספרות ילדים ביידיש. ספרה בין העצים הירקרקים: עיתוני ילדים ביידיש ובעברית בפולין, 1939-1918, ראה אור בספרייה הציונית והאוניברסיטה העברית בשנת 2006.
בעלי התוספות
היום (6 ביולי) קיבלתי מרחל ברלב את המכתב הבא, שכותרתו 'הכאה על חטא':
אני כל כך מקפידה להביא דברים בשם אומרם ולכתוב המקורות בהן הסתייעתי. אך כאן – כשלתי!
בנובמבר-דצמבר 2016, לרגל תערוכה שנערכה ב'גלריה העירונית', בבית יד לבנים ברעננה, הופק קטלוג בשם: 'סביבון סובב עולם: אוסף רחל ברלב', בעריכת אורנה פיכמן, מי שגם אצרה את התערוכה. הקטלוג, וגם התערוכה, היו על סביבונים בעולם. עם זאת, לא יכולתי להתעלם מסמליותו של הסביבון בחג החנוכה, ולכן החלטתי כי האיור הנפלא של הסביבון, מתוך עולמי הקטן, יופיע בקטלוג. משום מה, נשמט שמו של המאייר משולי האיור, ועל כך אני מכה על חטא.
בשעתו חיפשתי לדעת מיהו אותו נ. שמיגלסקי, אך לא מצאתי עליו מאומה. לכן, תודתי הרבה לעדינה בר-אל על שחשפה מעט מחייו והעלתה את זכרו מתהום הנשייה.
איזה ציורים מדהימים
השבמחקהציורים נושאים אופי קצת ילדותי.
השבמחקטיק טק טיק טק
השבמחקיש לשער שהסיפור "נקמת המילים הפצועות" הוא אוטוביוגרפי במקצת. כינויו של הגיבור "שגיאוני" מתחיל באותה האות כמו שמיגלסקי, והדיסלקסיה שהוא מתאר בסיפור היתה כנראה גם שלו - כך אפשר להתרשם מכתיב המילה "בעהרצה" בסוף מכתבו לביאליק.
השבמחקחבל שהעיתון "עולמי" וחלק מכרכי "עולמי הקטן" אינם סרוקים בספריה הלאומית:
http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/ChildrenHistoricPress/Pages/default.aspx
וואוו...
השבמחקזה מחזיר אותי לאמצע שנות ה- 40, בבית-דודי ברחוב יוד' (היום "חומה ומגדל"), בקרית-חיים, רינה - בת דודתי, מקריאה לי מספרון מצוייר ששמו אולי "הרפתקאות דובון ומירי ביער". מי יודע?
שאלת תם :
השבמחקמדוע חייבים לקלקל מסמך הסטורי עם חותמת (במקרה זה "ארכיון בית ביאליק") עליו.
האין דרך אחרת ?