‏הצגת רשומות עם תוויות בתי ורשה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בתי ורשה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 29 ביולי 2020

אבן מקיר תזעק: בתי ורשה, בית לָנְד ובית חרושת לסבון


מאת דוד אסף
צילומים: איתמר לויתן

א. בתי ורשה 

השכונה בתי ורשה ('די ואַרשאַווער הייזער') שביפו (לא התבלבלנו. אני יודע שגם בירושלים יש שכונה בשם זה), יסודה בחווה חקלאית שנבנתה על ידי טמפלרים גרמנים בראשית שנות השבעים של המאה ה-19. היא שכנה בקצה רחוב סלמה פינת רחוב קיבוץ גלויות של היום. החווה נרכשה בשנת 1907 על ידי הסוחר החרדי שאול יצחק פניגשטיין, שהשכיר את דירות המגורים ואת המתקנים למתיישבים יהודים, אנשי העלייה השנייה, שהגיעו לארץ דרך נמל יפו. אחד מהם היה יצחק שימשלביץ, לימים יצחק בן צבי, ובחדרו, יחד עם עוד כמה מחבריו לתנועת 'פועלי ציון' ובהם ישראל שוחט, ישראל גלעדי ואלכסנדר זייד, נוסד בשנת 1907 ארגון 'בר גיורא' שקדם ל'השומר'.

ב-1936, בימי המרד הערבי הגדול ('המאורעות'), הותקפה השכונה מכיוון יפו. המתיישבים היהודים נטשו והבתים נבזזו. לאחר דיכוי המרד חזרו יהודים לגור במקום, אך בימי מלחמת העצמאות הותקפה השכונה שוב בידי פורעים ערבים מיפו ובתיה נשרפו כליל. מאז לא נבנתה מחדש.

היום עומד על חורבותיה של השכונה הבניין החדש ורחב הידיים של מטה מחוז תל אביב של המשטרה, המכונה גם מרחב יפתח (כסבא לנכד ששמו יפתח, הופתעתי לגלות שעבור משטרת ישראל השם 'יפתח' אינו אלא ראשי תיבות, קצת צולעים, של 'יפו תל אביב חדשה').

לפני כעשור צולמה אבן הזיכרון לשכונה משני צדדיה:

אבן הזיכרון לבתי ורשה. בגב האבן תבליט של בתי השכונה, 2010 (צילום: אבישי טייכר, ויקיפדיה)

וכך היא נראית היום, מסמורטטת ודהויה, על רקע המבנה הבוהק של מרחב יפתח:

אבן הזיכרון בצד ימין

ב. בית לָנְד

על ה'שפריץ' של קיר הבניין ברחוב נחום הנביא 24 (פינת רחוב בן יהודה 217) בתל אביב, בקומת הקרקע, חקוקה כתובת בעברית ובאנגלית: בית לנד / LAND HOUSE, ומתחתיה באנגלית: Daughters of Israel Aid Society


על פי סגנון הבנייה נראה שהבניין  נבנה בשנות החמישים, ואולי פעם, לפני שנבנתה הגדר הנוכחית, הייתה כאן חזית הבית, או אולי רק כניסה לדירה, למשרד או לבית עסק.

גוגל סטריט

הכתובת דהויה ועוד מעט ותימחק. לדיירי הבניין אין מושג על טיבה, ממתי היא ומיהו לנד? גם במקומות אחרים לא מצאנו תשובות.

חיפוש באינטרנט אחר Daughters of Israel Aid Society הביא לדיור מוגן לקשישים יהודים בווסט אורנג' שבניו ג'רזי. האם יש קשר? הרושם הוא שלא, ועל כל פנים אין באתר שלהם כל רמז לנוכחותם אי-פעם בישראל.

אולי מישהו מהקוראים יידע לשפוך אור על התעלומה?

ג. בית חרושת לסבון

ברחוב נחלת בנימין 157 בתל אביב אפשר עוד לזהות את הכתובת הישנה שמעידה כי פעם היה כאן בית חרושת לסבון ושמו 'אקסטרה'.

ניסינו למצוא מידע כלשהו על בית החרושת הזו ולא עלה בידינו. מישהו יודע להוסיף פרטים?


בעלי התוספות

בית חרושת לסבון

ד"ר יוסי במברגר מפרנקפורט על נהר מיין כתב לי כהאי לישנא:
בית חרושת לסבון 'אקסטרה' היה שותפות שנוסדה בינואר 1943 בין השותפים ננדור (נפתלי) קפס מרחוב שינקין 39 בתל אביב וברוך (בוריס) שור מרחוב ביל"ו 29 בתל אביב. 
מהיכן אני יודע את כל זה? מן העתון הרשמי של ממשלת פלשתינה-א"י, מס 1248, 4 בפברואר 1943. בין הרבה שותפויות שנרשמו ופורסמו בו מופיעה בעמ' 66 גם ידיעה על רישום השותפות הנ"ל:


בית לנד

במוצאי תשעה באב כתב לי חנוך גוטליב מפדואל:
הנה תחקיר שעשיתי היום בשעות הצום על בית לנד ואגודת בנות ישראל. חסרים עדיין פרטים ביוגרפיים על מקס (מתתיהו) לנד ועל פועלה של אגודת בנות ישראל בתל אביב, אבל סיפור המסגרת מתברר.
אגודות Daughters of Israel Aid Society הוקמו בארה"ב כבר בסוף המאה ה-19 (ראו Historic North Adams), ובמהלך המאה העשרים, במקומות שונים. אני מניח ששם זה היה נפוץ (ראיתי גם 'אגודת בנות ישראל' בפולין), וקמה כזו גם בתל אביב. הכיתוב באנגלית מצביע על קשר מסוים לאגודות בארה"ב. 
אפרט את הממצאים בהמשך, אך ברור שהייתה ופעלה באזור תל אביב ורמת גן 'אגודת בנות ישראל לעזרה בתל אביב'. הייתה בנוסף גם אגודה רשומה בשם 'בנות ישראל אגודה לעזרה בת"א עבור קופת גמ"ח ע"ש שרה שיננסקי ומתיתיהו לנד'. והיה 'הקדש ע"ש לנד מתיתיהו (מקס) ופני ז"ל'. אפשר לשער שאגודת בנות ישראל בת"א היתה מעורבת בנכסי משפחת לנד ואולי הבית היה נכס של משפחה זו ואחר כך נוכס להקדש.
באתר גיידסטאר צויינו שני נכסים השייכים להקדש ע"ש לנד, אחד מהם בניין בגוש 6961, חלקה 50, תת-חלקה 11. אם נחפש באתר המיפוי את הבניין הנ"ל נקבל: רח' נחום 24 בתל אביב. בינגו!
לסיכום, אלה הממצאים שהעליתי בחכתי:
א. הייתה ופעלה בתל אביב 'אגודת בנות ישראל לעזרה בתל אביב'.
ב. ב-Palestine Gazette מיום 31 בינואר 1946 נדפסה בקשה לצו ירושה שביקשה הגברת פאניה לנד על עזבון בעלה מקס; בילקוט הפרסומים 4987 מיום 21 למאי 2001 מופיע ברשימת ההקדשים: מס' 1933, הקדש על שם לנד מתיתיהו (מקס) ופני ז"ל; בילקוט הפרסומים 5267 מיום 25 בינואר 2004, בהודעות בדבר מחיקה מפנקס האגודות העותמניות, ישנם שני מופעים קשורים: גמ"ח "מתיתיהו ופני לנד ז"ל" ר"ג (עמ' 1694); 'בנות ישראל אגודה לעזרה בת"א עבור קופת גמ"ח ע"ש שרה שיננסקי ומתיתיהו לנד' (עמ' 1708). כאן רואים את הקשר בין אגודת בנות ישראל לבין לנד. 
ג. באנציקלופדיה לחלוצי היישוב של דוד תדהר מוזכרת אסתר מלכה, אשתו של נחום אריה רייזיס, שהייתה, בין השאר, 'חברה בבנות ברית וסגן נשיאה ב"בנות ישראל אגודה לעזרה בתל-אביב", ונרשמה בספר הזהב של המוסד עבור עזרתה'.
בעיתונות מצאתי כמה אזכורים נוספים על אגודה זו: 
הבקר, 4 בינואר 1949
חרות, 8 באוקטובר 1951
דבר, 20 בינואר 1956
מעריב, 6 בפברואר 1958 (אברהם וילקומירסקי היה זמר אופרה וחזן ידוע)

ועוד פרט, הרישום מורה כי ההקדש נוסד בשנת 2000, יתכן ו'ירש' את נכסי אגודת בנות ישראל שנתרמו על ידי לנד. הנאמנה של ההקדש היא עמותת אלו"ט.

תם ולא נשלם.

יום שני, 10 באוגוסט 2015

חשמלית ושמה 'אביבית'


מאת בני עוֹרי

בשבוע שעבר החלו הדחפורים הראשונים של מיזם הרכבת הקלה להפוך את חייהם של התל-אביבים לגיהנום. במקרה הטוב יימשכו העבודות חמש או שש שנים, ובמקרה הפחות טוב – תשאלו אותנו, הירושלמים  עשר שנים ויותר. התחלה זו הזכירה לי פרשייה 'עלומה', לה הייתי עֵד לפני כשלושים וחמש שנה. 

בשנות השמונים הייתי כתב בתכנית התחקירים הוותיקה 'כלבוטק', ששודרה בערוץ 1, ערוץ הטלוויזיה היחיד ששידר אז. התכנית שודרה בכל שבוע, ביום שלישי בין שמונה וחצי לתשע בערב, ובשיא הפופולריות שלה נעו אחוזי הצפייה – תאמינו או לא – בין 80% ל- 98%! 

למערכת 'כלבוטק' הגיעו כמה מאות מכתבים בשבוע ומהם למדנו מה מטריד את הציבור בכל תחומי החיים: בצרכנות, בחינוך, בכלכלה ואפילו בתרבות, ומכתבים אלה היו הבסיס לרוב התחקירים והכתבות ששודרו בתכנית. מכיוון ששמה המלא של התכנית היה 'כלבוטק – מגזין לצרכנות ואיכות חיים' יכולנו לכלול בתכנית כמעט כל נושא הקשור לחיים בישראל. בין מכתבי התלונה הרבים היו גם מכתבים של אידאליסטים, חוזים והוזים, בעלי יוזמה וחזון, שהציעו לנו לעסוק בנושאים שונים ומשונים.

יום אחד הגיע למערכת מכתבו של יוסף בן אלכסנדר, שהציג עצמו כיזם ומנהל חברת 'אביבית – תכנון מטרופוליטנה ת"א בע"מ', שמשרדיה שכנו ברחוב שלם 2 ברמת גן. 
למכתב צורף עלון, ששמור אצלי מאז, ובימים אלה ממש, כאשר חלום הרכבת התחתית בתל אביב סוף סוף קורם עור, גידים ופקקים, נזכרתי בו.  



אני זוכר כיצד הגיע אותו אדם לפגישה במערכת התכנית, בקרייה בתל אביב. הוא היה נלהב ומלא מרץ ופרש בפנינו את חזונו לבניית רכבת תחתית בתל אביב, שתחלץ את העיר הגדולה מהפקקים. הימים היו עוד קודם שנפתח הקטע הראשון של נתיבי איילון, בין מחלף השלום למחלף ההלכה, בחודש אפריל 1982.

הדפדפת הצבעונית שהביא עמו יוסף בן אלכסנדר מספרת את כל הסיפור. מסתבר שתכניתו, שהוזכרה בדפדפת, כי הציבור ישקיע מכספו ברכבת, לא הצליחה להלהיב את תושבי העיר, ולכן חשב שכתבה אוהדת ב'כלבוטק' תסייע לו להניע את גלגלי הרכבת התחתית שעליה פינטז. אני זוכר כיצד טען בפנינו, כי עלות הבנייה של הרכבת תמומן כולה בידי חברות מצרפת ומקנדה, שהוא נציגן בישראל, ועיריית תל אביב, כמו גם ממשלת ישראל, לא תצטרך להשקיע כסף בפרויקט.


לצורך כתיבת רשימה זו ניסיתי לאתר את יוסף בן אלכסנדר ולתהות מה עלה בגורלו, אך בלא הצלחה. אולי מישהו מן הקוראים יודע לאן נעלם האיש?

בעלון נזכר שם נוסף: מהנדס הבניין צבי וינלס, בעל משרד 'וינלס צבי מהנדסים'. איתרתי אותו בתל אביב ושוחחנו בטלפון. הוא זכר את ה'אביבית' ואת יוסף בן אלכסנדר כזיכרון רחוק, ומכיוון שכל הרעיון נשאר אז על הנייר, הוא נותר בגדר קוריוז גם בקריירה של האינג'ינר וינלס.

בסופו של דבר, כתבה ב'כלבוטק' לא יצאה מהפגישה. גם רכבת לא. אבל אולי יזמי הרכבת הקלה מתל אביב יקחו בהשאלה את השם החינני 'אביבית', ובכך יכבדו את איש החזון יוסף בן אלכסנדר, שעקבותיו אבדו.


בעלי התוספות

וזו מודעה שהתפרסמה ב-6 באוגוסט 1967 בעיתונים 'מעריב' ו'דבר' (פרסם איתן דקר בדף הפייסבוק שלו).


אבל האמת היא שהפנטזיות התחילו הרבה לפני כן.

ב-28 ביוני 1943 פינטז מנחם גילוץ, ממיסדי תל אביב, מעל דפי עיתון 'המשקיף' על רכבת תחתית בין תל אביב לבת-ים...


ושוב התעוררו בעלי הדמיון הנמרצים זמן לא רב לאחר הקמת המדינה. הנה דיווח מ'המשקיף' (20 באוגוסט 1948), על חזונו של שר העבודה והבינוי הראשון, מרדכי בנטוב: רכבת תחתית מתל-אביב לחיפה, ואוטוסטרדה מנמל עקבה למטולה. לא פחות...



ב-1962 נכנסה עיריית תל-אביב להילוך ממש גבוה... חבר הנהלת העירייה מר חייקל רמות נסע לחו"ל למשך חודש, כדי ללמוד איך נוסעת ה'מטרו' בפריז...

כך דיווח העיתון מעריב, ב-8 בינואר 1962:


(תודה לרמי נוידרפר)

ומתל אביב לירושלים.

בסיוטי הלילה של החרדים מופיעה רכבת תחתית שתעבור בשכונת בתי ורשה (ליד כיכר השבת)....

צילום: יהושע לביא

זו שכונת בתי ורשה, וכאן תהיה 'תחנה ענקית לרכבת התחתית'...

בתי ורשה (מקור: ויקיפדיה)