סיפורי רחובות: יצחק רבין, אנצו סרני, שמואל ירחינאי, עינים למשפט

א. מי אתה יצחק רבין?

לפני כשבוע או שבועיים רעשה הארץ מ'משפיענית טיקטוק', חרדית לשעבר, בשם אודיה פינטו, שבאחד משעשועוני הטלוויזיה הוצגה בפניה תמונתו של יצחק רבין והיא לא זיהתה אותו. להגנתה אמרה, שהיא גדלה בחברה החרדית (תירוץ!), ובאותה מידה אפשר לומר שלא זיהתה אותו בגלל שבתמונה הוא היה בלי כאפייה...

במקרה או שלא במקרה נשלחה אליי השבוע תמונת השילוט החדש של רחוב יצחק רבין בירושלים, סמוך ונראה לכיכר אגרנט, בית המשפט העליון ואוהל 'פורום הגבורה' הנטוש.

צילום: טובה הרצל

מי שיסמוך על השילוט החדש והמצוחצח לא יעלה על דעתו שראש ממשלת ישראל יצחק רבין לא סתם מת במיטתו בשנת תשנ"ו, אלא נרצח ביריות מתנקש יהודי ב-4 בנובמבר 1995, תאריך היסטורי (שבמקרה יצא בשנת תשנ"ו) שיש מי שמנסה לגמדו.

ב. ושוב, אֶנְצוֹ סֶרֶנִי

כבר עסקנו כאן בשיבושי שמו של אֶנְצוֹ סֶרֶנִי, שהיה מצנחני היישוב ועל שמו נקרא קיבוץ נצר סרני. ונחזור שוב ושוב: שמו היה אֶנְצוֹ סֶרֶנִי ולא אנצ'ו סִירני.

אבל בכפר סבא לא קוראים את עונ"ש. מלבד שיבוש שמו, טעו גם בשנת הולדתו 1905, ובנוסף הדביקו לו את התואר המשונה 'צנחן הצלה'.

צילום: איתמר לויתן

עוד זה מדבר וזה בא. יוחאי דביר שלח לי את השילוט המביך של רחוב אנצו סרני בגבעתיים. 'סופר חלוץ וממנהיגי תנועת הפועלים'...

אף מילה על כך שהיה מצנחני היישוב שמצא את מותו במחנה הריכוז דכאו.

צילום: יוחאי דביר

ג. ירח נאי

שמענו על 'בית התה של ירח אוגוסט', וגם על 'ירח מלא' ו'ירח חסר', אבל מה זה 'ירח נאי'?

צילום: איתמר לויתן

ובכן, הפתרון פשוט: השם הוא ירחינאי. והבית עומד בעיר תל אביב, ליתר דיוק ביפו ברחוב שמואל ירחינאי.

אבל מיהו איש זה ומה פשר שמו?

מדובר באמורא (מחכמי התלמוד) רב שמואל, שחי בנהרדעא שבבבל והיה דמות בולטת בדור הראשון של האמוראים (מסוף המאה השנייה לספירה ועד למאה השלישית), לצד חברו שכּונה סתם 'רב'. 

שמואל היה בקי גדול בהלכות עיבור החודש ובסודות לוח השנה, ולפיכך כּונה 'ירחינאי' או 'ירחינאה', כלומר איש הירח או איש החודש. אחד המאמרים המיוחסים לו הוא 'נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי נהרדעא' (בבלי ברכות, נח ע"ב), כלומר אני בקי במסלולם של כוכבי השמיים כשם שאני בקי ברחובות עירי נהרדעא.

ד. עֵינַיִם למשפט

חותמת של הרב יצחק אריאלי על אחד מספריו (תפארת: מכירות פומביות)

עינים למשפט הוא שם של סדרת ספרים שחיבר הרב יצחק אריאלי (1974-1896), שבהם העלה על הכתב את פירושיו למסכתות שונות בש"ס. הוא היה מתלמידיו הקרובים ביותר של הרב אברהם יצחק קוק בירושלים והשתתף איתו בייסוד ישיבת 'מרכז הרב'. לימים מילא תפקידים שונים בישיבה (עד שהסתכסך עם ראשיה), ובכלל הייתה דעתו מעורבת עם הבריות ועסק בצורכי ציבור. בשנת 1966 זכה אריאלי בפרס ישראל לספרות תורנית. בנו היה חוקר הפילוסופיה היהודית פרופ' נחום אריאלי, ונכדתו (בתו של נחום) היא יעל וילנר, שופטת בבית המשפט העליון. איש התקשורת קובי אריאלי הוא נינו מצד אחר של המשפחה.

אגף אחר של צאצאיו השחיר והתחרד והפך לאנטי-ציוני. במהדורה חדשה של עינים למשפט, שהוציאו לאור בני אותו אגף, צונזרה בגסות רוח זיקתו של אריאלי לציונות בכלל ולישיבת מרכז הרב בפרט. על עניין זה כתבו בהרחבה תלמידִי איתם הנקין הי"ד, וכן יצחק אבי רונס, ואין ענייננו כאן בסוגיה זו, אלא רק ברחוב שהוקדש לספריו. 

בשכונת מזכרת משה בירושלים, ממש מול שוק מחנה יהודה, יש רחוב רב קסם הנקרא 'עינים למשפט', אבל איך בעצם צריך לכתוב 'עינים'? זו אחת המילים בשפתנו שממש מתבקש לנקדה, כשכותבים אותה בכתיב חסר.

כך תועד ב-2013 השלט הישן של הרחוב:

צילום: בנצי בינדר (פורטפוליו)

וכך נראה השלט החדש-דנדש שנקבע ממש לאחרונה:

צילום: דוד אסף

בין לבין, עדיין אפשר לראות על קירות הבתים גרסאות שונות ומשונות: עיניים, עינים, והכי נחמד 'עניים למשפט'...

צילום: דוד אסף

בשולי נעיר, כי הכתיב הרווח הוא כתיב מלא: 'עיניים'. 

עיניים, כתב העת המקסים לילדים ולבני נוער, מגדיל לעשות ומנקד גם את הכתיב המלא...