רשימות קודמות
על ספרים ואנשים (א): בית הספר הצרפתי למקרא וארכאולוגיה ('אקול ביבליק')
כתב וצילם ברוך גיאן
ממש מול הכניסה למגדל דוד, ליד בית הדואר האוסטרי (היום CIC, מרכז מידע נוצרי), נמצאת הכנסייה האנגליקנית הגדולה הנקראת 'כנסיית המשיח' (Christ Church). אלפי אנשים חולפים בכל יום ויום לידה – מי בדרכו לשוק הססגוני הסמוך, מי בדרכו לרובע הארמני או לרובע היהודי – ורק מעטים נכנסים פנימה לחזות במכמניה של הכנסייה הפרוטסטנטית הראשונה שנוסדה בארץ הקודש.
עוד קודם לכן, נכנסתי למלון 'פטרה', שעד 1930 היה מוכר כ'מלון אמדורסקי' היהודי, שנקרא גם מלון 'צנטראל' . טיפסתי שלוש קומות אל הגג וממנו צפיתי דרומה אל מכלול המבנים הקשורים בכנסייה. אגב, מגג המלון אפשר גם לצפות ב'בריכת חזקיהו' העתיקה והמרשימה, שאין אליה גישה והיא חסומה בבתים מכל צדדיה.
בידי החזקתי תמונות מסוף המאה ה-19 והתברר שלא הרבה השתנה. הכתובת Palestine Exploration Fund הוחלפה בכתובת המעודכנת של כנסיית המשיח, מעל גג ה'קישלה', בית הסוהר הטורקי שעדיין משמש את משטרת ישראל, נוספה אנטנה מכוערת להפליא, והוסר הביתן שנבנה על הגשרון למצודה...
 |
| מבט משער יפו. מצד ימין – קירות מצודת מגדל דוד; משמאל – מלון אמדורסקי (CENTRAL HOTEL) |
מכלול הבתים של כנסיית המשיח, שעם בנייתו בשנות הארבעים של המאה ה-19 היה כעין 'רובע פרוטסטנטי' נפרד, הוקם מסיבות דתיות-משיחיות: כדי לעודד את שיבתם של היהודים לארצם על פי חזון הנביאים, מתוך ביטחון שאז הם יקבלו את דברי ישוע המשיח, שאותם דחו לפני אלפיים שנה, וכך תבוא הגאולה. לשם קידום חזון זה נוסדה בלונדון, בשנת 1809, 'החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים' (שתיקרא לימים CMJ), שפעלה בכל העולם כדי להפיץ את הנצרות הפרוטסטנטית ולנצר יהודים. בירושלים החברה החלה לפעול בראשית שנות הארבעים עם הקמת בית החולים של המיסיון האנגלי (1844), הצמוד לכנסיית המשיח. בראשית שנת 1849 נחנכה הכנסייה.
כנסיית המשיח נודעה בקרב תושבי ירושלים היהודיים כמעוז מיסיונרי. ב-1891 כתב א"מ לונץ בספרו 'מורה דרך בארץ ישראל וסוריה' (עמ' 115): 'מול מגדל דוד עומד בית תפילת הפרוטסטנטים, והחנות אשר עליה כתוב "כתבי קודש" היא חנות הפצת ספרי הסתה אשר להמיסיון הבריטי'.
 |
| בית קפה משיחי |
אני מגיע למכלול המבנים של כנסיית המשיח, עובר על פני בית הקפה, חולף על פני חדר האוכל, מציץ בכנסייה שהמזבח היפה שלה מעוטר בכתובות עבריות, ושואל היכן הספרייה.
 |
מכלול המזבח ו'ארון הקודש' גדוש בטקסטים בעברית ואין בו צלבים
|
נערה חביבה ושמה רייצ'ל נאותה לערוך לי את סיור ההכרות עם הספרייה ששוכנת במבנה הצמוד שבו פעלה הקונסוליה הבריטית במחצית השנייה של המאה ה-19. בעוד היא בוחרת עבורי כמה ספרים מעניינים, שמתי לב לכספת חצובה בקיר וצבועה באדום.
רייצ'ל הסבירה שזו אכן הכספת של הקונסוליה, ואפשר להניח שמסמכים רבי ערך אוחסנו בה. כיום הכספת נעולה. לאיש אין מפתח ואף אחד אינו יודע איזה סודות טמונים בה (אם בכלל)...
 |
| הספרייה נמצאת באולם עם קימורים יפהפיים |
הספרייה קרויה על שמו של האדריכל הגאוני וחוקר ירושלים קונרד שיק, שהיה גם מיסיונר גרמני פרוטסטנטי, אך להפתעתי אין בספרייה אפילו ספר אחד מכתביו. רייצ'ל מראה לי ספר הדור במיוחד, העתיק שבספרי הספרייה, שנדפס בלונדון בשנת 1817: הברית החדשה מתורגמת מיוונית לעברית.
רייצ'ל מציגה לפניי ספר נוסף, The Land of Israel: A Journal of Travels in Palestine, שנדפס בלונדון בשנת 1865. זהו ספרו הבלתי נשכח של הכומר ואיש השדה הנרי בייקר טריסטראם, שתיאר בפירוט את נופיה של הארץ, את צמחייתה ואת בעלי החיים שבה. על שמו נקראה ציפור
הנפוצה באזור ים המלח ושמה טריסטרמית (זרזיר ים המלח), וגם לטאה וסוג של מכרסם...
ספר תנ"ך עב כרס ומרשים במיוחד שנדפס בלונדון ואויר בציורים בשחור-לבן הוא Brown's Self Interpreting Bible, של הכמרים ג'ון בראון והנרי קוק. אפשר לראות ציורים יפים של משה
ופרעה ושל הנביאים, אבל תמונת השער מסגירה את כוונת המוציאים לאור: יהודים הבוכים על החורבן וכינורותיהם תלויים על ערבים...
בשנת 1888 פירסם סר ריצ'ארד טמפל בלונדון את ספרו המרשים והמוקפד Palestine Illustrated ובו איורים צבעוניים מאירי עיניים.
 |
| סדום וים המלח |
 |
| הר גריזים ושכם |
 |
| כפר קָנָה בגליל |
לבסוף אנו פונים אל פינת 'פנס הקסם'. מאות שיקופיות מרובעות, חלקן נצבעו ביד בתקופות שונות, רובן מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, כולל לא מעט שיקופיות מתקופת המנדט הבריטי. הנושא היהודי בולט למדי: צילומי נשים יהודיות מעדות שונות, יהודים בלבוש מסורתי ואפילו כניסתו הרגלית המפורסמת של גנרל אלנבי לעיר העתיקה דרך שער יפו.
 |
| הכותל הדרומי, מסגד אל-אקצה והר הזיתים |
 |
| גנרל אלנבי נכנס ברגל עם כיבוש ירושלים. מאחוריו שער יפו ודגל טורקי גדול |
 |
| נשים יהודיות |
 |
| כך נראית שיקופית צבועה ביד |
בחדר סמוך, שקירותיו קמורים, נמצא מוזיאון הדגמים של קונרד שיק, מוצגים דגמים של הר הבית וכנסיית הקבר פרי עבודתם של קונרד שיק ותלמידיו, וכן דגם מרשים של ירושלים בתקופת בית שני מאת ג'ון מרטין טנץ (Tenz), מעין 'דגם הולילנד' מוקטן.
בחדר האוכל מתוחה לרוחב הקיר פנורמה מיוחדת במינה של ירושלים שצויירה בשנת 1879 על ידי מלקולם ווטסון. ספק אם הצייר היה בירושלים, ואפשר להניח שהתמונה הוזמנה אצלו לבקשת החברה הלונדונית, והוא צייר אותה על פי ציורים וצילומים שעמדו לרשותו, שכן מדרונות הר הזיתים והגבעות המקיפות את העיר העתיקה דומות יותר לגבעות של סקוטלנד... (על פנורמה זו, שנתגלתה באקראי לפני כעשרים שנה, ראו במאמרי 'פנורמניה').
