טיול ברחוב הָרֵכָבִים

באזור התעשייה הירושלמי המכונה 'תלפיות', לא הרחק ממקום מגוריי, יש רחוב שכולם קוראים לו 'הָרְכַבִים'.

סתם אדם שיישאל על כך יקשר באופן טבעי את השם למוסכים ולחנויות הרכב שיש בו. מה גם ששמות הרחובות הסמוכים נקראים גם הם על שם מקצועות ומלאכות, שלא לדבר על חלקו הדרומי של הרחוב שנקרא 'רחוב המוסכים'.

כל הצילומים: דוד אסף

אבל לא כך הוא.

כלי הרכב, כבודם במקומם מונח והם זכו לרחוב מיוחד בסביבה ששמו 'רחוב הַרֶכֶב'.

השם הנכון של הרחוב שבו אנו דנים הוא 'הָרֵכָבִים' והוא קרוי על שמם של בני רֵכָב, משפחה סגפנית ונזירית מימי בית המקדש הראשון, שבניה סירבו לשתות יין, לעבוד את האדמה או לבנות בתי קבע. הם גרו באוהלים כמו בדואים.

בימי פלישת הבבלים לארץ ישראל, במאה השישית לפני הספירה, באו בני רֵכָב בעל כורחם לגור בירושלים, כדי למצוא בה מקלט. על אבי המשפחה יהונדב, שבשעתו הצטרף אל יהוא ושחט באכזריות את נביאי הבעל, סופר בספר מלכים ב'. על צאצאיו, 'בית הָרֵכָבִים', שהלכו בדרכי אביהם, סופר בספר ירמיהו, פרק לה:

הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה בִּימֵי יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר: הָלוֹךְ אֶל בֵּית הָרֵכָבִים וְדִבַּרְתָּ אוֹתָם וַהֲבִאוֹתָם בֵּית יְהוָה אֶל אַחַת הַלְּשָׁכוֹת וְהִשְׁקִיתָ אוֹתָם יָיִן. וָאֶקַּח אֶת יַאֲזַנְיָה בֶן יִרְמְיָהוּ בֶּן חֲבַצִּנְיָה וְאֶת אֶחָיו וְאֶת כָּל בָּנָיו וְאֵת כָּל בֵּית הָרֵכָבִים ... וָאֶתֵּן לִפְנֵי בְּנֵי בֵית הָרֵכָבִים גְּבִעִים מְלֵאִים יַיִן וְכֹסוֹת וָאֹמַר אֲלֵיהֶם שְׁתוּ יָיִן. וַיֹּאמְרוּ: לֹא נִשְׁתֶּה יָּיִן, כִּי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ לֵאמֹר: לֹא תִשְׁתּוּ יַיִן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם, וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְכֶרֶם לֹא תִטָּעוּ וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם, כִּי בָּאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ כָּל יְמֵיכֶם לְמַעַן תִּחְיוּ יָמִים רַבִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם גָּרִים שָׁם. וַנִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אָבִינוּ לְכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ לְבִלְתִּי שְׁתוֹת יַיִן כָּל יָמֵינוּ אֲנַחְנוּ נָשֵׁינוּ בָּנֵינוּ וּבְנֹתֵינוּ. וּלְבִלְתִּי בְּנוֹת בָּתִּים לְשִׁבְתֵּנוּ וְכֶרֶם וְשָׂדֶה וָזֶרַע לֹא יִהְיֶה לָּנוּ. וַנֵּשֶׁב בָּאֳהָלִים וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ. וַיְהִי בַּעֲלוֹת נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל הָאָרֶץ וַנֹּאמֶר בֹּאוּ וְנָבוֹא יְרוּשָׁלַ‍ִם מִפְּנֵי חֵיל הַכַּשְׂדִּים וּמִפְּנֵי חֵיל אֲרָם וַנֵּשֶׁב בִּירוּשָׁלָ‍ִם.  

וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר... הָלֹךְ וְאָמַרְתָּ לְאִישׁ יְהוּדָה וּלְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ‍ִם הֲלוֹא תִקְחוּ מוּסָר לִשְׁמֹעַ אֶל דְּבָרַי נְאֻם יְהוָה. הוּקַם אֶת דִּבְרֵי יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אֲשֶׁר צִוָּה אֶת בָּנָיו לְבִלְתִּי שְׁתוֹת יַיִן, וְלֹא שָׁתוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי שָׁמְעוּ אֵת מִצְוַת אֲבִיהֶם. וְאָנֹכִי דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר וְלֹא שְׁמַעְתֶּם אֵלָי. וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם אֶת כָּל עֲבָדַי הַנְּבִאִים הַשְׁכֵּים וְשָׁלֹחַ לֵאמֹר: שֻׁבוּ נָא אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וְהֵיטִיבוּ מַעַלְלֵיכֶם וְאַל תֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם, וּשְׁבוּ אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבֹתֵיכֶם. וְלֹא הִטִּיתֶם אֶת אָזְנְכֶם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם אֵלָי ... לָכֵן ... הִנְנִי מֵבִיא אֶל יְהוּדָה וְאֶל כָּל יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עֲלֵיהֶם ... וּלְבֵית הָרֵכָבִים אָמַר יִרְמְיָהוּ: כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, יַעַן אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם עַל מִצְוַת יְהוֹנָדָב אֲבִיכֶם וַתִּשְׁמְרוּ אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָיו וַתַּעֲשׂוּ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם. לָכֵן ... לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב עֹמֵד לְפָנַי כָּל הַיָּמִים.

על שלט ההסבר היחיד שמצאתי ברחוב מופיע הסבר קצר וממש לא ממצה ('בני משפחה בישראל בבית הראשון'). זאת ועוד, ההפניה לירמיהו פרק כה היא משובשת, וצריך להיות פרק לה.

חוץ משמו הייחודי של רחוב הָרֵכָבים, המשובש בפי כל והפעם לא באשמת השילוט העירוני, יש בו עוד כמה דברים מעניינים.

למשל, המרכז הרב-תחומי למוזיקה 'צוללת צהובה', שנמצא ממש מול המרכול הענקי של 'אושר-עד'.

מאחורי הקיר הסתמי של 'צוללת צהובה' מסתתר ציור ענקי ומרשים שמכסה את כל קיר הבניין. עליו הודבק שלט פרסומת של 'רדיו הרכבים' – יונדב בן רכב מתהפך בקברו...

מי האמן? לא מצאתי חתימה שלו.

הלל אסף (בני יקירי) מודיע: האמנים הם קבוצה הנקראת Brothers of Light שקיבלו רשות לצייר על הקיר בתנאי שישאירו את השלט המכוער של 'רדיו הרכבים'. הייתה להם ברירה?

ברחוב הרכבים 13 עמוס מאוד.

בנגרייה של עמרם הרוש לא מסתפקים בעבודות העץ המסורתיות, אלא מייצרים במקביל תיקים לספרי תורה, גם מפורמייקה. לצד שתי הנגריות ובית הכנסת 'מרכז מאיר', בקומה ב' התמקמו 'תיאטרון האימה והפחד של ירושלים' (!!!) וגם אולם התצוגה של הצייר והפסל הירושלמי דודו גרשטיין.

מעורב ירושלמי!

לעומת זאת, קומה א' בבניין שברחוב הרכבים 3 אינה במצב טוב. הכל מוצע להשכרה...

ברחוב הרכבים 1 גיליתי להפתעתי שרידים של מוסד להשכלה גבוהה שמעולם לא שמעתי עליו, ודלתותיו נעולות כבר שנים: 'מכללת תל אביב: בית ספר לתחבורה'.

מה יש לדבר: תל אביב דירושלים!

חיפשתי באינטרנט מידע על בית הספר הזה ולא מצאתי מאומה.

אם יש 'מכללה' יש גם 'מכון'. ממש ממול, ברחוב הרכבים 2.

אהבתי את ה'חַמְסוֹת' משני צדי השלט.

במספר 7 יש חנות נחמדה עם שם נחמד ושנון שאינו יכול להיתרגם כל צרכו: Buy the Way...

צילום: מנחם רוזנברג

תם הטיול ברחוב הקטן.